• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
רגעי מפתח
עץ ההרשמה מידע על ת'נדיאן
אילידיה מהנהנת, "אצטרך לסרב בחביבות לעצתך. אתה אולי יודע על משהו בו קראולי הסתבך לאחרונה?" היא שואלת, ובשלב הזה שניהם יודעים שעדיף שהיא לא תשתף ביותר מידי מידע על מה המשימה שלה, אם יש לזה קשר לוירניק וקראולי.
 
היא מהנהנת בחיוך, ומוציאה את נאד המים האישי שלה, שותה ממנו לגימה באיטיות ומסתכלת על האופק, על הספינות הבאות וההולכות. "עבודה או לא, שפת המים תמיד תישאר יפה, אפילו בסופה" היא אומרת משפט ריק, ונושמת עמוק, לוקחת לגימות קלות. המחווה ברורה, היא מאפשרת להפסקתו של הבחור להימשך עוד כמה דקות, לפני שהיא קמה, מחזירה את הרוח לתוך הקריסטל שבחגורה שלה, ובחיוך ונפנוף פרידה, היא פונה אל מנהלת הנמל.
 
חצי האלפית הולכת אליה, עוצרת כשמנהלת הנמל שורקת בחדות לאות בלימת התנועה לטובת מעבר של מספר כלובים מלאים בכלבי שמירה, כל אחד נראה אכזרי יותר מהשני. רעש הנביחות מחריש אוזניים, אך הם מוכנסים לבסוף לאחת הספינות ומורדים לבטנה. ניכר שעוד מספר משלוחים כבדים מתקרבים, אם כי אילידיה עדיין באזור הכללי ליד המנהלת.

״את, כן את שם״ היא קוראת לה בחדות. ״כמה פעמים אני צריכה לשרוק? תעופי להם כבר מהנתיב!״
 
״זה תלוי כמה המידע הזה שווה לך, חבר. שום דבר לא בא בחינם בארודר. אכן, מעט קשה למצוא את וירניק בימים אלו... אבל אני בטוח שאוכל לסייע לך, אם נפשי תחפוץ בכך״
"אה, את המשחק הזה אני מכיר" חושב איגנציוס ואומר לגמד "הגבירה אודסיה מחנכת לקוחות לא קלים, אך רחבי יד, אני משוכנע כי נוכל להגיע להסדר. אני יכול לעלות?" איגנציוס שולף שני מטבעות זהב, ממלמל מספר מילים ויד רפאים מופיעה ונושאת אותם אל הגמד.

META
יד מאגית, ודיפלומטיה 13 + 7 = 20.
 
״את, כן את שם״ היא קוראת לה בחדות. ״כמה פעמים אני צריכה לשרוק? תעופי להם כבר מהנתיב!״
אילידיה מתגלגלת במהירות אל מול האישה. "הם אלו שנכנסו לנתיב שלי בכלל!" היא אומרת בכעס חזרה בפנים של האישה "ואני אשמח לעוף מפה כמה שיותר מהר, אבל אני צריכה תשובות לכמה דברים קודם. את זו שעצרת את קראולי?" היא שואלת. למען האמת, אילידיה קצת יותר ממודעת למה שהיא אומרת, היא יודעת שכנראה למנהלת את הנמל את הסמכות לעצור את קראולי, אבל לזייף את חוסר ההבנה הזה יסייע לה בהמשך עם החזות שהיא מציגה.
 
לאיגנציוס יש סבלנות מוגבלת לטיפוסים כמו האחד הזה, והוא מרגיש שידו על העליונה כאן אז "אולי בעיני הלקוחות שאתה רגיל לעבוד איתם. בכל זאת, אתה מסתובב ברחובות כאן ושופך סמים על מגים חולפים... ועוד כל כך קרוב למנהלת הנמל... אני אתן לך עוד 10 מטבעות, אתה תיתן לי תשובות מלאות ואינפורמטיביות ונדאג יחד להימנע מתקריות לא נעימות."

META
צעד קצת מסוכן, אבל מגלגל איום: 11 + 2 = 13. תוצאה מדאיגה...
 
אילידיה מתגלגלת במהירות אל מול האישה. "הם אלו שנכנסו לנתיב שלי בכלל!" היא אומרת בכעס חזרה בפנים של האישה "ואני אשמח לעוף מפה כמה שיותר מהר, אבל אני צריכה תשובות לכמה דברים קודם. את זו שעצרת את קראולי?" היא שואלת. למען האמת, אילידיה קצת יותר ממודעת למה שהיא אומרת, היא יודעת שכנראה למנהלת את הנמל את הסמכות לעצור את קראולי, אבל לזייף את חוסר ההבנה הזה יסייע לה בהמשך עם החזות שהיא מציגה.
״כן, ותמסרי לו שהוא לא צריך לשלוח צוציקית הנה. יש לי עבודה לעשות״ היא עולה על אחד הארגזים, קוראת לעבר הקפטן הסאטיר שכורז לאנשים בקול.
״סתום את הלוע, תיש חמדן, ותתקדם כבר מהצריף! צאו ותפנו מקום לספינה נוספת. לא אכפת לי אם אתה רוצה עוד ארנק נוסף של נוסע או שניים״.
״מי יכריח אותי?״
״תישאר פה ואני אדאג לקרקע את הספינה שלך לשבוע נוסף, עם מס מוגבר על תפיסת מקום שלא לצורך. בא לך להפוך את ההפלגה הזאת ללא-רווחית עוד בטרם יצאת?״
״הרם עוגן, זה מה שהתכוונתי לומר!״
״בדיוק״ היא משלבת את ידיה בריצוי, מביטה לרגע באילידיה, גבותיה מזדעפות. ״את עדיין פה? תתחפפי, מה לא היה ברור?״

לאיגנציוס יש סבלנות מוגבלת לטיפוסים כמו האחד הזה, והוא מרגיש שידו על העליונה כאן אז "אולי בעיני הלקוחות שאתה רגיל לעבוד איתם. בכל זאת, אתה מסתובב ברחובות כאן ושופך סמים על מגים חולפים... ועוד כל כך קרוב למנהלת הנמל... אני אתן לך עוד 10 מטבעות, אתה תיתן לי תשובות מלאות ואינפורמטיביות ונדאג יחד להימנע מתקריות לא נעימות."
״רואה? זאת הסיבה שאתם צריכים להיות נעולים באלפטם. אודסיה הארורה והמשרתים הקטנים שלה... אבן חלולה שכמוך, חלק-סנטר זאטוט״ הוא מקלל בגמדית לרגע בטרם משלב ידיים בתבוסה.

״וירניק אוהב לדוג. כשהייתי צריך אותו סירבתי לעבור דרך קראולי, הבריון התורן שלו. נפגשנו על שפת המפלח. זה הנהר הגדול שחוצה את הממלכה המזורגגת שלכם״ הוא מניף בידו באוויר בביטול. ״אז אולי הוא שם, או שהוא בפונדק הקרוב, מבלה עם קראולי הזה. שתיהן אופציות טובות״.
 
"נעים לעשות איתך עסקים" אומר איגנציוס, מתעלם מן הגידופים. הוא מוסר לגמד 10 מטבעות כפי שהבטיח ופונה חזרה אל שאר הקבוצה כדי לעדכן אותם בממצאיו. הוא בקושי מתאפק מלחייך חיוך רחב עד שהוא מפנה את גבו אל הספינה של מבריחי הסמים - שמח להרגיש סמכותי ולהיכלל באותה קטגוריה עם הגבירה.

לאחר שהוא מעדכן את האחרים הוא שואל "טוב, אז איפה לדעתכם כדאי לבדוק קודם? אני נוטה להעדיף את שפת הנהר - אולי פחות מסריח שם..."
 
האישה קופצת מהארגז, מתקרבת בצעד מהיר לאילידיה. חצי האלפית גבוהה ממנה בחצי ראש, אבל לא נראה שזה מפריע למנהלת הנמל כהוא זה.

״עוד עצות איך לנהל את הנמל שלי?״ היא מנמיכה את קולה, מצמצמת את מבטה, קולה קר. ״לא, באמת, אני פשוט תלמידה נלהבת. דברי אליי״.
״תגידי, מאיזה נתיב צריך לעב-״ מתחיל סבל אחד.
״לא עכשיו! אני לומדת״ היא נועצת מבט של זעם כבוש באילידיה. ״אני לומדת״.
 
"נחשולי המים הם בעלי נטייה לכבד את שושלתי, זה יהיה לי לעונג לחבור אלייך בצעידה אל עבר שפת הנהר" אומר הקטור בחיוך להצעתו של איגנציוס. ממבטו ושפת הגוף שלו לא נראה שהוא משקר, או לפחות חושב שהוא משקר. אם כי לא יצא לכם לשמוע על מישהו שנחלים ונהרות אוהבים אותו, אם כי מי יודע, העולם בכל זאת מקום גדול.
 
שירו מביט בנמל בעיניים בוחנות, תר אחרי טיפוסים מעניינים, בעיקר קבצנים ואנשים שלא מתערבים בעסקי השוק.
כשהוא מוצא קבצן כזה הוא מתקרב אליו, מתיישב לידו ומציע לו מטבע זהב.
"מה שלומך, ידידי? איך הולכים ה'עסקים'? מקווה שלא יהיה אכפת לך אם אתיישב לידך קצת" הוא אומר לו בידידות.
 
"אה כן? רוצה אולי לעצור גם אותי? הפעם על לדבר?" אומר אילידיה בלי טיפה של בושה "אתמול לסחור בנמל, היום לדבר, מה מחר? לגעת במים?" שואלת אילידיה, מעצבנת את האישה.

"אני לא הולכת עד שאשמע למי שלחת את קראולי" אומרת אילידיה בעצבים.
 
"נחשולי המים הם בעלי נטייה לכבד את שושלתי, זה יהיה לי לעונג לחבור אלייך בצעידה אל עבר שפת הנהר"
"מעולה. עכשיו רק בוא נאסוף את חברתנו שם" אומר איגנציוס ומצביע על אילידיה "ונצא לדרך."

איגנציוס ניגש אל הריב הקולני בין אילידיה למנהלת הנמל "סליחה, גבירותיי? הכל בסדר כאן? אני יכול לעזור איכשהו?"
 
מנהלת הנמל מביטה באילידיה. ״אז תמצאי פינת צל ומקום לכשכש בזנב, כי את לא הולכת לשום מקום בקרוב, כלבה״ היא משיבה לה בעוז, מחייכת בניצחון. ״זה הנמל שלי, מחבקת עצים. כדאי שתביני את זה לפני שאת פותחת את הפה שלך״.

בתגובה לדבריו של איגנציוס, האישה מסתובבת אליו, מניחה את ידיה על מותניה. ״הא, בדיוק מה שהייתי צריכה, מרחרח מגילות. שמע לי, בחור - קח את חיית המחמד שלך״ היא מנידה בסנטרה אל עבר אילידיה, ״ותעוף לי מהאזור. יש מבין?״

בצד השני של המזח, מוצא דם הדרקון קבצן שנראה ידידותי למדי, איש זקן וכפוף, שלוש שיניים חסרות בפיו.
״כאילו לא הלך מספיק גרוע, מאז החלו הפשיטות זה נהיה רע אפילו יותר. כל אחד שומר את הכסף כדי לעוף מכאן או לקנות את הנכסים של אלו שעוזבים. לאף אחד לא בא לחכות עד שהפראים מאיי וילר סטיורנה יעלו על העיר וישרפו אותה עד אפר״ הוא נשמע עגמומי באופן כנה. ״ומה אתה עושה פה? האימפריה שלכם כבר מתכוונת לכבוש אותנו, להביא קצת סדר לכאוס פה? שלטאות ינהלו לי את החיים... מי היה יכול לנחש?״ הוא מפליג רחוק עם הדמיון, מצחקק בחוסר אמונה.
 
"אני יכול להבין אותם, למרות ששמעתי שללורד שלכם אכפת, אבל מה כבר הוא יכול לעשות לבד? שמעתי שהוא איש דגול ואהוב כאן," אומר שירו, מניד בראשו בצער.
"אני לא משרת את האימפריה כבר זמן רב, חבר. אתה חושב שהייתי לבוש ככה אם הייתי חלק מצבא הדרקון הקיסרי?" הוא מגחך מעט, ואז ממשיך: "הייתי שמח להביא סדר, בדרך קצת פחות אלימה כלפי התושבים, ושמעתי שאם יש מישהו שאפשר לפנות אליו פה זה וירניק. שמעתי שהוא יודע דבר או שניים על העיר ועל מה שקורה בה". הוא מוציא מתרמילו מעט אוכל, כמה פיסות בשר ולחם מסע, מציע מהן לזקן בזמן שהוא מתחיל לכרסם את אחת מהפיסות.
 
איגנציוס עוצר לרגע מבולבל ממידת התוקפנות של מנהלת הנמל. לאחר רגע הוא מבין שהיא השתמשה בכינוי גנאי גזעני כלפי חצי האלפית. אודסיה היא גם חצי אלפית - הגברת הזו לא יכולה לדבר ככה. "וואו, וואו, גברת, רק רגע אחד. את לא יכולה לדבר אליה ככה! או בכלל! מעבר לבעייתיות הכללית עם הגישה שלך, אנחנו כאן בשליחות המועצה המלכותית, ואת מנהלת נמל כושלת - הנה למשל, את נותנת למבריחי סמים יד חופשית כאן!"
 
עריכה אחרונה:
"אני יכול להבין אותם, למרות ששמעתי שללורד שלכם אכפת, אבל מה כבר הוא יכול לעשות לבד? שמעתי שהוא איש דגול ואהוב כאן," אומר שירו, מניד בראשו בצער.
"אני לא משרת את האימפריה כבר זמן רב, חבר. אתה חושב שהייתי לבוש ככה אם הייתי חלק מצבא הדרקון הקיסרי?" הוא מגחך מעט, ואז ממשיך: "הייתי שמח להביא סדר, בדרך קצת פחות אלימה כלפי התושבים, ושמעתי שאם יש מישהו שאפשר לפנות אליו פה זה וירניק. שמעתי שהוא יודע דבר או שניים על העיר ועל מה שקורה בה". הוא מוציא מתרמילו מעט אוכל, כמה פיסות בשר ולחם מסע, מציע מהן לזקן בזמן שהוא מתחיל לכרסם את אחת מהפיסות.
"הוא בחור טוב, וירניק. אל תיתן לאף אחד לומר לך אחרת" האיש הזקן מודה בקול חלוש ולוקח את הלחם, מועך אותו ומגלגלו לכדורים קטנים כדי שלא יכריח את השיניים שלו לנגוס בו. "דואג לנו, מבקש שנפקח עיניים אבל מציע גם אוכל. לא כסף, כדי שלא ישדדו אותנו. זה קראולי, הוא הבעייתי. תתרחק מהטיפוס הזה כמו מאש. הוא גם לא אוהב לטאות, אומר שאתם חמדנים ומשרתים את הדרקון הגדול שבשמיים".

איגנציוס עוצר לרגע מבולבל ממידת התוקפנות של מנהלת הנמל. לאחר רגע הוא מבין שהיא השתמשה בכינוי גנאי כלפי גזעני כלפי חצי האלפית. אודסיה היא גם חצי אלפית - הגברת הזו לא יכולה לדבר ככה. "וואו, וואו, גברת, רק רגע אחד. את לא יכולה לדבר אליה ככה! או בכלל! מעבר לבעייתיות הכללית עם הגישה שלך, אנחנו כאן בשליחות המועצה המלכותית, ואת מנהלת נמל כושלת - הנה למשל, את נותנת למבריחי סמים יד חופשית כאן!"
"המועצה יכולה לישוק בתח- רגע, מבריחי סמים?" היא מרימה גבה. "למה אתה מתכוון, מבריחי סמים? דבר!" היא יורה את המילה האחרונה עוד בטרם הייתה הזדמנות לאיגנציוס לדבר בכלל.
 
חזרה
Top