• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
רגעי מפתח
עץ ההרשמה מידע על ת'נדיאן
"בוקר טוב גם לך." קאס מחייך ומתיישב על הכורסא, כמעט ומשתרע עליה. הוא לוקח כוס של מיץ תפוזים, מתענג על הטעם החמצמץ של פרי ההדר. "הזמנת אותי בשביל להודות לי על זה שלא התחלתי תקרית דיפלומטית אתמול במשתה?" הוא קורץ, ומקווה שהוא צודק. כשהוא חושב על זה, אולי הוא לא היה כל כך רחוק מלהתחיל אחת כשהוא דיבר עם הסוחרים של עיר ההר.
 
קאס -

"אין סיבה שלא. היכולת שלי לפתור משברים דיפלומטיים מועילה כשגורמים אחרים מובילים אליהם, לא הקבוצה שלנו" היא מחייכת מהערתו. "אם כי התנהלתם במידה רבה של טאקט שם, סימן טוב לבאות. תאהב זאת או לא, שדה הקרב הפוליטי חשוב כמו שדה המלחמה האמיתי. אין כל רע בכך שיש לך כישורים גם במישור הזה" היא מוזגת גם לעצמה מיץ תפוזים.
"מצליח למצוא את עצמך בעיר הגדולה, או רק מחכה להזדמנות לברוח הרחק?" היא שואלת ישר ולעניין, על אף שקולה חף משיפוטיות.
 
"מחכה לראות את הביצה במו עיני." הוא עונה, מעריך את הישירות. "אני מחבב את העיר. את החיים השוקקים בה, אבל אני שמח שמצאת לי מה לעשות. משהו שיתאים לכישורים שפיתחתי בשנים האחרונות בניס פרדי."
 
קאס -

"אני יודעת שהביצה חשובה לך, לדרך בה אתה רואה את החיים העתידיים בממלכה. את הקשר בין הטבע במקום אחד לטבע במקום אחר" היא מבהירה, לוגמת מהכוס שלה. "לא שכחתי את שהבטחתי. אנחנו נדאג לה" היא מביטה בעיניו ומהנהנת, כנותנת את מילתה בשנית.
"אבל באותה נשימה, אני שמחה שמצאת את העיר מקום חיובי ולא ככלא אבן... גם אם אני מניחה שהתחושה החמימה נבלמת בטרם הכניסה לארמון" היא מחייכת קמעה, כחולקת עמו סוד. "זה אך טבעי. המשחקים הללו נמאסים במהרה גם על המשתתפים בהם" אנאבל עוצרת אנחה קלה, מניחה את הכוס שלה.
"הקנונייה שחשפתם, ההשלכות שלה ברורות לכל. אני בטוחה שגם לוקרשיוס ותאודוריאן מהרהרים בכך" היא משתתקת לרגע.
"עידן המועצה עתיד לחלוף מן העולם".

המלכה נעה בכורסתה בחוסר נוחות רגעי, כשוקלת את ההשלכות.
"אי אפשר להמשיך להתנהל כך, עם שלטון כה רפה עד שהוא לא מסוגל לדאוג לחצי ממלכה. במובן מסויים, הבוגד שחשפתם רק מזרז את הבלתי-נמנע" היא פונה להביט לרגע מאחד החלונות המרהיבים שבקצה החדר, אך לא מאפשרת לעצמה לשקוע במחשבות.
"מי אתה חושב שעומד מאחורי העניין? אני רוצה שם, קאס - גם אם אתה לא משוכנע בכך לחלוטין".
 
"שמעתי מספיק דברים על הדוכסות כדי שאגיד שאולי משם." הוא אומר, עונה למלכה בישירות. "אולי מישהו שמע שברסוולה נשלחה לתקוף את הדוכסות והחליט להפנות אותה אלינו במקום, בלי לדעת שהיא התכוונה ללכת על האימפריה בכלל."
 
קאס מושך בכתפיו וממלא לעצמו כוס נוספת של מיץ תפוזים, "או שזו את, או שזה הכוהן." הוא אומר, "לפחות אם וילאס מאחורי זה. אבל אגיד לך את האמת? זה בטח מישהו אחר ועדיין אין לנו מספיק רמזים בשביל לדעת. בסוף נגלה שזה נורברט אני אומר לך, או ג'סלה."
 
קאס -

אנאבל משתדלת לקחת ברוח טובה את ההאשמה שלו, אך קאס רואה שזה העליב אותה. היא מתאוששת מהר, מהנהנת בשנית למשמע דבריו. "ג'סלה זוטרה מכדי להוות גורם משמעותי מדי. נורברט?" היא עוצרת לשקול זאת לרגע. "לא סביר, בהתחשב בכל מה שאיבד. שימור המורשת של אשתו חשוב לו יותר מכל רווח אחר, והוא לא מסוג האנשים שיטביעו את הספינה כל עוד הם עליה. אבל אם החשדות מצביעים לוילאס..." היא משתתקת, עטופה במחשבות.
"מה עם הקבוצה שהצטרפת אליה, אשר מתנהלים כחברי ילדות לכל דבר, כאילו הם אינם מכירים רק רבע שנה" היא מחייכת קלות, הוא לא בטוח אם בלעג או בהתרשמות. אולי קצת משניהם. "ובעיקר דם הדרקון של לוקרשיוס. אתה חושב שהם באמת נאמנים לכתר?"
 
"את חושבת שיש להם אינטרסים אחרים?" הוא שוקל את זה רגע, אבל מנער את ראשו במהירות. "דם הדרקון לא נראה לי מרגל. הסיפור שלו... טוב, אם הוא מרגל אז הוא גם השחקן הכי טוב שאי פעם ראיתי. אכול רגשות אשמה כל כך שהוא מפחד לחזור לאימפריה. ובאמת, אני לא רואה איזה מידע הוא כבר יכול להשיג בשביל האימפריה בתפקיד הזה. הקטור... הוא בחור מוזר. אבל טוב, אני יכול להגיד את זה בוודאות. אילידיה בסדר, יש לה ראש על הכתפיים. את לילוואנה אני לא מכיר מספיק, קראנג סבבה, וירניק מעצבן אבל נסבל. אם מישהו מהם מרגל... טוב, זו או לילוואנה או אילידיה. הן הכי פחות נאמנות לכתר, זה בטוח. האלפית נאמנה רק לריבון הברק," הכינוי מלווה בגלגול עיניים, "אילידיה גם לא אוהבת את אחותה, וגם קשורה לאבירי המעמקים- קבוצה שראינו שיש בה כמה ציפורים."
 
קאס -

"מרתק לראות כמה האחיות שונות" היא מודה. "אם כי שתיהן חכמות, כל אחת בדרכה" היא שותקת לרגע. "ודווקא דנקן, מכולם, הצליח להכניס שניים לתוך כוח המשימה הזה. מצד שני, הוא תמיד היה טוב בלגרום לכולם לחשוב שהוא לא שועה למשחק הפוליטי" היא מתרווחת מעט בכורסתה, מניחה את זוג ידיה על ירכיה, אצבעותיה בצורת מעוין. "ולשאלתך - לכולם יש אינטרסים, אפילו אם הם משוייכים לאדונו, כמו במקרה של הסיירת. גם אתה לא הצטרפת בחפץ לב למשימה, אלא מתוך רצון להניע תהליכים בממלכה. אין בכך שום דבר פסול - אינך פיון שלי, כי אם בן ברית" היא מדגישה.

"אבירי המעמקים הם כרגע הגורם החשוד ביותר, אבל אני זקוקה ממך לדבר מה נוסף בעת שתהיה שם. לפני שאגיע לכך - יש לך בקשות אלי? שאלות אלי?" היא מזדקפת מעט, מוכנה לשמוע.
 
קאס -

"בני ברית משמרים. ככה הם נותרים באותה הברית" היא מסבירה בפשטות. "ואתה בן ברית קל - מכיוון שאין לך אופציות אחרות. לא אומר שלא צריך לתגמל אותך על עבודה קשה, או להכיר בכך שאתה עובד בסביבה רחוקה מהבית. אני אם - אני מסוגלת לראות בן שמתגעגע הביתה".
 
הוא מרים גבה, שם לב שהיא לא עונה לשאלה שלו, אבל לא מתעקש. "הבית הוא לא יותר מזכרון." הוא עונה לבסוף, "והוא היה כזה גם בתקופה שלי בניס פרדי. קשה לחזור הביתה כשמי שהפכה את הבית לבית נרצחה. אני מניח שלא גילית על זה שום דבר נוסף?" תקווה מתגנבת לקולו, הוא רוצה למצוא את הרוצחים- אבל הוא לא יודע איך להתחיל אפילו.
 
קאס -

"לא" שפתיה קפוצות לרגע. ניכר שגם היא רצתה ללמוד יותר. "זה לא פשוט. מי שעשה זאת פעל בדממה, אבל הצבתי מספר אנשים בניסיון ללמוד יותר. אני עוקבת אחר העניין" היא שותקת לרגע, נותנת לו לעכל זאת. "ואם אתה רואה במה שאתה עושה פה כפתח לחיים החדשים שלך... על אחת כמה וכמה אינך צריך להתבייש לבקש דבר מה, בפרט כשהיד הנותנת כה קרובה. תרמת לממלכה, והגיוני שהממלכה תתרום לך בחזרה. אם אינך רוצה דבר, כך יהיה" היא מושכת בכתפיה קלות. "אני האחרונה שאומר לך לא לחשוד בנחמדות, הגם שיש מצבים - ממש כמו זה - שאפשר להתמסר אליה".

שירו-סנשאי -

"טוב מאוד. עניין אחרון, אם כך" הוא שותק לרגע, מארגן את מחשבותיו.
"מה המצב בעיר המושלגת? סנואופיק" הוא מבאר. "היו מספר שמועות לא מבוססות שהאימפריה מתקשה בשליטה שם, שהיא מקצה לשם כוחות. האם שמעת משהו, בטרם עזבת?"
 
חזרה
Top