"אני יודעת שהביצה חשובה לך, לדרך בה אתה רואה את החיים העתידיים בממלכה. את הקשר בין הטבע במקום אחד לטבע במקום אחר" היא מבהירה, לוגמת מהכוס שלה. "לא שכחתי את שהבטחתי. אנחנו נדאג לה" היא מביטה בעיניו ומהנהנת, כנותנת את מילתה בשנית.
"אבל באותה נשימה, אני שמחה שמצאת את העיר מקום חיובי ולא ככלא אבן... גם אם אני מניחה שהתחושה החמימה נבלמת בטרם הכניסה לארמון" היא מחייכת קמעה, כחולקת עמו סוד. "זה אך טבעי. המשחקים הללו נמאסים במהרה גם על המשתתפים בהם" אנאבל עוצרת אנחה קלה, מניחה את הכוס שלה.
"הקנונייה שחשפתם, ההשלכות שלה ברורות לכל. אני בטוחה שגם לוקרשיוס ותאודוריאן מהרהרים בכך" היא משתתקת לרגע.
"עידן המועצה עתיד לחלוף מן העולם".
המלכה נעה בכורסתה בחוסר נוחות רגעי, כשוקלת את ההשלכות.
"אי אפשר להמשיך להתנהל כך, עם שלטון כה רפה עד שהוא לא מסוגל לדאוג לחצי ממלכה. במובן מסויים, הבוגד שחשפתם רק מזרז את הבלתי-נמנע" היא פונה להביט לרגע מאחד החלונות המרהיבים שבקצה החדר, אך לא מאפשרת לעצמה לשקוע במחשבות.
"מי אתה חושב שעומד מאחורי העניין? אני רוצה שם, קאס - גם אם אתה לא משוכנע בכך לחלוטין".