• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
רגעי מפתח
עץ ההרשמה מידע על ת'נדיאן
"הסכין שלי מלאה בדם של קראולי, אם לא שמת לב" הוא נדהם מעצם ההאשמה. "או שאתה מדבר על פמיניה? כי לומר לה בצורה כל כך בוטה 'גברת, הוא לא בעניין' נגמר טוב?" וירניק מניד בראשו, נאנח ארוכות. "קאס, הבעיות שלי בחיים לא הולכות להיפתר הלילה הזה. פמיניה היא לא ישות שאתה יכול לפטור במשפט מחוכם, אם לא שמת לב. ניסיתי להרגיע את המצב ולהציל את הינשודובים שלך".
 
"כן, כי מילים מפונפנות הן בדיוק הדרך." קאס משחרר את וירניק, "אמרת בעצמך שכל שיחה שלכם הופכת למעגלית. נתנו לך הזדמנות לשבור את המעגל הזה. החלטת להתעלם ממנה. תהנה להמשיך לחיות בפחד." הוא מסתובב, עוזב את הצלופח מאחור. זל רצה אחריו- ולאחר רגע לר מצטרף. עובר קודם לצידו של וירניק ודוחף אותו בחולשה עם המקור שלו בהתנצלות.

בדרכו לפונדק, הכעס של קאס שוכך מעט, מספיק כדי שהחרדה תחדור. הוא מוצא את עצמו רועד. בלילה, הוא ישן מכורבל בין שני אחיו החורגים.
 
IN
אילידיה עוברת בין האנשים ומודה להם בשם הלורד ואבירי המעמקים. היא מחפשת לראות אם משהו נותר מהפיות, משהו שאולי היא תוכל לחקור בנוגע לטבע שלהן. היא גם בוחנת את המקום בו פמיניה עמדה. כאשר מפקד המשמר החלופי מגיע, אילידיה גם דואגת לדווח כי קראולי הוא מי שחיסל את מנהלת הנמל, ועל העובדה כי הוא מת. אין מה להסתיר את התגובה הזו עוד.

META
תפיסה: 12+9=21.
 
IN
קראנג רוצה ללכת אחרי קאס, אך לילוואנה עוצרת אותו, מצקצקת בלשונה לשלילה. היא יודעת שהוא זקוק לזמן שלו לבד.
שאר החבורה, בנתיים, עושה את דרכה אל לורד נורברט. הלורד עדיין המום מעט, אף כי הוא מתאושש במהירות, אוחז בחוזה כלשהו - שממבט קרוב יותר ניכר כמו חוזה נישואין.
הוא שומע אותם ואת בקשתם להביא עמו את וירניק - ואף על פי שהוא סולד מכך עמוקות, ולמרבה הפתעתו של דרוול הסמוך, נורברט מאשר זאת לבסוף, מעביר את אצבעותיו על החוזה. הוא לא יכול לסרב להם, אחרי שהצילו את זכרונות ביתו. וירניק - המום כשהם חוזרים עם החדשות - מודה להם בהנהון קל, לא יכול לומר יותר מכך אחרי הלילה המטורף שעבר על כולם.

אילידיה מחפשת אחר דבר מה שנותר מהפיות, אך לא מוצאת יותר מכך. כוחה של פמיניה - רב ככל שיהיה - לא הותיר כל זכר אחריו. היא מקבלת את התחושה שזה קשור בכך שזאת עיר גדולה: אם אי פעם יפגשו בה בחוצות, יהיה לה קשה יותר להסתיר את השובל שלה. שורדי המשמר - פחות מעשרה - מודים לה על הסיוע, ומבטיחים לדווח זאת הלאה. רק כשהיא מזכירה את מותו של אייסן ניכרת ההפתעה על פניהם. הלורד טרם החליט לומר להם, ככל הנראה, אף כי הם מודעים לכך עתה.

שאר הלילה עובר מהר, כל אחד מתרסק למיטתו, עייף וכאוב. השחר עולה, מברך אותם באור שמשי במיוחד, ובני החבורה מתארגנים ליציאה, כל אחד אורז את מעט החפצים שהביא איתו. הם עסוקים בעלייה לשורת הכרכרות שנורברט דאג להוציא - המכילה פמליית שומרים, מעט משרתים ומספר סוחרים שביקשו להצטרף גם כן לשיירת הלורד, רואים בכך הזדמנות לטייל בבטחה. התוצאה היא שיירה גדולה ומרשימה המקנה, גם בעת הרכיבה על שביל הדרך, תחושה מסוימת של בית. וירניק מגיע אחרון, שקיות מתחת לעיניו. הוא בבירור לא עצם עין לדקה הלילה. האיש מחזיק בידו הימנית רונה אפורה עליה חקוקה אות לא ברורה. הוא לוקח משירו את הקטאנה שלו, מעביר את הרונה עליה - כמעט כמו אבן משחזת - והאבן מתפוררת בידו, כוחה נספג לתוך נשקו של דם הדרקון.

״זאת הייתה אמורה להיות הפתעה עבורך, לטא מכובד והכל״ הוא נמנע מהמילה ׳לטאה׳. ״נקברה בסירה שלי, אני מניח שצריך לומר תודה שהבוזזים לא היו מהירים מספיק למצוא ולגנוב את זה מההריסות. זה שלך, שירו. מזכרת אחרונה ששמרתי מטיראנובה״ הוא מגיש את המנחה ללוחם, וממשיך כמעט מיד לאחת העגלות, נשען על מקום נוח כדי להשקיף לשמיים. הם עולים בעצמם לאותה העגלה, יושבים מאחורה, ויוצאים לדרך. כעבור חצי שעה, כשהעיר נעלמת והצלופח כבר ישן, הם רואים את הדרך שלפניהם. את השביל הארוך אשר יוביל אותם אל מועצה מסוכסכת. אל ארמונו של שליט גוסס. אל משחק של בגידות וצללים.

אל קריאת-כתר.

META
שירו-סנשאי - הקטאנה הופכת ל - Parrying Weapon +2 עם היכולת של נשקו הנוכחי להפוך את הנזק לכפור.

OUT
עליתם לדרגה 7!
 
IN
אילידיה מנסה להכניס שאלה לנורברט בנוגע לחוזה הנישואין, אבל הוא לא עונה בנוגע אליה ואילידיה ציפתה לעניין. היא לא נראית שמחה ללכת לקריאת-כתר, וניתן לראות זאת עליה. האופציה להגיע למועצה לא מעודדת אותה.

"אז מי אתם חושבים שלא יגיע?" היא שואלת, "אני חושבת שהריבון והיירוזאוג עסוקים מידי, הם לא הולכים להופיע. לוקרשיוס בוודאות יהיה שם, וכך גם תאודוריאן, אבל בנוגע למלכה ואודסיה... קאס, אתה היחיד שעשוי לדעת בכלל מה אלו עושות, ואם יש להן את הפנאי לפגישה הקטנה הזו" תוהה אילידיה בקול.
 
"אני לא מזלזל בה, אף פעם לא אמרתי עליה משהו רע. אני פשוט... לא מכיר אותה במיוחד?" הוא נראה מעט מובך, "אני משרת אותה, כן, אבל זה כי הדוניגדה של אגראייני שלח אותי. הם היו צריכים מישהו, אני מניח. הם אף פעם לא אהבו אותי במיוחד, אז הם שלחו אותי. הכל בשביל להיות על הצד הטוב של המלכה, היא הבטיחה לעזור עם ביצת-עד." הוא מביט באילידיה כשהוא אומר את זה, זוכר שהיא אמרה משהו על ביצה, למרות שהוא לא בטוח אם זו אותה הביצה עליה היא דיברה.
 
"אני מאמין שכלל מועצת השלטון תגיע. אפשרי וריבון הברק וסר היירוזאוג אינם ינכחו עקב מאמציהם המלחמתיים, אך דווקא בגלל זאת אני סבור שנוכחותם חשובה. הם צריכים משאבים משאר הסיעות, בין אם מדובר בכוהנים שירפאו את הפצועים או קוסמים לצורכים טקטיים. כסף או מזון צריכים להיות מובלים וכל אלו הם דברים הנקבעים במועצת הכתר". הקטור רוכב על סוסו שלו בשירייה, סוס בעל גוון חום ולבוש בשיריון קל למדי, נראה שבעיקר מוסיף למראה האבירי של הקטור יותר מאשר מספק הגנה.
 
לילוואנה מביטה לרגע למטה, אל עבר האדמה שחולפת מתחת לעגלה, כחושבת על הדברים. היא מכחכח בגרונה לבסוף, מביטה לשנייה בקאס ובאילידיה.
״תגידו… איך זה היה, לגדול בניס פרדי? ביער אדיר לצד דונידגדה, או בתוך קהילה רגילה בשבט אלפי?״ היא זונחת את הפוליטיקה, מניחה את ידה על הצמיד שלה בהיסח הדעת.
 
IN
"ניס פרדי לא היה המקום בשבילי, ואני לא הייתי בעבורו. אני בטוחה שיש אלו שמוקסמים ממנו, אבל אני כנראה יותר מידי אנושית בשביל זה. אבי היה דוניגדה, ואמי שאפה להגיע להיות קרובה עד כמה שהיא יכלה לזה. לא שזה שינה רבות, האילן אכפתי פחות מכל האלים המואנשים" מנפנפת אילידיה את השאלה, לא אוהבת לחשוב על החיים בניס פרדי. לא היה לה מקום שם.

"ביצת-עד הייתה שקטה יותר, כשהטרוגלודיטים לא עלו מהמעמקים" אומרת אילידיה, נראה שהיא לא בדיוק הבינה על איזה בעיות בביצה קאס מדבר.
 
"ניס פרדי אינה מקבלת זרים כמקומות אחרים. אך בהיותך אלפית יש לך יותר סיכויים להינצב אל מול קבלה חמה" הקטור נזכר בכך שניסה לחפש את הקווסט באזור בעבר, אך הדבר לא צלח. יש מספר מאבותיו שהתחברו אל האלפים של ניס פרדי מספיק בשביל לקבל אישור לחפש שם את הקווסט, אך זה היה לפני כל כך הרבה שנים שהוא בספק שאפילו תוחלת חייהם של האלפים מספיקה בשביל לזכור זאת.
 
היא כמעט מגחכת, ידה ממשיכה ללטף את צמיד העץ שלה, אשר נושם יחד איתה.
"אני בספק, אחרי מה ששמעתי פה. גדלתי כמעט כל החיים שלי בארוות', לא נראה לי שהם יראו בי אחת משלהם, גם אם באמת נולדתי בניס פרדי כפי שהבטיחו לי".
 
לאחר כמה רגעים של שקט, הקטור מחליט לשאול שאלה לא נוחה, הוא מבחין שאילידיה לא מעוניינת לדבר על משפחתה, אך יש שאלה המציקה לו כבר זמן מה. "אילידיה חצי האלפית, הייתי מעוניין לשאול. האם יש לך קשר משפחתי לאודסיה חצי האלפית? אין רבים מעמכם שקוראים לעצמם כך".
 
IN
אילידיה מרימה גבה, "זה קצת מכליל מצידך, אני חייבת לומר. רק בגלל ששנינו חצי אלפיות בארוות' אנחנו חייבות להיות מקושרות? האם אתה תשאל כל חצי אורק על הקשר שלו לקראנג וכל דם דרקון על הקשר לשירו? אני לא שאלתי מעולם אם אתה קשור לבני האדם האחרים, רק בגלל שאתה בן אנוש וכך גם הם. בנוסף, מעולם לא קראתי לעצמי 'חצי האלפית', זה מסוג הכינויים שמגיעים עם האוזניים, לא בגלל שהפצתי את השם הזה בין אבירי המעמקים. וירניק קרא לי הפיקחת בקרב, מחמיא, אבל אני חושבת שזה רק הרגיז את פמיניה, ואני לא יודעת אם המורים שלי באלפטם היו מסכימים..." אומרת חצי האלפית בנוגע לנושא, ואז מחייכת קלות.

"אבל כן, היא אחותי הגדולה, ולקח לכם מספיק זמן. השבעתי את וירניק לא לספר בפסטיבל, אבל זה בכנות סתם היה רוע קטן משלי" מסיימת אילידיה את הבדיחה.
 
"בפרט אחרי מה שסיפרת לנו על הורייך" מוסיף קראנג. "אולי נוכל להיעזר בקשר שלך עם אודסיה לטובת החקירה שלנו? ראשת האחווה המאגית היא דמות משפיעה מאוד בממלכה. היא בטח יכולה לסייע לנו".
 
חזרה
Top