"אם אתה יודע את שפת בני הענקים, סר, נראה לי שעדיף שאתה תנהל את השיחה, ואני אוכל לתמוך בך מהצד בשפה המדוברת. אני אתרכז בזמן הזה בבחינתם, אנסה ללמוד כמה שאפשר משפת הגוף שלהם" אומר שירו.
כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)
- מחבר/ת הנושא rui
- תאריך התחלה
נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
רגעי מפתח
עץ ההרשמה
מידע על ת'נדיאן
גבעה -
"תתאמן רגע, סר הקטור. תנסה לשקר לנו, תסביר לי למה השמיים ורודים" נשמע שוירניק צוחק בהתחלה, אך מבטו לא מותיר מקום לספק. הוא מעוניין לבחון את היכולת של האביר להוליך שולל אחרים.
"איני שקרן האדון וירניק. אך איני צריך לשקר. הגענו לכאן בעקבות העסקה ואנחנו מעוניינים לפגוש את ברסוולה וקושאן ולא נזוז עד שהדבר ייקרה. כל עוד הם לא יזהו שאתה אינך הלורד ולא יבחינו בחרבי, אני בספק שהם ישאלו שאלות אשר יתסבכו אותנו".
גבעה -
וירניק מביט רגע ארוך באביר, ולבסוף פולט אנחה.
"קיוויתי שלא אצטרך לומר זאת, אבל אתה צריך להיות מוכן להכות אותי במידת הצורך" הוא אומר לשירו-סנשאי. "האפשרות, לצערי, הופכת לסבירה יותר ויותר בחלוף הזמן. אני לא חושב שאפילו האורקים מטומטמים מספיק ליפול בפח של השקרן שם" הוא מניד בראשו לעבר הקטור, "ואם הם יגלו אותנו - אנחנו תקועים בין שתי קבוצות של אויבים, שלושה על מי יודע כמה. פשוט תהיה מוכן, ושיעזרו לנו האלים" הוא שם את ראשו בין ידיו לרגע, כאילו תוהה כיצד הגיע לכאן, בטרם פולט אנחה נוספת ומתחיל להביט לעבר האופק.
"קיוויתי שלא אצטרך לומר זאת, אבל אתה צריך להיות מוכן להכות אותי במידת הצורך" הוא אומר לשירו-סנשאי. "האפשרות, לצערי, הופכת לסבירה יותר ויותר בחלוף הזמן. אני לא חושב שאפילו האורקים מטומטמים מספיק ליפול בפח של השקרן שם" הוא מניד בראשו לעבר הקטור, "ואם הם יגלו אותנו - אנחנו תקועים בין שתי קבוצות של אויבים, שלושה על מי יודע כמה. פשוט תהיה מוכן, ושיעזרו לנו האלים" הוא שם את ראשו בין ידיו לרגע, כאילו תוהה כיצד הגיע לכאן, בטרם פולט אנחה נוספת ומתחיל להביט לעבר האופק.
"להכות אנשים זה אכן תחום ההתמחות שלי. נקווה שאני מאיים מספיק בשביל לגרום להם לכל הפחות להסס לפני שהם יחשבו לעשות משהו" אומר שירו באנחה. הוא הסכים לעשות כל מה שצריך למען המשימה, אבל המצב אכן נראה בעייתי יותר ויותר.
השתיקה המביכה שסוררת ביניהם מורטת את עצביו של איגנציוס עד אשר הוא נשבר ומתפשר על "אז... הכרת את הדיקאר הזה? נראה שהוא למד באלפטם, האידיוט. את לא מתנהגת, או לבושה, כמו מישהי משם, אבל האם יצא לך ללמוד שם בכל זאת?"
IN
"כן, למדתי שם, דיקאר היה כמה מחזורים מעליי" אומרת אילידיה בנפנוף, ופתאום היא קולטת משהו.
"רגע, אתה לא למדת באלפטם?" היא שואלת בבלבול ברור, נראה שהיא הניחה מספר דברים על איגנציוס מבלי באמת לטרוח לשאול.
"כן, למדתי שם, דיקאר היה כמה מחזורים מעליי" אומרת אילידיה בנפנוף, ופתאום היא קולטת משהו.
"רגע, אתה לא למדת באלפטם?" היא שואלת בבלבול ברור, נראה שהיא הניחה מספר דברים על איגנציוס מבלי באמת לטרוח לשאול.
"אני? באלפטם? חה!" אומר איגנציוס בזלזול מובהק במוסד "כל העטיפה המגוננת שנותנים לכם שם! את הבוגרת הראשונה שנתקלתי בה שנראה שהסתגלה לעולם במידה סבירה... וכל הזמן הפנוי הזה! אחרי זה הם מתפלאים שיש לכם זמן לאחוות מתלמדים ושטויות כאלה..." איגנציוס מוציא מכיסו את טבעת האחווה שנמצאה על דיקאר, מציג אותה לאילידיה "הנה למשל הדיקאר הזה, שמר את הטבעת השטותית של האחווה שלו. אם היו מעמיסים עליו כראוי אולי לא היו נכנסים לו לראש רעיונות נלוזים כמו כל המזימה הזאת!"
"אז רק למען הסר ספק, לא, לא למדתי באלפטם. אני השולייה של אודסיה כבר כמעט 17 שנים, והספירה נמשכת."
"אז רק למען הסר ספק, לא, לא למדתי באלפטם. אני השולייה של אודסיה כבר כמעט 17 שנים, והספירה נמשכת."
IN
לאילידיה יש מבט של גועל לא ברור מהדברים שאיגנציוס אומר.
"למדתי שם, אבל אני לא בוגרת של המקום. למרות שלא נראה שאתה בחרת בתחליף טוב במיוחד. הדרך שלי כלפי קסם אולי לא אורתודוקסית, אבל לפחות אני עושה את הדברים שאני בוחרת, עוקבת אחרי הרצונות שלי" אומרת אילידיה.
לאילידיה יש מבט של גועל לא ברור מהדברים שאיגנציוס אומר.
"למדתי שם, אבל אני לא בוגרת של המקום. למרות שלא נראה שאתה בחרת בתחליף טוב במיוחד. הדרך שלי כלפי קסם אולי לא אורתודוקסית, אבל לפחות אני עושה את הדברים שאני בוחרת, עוקבת אחרי הרצונות שלי" אומרת אילידיה.
הקטור מצייר בידו שני סמלים של מגן עם פרצוף של אריה חרוט עליהם. הם נשארים מרחפים באוויר לרגע בעוד הקטור שולח אחד לשירו והשני לוריניק. הם עוברים דרך הבגדים שלהם, נצמדים לעור שלהם והופכים לשקופים. ״איני אוהב את התוכנית הזו, אך אעזור בה לצורך המשימה. הסמלים הללו ייתנו לך להכות בו במלוא העוצמה, אך הם יגנו על הגוף שלך מפציעות קריטיות ויפחיתו את הנזק. כך כל עוד אתה תוכל לשחק את הכאב בהצלחה, לא נזדקק לכך שתיפגע באמת״ מסביר הקטור את הקסם אשר הוא הטיל כרגע, ייתן לסיפור שלהם אמינות מבלי שוירניק יצטרך להיפגע באמת.
Meta
מסמן את שירו כך שאני יכול להשתמש בסמל של הגנה כל פעם שהוא מתקיף את וירניק.
Meta
מסמן את שירו כך שאני יכול להשתמש בסמל של הגנה כל פעם שהוא מתקיף את וירניק.
איגנציוס משיב מבט מזועזע "אני לא יודע אם זה רעיון שקיבלת בזמן שלך באלפטם או שפיתחת אותו לבד, אבל את מסתכלת על משלח היד שלנו הפוך. העיסוק בקסם צריך לנבוע מכך שהנעלים ממך בדרכיו של הקסם בוחרים בך ללכת בעקבותיהם - לבחירה שלך, או בכלל לרצון שלך, אין חלק בדבר. לגעת בקסם בדרכים לא אורתודוקסיות זה דבר אחד, ולגיטימי סך הכל. האידיאליזציה שאת עושה לרצונות שלך בכל הסיפור, לעומת זאת, מדאיגה למדי."
IN
"הייתי עונה, אבל אני מחזיקה את עצמי מלהקיא. תגדל עמוד שדרה ותהיה קוסם כפי שאתה רוצה, לא רק בגלל שאתה מעריץ עיוור" אומרת אילידיה בגועל ברור. 'עוד אחד' היא חושבת לעצמה, והולכת מהר יותר, מקווה לסיים את השיחה הזו כמה שיותר מהר. היא החליטה את זה סופית, זהו בן הלוויה הגרועה ביותר שיש לה במסע הזה, יותר מדם הדרקון והאציל.
"הייתי עונה, אבל אני מחזיקה את עצמי מלהקיא. תגדל עמוד שדרה ותהיה קוסם כפי שאתה רוצה, לא רק בגלל שאתה מעריץ עיוור" אומרת אילידיה בגועל ברור. 'עוד אחד' היא חושבת לעצמה, והולכת מהר יותר, מקווה לסיים את השיחה הזו כמה שיותר מהר. היא החליטה את זה סופית, זהו בן הלוויה הגרועה ביותר שיש לה במסע הזה, יותר מדם הדרקון והאציל.
סיור –
גבעה –
ניכר כי שאר הדרך ממשיכה בדממה מהולה בטינה, שיפוטיות ומתח משני הצדדים. המלומד וחצי האלפית עוצרים לבסוף, חבויים בסבך שיחים, משקיפים אל המחנה שנגלה לעיניהם.
חומות עץ נמוכות נפרשות כדי להגן על המחנה הארעי, אך המרשים בכל זאת. על החומות נפרשים דגלים ועליהם סמלו של ת'ארוק, הראשון לענקים, וזאת בנוסף לסמל אחר – מגן לבן שבתחתיתו צורת ראש עץ כחול, ועליו חמישה מטבעות זהב. האוהלים נושאים דגלים זהים, ועל פי ספירה מהירה ניכר שמדובר במחנה הראשי באזור; לפחות חמש מאות איש, אם לא יותר. השניים מזהים מספר שומרים בכניסה הראשית למחנה, על אף שבנקודות מסוימות האדמה עולה גבוהה מספיק בכדי שיהיה ניתן לנתר ממנה באומץ לעבר החומות ולקוות לטוב. סביר להניח שמי שקבע את מקום המחנה לא זיהה את החולשה האסטרטגית הזאת.
השניים סוקרים במהירות את המקומות המרכזיים במחנה – אוהל הנפח נפרד בקלות בשל העשן הרב העולה ממנו, כמו גם אזור בתי הכלא המאוכלס בצפיפות באנשים שנלקחו לעבדות. אוהל המנהיגה, ברסוולה אם הם זוכרים נכון, נמצא בראשה של גבעה קטנה ומשקיף על כל האזור. תחתיו נמצאת זירה עצומה המשמשת כרחבת אימונים ומלאה במכשירים שונים שנועדו לאתר את האמיצים בגוליאת'ים. באופן מפתיע למדי, במחנה מהלכים בחופשי חתולי בר עצומים, רובם בעלי פרווה בצבע לבן או אפור בהיר. הם זוכים לליטופים אגביים מקרב הגוליאת'ים באזור, אשר נראה כי מחבבים אותם.
הם מזהים מרחוק מה שנראה כשיירה מתקרבת, על אף שהם לא מצליחים להבחין בדמויות במדויק. הגוליאת'ים בשער טרם שמו לב לכך, לא נהנים מיתרון הגובה של אילידיה ואיגנציוס. במקביל, גוליאת' אחד נכנס לאוהל הפיקוד של ברסוולה – על פי מראהו ניכר שהוא גשש או סייר, כיוון שהחזיק במספר מסמכים אותם הוא ככל הנראה מתכנן למסור הלאה.
חומות עץ נמוכות נפרשות כדי להגן על המחנה הארעי, אך המרשים בכל זאת. על החומות נפרשים דגלים ועליהם סמלו של ת'ארוק, הראשון לענקים, וזאת בנוסף לסמל אחר – מגן לבן שבתחתיתו צורת ראש עץ כחול, ועליו חמישה מטבעות זהב. האוהלים נושאים דגלים זהים, ועל פי ספירה מהירה ניכר שמדובר במחנה הראשי באזור; לפחות חמש מאות איש, אם לא יותר. השניים מזהים מספר שומרים בכניסה הראשית למחנה, על אף שבנקודות מסוימות האדמה עולה גבוהה מספיק בכדי שיהיה ניתן לנתר ממנה באומץ לעבר החומות ולקוות לטוב. סביר להניח שמי שקבע את מקום המחנה לא זיהה את החולשה האסטרטגית הזאת.
השניים סוקרים במהירות את המקומות המרכזיים במחנה – אוהל הנפח נפרד בקלות בשל העשן הרב העולה ממנו, כמו גם אזור בתי הכלא המאוכלס בצפיפות באנשים שנלקחו לעבדות. אוהל המנהיגה, ברסוולה אם הם זוכרים נכון, נמצא בראשה של גבעה קטנה ומשקיף על כל האזור. תחתיו נמצאת זירה עצומה המשמשת כרחבת אימונים ומלאה במכשירים שונים שנועדו לאתר את האמיצים בגוליאת'ים. באופן מפתיע למדי, במחנה מהלכים בחופשי חתולי בר עצומים, רובם בעלי פרווה בצבע לבן או אפור בהיר. הם זוכים לליטופים אגביים מקרב הגוליאת'ים באזור, אשר נראה כי מחבבים אותם.
הם מזהים מרחוק מה שנראה כשיירה מתקרבת, על אף שהם לא מצליחים להבחין בדמויות במדויק. הגוליאת'ים בשער טרם שמו לב לכך, לא נהנים מיתרון הגובה של אילידיה ואיגנציוס. במקביל, גוליאת' אחד נכנס לאוהל הפיקוד של ברסוולה – על פי מראהו ניכר שהוא גשש או סייר, כיוון שהחזיק במספר מסמכים אותם הוא ככל הנראה מתכנן למסור הלאה.
גבעה –
וירניק מביט לרגע ארוך בהקטור, בבירור רוצה להודות לו, אך לבסוף מהנהן בשתיקה. הדקות עוברות באריכות, עד שלבסוף נשמע קול מבין השיחים שליד. חוטם ארוך ולו שתי נחיריים רחבות פורץ מבין השיחים, ואחריו עוקבות זוג עיניים צהובות גדולות המביטות בשלושה לרגע ארוך. חתול בר ענק יוצא, פרוותו לבנה באופן טהור וזנבו מפוספס בניגוד לשאר גופו. הוא מיילל לרגע ארוך, ומיד לאחר מכן שיירה של גוליאת'ים יוצאת מן השיחים, גרזנים וחרבות שלופים, מגני עץ עגולים מורמים אל על, בשעה שוירניק מאמץ על פניו כמעט מיד הבעת פנים מסכנה ומפוחדת.
"ריק!" צועקת אחת מהם, אישה תמירה בעלת שיער חום מלוכלך המסתכם מאחור בצמה ארוכה וקלועה היורדת במורד גבה. היא לבושה בשריון עור בעל סמלו של האל ת'ארוק מאחור וסמל שני מקדימה - מגן לבן שבתחתיתו צורת ראש עץ כחול, ועליו חמישה מטבעות זהב. היא שולחת ליטוף לחתול הבר, אשר עוצם את עיניו לרגע ומגרגר בהנאה, בטרם היא מביטה בשלושה שלפניה.
"אבל תשמרו על הנשקים שלופים" היא מתקרבת בצעד בטוח, משלבת את ידיה ונשענת מעט אחורה, סורקת אותם מכף רגל ועד ראש. על פי מבטה, לא ניכר שהתרשמה.
"ברסוולה בת סיגארד בן האראדיר, אדון משמר-המטבעות ושליט אי היארלים" היא מרימה את סנטה על אל בגאווה צרופה, מחייכת בביטחון. "ולמי יש את הכבוד לעמוד בפני?"
"ריק!" צועקת אחת מהם, אישה תמירה בעלת שיער חום מלוכלך המסתכם מאחור בצמה ארוכה וקלועה היורדת במורד גבה. היא לבושה בשריון עור בעל סמלו של האל ת'ארוק מאחור וסמל שני מקדימה - מגן לבן שבתחתיתו צורת ראש עץ כחול, ועליו חמישה מטבעות זהב. היא שולחת ליטוף לחתול הבר, אשר עוצם את עיניו לרגע ומגרגר בהנאה, בטרם היא מביטה בשלושה שלפניה.
"אבל תשמרו על הנשקים שלופים" היא מתקרבת בצעד בטוח, משלבת את ידיה ונשענת מעט אחורה, סורקת אותם מכף רגל ועד ראש. על פי מבטה, לא ניכר שהתרשמה.
"ברסוולה בת סיגארד בן האראדיר, אדון משמר-המטבעות ושליט אי היארלים" היא מרימה את סנטה על אל בגאווה צרופה, מחייכת בביטחון. "ולמי יש את הכבוד לעמוד בפני?"
"הקטור" אומר האביר בפשטות, בבירור מוזר לכם שהוא מסתיר את שם משפחתו, אך אתם לא יודעים אם יש למשפחה שלו היסטוריה עם הענקים. "והלוחם שירו-סנשאי. הבאתם את הזהב?" שואל הקטור בשפת הענקים וטון עבה יותר מבדרך כלל. הוא למד במשך שנים שהשפה הזו בכוונה מלאה במילים שדורשות לדבר בקול עמוק יותר, אמורה להישמע מאיימת יותר לאלו שלא מבינים אותה.
שירו נוהם בהסכמה לדברים, מבליט את חזהו ומיטיב את האחיזה במגינו. ידו השנייה מונחת על ניצב חרבו, לא מאיימת אך מבהירה לגולייאת'ים שלא ינסו לקחת את השבוי בכוח.
"מה אמרת להם? תגיד להם על הזהב, שיביאו" הוא אומר בלחישה רמה להקטור.
"מה אמרת להם? תגיד להם על הזהב, שיביאו" הוא אומר בלחישה רמה להקטור.
גבעה -
"אולי, אולי לא" ברסוולה מרימה מעט את סנטרה למעלה. "הבאתם את הלורד? מי זה ש-"
"שחררו אותי, בבקשה, אני מתחנן בפניכם!" מתחיל וירניק, תופס את שירו-סנשאי בשריונו לרגע, כורע על ברכיו ומושך אותו מעט מטה. "יש לי זהב, יש לי השפעה! לא אחזיק זאת כנגדכם, אני נשבע בכל האלים, בסואולה בעצמה. אינכם יודעים מה אתם עושים, למכור אותי לברברים מדם הענקים!"
ברסוולה מחייכת לרגע בסיפוק, אך לא אומרת דבר. "אהבתי את האומץ להציע לנו דבר כזה יקר. איך הצלחתם לכלוא אותו? ניסינו לתפוס את השיירה שלו במשך שבועות, לא הצלחנו אף פעם להבין מי הולך לאן".
"שחררו אותי, בבקשה, אני מתחנן בפניכם!" מתחיל וירניק, תופס את שירו-סנשאי בשריונו לרגע, כורע על ברכיו ומושך אותו מעט מטה. "יש לי זהב, יש לי השפעה! לא אחזיק זאת כנגדכם, אני נשבע בכל האלים, בסואולה בעצמה. אינכם יודעים מה אתם עושים, למכור אותי לברברים מדם הענקים!"
ברסוולה מחייכת לרגע בסיפוק, אך לא אומרת דבר. "אהבתי את האומץ להציע לנו דבר כזה יקר. איך הצלחתם לכלוא אותו? ניסינו לתפוס את השיירה שלו במשך שבועות, לא הצלחנו אף פעם להבין מי הולך לאן".
גבעה-
"תשתיק אותו" אומר הקטור לשירו, יודע שהדבר לא יכאב באמת אך יסדר להם את ההצגה. "עבודה פנימית" האביר אומר בענקית. ואין טיפה של שקר בדבריו. דבריה של הגוליית'ית אישרו את חשושותיו והאפשרויות מעטות. או שקראולי השיג את המידע מוירניק, או גרוע מכך, השיג אותו מאחד מעובדיו של הלורד.
"איפה הקבוצה של קושאן? חסר לכם שזה יהיה מארב, בין אם שלכם או שלו".
"איפה הקבוצה של קושאן? חסר לכם שזה יהיה מארב, בין אם שלכם או שלו".
שירו מהנהן, ובלי להניד עפעף חובט בפניו של וירניק בידו הפנויה, מפיל אותו לקרקע.
"תסתום את הפה לפני שאני אעצב אותו מחדש, 'דוני" הוא אומר לו, מניף את ידו פעם נוספת לאזהרה.
"זהב. אין זהב, אין מידע. 'נחנו לא פראיירים" הוא לוחש להקטור, שוב בקול מעט רם מדי.
"תסתום את הפה לפני שאני אעצב אותו מחדש, 'דוני" הוא אומר לו, מניף את ידו פעם נוספת לאזהרה.
"זהב. אין זהב, אין מידע. 'נחנו לא פראיירים" הוא לוחש להקטור, שוב בקול מעט רם מדי.
גבעה -
"אני נראית לך מצולקת עם קצף מהפה?" היא יורה לעבר הקטור באחת. "אין לי מושג איפה האורקים של קושאן". בעודה אומרת זאת, היא דואגת להניף את אגרופה קדימה לאוויר, ואחד מאנשיה יוצא מהשיירה ונכנס חזרה לשיחים, כנראה לבחון את השטח.
"ולא אכפת לי איפה הם" היא מסיטה מעט את ראשה והשניים רואים שני עגילים עבים אשר מכסים בצורה אופקית את החלק האמצעי של אוזנה, עשויים זהב. "אתם רוצים אותם כאן כדי לנסות לסחוט אותנו על מחיר גבוה יותר. חבל" היא שולחת חצי חיוך מנחם, מלא בציניות, אל עבר דם הדרקון. "כי גם אנחנו לא פראיירים, פרצוף-לטאה. המחיר המוסכם, תנו כבר את הלורד".
"אני מתחנן, בשם כל מה שקדוש, עזבו אותי!" וירניק מנסה להעיף ממנו את דם הדרקון ולברוח משם.
"ולא אכפת לי איפה הם" היא מסיטה מעט את ראשה והשניים רואים שני עגילים עבים אשר מכסים בצורה אופקית את החלק האמצעי של אוזנה, עשויים זהב. "אתם רוצים אותם כאן כדי לנסות לסחוט אותנו על מחיר גבוה יותר. חבל" היא שולחת חצי חיוך מנחם, מלא בציניות, אל עבר דם הדרקון. "כי גם אנחנו לא פראיירים, פרצוף-לטאה. המחיר המוסכם, תנו כבר את הלורד".
"אני מתחנן, בשם כל מה שקדוש, עזבו אותי!" וירניק מנסה להעיף ממנו את דם הדרקון ולברוח משם.
"'נחנו לא ממהרים לשום מקום, כן? 'תם רוצים ת'לורד? תשלמו יותר מהאורקים" אומר שירו באיום, מנפח את שריריו ומושיט את ידו לחרבו, מוכנה לשליפה.
META
איום: 14+9 = 23.
META
איום: 14+9 = 23.
