אילידיה עומדת לרגע בצד, נהנית מעוגיית תמרים שטיי-טיי הגניבה לה מהמטבח. היא רואה את שגרירת דוכסות וילאס, הגבירה ג'יזל מינט, מתהלכת לא רחוק ממנה. עיניה של בת האנוש מביטות לרגע באילידיה, ובהחלטה כמעט מיידית, האישה פוסעת לעברה באחת. היא נעה בחן לא מבוטל, דואגת לקחת בדרך כוס יין המונחת על מגש של אחד המשרתים, מתקרבת עד שהיא נעמדת מולה.
"ערב עמוס, הלא כך?" היא מחייכת בשמץ הומור, כחולקת את סוד העייפות הכרוכה בדיפלומטיה בלתי נגמרת. "אם כי בדוכסות וילאס יש לנו אמרה - עדיף פוליטיקאי מייגע ממחזר לא רצוי" היא מרימה את הכוס לחייה, לוגמת מעט.
"ערב עמוס, הלא כך?" היא מחייכת בשמץ הומור, כחולקת את סוד העייפות הכרוכה בדיפלומטיה בלתי נגמרת. "אם כי בדוכסות וילאס יש לנו אמרה - עדיף פוליטיקאי מייגע ממחזר לא רצוי" היא מרימה את הכוס לחייה, לוגמת מעט.
