• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
רגעי מפתח
עץ ההרשמה מידע על ת'נדיאן
"אני אדם שמחזיק במעלות וכישרונות רבים" הוא עוצם את עיניו ועומד על קצות אצבעותיו בסיפוק עצמי, מספיק שתוי כדי לחשוב שזה לא מגוחך, אך לא שיכור לגמרי שיעשה מזה סצנה של ממש. "אפילו קראנג מנגן בחליל כשהוא לא עושה שכיבות סמיכה או מרים צוקים. מה איתך, קאס? מחזיק בצד אומנותי?"
==
"קלוט את זה" וירניק מצביע מרחוק על הקטור ולילוואנה עומדים ברחבת הריקודים, האלפית נראית כמעט מפוחדת רק מהמעמד הזר לה.
"יש הזדמנויות שלפספס אותן זה פשע. וילי!" הוא קורא לננס המנגנן מעל, שמסיט אליו אוזן תוך כדי המנגינה. "אני ארד לך מהגב אם אתה עובר עכשיו למוזיקה רומנטית".
"מילה של צלופח?"
"קיבלת, ארטוזס".

כמעט ברגע אחד, המוזיקה משתנה בחתך מהיר לנעימה רגועה ואיטית בהרבה, כשוילי מוותר באופן נדיר על השירה, מתמסר אך ורק למוזיקה. באי החצר מצייתים ללא חשש, מזמינים האחד את השנייה ועולים לרחבת הריקודים.
קאס צוחק כשהוא רואה את לילוואנה והקטור. "חשבתי להראות לך כמה אני רקדן יותר טוב ממך, אבל אני לא עומד להזמין אותך עכשיו. רק רציתי לוודא שאנחנו... בסדר, אני מניח." הוא מושך בכתפיו, "המסע לכאן נתן לי זמן לחשוב. התכוונת לעזור, אני מבין את זה עכשיו." הוא נאנח, "אז אני מניח שאני סולח, ומתנצל על התגובה שלי. אני לא רוצה שיהיה דם רע בינינו כשנלך לחזית, אנחנו נצטרך לשמור אחד לשני על הגב."
 
"אני לא יודע מה יכפר על פשעיי, אם בכלל" עונה לו שירו.
"אני מאמין שאתה, כאדם שמכיר יותר ממני את האימפריה, יוכל לענות על השאלה האם הדבר אפשרי. כרגע אני עושה את הדבר שאני מוצא לנכון כמכובד ביותר - מגן על אנשי ארוות' ומשרת את היורש הראוי. האם זה יכפר על מעשיי בעבר? אני לא יודע" הוא אומר, מושך בכתפיו ביאוש קל. לפתע נראה כאילו הוא השלים עם העובדה שלא תהיה לו כפרה אמיתית.
"כבר ויתרתי על האפשרות לחזור למולדת - זה לא אפשרי, אני מבין את זה עכשיו. בכל מקרה, לא אוכל להשתתף במעשים שרק ימשיכו את מעשיי באימפריה, אחרת באמת יוכח כי לא למדתי דבר משהותי בגלות" אומר שירו, לוגם מהכוס שמונחת לפניו.
"אם כי אני מניח שעליי לקרוא לארוות' ביתי, ולא גלותי" הוא מוסיף, נשען לאחור על מנת להביט ברוקדים.
"מה אם הייתי אומר לך שהקיסר שמע עליך, סנשאי?" השגריר מציע, כמעט גורם לשירו-סנשאי להיחנק מהיין שלו.
"מה אם הייתי אומר לך שיש לי סמכות מלאה להעניק לך חנינה בשמו?" סא-אאגה חושף את הקלפים במכה, מותיר את דם הדרקון הלבן המום.
"מה אם הייתי אומר לך שאני עדיין שוקל זאת?" הוא קם מכיסאו, מהנהן מרחוק לגמד ששוחח מקודם עם קאס. ראש משלחת המסחר מבולאק-רוב, אם הוא לא טועה. הסוחר רוצה לבוא ולשוחח עמו, מבקש רשות להפריע לשיחתם.
"איבדת חצי משמך בשל חטאי העבר, אך יש בך עוד מדמה של האימפריה. אם תדע להוכיח זאת, תוכל לראות את משפחתך שוב. יתרה מכך, תוכל להיישיר אליהם מבט" סא-אאגה מהנהן קלות לפרידה ונע אל משלחת המסחר, מותיר את שירו-סנשאי ישוב על כיסאו, מראות האימפריה עולים בו כפי שלא עלו זמן רב.

קאס צוחק כשהוא רואה את לילוואנה והקטור. "חשבתי להראות לך כמה אני רקדן יותר טוב ממך, אבל אני לא עומד להזמין אותך עכשיו. רק רציתי לוודא שאנחנו... בסדר, אני מניח." הוא מושך בכתפיו, "המסע לכאן נתן לי זמן לחשוב. התכוונת לעזור, אני מבין את זה עכשיו." הוא נאנח, "אז אני מניח שאני סולח, ומתנצל על התגובה שלי. אני לא רוצה שיהיה דם רע בינינו כשנלך לחזית, אנחנו נצטרך לשמור אחד לשני על הגב."
הוא מניח יד על כתפו של קאס, מרצין לרגע.
"אנחנו בסדר, ילד טבע. באמת. אני לא יכול לומר לך שאני גאה בעבר שלי, אבל אני רוצה לסיים איתו לא פחות מכם. אתה תשמור עלי מאשתי הרווקה, אני אשמור עליך מהדבר המזעזע לו היא קוראת ריקוד" הוא מצביע לעבר לילוואנה והקטור בחצי חיוך.
"הכפרה האמיתית שלך תהיה להביא אותנו למועדון שווה אחרי שנסיים פה".
 
שירו-סנשאי בוהה בשקט ברוקדים, המום. הוא עדיין מעכל את דבריו של השגריר כשהוא מתיק את מבטו מהזוגות, מתחיל לסרוק את האולם בחיפוש אחר התרחשויות חדשות, אבל דעתו מוסחת בבירור. הוא יצטרך הרבה זמן בשביל לחשוב על מה שאמר סא-אאגה.
 
"תעקבי אחריי" אומר הקטור בחיוך, לוקח את ידה בידו. "את ידך השנייה את שמה על הכתף שלי" הוא אומר ושם את ידו על המותן שלה. "רגל שמאל אחורה" הקטור אומר ושולח את רגלו הימנית קדימה, כמובן מחכה לא לדרוך על לילוואנה ונותן לה את הזמן לנוע. "רגל ימין אחורה" שוב הוא עושה זאת. "רגל שמאל קדימה, רגל ימין קדימה. רגל שמאל לצד ורגל ימין לצד עם חצי סיבוב" אומר הקטור ומוביל את לילוואנה בריקוד. נראה שהם שרדו את הצעדים הראשונים. "כעת רק צריך לעשות את זה שוב ושוב, תתמקדי בי ותשכחי מן האולם. העיקר שתהני מהריקוד הראשון שלך" אומר הקטור בחיוך אמיתי וכנה, שמח להיות חלק מהחוויה הזו בשביל לילוואנה. הם רוקדים ובעוד לילוואנה מתקשה בהתחלה, משהו באביר עושה את הריקוד מרשים יותר ממה שהוא. התנועות שלו חלקות ויפות והוא דואג בצורה הקלילה ביותר שלא לילוואנה או הוא יפריעו לרוקדים האחרים. הצמד רוקד ברחבה וחוצה אותה כמו מים הזורמים בנקיק, לאט לאט מתקדמים אל עבר קצה הרחבה.
 
היא מתקשה לעמוד בקצב בהתחלה, לא מורגלת בתנועה כה רשמית. עם זאת, ככל שהקטור ממשיך לספק כתף תומכת, היא נרגעת יותר ויותר - עד שלבסוף, החן הטבעי וזריזות הרגליים שלה מאפשרות לה לנוע בקלות. היא לא מכירה את התנועות, אך הקטור משאיר מספיק זמן בין ההובלות השונות שלו כדי לאפשר לה ללמוד אותן תוך כדי הריקוד. השניים מסיימים בסוף כשהוא משעין אותה על ידיו, נושא את משקלה בקלות.
לילוואנה מביטה בהקטור, אורות המשתה מסביב והמלבושים הרשמיים - והמחמיאים לא פחות - גורמים לאלפית להסמיק. השיר נגמר והיא נעמדת על רגליה, מכחכחת קלות בגרונה. עוד דבר שהיא לא מורגלת בו המצטרף למעמד הזר במילא.
"זה לא היה נורא כל כך..." היא מחייכת תחילה כנגד רצונה, אך מתמסרת לכך לבסוף, נוגעת קלות בצמיד העץ הנושם שלה, כדרכה בעת שהיא לחוצה.
 
IN (אילידיה)
אילידיה מרצינה קלות, ואז נשענת קצת אחורה "אז אתה בעצם כאן בשביל ליעץ למלכה גם כשראש האחווה עסוקה בעינייניה, כמו היום?" שואלת חצי האלפית ישירות.
"ראש האחווה תמיד עסוקה בענייניה, במיוחד עכשיו כשהיא בחזית. התפקיד שלי הוא לייעץ למלכה גם כשהיא לא עסוקה בהם" אורונין מחייך קלות, "וגם לעשות כל מיני דברים כאן בעצמי, לראות מי ומי נמצאים, ובעיקר להיות תקוע מחוץ לאלפטם כדי שחס וחלילה ליאונרדו לא יקבל סטודנטים נורמלים."
 
עריכה אחרונה:
"אני שמח שנהנית" אומר הקטור וקד את קידת סיום הריקוד, "פעם הבאה אנו צריכים לרקוד תחת כיפת השמיים, אין מרשים מכך" הקטור אומר בחיוך וחצי הלצה, תוהה מה תהיה תגובתה של האלפית.
"אני מכירה מקום טוב בחזית" היא מרכינה ראש לרגע ומסמיקה בשנית, אך החיוך לא מש משפתיה. ממש כמו האביר - צחוק צחוק, חצי אמת. האלפית נושקת ללחיו של הקטור לאחר מכן, מודה לו וחוזרת למרכז ההיכל, נעה בביטחון שלא היה לה לפני כן במשתה.
 
נראה שלילוואנה תפסה את האביר לא מוכן עם הנשיקה וגם האביר מסמיק, לוקח כמה רגעים להירגע ולהוריד את האדום מהלחיים. כעת הוא מוצא עמדה נוחה להיעמד בה ופשוט מתחיל שיחות חולין עם אנשי הנשף.
 
לאחר שהוא מסיים את השיחה עם המול קרביל מעביר את מבטו על האורחים בנשף וכשהוא מבחין באשת החצר אחריה הוא עקב מוקדם יותר רוקדת עם אחד האצילים הוא מחליט שהגיע הזמן למשקה. לאחר שהוא בוחר משקה מפונפן מהסוג שהוא לא רגיל לשתות הוא מוצא את עצמו לא רחוק מהמקום בו הקטור מנהל שיחות חולין ובמחשבה שאולי לדבר עם אחד מגיבורי השעה יעזור לו להרשים מישהי בעתיד הוא מתקרב.
"ברכותיי, אביר." קרביל מברך לשלום, "אשמח להחליף איתך כמה מילים."
 
הקטור מהנהן למשמע בקשת האיש ומסיים את שיחתו במהירות. "אנוכי סבור שלו ותפנה למועצה והם ייראו את העניין כחשוב דיו, הם ישלחו אותנו לטפל בזאת מיד. היה נעים לי לדבר עימך" אומר הקטור ומתפנה מן האיש איתו הוא דיבר.
"סלח לי, אך איני מזהה אותך. האם תוכל לומר לי את שמך?".
 
"קרביל, קצין בשירות ריבון הברק." קרביל מציג את עצמו ואת מי הוא משרת כאילו המדים הרשמיים שהוא לובש לא הופכים את זה למובן מאליו.
"אני מבין שאתה עובד עם המועצה ישירות," קרביל ממשיך כשהיסוס מסוים בקולו "יש לך עצה עבורי איך אני אוכל להשלים את המשימה שלי ולשכנע אותם להגביר את הגיוס לצבא?"
 
"האביר הקטור דה לה נפטיס, שליח המועצה" מציג את עצמו הקטור וקד קלות לפני שהוא עונה על שאלתו של הקצין.
"תשובתי הרשמית היא שהם כמובן יקשיבו לכך שכן הדבר חשוב ביותר. אך לצערי תשובתי הכנה היא שכל עוד הריבון ומנהיג אבירי המעמקים אינם כאן המועצה לא תעשה זאת. צר לי שכך המצב".
 
קרביל מקווה שעם מעט הסבר אולי הקטור אולי בכל זאת יוכל לתת לו עצה מועילה. "הריבון ומנהיג אבירי המעמקים עסוקים במלחמה בדרום שם נוכחותם חשובה ומשפיעה על הלחימה, מאחר ואני מושבת מלחימה עד שאני אסיים להחלים מפציעה" קרביל אומר כשהוא מחווה לעבר הצלקת החדשה בידו השמאלית, "הריבון שלח אותי לכאן להחלים ולנסות לשכנע את שאר חברי המועצה להגביר את הגיוס לצבא."
 
הקטור לוקח דקה לחשוב על העניין, מנסה למצוא פתרון שיוכל לשכנע את המועצה.
"ראשית עליך לפנות לכל אחד מהם בצורה פרטית. העוצר ישוכנע באמצעות מספרים. סטטיסטיקות, דרכים להפחית את העול הכספי שיאלצו להשתמש בו לגיוס. לו ותוכל להראות לו שהרווח עולה על ההפסדים אני בספק שהוא יסרב.
הוד מעלתה תוכל לשכנע רק לו ותהיה למלחמה תועלת אשר היא תוכל למנף ביחסי חוץ. אולי הצעה לגייס שכירי חרב מן מדינות זרות או שכנועם של אצילים שכנים לבוא ולהפגין עליונות קרבית.
את ראש הכהונה אפשר לשכנע בכך שיוכל להפיץ את המילה הקדושה בקרב הלוחמים, להראות את כוחם של הכהונה ושל אבירי הקודש. איני בטוח באחרון, שכן יכול להיות שייקח זאת כעלבון על מקום הכהונה.
החשוב מכל יהיה לשכנע כל אחד לקחת קרדיט על הרעיון, במחשבה שמדובר במהלך פוליטי אשר יקדם אותם מול העם והאצולה" הקטור חושב אם יש לו עוד פתרונות, אך אוזלים לו הרעיונות. הוא צריך לזכור שכל גיוס שהם לא מבצעים משמע אנשים שימותו בשדה הקרב, אך לצערו הפוליטיקה היא אכזרית ולא אכפתית והוא אינו מצליח לחשוב על רעיון נוסף.
 
"תודה, אני בסך-הכל קצין פשוט ולא הייתי חושב לבד על כל זה," קרביל אומר כשהכרת תודה אמתית בקולו, "אני מקווה שעם העצה שלך אני אצליח במשימה שלי, כי חיילים נוספים נדרשים בחזית בדחיפות. גם אבירי המעמקים הוותיקים ביותר שלחמתי לצידם לא זוכרים התאגדות כזו של כלל שבטי הטרוגולדיטים השונים. אם הם יתחילו לתקוף אותנו בכמויות החזית תצא משליטה, וגם ככה אנשים מתחילים לקרוא לזה נחשול..."
 
"זה מידע... מטריד" אומר הקטור, מישהו עמד מאחוריי קושאן וברסוולה. מה אם מישהו עומד גם מאחוריי הטרוגולדיטים...
"אני מקווה שתחלים במהרה ונוכל להילחם זה לצד זה בשדה הקרב. בתקווה עם תגבורת ראויה שהמועצה תשלח עימך".
 
"תודה," קרביל מודה לאביר שנית, "עדיין אין לי כושר תנועה מלא ביד, אבל אני מקווה שהוא יחזור בקרוב ואוכל לחזור ליחידה שלי יחד עם תגבורת."
קרביל קיבל את העצה שביקש ונשאר לראות אם להקטור יש שאלות אליו לפני שהוא ימשיך הלאה ואולי יפנה לאחד מחברי המועצה או אפילו יזמין את אשת החצר שלו לרקוד.
 
קרביל חוכך רגע בדעת ומחליט שהקטור הרוויח את הזכות לשמוע את הגרסה הארוכה. "היחידה שלי הייתה בכוננות כשאחד הסיירים דיווח על עקבות טרוגולדיטים ולכן היחידה שלי יצאה בעקבותיהם. לצערי, לא הספקנו לאתר אותם לפני שהם נתקלו באחת משיירות אספקה למחנות הצבא לאורך החזית. אני לא אתאר לך את המראות, רק אומר שהטרוגולדיטים הארורים לא השאירו אחריהם ניצולים והעלו את האספקה באש." קרביל עוצר לרגע וניכר שהזיכרון של מראה השיירה אינו נעים לו. "כשהטרוגולדיטים המקוללים גילו שאנחנו בעקבותיהם הם התחילו לברוח חזרה לכיוון המחילות שלהם ורוע המזל, לא הספקנו להשיג אותם לפני שהם נכנסו. אחרי שראיתי מה קרה לשיירה לא יכולתי לתת לזה לעבור בשקט ולכן שלחתי את אחד הסיירים חזרה כדי לדווח ולבקש תגבורת לפני שהוריתי לשאר היחידה להיכנס אחריהם למחילה. עד כמה שהיינו דרוכים היחידה שלי נפלה למארב כשאחד מקירות המחילה התמוטט והטרוגולדיטים התחילו לתקוף אותנו משלושה כיוונים. למזלנו, התגבורת הגיעה בזמן, אבל הניצחון הזה עלה לנו בהרבה אנשים טובים וכמעט עלה לי בידי."
 
חזרה
Top