OUT
ביקשתם הרצה לנסות ולמצוא את הגוליאת'ים/אורקים שנמלטו מהקרב.
IN
החבורה יוצאת לדרכה בזריזות, מסתמכת על אילידיה, איגנציוס וקראנג כדי לנווט באזור שהוביל למחנה הגוליאת'י. הם נזהרים שלא להתקרב יותר מדי, מזהים את עקבותיהם של חלק מבני הענקים שנסוגו משדה הקרב. השבילים מתפצלים ברובם כשכל קבוצה זעירה נעה למקום אחר, והם מחליטים לבחור את הברור ביותר מביניהם, ממשיכים הלאה במטרה למצוא מישהו אותו יוכלו לתחקר.
הם מתקרבים לבסוף למה שנראה כמו מערה קטנה, ממנה הם שומעים קול אנקה קל ומספר מילים בשפה לא מוכרת. הקטור מזהה אותן, וקראנג מיד לוחש את התרגום.
"שאוני אל היכל הענקים - מי ייתן ואתפוס בו את מקומי לצד ת'ארוק ואשוט בספינותיו הנצחיות כמו האינסוף".
חצי האורק נאנח קלות, מחזיק את בטנו לרגע. "תפילת מוות מאיי וילר סטיורנה, לרוב שאדם לוחש על עצמו בעת הוא גוסס בשדה קרב. סימן שאין לו עוד זמן רב".
כשהם מתקרבים במטרה להגיע לגוליאת', רעש פתאומי עוצר אותם; נהימה של יצור לא מוכר, הנשמעת כמו הכלאה בין קול עמוק וגרוני לבין קול צפצפני וקליל. שילוב של נוצות סגולות ופרווה חומה נגלה אליהם, כשראשו של ינשודוב מציץ מתוך המערה, פיו כשל ציפור וטפריו כשל דוב. הוא חוזר מיד להביט במה שנראה כמו גוליאת' פצוע המחזיק בצד ימין את צווארו, אצבעותיו אדומות לגמרי. האיש עצמו חיוור, בבירור איבד דם רב, ולא נדרש חובש מנוסה כדי להבין שזמנו בעולם אוזל במהירות. פצעיו נראים אנושים.
"הנה הולך המקור שלנו למידע בגלל... ובכן... מקור אחר" וירניק מתבדח אך לא מחייך, ממשיך להביט בינשודוב הענק שמתקרב אליו, נוהם בקולו המוזר, מתכונן לחסל את הגוליאת'.
"צריך להכות, ומהר" קראנג מכין את עצמו להסתערות.
"לא, צריך לבצע הסחה, לזרוק לו משהו טעים. אם נתקוף, הוא סתם יחסל את הגוליאת' הזה" משיב וירניק.
"אי אפשר לתת לו זמן לפעול. צריך לחסל אותו בזריזות".
"הסיכון גדול מדי, צריך פה עורמה - לא כוח".
"לפעמים כוח הוא העורמה הטובה ביותר".
"צודק לחלוטין, אבל לא כאן. נדרש פה פתרון עדין".
הזמן להכרעה הולך ופוחת בכל צעד שמבצעת החיה הרעבה לעבר הגוליאת'.
