• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
רגעי מפתח
עץ ההרשמה מידע על ת'נדיאן
אילידיה והקטור -

"'אם היה לי כוח שונה, הוא לא היה עובד ככה'" הוא מצטט אותה, תוהה. "אולי. אולי לא. מה אנחנו יודעים על אותם כוחות מאזנים, במידה והם אכן קיימים? האם הם מוכרחים להיות טבעיים מיסודם רק כי מדובר בניס פרדי, או שמא יש בהם גם כוחות מאגיים? ומדוע שלא יהיו, אני תוהה? האם המלט עשוי רק מחומר אחד? מובן שלא - חול, גיר, מים, חומרים רבים אחרים. ומדוע שלא תהיה רעלה מאגית שטומנת בחובה כוחות מסויימים?" הוא מקשה. "אדרבה, העובדה שכל כוח מסוגל לפעול באופן יחידני רק מוכיח שאותו קיר שמגונן עלינו לא עשוי ממקשה אחת. איני טוען שאת לא מחזיקה בכוח מאגי - אני פשוט טוען שהוא יוצא מגדר הרגיל מכיוון שהוא מבסס את עצמו על משהו אחר. ייתכן ואת פשוט לא מוכשרת מטבעך" הוא עוצר לרגע, אך בטרם מאוריציו מספיק להתערב, מדבר בשנית.
"אבל אני לא חושב שזאת האמת, ואני לא חושב שאת חושבת שזאת האמת - אם כי אני מכיר אותך פחות משש מאות שניות. האומץ להביט פנימה, לשאול את השאלות הקשות - הוא זה שמבדל את החוקרים הדגולים מעמיתיהם, אשר מסוגלים רק ללהג תאוריות חסרות ייחוד וטעם, הנשענות על אותו רעיון לעוס" טירצ'יבלד מטעים.

"ראי את הכנסייה ואת סילברסטין, לדוגמה - שניהם תפסו עמדה ברורה כנגד ההנחה שלי. מדוע? מכיוון שהרי ברור מאליו שאם עולמנו נוצר מתוך האינטרקציה בין המישורים שמסביבנו, הוא לא נוצר ראשון. אפילו לא שני. למעשה, העולם שלנו נולד אחרון - וזה, כמובן, מערער את מיתוס הבריאה של היוצר הנצחי. מי אמר שגראוביין לא התנסה ראשית בעולמות אחרים, בטרם בחר ליצור את המישור הנוכחי? יוהרה שכזו" הוא מצקצק בלשונו.
"ובכל זאת, ראוי להעמיד דברים על דיוקם - את, למעשה, ממש לא היחידה שראיתי משתמשת ברונות עתיקות כדי לתעל את כוחותייך. האם את מכירה את דוקטור סאולד, רופאתו האישית של המלך? דמות מרתקת, וכה אדיבה. וגם נראית לא רע, הו כן, בהחלט" הוא קורץ להקטור בחצי חיוך.
"היא מתקשה ממש כמוך, ובכל זאת - ראי לאיזו משרה הגיעה. האם בחרו אותה כהצהרה פוליטית, את האורחת שלנו מניס פרדי? אני בספק רב" הוא מניד בראשו לשלילה. "בחרו אותה כי היא טובה מכל השאר בהתמודדות עם המחלה של המלך. והיא טובה יותר כי סל הפתרונות שלה כל כך זר למחלה, שאותה צרה צרורה לא יודעת כיצד להתמודד איתו. זהו גם הפוטנציאל של הכוח שלך, אם אני צודק".
 
IN
אילידיה לא בדיוק רוצה להמשיך לדבר על התיאוריה הזו, אבל לפתע היא תוהה לעצמה. "זה לא ידע נפוץ מה שאמרת עכשיו" אומרת אילידיה, ואז מדייקת "לא התיאוריה, או ההבנה ביסודות המאגיים. דוקטור סואלד, כל דיבור עליה היה בלי שום מידע אמיתי- אף אחד לא הכיר אותה או הבין את רצונותיה ומינויה. איך אתה והיא קשורים?" שואלת אילידיה.
 
אילידיה והקטור -

״שוחחתי איתה, כמובן״ הוא עונה כאילו הדבר מובן מאליו. ״האם את חושבת שביססתי את התאוריה שלי על רעיונות גרידא? מובן שלא - ראיינתי יותר ממומחה אחד לקסם, שהרי אני איני מכשף או מלהטט בקסמים. היה מעט מאתגר להגיע אליה, אך שמי מאלפטם עמד עבורי - כמו גם תלמידתי לשעבר. אודסיה, ודאי שמעת עליה״ הוא מחווה בידו. ״היא קישרה בין שנינו לבקשתי, אחרי שהרחבתי גם בפניה על התאוריה״.
 
הקטור ואילידיה-
"הצדק הוא בדבריי דודי בכל הקשור לאבני הבניין של מארג הקסם" מוסיף הקטור לדיון, הקשיב עד כה לתיאוריות והאימרות של השניים. "אני מקבל את כוחי ככל כוהן, מתפילות, לדברייך עליי להיות בעל אותם כוחות קדושה. אך לא ראיתי אף כוהן בעל אותם כוחות שישנם אצלי. לא רק זאת, אלא רוחה של סואולה עצמה היא דוגמה קיימת לכך. היא הרי הייתה רוחו של אגם, בעלת מקור כוח יסודני, ושחזרה כהרוח הלבנה, מקור כוחה נעשה קדוש. אפילו רוושור ות'ארוק אינם תואמים למקור כוחם. האחד קדמוני והשני חסר כוח קסם.
אני, אשר משתמש בכוח מאגי, מתפלל כאלו בעלי כוח הקדושה, ומקבל מכוחי מגבירת האגם אשר היא בעלת כוח יסודני. ייתכן ואני החריג במשוואה, אך ישנם עוד רבים שמקור כוחם אינו כזה ברור. ישנם גמדים מאמיני הבריאה אשר נעזרים ברונות כמוך, אך בכדי לבצע השפעות קדושות. קוראי הערפל הגוליאת'ים, האם מקור כוחם קדמוני או שמא גם הוא קדוש? הלועט מעניק מכוחו לאבירי הדרקון שלו, אך מה הוא בכלל מקור כוחם של הדרקונים?" הקטור מזכיר בשלב זה, גם למאוריציו וגם לאילידיה, שהוא לא רק אביר, אלא גם מלומד בעצמו. ולמד תחת דודו מספיק זמן בשביל להשתתף גם בדיון שכזה.
 
הקטור ואילידיה -

״הקסם לא בנוי בצורה ליניארית. אסכולות מסויימות בו כן, אך לא כל המארג. התאוריה הנוכחית לא מחזיקה מים מול כוחות המים של הקטור״ הוא משתעשע בחדות לשון.
״כוחם של האלים, ערטילאי ככל שיהיה, ממזמן לא נשמע לגבולות שקבענו לעצמנו; אך לא די בכך כדי להוכיח כי משהו לא כשורה - לכן אנשים כמוך וכמו הקטור נכנסים למשוואה. ראי כיצד גם הכוח של אחייני מתבסס על גורם מתווך - במקרה שלו, סואולה האהובה. במקרה שלך, רונות ומכשירים מחזקים. רואה את קווי הדמיון?״
 
קאס -

"דבר אחרון" היא עוצרת לרגע, מאפשרת לעצמה לסדר את מחשבותיה.
"אני רוצה שתנצל את השהות שלך כדי לבדוק מה קורה בגבול מול דוכסות וילאס. במשך השנים האחרונות, ובמקום מסוים מאז ומעולם, היו חיכוכים מול הדוכסות - אם כי בעשורים האחרונים, לא הייתה מלחמה של ממש. ריבים מקומיים של לורדים כאלו ואחרים, משהו שאי אפשר לקשור למלך או לדוכסית. כיום דוכס" היא מתקנת את עצמה. "המצב שם לאחרונה מתוח מאוד. הריבון טוען שהם מחוללים פרובוקציות, אבל בכנות? אני מחזיקה ממנו אדם פרנואיד" היא שולחת חץ היישר למטרה. "אני רוצה את העיניים שלך שם, כאדם למוד קרבות. לדעת מי אחראי למה, ואיך אנחנו עוצרים את זה. יש שיח עדין מאוד מול הדוכסות כרגע באשר ל..." היא שוקלת את המילים, וקאס רואה שהיא לא רוצה לחשוף הכל. "הגנה אזורית. זה עלול להקריס את כל המגעים הללו באחת, אם לא להחריף לכדי מלחמה פתוחה".
 
שירו מתקרב בשקט אל קראנג, משתדל שלא להפריע למחשבותיו.
"קראנג? אוכל לדבר איתך? אני מצטער להפריע לך, אבל אני אשמח לחברה עכשיו, במיוחד ממישהו שקצת יותרנקי מהתככים שמתרחשים כאן" הוא שואל אותו בעדינות.
 
קאס -

"הדוכס הוא אדם קשה ואומלל" אנאבל לא מסתירה לרגע את דעתה. "אבל השגרירה שלו היא אישה מרשימה וטובה שאפשר לעבוד איתה, והיא רתומה לנושא באופן מעורר השראה. אני עוסקת ביחסי חוץ, אך אין הדבר אומר שאני חושבת שכולנו חברי נפש. יחסים בין ממלכות ואומות הם דבר קשה. הם דורשים תחזוקה מתמדת, ובפרט כשהאנשים הללו הם שכנינו. אנחנו עומדים כרגע מול חצי עולם שנמצא תחת האימפריה - שומה עלינו להפגין אחדות כדי שלא תתפתה לנסות ולכבוש את החצי השני" מסבירה המלכה.

"אך בכל הקשור לכוח צבאי - ולורד הסאר יכול להתווכח כמה שהוא רוצה - הם שקולים לנו, אם לא יותר. אני משוכנעת בכך. הטכנולוגיה שלהם, בהתחשב במיקום הקרוב שלהם לשייריקס, מתקדמת יותר. יש לנו הרבה מה ללמוד מהם, אם נצליח להתגבר על משקעי העבר".

שירו -

העיניים שלו זזות לרגע במהירות כשדם הדרקון קוטע את החלום בהקיץ, אך הוא מתאושש במהירות.
"כן, כמובן" הוא זז לפנות לו מקום על הספסל. "כולי אוזן".
 
"אני פשוט קצת... מוצף. כל כך הרבה משימות שונות שצריך לעשות, וכולן לא קשורות אפילו במקצת לקרב הגון. לא הוכשרתי מעולם להיות דיפלומט, אפילו לא עוזר שגריר. ופתאום אני מוצא את עצמי מול כל כך הרגה גורמים, שעם חלקם דיברתי בפעם הראשונה מזה שלוש שנים" אומר שירו, מתיישב ליד חצי האורק המבוגר. הוא משחק באגודליו, נראה באמת ותמים חסר אונים.
"למשל, איך אוכל לדבר שוב עם סא-אאגה? כמעט התפלצתי כשדיברתי איתו במשתה, והוא כל הזמן הוציא אותי מאיזון. איך אני ניגש לאדם כזה בכלל? אני באמת חסר אונים" הוא אומר, פניו מתכרכמות ביאוש.
 
קאס -

המלכה מהנהנת. "תיארתי לעצמי שתתעניין בה. היא מהארץ העתיקה, כן, אם כי לוקרשיוס ואודסיה יודעים יותר אודותיה. הם אלו שהביאו אותה מקצה העולם".

שירו-סנשאי -

"הסיבה שהוא מוציא אותך מאיזון, שירו-סנשאי, היא כי לא הגעת לקבלה עם מה שעשית, ועם מה שעברת מאז" אומר קראנג. "ועד שלא תלמד לקבל זאת, הוא ימשיך להחזיק בכוח עליך. זהו עול העבר, אשר מצטיין בתפקידו כמכתים ההווה. קללה שמתחזקת ככל שמתבגרים" הוא מביט אל השמיים. "מה משך אותך להיות לוחם מלכתחילה, שירו-סנשאי? הפשטות שבחיים שכאלו? העיסוק המקצועי? או שפשוט נולדת לזה מאז ומתמיד, ולא חשבת אם אתה מעוניין בחיים אחרים?"
 
קאס -

"אתה צריך אותי כדי לתווך לאחרים את רצונותיך?" היא מזכירה לו את מקומו בחצי חיוך עקום. "אארגן זאת, כן. יכול להיות שגם חרשית הקסם תתעניין בכך - היא מניס פרדי, אחרי הכל".
 
"אם רק יכולתי לקבל את עצמי בכזו קלות.." נאנח שירו. "למרות שאני משתפר בזה. פעם לא יכולתי להביט בהשתקפות שלי בלהב הקטאנה מבלי שהתפתתי לשלוח יד בנפשי. היום... מוות הוא מפלטם של הפחדנים, ואני סיימתי להיות פחדן" הוא אומר. דם הדרקון קוטף בעצמו פרח, ממולל אותו בין ידיו.
"מה משך אותי להיות לוחם? כל דם דרקון מיועד להיות לוחם, בדרך זו או אחרת. מי שלא נושא חרב בעצמו תומך באחרים שכן עושים זאת. גם אמא שלי, שלא הייתה לוחמת, עבדה כטבחית באחד המוצבים בכדי לדאוג לכלכלת הצבא. מעולם לא חשבתי על אפשרות אחרת, וכל דבר אחר מלהניף קטאנה נראה לי זר ורחוק" הוא אומר, נושם לקרבו את ריח הגנים.
"חוץ מזה, רציתי להוכיח להם שאנחנו שונים" הוא מוסיף "שלא כל בני השושלת הלבנה חלשים. רציתי להוכיח שאנחנו יכולים יותר, ובזמנו נכשלתי".
"אבל למען האמת, סא-אאגה דווקא חיזק את ידיי. הוא אמר שהקיסר שמע עליי, ובכך הוכיח לי שגם התפיסה של דמי הדרקון השתנתה, אולי במקצת".
 
שירו-סנשאי -

הוא שותק רגע ארוך, עדיין מביט בשמיים, לפני שהוא פונה להביט בשירו-סנשאי.
"אם אתה באמת רוצה להוכיח להם שהשושלת הלבנה יכולה להוציא מקרבה גיבורים... ובכן, לא כל אחד שעובר מסע תלאות הוא גיבור, אבל אין גיבור שלא עבר מסע תלאות" חצי האורק מחייך, משחק עם הפרח בידו. "בין אם התפיסה של הקיסר השתנתה או לא, אני לא חושב שמישהו ציפה ממך לגדולות ולנצורות לאחר מה שעשית - כולל אתה עצמך. עד כה, כולם שם טעו" הוא מביט לעבר הארמון.
"אני חושב שנוח לך לחשוב על עצמך כלוחם כי במישור הזה קשה לך להיכשל. יש בזה ביטחון, ודאות, בהירות; דברים שהאימפריה מצטיינת בלתת לאזרחים שלה. גם אני הייתי שרוי במצב דומה עד לפני זמן לא רב, אני יודע כמה קל לשקוע בתוך עולם צר שבנית לעצמך, כמה זה נוח. אבל ההתמודדות שלך עם הדברים פה בפעם הראשונה... ובכן, זה הופך אותך לאדם שלם יותר. לדם דרקון חזק יותר, אם תרצה להביט בכך בצורה שכזו. בדיוק כפי שעברת טירונות באוסטוקרה, כך אתה עובר אותה גם עכשיו. הפעם אתה פשוט לא עושה זאת לבד, אלא עם חברים לצידך".
 
"תודה, קראנג. איכשהו אתה יודע מה לומר כמעט בכל מצב. אולי אני אקח אותך איתי לסא-אאגה - אני בטוח שאתה תדע מה לומר לו" מחייך שירו אל חצי האורק. ניכר כי קשה לו לשחרר מהעבר, אבל הוא עושה זאת צעד אחר צעד.

"ומה איתך? לפני שהגעתי לדבר איתך היית נראה מאוד... מהורהר. הביקור בבירה מחזיר זכרונות?" הוא שואל את קראנג.
 
שירו -

"קל לדעת מה נכון לומר אחרי שכבר אמרת בעבר את כל מה שלא נכון לומר" קראנג מחייך בריפיון, אך העיניים שלו לא משתפות פעולה. "ואם אתה צריך אותי לצידך למולו - רק תאמר" הוא שותק לרגע.
"גרתי פה... קרוב לארבעים שנה. שלושים ושמונה, אם להיות מדויק" חצי האורק מנענע בראשו כלא מאמין. "לא נולדתי כאן, אבל זה היה הבית שלי. קשה כבר לא להיות חלק ממנו".
 
חזרה
Top