• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
רגעי מפתח
עץ ההרשמה מידע על ת'נדיאן
"ברכות קראנג, אני איגנציוס נושא הלהבה, וזו אילידיה מאבירי המעמקים" אומר איגנציוס בזמן שהוא ניגש להתיר את החבלים שמחזיקים את חצי האורק "אחרי ביצועים כאלה, די ברור שהחבלים הם לא מה שמחזיק אותך - מה כן? מה קרה לבן שלך? מה קורה כאן? אם תסביר לנו נוכל לעזור."

כאשר הוא מסיים להתיר את החבלים, איגנציוס ממהר לתפוס מרחק, מותו המהיר של הגשש עדיין טרי בזכרונו. הוא ניגש אל המפות והמסמכים המועטים שפזורים בחדר, וטוחב אותם לתיקו במהירות - יהיה זמן לבחון אותם אחר כך.
 
עריכה אחרונה:
סיור -

״אמת״ קראנג משיב בעודו משפשף את פרקי ידיו, מנענע אותם מעט ומאגרף את אצבעותיו שוב ושוב כדי לגרום לדם לזרום לשם. ״אבל להישאר פה לתחקור שלהם סייע לי. הם תפסו אותי בשעה שניסיתי להתגנב למחנה והיו בטוחים שאני מרגל של קושאן המגורש. לי היה חשוב יותר לוודא שבני לא בין השבויים, כיוון שכבר הסקתי שהוא לא הצטרף לאנשיו של קושאן. עוד לא, לכל הפחות״.

חצי האורק מביט לרגע בגופה של הגשש, עליה חרשית-הקסם לא מוצאת שום דבר יוצא מגדר הרגיל, בטרם הוא ממשיך בדבריו.
״בני הולך בדרך אפלה. הוא אבוד, לפחות עכשיו, ואני מנסה לעצור זאת לפני שיישאר כך לעד״ פניו של קראנג נשברים מעט, הרוגע שהוא משדר ממשיך אך הוא בבירור עוצר את רגשותיו. ״אך אם לא ראיתם חצי-אורק בין האסירים, מדובר בחדשות מעודדות, זאת לצד העובדה שעל החיפוש שלי להימשך״ הוא מוודא לרגע שהצמה עדיין קולעת את שערו, מחזק אותה במעט.

״ועכשיו, אם יורשה לי, מדוע אתם כאן? האם אתם מאנשיו של לורד נורברט ובאתם לסייע לאסירים? או שכל זה הוא ניסיון התנקשות בברסוולה?״
 
"אנחנו שליחים מיוחדים של המועצה המלכותית, ואנחנו חוקרים פעולות חריגות של ברסוולה וקושאן נגד הלורד נורברט" אומר איגנציוס "אך כמובן ששמחנו לסייע לאסירים. אם יש לך מידע כלשהו על התכניות שלהם, נשמח לעזרתך." לאחר רגע הוא מוסיף "אני לא מתכוון להיות גס רוח, אבל האם יכול להיות שהדרך האפלה של בנך קשורה למתיחות שאנו חוקרים? אם כן, אנא פרט עליה. אם זה מערב קסם אל דאגה - אילידיה ואני מגים מנוסים."
 
IN
אילידיה מנסה להעלות בזיכרונותיה את האסירים, לחשוב אם היא ראתה ביניהם חצי אורק.

"אבירי המעמקים ישמחו לעזור לך אם יש איזשהו סיכון שהוא נחטף, בעיקר אבירת המעמקים שהיא אני. אבל לכרגע, אנחנו צריכים לצאת מכאן. הבן שלך אולי נמצא בדרך אפלה, אבל אם תשים לב היטב מחוץ לאוהל יש דרך שמלאה בלהבות ולהבים חדים, ואני בספק שהיא נעימה גם כן" אומרת אילידיה, מעודדת אותם לצאת מהאוהל. היא מחפשת אם יש איזשהו מכתב או ארון שאיגנציוס לא חקר- ואם לא, אז היא מתחילה לרוץ החוצה, לפני שהדיבורים האלו יעלו להם בחייהם.
 
שירו מהנהן בתגובה לבקשתו של הקטור, ונושף בעדינות כפור על נטיף המים, הופך אותו לקרח.
"וירניק, בוא איתי בזמן שהוא יספק לנו הסחת דעת. תזכור שהמידע של קושאן שווה יותר מהאוצרות שלו, ושוקל פחות" הוא אומר לוירניק.

META
אם עדיין צריך התגנבות: 12+3 = 15.
 
סיור -

"לא מאגיה ולא חטיפה, כי אם טעויות של ילדים" קראנג מנגב מעט את הדם שנוזל משפתו, מעביר את לשונו כדי לנקות את הדם.
"אבל אני לא יכול לשלול אפשרות שהוא קשור למתיחות כאן. אחרי הכל, מדובר בפשיטה הגדולה ביותר בעת האחרונה על אדמות החוף וארוות' כולה. לא אתפלא אם החליט לחפש פה תהילה" הוא מחניק אנחה.

"את צודקת, אילידיה" ניכר שהוא מרגיש בנוח לפנות אליה בשמה הפרטי מיד לאחר שהכיר אותה. חצי האלפית ממשיכה לסרוק את האוהל, אך לא מוצאת דבר. הדרך בחוץ מלאת מכשולים וזוהי לא עת לעסוק בצרותיו של בני. קושאן יחולל כאוס במחנה, לא יחפש לשרוף אותו. יש יתרון משמעותי בכך שיישארו פה והוא ידע היכן הם... המגורש מכיר את שדה הקרב היטב, בעל שנים רבות אפילו יותר ממני". קראנג מציץ החוצה מקרב המחנה, מביט ראשית אל האסירים הבורחים ולאחר מכן מפנה את מבטו לאורקים של קושאן. אילידיה משתדלת להיזכר אם ראתה חצי אורק... היא מאמינה שלא. בני אנוש בלבד.
"הם מתקרבים. עלינו לעשות זאת בחוכמה ובזריזות".

גבעה -

"היי, אתה זוכר עם מי אתה מדבר פה, כן? מידע שווה כסף, ולפעמים אפילו יותר מכסף" על אף מילותיו, לא נשמע שהטון מסמל על העלבה, כי אם על הקנטה קטנה.
השניים מתפצלים מהקטור, ניגשים לירכתי המחנה במטרה לנצל אזור בו החפיר מעט צר יותר ואפשר לקפוץ מעליו.

הקטור עצמו נותר מול המחנה, עיניו של וירניק וסירו-סנשאי נחות עליו בציפייה שיבצע את ההסחה.
 
גבעה-
"שידה של הרוח תנחה את ידי" אומר הקטור לעצמו ואז בתנועת השלכה כשל חנית, הוא מעיף את הקרחון הישר אל עבר המחנה, לא מכוון לפגוע בוורגים, אבל מנסה להשמיד את ביצור העץ הגדול ביותר ששם. הקטור מתקדם בנחישות ושואג. "קושאן! אני מאתגר אותך לדו קרב!". במוחו יודע שהדבר לא יעבוד, האורקים לא מכבדים את העמים האחרים מספיק בשביל לשקול זאת, הם פשוט יתקפו אותו.
אבל העניין הופך לתלוי אם קושאן ייצא מהאוהל שלו או לא. כי ברגע שהוא יוצא והם עדיין לא יתקיפו, לסרב לדו קרב ייראה שהוא חלש. ואין דבר יותר נורא בשביל אורק.
 
גבעה -

לא ניכר שאיש יוצא מאוהל המנהיג. האורקים נאספים מאחורי החפיר, חלקם צוחקים וחלקם קוראים קריאות קרב.
"קושאן רוכב לתהילה!" קורא אחד מהם בעוז. פניו מלוכלכות ועיניו חייתיות, אכזריות נשקפת מהן. גופו נמוך במעט, אך הוא נראה שרירי ומחזיק בגרזן ובסכין ארוכה. "הוא אינו פה לבלוע אותך בשלמותך. אבל אני, גראקא מוחץ-גולגולת, אחד מאלופי הקרב שלו, אעשה זאת במקומו!"
האורק קופץ מעל החפיר, מתקדם באיטיות לעבר הקטור. האביר יודע כי מדובר בהצגה לכל היותר - יש סיכוי בכל עת שהאורקים פשוט יחליטו לתקוף אותו... אבל כנראה שהאורק הזה מחפש סיבה לעשות דו-קרב באופן ספציפי. להוכיח את כבודו, להתברג מעל אלופי קרב אחרים, מי יודע? כרגע זה עובד.

"בשם מי אתה מאתגר אותי, תולעת חסרת עמוד שדרה?"
 
גבעה-
"אני, הקטור דה לה נפטיס, מאיר הדרך, מאתגר אותך בשם בית האבירים נפטיס. אשר לפני כ200 שנה הגיע לאיים שלכם ולחם את דרכו בחיפוש אחר הקווסט. בין כיבושנו נמצאו שבט אלפסוס, שבט קרלספל ושבט נורופג'ורור" הקטור מסיים את הצגתו ושולף את חרבו, אורה הכחלחל מבהיר לאורקים שלמדו את ההיסטוריה שלהם שהוא אכן חלק מבית נפטיס. "גש הלום וזכה בתהילה וכבוד, או סוג עכשיו ותישאר פחדן לעד".
 
שירו מתחיל להתקדם לעבר החלק הנמוך בחפיר, רחוק מהאורקים.
"אתה תפקח עיניים על האורקים, אני אוודא שאין ווארג שמחכה לתת לנו נגיסה יפה בפנים" הוא אומר לוירניק.
 
גבעה (הקטור) -

IN
האורק כמעט מילל בשמחה כשווארגים נוספים מתחילים להתאסף מסביב, צמאים לראות קרב ומלחמה.
"דם! ת'ארוק! תהילה!" הוא שואג בעודו מסתער, גרזנו אחוז ביד אחת וסכין ארוכה ביד אחרת, קצף נוטף מפיו, חזהו מלא צלקות ופצעי עבר.

META
מיני-אתגר מיומנות, שלך להחליט.

גבעה (שירו-סנשאי) -

"איך בכלל טועמת לטאה?" ממלמל וירניק בשעה שהוא זז מעט, מאפשר לדם הדרקון להתקדם. הוא מתגנב בדממה לעבר הכניסה הראשית לאוהל הפיקוד ורואה ווארג שחור פרווה ועצום מימדים; עינו האחת שתומה והשנייה אדומה כבריכה מלאה בדם. הוא מביט בשקט לא אופייני קדימה, שומר על הכניסה לאוהל, ולא נראה ששועה לשירו סנשאי.

סיור -

"אני הייתי רוצה לוודא שלא נותרת להם אספקה לבזוז..." הוא מעיף מבט לעבר הנפחייה, תוהה לרגע. "אבל לא אגרור אתכם איתי לסכנה סתם כך. יש להגן על האנשים בעמק הזה, בפרט אם לבני יש חלק בזוועות המתחוללות כאן" הם חושבים שקראנג ממלמל תפילה מהירה לסטנמאר, ממשיך בדיבורו לאחר מכן. "לכן אני מעוניין להעלות את הנפחייה באש".
 
"דם דרקון אחר היה מזמין אותך לדו קרב על הכבוד בגלל שקראת לו לטאה" שירו מעיר בדרך אגב בזמן שהוא מתבונן בווארג.
"זה בטח הווארג האישי של קושאן. אם הוא לא פה, הוא בטח השאיר אותו כשומר על המקום, מה שאומר שיש פה משהו חשוב. קושאן לא ישאיר את הווארג האישי שלו סתם כך מאחור" הוא לוחש, סוקר את הווארג מכף רגל ועד ראש.
"אני חושב שאם נתקוף אותו ביחד נוכל להוריד אותו במהירות, בלי שיעשה רעש. אחרת אני לא רואה דרך שבה נוכל להיכנס אל אוהל הפיקוד בשקט" הוא אומר, מכוון את הכידון לעבר העין הקרובה ביותר של הווארג. הוא מחזיר את המגן לגבו, שולף במקום זאת את הקטאנה שלו, מחזיק אותה בידו החלשה.
 
גבעה (שירו-סנשאי) -

וירניק מרצין למשמע דבריו של שירו-סנשאי, מהנהן קלות.
"גבירות קודם" הוא מחווה בידו.

סיור -

הם ממשיכים קדימה לעבר הנפחייה, מתחמקים משורות האורקים שמתחילים להציף את המחנה. הגוליאת'ים מתחילים מלחמת נסיגה, מתקבצים לקבוצות קטנות ונלחמים גב אל גב, מכים באורקים. הווארג הענק ממשיך קדימה, מוביל את אנשיו לרסק את ההתנגדות בדרך לאוהל של ברסוולה, מיילל בעוצמה.

"אין לנו זמן רב. איגנציוס, הפעל את כוחך" הוא מסמל לעבר האוהל רחב הידיים שתחתיו בנוייה הנשקייה. סדן, כלי עבודה ואש מלחשת אמורים לקבל את פניו של כל לוחם צמא-קרב, אך כעת הם נטושים למחצה, מעטים מגיעים משם מעת-לעת לקחת חנית הטלה או מגן נוסף שאבדו בעת הקרב.
 
גבעה(הקטור)-
הקטור מניף את חרבו ביד אחת, חוסם את הסכין הארוכה בעוד הוא מניף את ידו אל עבר הגרזן, חותם של אריה מופיע מולה ושואג בקול רם, עושה גל הדף קל שמעיף את האורק אחורה. הקטור נכנס לעמידת מוצא כמישהו עם מגן, יד החופשיה מושטת קדימה וחרבו מורמת למעלה. כעת הוא זה שמתקיף, מבצע שלוש דקירות מהירות קדימה שאמורות להטעות את האורק ואת הדקירה האחרונה הוא מסיים בשיסוף רחב, מעיף לאורק את הסכין הארוכה מידו כאשר הוא פוצע אותה קלות.
האביר פוסע שלוש צעדים אחורה, "הרם את נשקך" הוא אומר, יודע שהוא יעצבן את האורק בהפגנת הכבוד הזו, אך מחוייב לעשות אותה בהתאם לקוד הכבוד האישי שלו.
META
סיבולת(בשביל הקרב עצמו): 12+11=23.
כריזמה(בשביל שהקרב עדיין ייראה מעניין): 17+2=19.
 
איגנציוס מחכך את ידיו זו בזו, ממלמל את מילות הלחש. בעוד הוא ממלמל, גיצים מתחילים להגיח מבין ידיו. לאחר רגע קצר אינגציוס פורש את כפות ידיו כמניפה אל עבר האוהל וקורא את מילת הלחש האחרונה - מרבד רחב של אש בוקע מידיו והלאה, מכסה את האוהל בלהבות.

META
מטיל ידיים בוערות (פיצוץ 5) על הנשקייה - 7 + 3 = 10 נזק אש על איזור ההשפעה.
 
שירו מטיל בכוח את הכידון לעבר הווארג, ומתקרב אליו לטווח נשיפה. בזמן שהוא מעביר את הקטאנה לידו החזקה הוא פוער את פיו ומשחרר סילון כפור לעבר הווארג, לא נותן לו להתאושש מהכידון.

META
פעולה רגילה
מתקפת טווח רגילה נגד הווארג - 21 נגד דרג"ש, 4 נזק בפגיעה.
פעולה משנית
נשיפת הדרקון נגד הווארג - 21 נגד תגובה, 2 נזק כפור בפגיעה.
פעולת תנועה
פוסע/הולך לעבר הווארג.
פעולה חופשית
מעביר את הקטאנה ליד החזקה.
 
גבעה (הקטור) -

"אהההה!" הוא שואג בעודו מסרב להרים את נשקו, אוחז בגרזנו בשתי ידיו ומתקדם באבחה מסחררת להקטור. האורק בועט באביר אחורה, קופץ במטרה לנגוח בו אך מפספס במעט, מסתובב ברגע האחרון במטרה לערוף את ראשו במכה חזקה אחת, רוק נורה מפיו בשילוב של תסכול וזעם. הקהל מסביב עדיין מעוניין, שואגים ומעודדים, אך הקטור רואה שחלקם כבר תופסים נשקים. לא יעבור זמן רב עד שיצטרפו לתגרה.

גבעה (שירו-סנשאי) -

וירניק מסתער בצעד מהיר אל עבר הווארג, מחליק מתחתיו ומתכוון לקצץ את זנבו האדיר במכה משולבת משני הסכינים שלו, אך להבו לא חותך דבר. הכידון עובר דרך הזאב, קורע חלק מהאוהל, והצלופח קם מהאדמה מופתע, ניצב באמצע הזאב.
"יש פה רק אוויר. אוויר קר" הוא רועד לרגע, מתרחק מעט מהאזור. "אשליה. מעניין שהוא דואג לתחזק אותה גם כשהוא לא פה, ועוד יותר - כשהיא מתגלה. זה גוזל ממנו ריכוז ומשאבים מנטליים, אם אני זוכר נכון" וירניק מרים גבה, עדיין דואג להחזיק את שני הסכינים.
"אני מניח שיש לנו מזל. סוג של".

הם מעיפים מבט באוהל רחב הידיים. הוא לא מלא במיוחד - מדורה גדולה במרכזו ועליה נזיד אדום חצי-אכול מוצבת לא רחוק משמיכת פרווה גדולה המשמשת כשק שינה פרימיטיבי במעט, אך נעים בכל זאת.
"אין שערות ווארג על המיטה. מעניין" מעיר וירניק בשעה שהוא מעיף את הכרית והשמיכה הפשוטה, מחפש מסביב. "או שולחן כתיבה, או כל דבר אחר שמצביע על המקום הזה כמקום של חשיבה. קושאן אמור להיות אורק ערמומי מהרגיל, לא?" הוא בועט בעצלתיים בשמיכה הגדולה.

סיור -

IN
הלהבות מתלקחות באחת, מדליקות את הנשקייה. השריפה לא בוערת במרץ בתחילה וחלק מהגוליאת'ים מתחילים לרוץ לעברה במטרה לכבותה. קראנג מביט בהם מתקרבים, עיניו מקשיחות מעט.
"המלאכה טרם הושלמה. זמן לתוכנית גיבוי".

חצי האורק מתקדם בצעד מהיר אל גוליאת' אחד, שולח אגרוף שפוגע היישר בצווארו, מעיף אותו על הקרקע. הוא מחליק מתחת לגוליאת' אחר, בועט אחורה כדי לשבור את חניתו ותופס את הקצה החד שנזרק לקרקע, תוקע אותו היישר באגנו של הלוחם. הוא מוציא את ראש החנית לאחר מכן, שולח אותו כסכין הטלה לעבר גוליאת' אחר, ולבסוף נע אחורה לעבר הנפחייה, מתכוון לתפוס עמדה הגנתית יותר.
"נצטרך לקנות קצת זמן לאש לתפוס נפח, או לחילופין לתדלק אותה בעוד חומר בערה" קראנג חושב במהירות, לוקח מעט שיכר ששתה הנפח בטרם הצטרף לקרב וזורק אותו אל האש שאיגנציוס יצר, גורם לה להתפרץ לרגע בעוז.
"אני חושב שהמיומנות שלך נדרשת פה בשנית, כשף האש".

META
אפשר לעשות שימוש בכוחות/מיומנויות כדי להחזיק את הגוליאת'ים או לסייע לאש להתלקח.
 
שירו מופתע לא פחות מוירניק. הוא אוסף במהירות את הכידון שלו מהאדמה ומתחיל לבחון את האוהל.
"אם הוא יצר אשליה אחת, יכול להיות שיש פה עוד אשליות. הוא לא סתם ישקיע כוח באשליה שתקשט את הכניסה לאוהל שלו" אומר שירו, מתחיל לסרוק את האוהל, משתמש בעיניו ובכידון בכדי לבחון את החפצים והאדמה.

META
תפיסה: 4+2= 6
ופה נגמר המזל.
 
חזרה
Top