• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות
  • דרקוניקון 2022 מגיע בסוף אוגוסט
    הכנס חוזר ב 25-26 באוגוסט, לאחר הקורונה ועם המון משחקים והפתעות. פרטים נוספים באתר הכנס.
    לשאלות, תהיות וקריאות עידוד, הגיבו בנושא.

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
IN
"לפני שנצא, אנחנו צריכים לתפוס את נסי, היא בהכרח מכירה את מי שמשחקת בקראולי" לוחשת אילידיה לקבוצה לפני שהם נכנסים לאחוזתו של נורברט.

אילידיה מסתכלת על השיחה, אבל מחליטה שלא להתייחס למה שקרה בין נורברט לוירניק. "ברסוולה תתקוף קודם, גם אם נעכב אותה- קושאן לא יסתכן להיתפס בין הפטיש לסדן, בינינו לבין הסתערות גוליאת'ית" היא מרימה את הנייר עם המיקום של ברסוולה "אבל אנחנו, לפני שנלך לתגבר את ההגנות, צריכים למצוא את הדרך היעילה ביותר להשתמש במידע הזה. אני לא מאמינה שהוא שיקר, ברסוולה היא האויבת שלו, ואם יש לנו דרך לפגוע בהתקפה זה דרך הפתק הזה" היא אומרת לנורברט ולדרוול.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
נורברט מהנהן למשמע דבריה של אילידיה.
"אדאג להצבת סיירים וכך נדע מתי הכוח שלה יוצא - הדבר יעזור לנו להציב מארבים לאורך השביל ולדאוג שהכפר לא ייתפס בהפתעה. אני לא חושב שתקיפת המחנה של ברסוולה תהיה מעשה נבון - סביר להניח שקושאן משגיח על השטח בעצמו. אם נשלח כוח חיסול, הוא יצטרך להיות משמעותי, ובמקרה כזה ואת' יהיה חשוף".
"אם כך, כל מה שנותר לנו לעשות הוא ללכת לואת' ולחכות להיתקף. נפלא" וירניק עונה ביובש.
"הזמן משחק לטובתנו, להזכירך. כל יום שחולף הוא יום שבו ריבון הברק ממשיך לנהל את המלחמה נגד הטרוגולדיטים. כולי תקווה שהוא יסיים אותה במהרה ויתפנה לסייע לנו".
"מי יתן וסטנמאר יעזור לנו" קראנג ממלמל בתגובה ברכה, עיניו עצומות. נורברט, וירניק ודרוול מביטים בו בעין עקומה, הצלופח מרים גבה.
"אתה... דתי?" שואל וירניק.
חצי האורק מסמיק קלות, בבירור לא תכנן לומר את הברכה בקול. ניכר שהוא קרוע בין הרצון להוכיח את וירניק על כך שחצי אורק יכול להיות מאמין, ובין הרצון שלו להשכיח את הנושא במהירות. לא ברור אם הצלופח מבין את הרמז, אך הוא מושך בכתפיו לבסוף, מקבל את הדממה המובכת של קראנג כתשובה.
"דרך צלחה, אם כך. איני נוטה להתפלל לאלים רבים, אך אני מקווה שכולם יעמדו לצידכם. שאו ברכה, הגנו על ואת', וניפגש כאן כדי לתכנן את הצעד הבא שלנו כנגד קבוצת הפושטים האחרונה" נורברט מסכם את הדברים.

"דבר אחרון" הלורד מרים את ידו לעצור אותם מללכת, לפחות לרגע.
"אני מצאתי לנכון לכתוב לכל אחד מחברי המועצה על יעילותכם. הזוי לחשוב, אבל גם אם יש לנו סיכוי מועט - הרי שהוא נולד בזכותכם. אתם פה פחות מחודש וכבר הספקתם להציל את חיי, לחשוף קנונייה, לשכור שכירי חרב ולמנוע מברסוולה תגבורת של אנשים וכלי נשק. לא אשכח זאת" הוא מניד בראשו אליהם ומסתובב לחזור לשולחן העבודה שלו, דרוול מלווה אותם החוצה.

"גם לי חשוב לומר תודה" הגוץ השמן ממלמל מתחת לשפמו בעוד הוא מוביל אותם החוצה. שלא כמו הלורד שלו, ניכר שהוא מסתפק במשפט ולא בנאום. הם יוצאים לעבר הרחוב, פניהם בכיוון הכללי של כפר ואת', אם ירצו להתחיל ללכת לעברו. לא רחוק מהם נמצאת שדרת הפונדקים, בה מצוי אחד מאבירי המעמקים המחפש את אילידיה, ואולי במקום כלשהו בעיר - כך הם מקווים - נסי, ותשובות נוספות באשר למסתורין העוטף את סדרת האירועים שכאן.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
IN
כשנורברט מדבר על לדווח למועצה, אילידיה ממלמלת לעצמה "והם קראו לי כבשה שחורה, מה יגידו עכשיו?" היא אומרת בשקט, במבט כאילו היא החזירה למישהו, אבל הוא מתנקה מהר מפניה. אילידיה לא רוצה להתמקד על המחשבות האלו.

לאחר שהם יוצאים מנורברט, אילידיה מסתובבת אל החבורה. "עם כמה שאני רוצה לתפוס את נסי בעצמי, ולהבין מה היא יודעת על 'הגברת' החדשה של קראולי, זו שמרעיפה עליו זהב- אבירי המעמקים מחכים לי, וגם להם יש תשובות לענות עליהן. תאמינו או לא, אבל אני לא אבירת המעמקים המכובדת ביותר באזור, על אף השריון הנוצץ והחזות האבירית הנועזת שלי" אומרת אילידיה ומחייכת מהבדיחה של עצמה "אשמח אם מישהו יתלווה אליי, לפעמים גיבוי גורם לדברים שלך להישמע מעט יותר טוב".

"אלא אם יש לכם רעיונות נוספים" היא אומרת ליתר הקבוצה, מבינה שהיא קצת לקחה פה את המושכות לידיים שלה, ומסתכלת בעיקר על וירניק- שאם למישהו אולי יש רעיון למשהו לעשות בעיר הזו, זה הוא.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
"אשמח להתלוות אלייך, הגבירה אילידיה. אפשרי שהיותי אביר מן המניין תוכל לסייע במידת מה" אומר הקטור, עומד זקוף וחוזר ללשון היותר אצילית שלו(איתה הוא הטיב פחות בזמן האחרון). נראה שלאחר השיחה עם הלורד הוא יותר מכוון מטרה לעומת הימים האחרונים בהם הוא היה מדוכדך עקב ההחלטה במגדלור.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
אילידיה מהנהנת בהערכה בנושא. היא קיוותה אליו או אל שירו או קראנג. עם כל ההערכה שלה, השוליה של אודסיה לא משאיר רושם מאיים במיוחד, ווירניק מפטפט יותר מידי. אז ההתנדבות האבירית מרצה אותה.
 

Redcloak

פונדקאי ותיק
"טוב, אז נראה שאני ושירו-סנשאי נלך להחליף כמה מילים עם הנסי הזו" אומר איגנציוס "רק לפני שתלכו, תזכירו לי היכן לחפש אחריה ומה ידוע לנו עליה - אם אני זוכר נכון הקטור, אתה זה שדיבר איתה אחרון ולא הייתי רוצה לבוא לא מוכן."
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
"חקירתי לא הניבה פרי רב, שכן אין בזכותי לעצור אותה או לתחקר אותה. להערכתי היא יודעת את מיקומו של קראולי, אך היא אינה עובדת איתו ואפילו סולדת מן המשחק הפוליטי העדין אשר מתרחש בינו לבין האדון וירניק" אומר הקטור את דעתו הכנה ממש לצידו של הצלופח.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
"טוב, זה יוצא מכלל שליטה" וירניק מרים את ידו, גבותיו מזדעפות. הוא נושם עמוקות, אוצר את כעסו.
"קראולי מטומטם" פותח הצלופח באיטיות, כמבוגר המסביר דבר מה לילד. "הוא לא האדם המדהים ביותר בשכונה. אני מכיר בזה - היו לו חיים קשים, גם אחרי שהוא פגש אותי. זה לא קל ליתומים ברחבי ארוות'" הוא משתתק וחולם בהקיץ לרגע, לאחר מכן ממשיך. "כן, הוא בריון. כן, אני מגן עליו גם כשאני באמת לא צריך. כן, ההגנה הזאת היא הסיבה המרכזית שנורברט שונא אותי - כי כל דבר פלילי, לכאורה" הוא מרים את אצבעו לסייג את הדברים, "שהאנשים שלי עושים - ובכן, זאת בדרך כלל יוזמה צדדית שלו. אני מתעסק בהשגת מידע, הוא מתעסק בפעולות מפוקפקות יותר" האיש נאנח.
"אבל גם אם הוא רוצה את מקומי, וגם אם הוא מוכן להרוג אותי בשביל זה - ואני בספק שזה אכן נכון" הצלופח דואג להדגיש את הנקודה, "אין לו את היכולת להוציא לפועל תוכנית שכזו. לא רק כי אני שולט במידע בעיר הזאת, אלא כי הוא פשוט לא מסוגל. קוגנטיבית" הוא נוגע ברקתו, רומז על מנת המשכל של בן חסותו.

"ולגבי הגברת המסתורית הזאת, שמשום מה מחפשת לחטוף פה לורדים על ימין ועל שמאל, ועל הדרך - למה לא - להפיל את העסק שלי" הוא מושך בכתפיו באגביות. "אני אאמין לזה כשאראה את זה. יש לי רשימה מדוקדקת של כל האנשים ששונאים אותי, בטח כאלו שמתעבים אותי מספיק כדי לנסות ולפגוע בי. אני יודע שאני לא נראה ככה, אבל חלק ממש מתקשים לחבב אותי" הוא מחזיר שמץ מחיוכו הממזרי.

"אז אנחנו יכולים להמשיך ולהתרכז בקראולי - ובקנוניית הקסמים שנוצרה במוח שלכם - או שאנחנו יכולים להתרכז במשימה הארורה שלנו" הוא מרים את ידיו, מטעים את המילים אחת אחרי השנייה. "אתם יודעים, המשימה שחשובה מספיק כדי שאני אעזוב את כל מה שאני עושה כבר קרוב לחודש ואסתובב איתכם בדרכים. המשימה שחשובה מספיק כדי שקראנג יזני-, כלומר ישהה-, כלומר ישלב" הוא קוטע את עצמו במהירות מספר פעמים כשחצי האורק מזעיף את פניו, "את חיפוש בנו במהלכה. לי, בכל מקרה, יש עבודה להמשיך לעשות - אני אדע כשאתם מתכננים לצאת מהעיר" הוא פוטר את השיחה בידו, לא מחכה לתגובה, מפנה את גבו ונעלם באחד הרחובות.

"אני לא זונח את טאק" ממלמל חצי האורק בנוקשות, וירניק בבירור שילח חץ מדויק. קראנג מביט סביב, מבטו מתמקד באחוזה של הלורד.
"עליי לשוחח עם לורד נורברט. זה יקח זמן מה" הוא אומר, עוצם את עיניו ומנסה להשכיח את דבריו של וירניק. "אבקש שיציב איש בשערי העיר שיקרא לי כשאתם מוכנים לזוז. אהיה שם במהירות" הוא לא מחכה לתגובה, ממשיך באופן בלתי אופייני קדימה לאחוזתו של הלורד, משאיר את הארבעה לבדם.
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
"טוב, אז נתפצל. אני ואיגנציוס המלומד נצא לחקור את נסי ואולי להבין משהו מהתסבוכת שבה אנחנו נמצאים, ואתם תלכו לבקר את אביר המעמקים. אני כבר נפגשתי עם האחת שאנחנו מחפשים, אז יכול להיות שהיא לא תאהב לראות אותי שם, אבל אין ברירה" אומר שירו.
"נצטרך להיות מוכנים לכל דבר, ידידי המלומד, ואל לנו לבחול באמצעים. אם לא נשיג את מה שאנחנו רוצים בדרך הדיפלומטית, ניאלץ לפנות לדרכים אחרות".
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
"נסי פגשה את מי שמפעילה את קראולי, ועל פי הסאטיר שמנהל את בית ההימורים- היא גם מחבבת אותה. היא שיקרה על הקשר שלה עד עכשיו, ובוא נקווה שההתעסקות שלנו בתוכניות אחרות הפך אותה לשאננה וגרם לה לחשוב שאנחנו לא יודעים זאת- והיא עדיין בעיר. קראולי לא המדהים ביותר בשכונה, וירניק צודק, זה למה אנחנו צריכים למצוא את מי שמפעילה אותו. קראולי בעדיפות שנייה בעיניי, יכעס עליו נורברט כמה שהוא רוצה" אומרת אילידיה בנוגע לדבריו של וירניק- אבל בבירור היא לא הולכת לוותר על למצוא את האישה המסתורית הזו, שהיא מרגישה שהיא מפתח לכל החקירה שלהם.

לפני שקראנג הולך אילידיה אומרת "אני אשאל את אביר המעמקים..." נראה שהיא מרגישה איזושהי אשמה כאשר היא מדברת לקראנג בנושא, כאילו היא פגעה בו בצורה מסוימת. רגשותיה של חצי האלפית לא בדיוק ברורים בנושא.

לאחר מכן, היא מהנהנת בנוגע לדבריו של שירו-סנשאי- שהיא חייבת לומר, מרגישים מאיימים הרבה יותר כשהם יוצאים מדם הדרקון. אולי זה מזל שהוא לא בא איתה, הדיבור של הקטור מבלבל אנשים יותר ממפחיד, אבל שירו עשוי להיות איום גדול מידי לשיחה חברותית. היא תשקול זאת להבא.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
אילידיה והקטור -

פונדק האיש התלוי מברך אותם בחזרה, הבובה התלויה בחוץ נעה באיטיות בשל הרוח, כאילו עיוורת לחודש שחלף מאז שהניחו כאן את כף רגלם לראשונה. אין לו את החמימות של כפר ואת', אך הרעש השמח שלו מספק עליזות מסוימת. השניים נכנסים, מושכים מבטים די בקלות, אף כי איש מהם אינו עוין, לפחות לא בפומבי. הם אינם צריכים לחפש רחוק - אילידיה מזהה את סר טאלרוט יושב באחד השולחנות, שותה ומביט במפת קלף.

גופו לא שרירי כשל אבירים רבים אחרים, אם כי גם אינו שמן, רק בעל כרס קטנה. זיפים חומים מעטרים את פניו, יחד עם זוג גבות עבות ביותר. החלק הקדמי של מצחו חלק, קו שערו בנסיגה, אך עוד קיים באופן יחסית מלא על ראשו. הוא נראה להם כמתקרב לשנות השלושים המאוחרות. בניגוד לפעם הראשונה בה פגשה חצי-האלפית את אביר המעמקים, הפעם הוא נראה כאביר של ממש, גם אם אחד שזמנו חלף. אין זכר לאדם הישנוני שתפסה באמצע היום עם המכנסיים למטה - תרתי משמע.

הוא מבחין בהם בקלות, ככל הנראה לא באמת הצליח להתרכז במפה לאור הרעש בפונדק, ומסמן לה בידו לבוא, כבר דואג להרים שלוש אצבעות למלצרית, אשר מהנהנת בתגובה ומתחילה להכין את הכוסות.
"הוירניק הזה טוב, אני מבין" הוא אומר בשעה שהם מתיישבים. "שאלתי את אחד האנשים שלו מתי תגיעו והוא קלע בול. באמת יש לו מידע על הכל, זה" הוא מהנהן בהתרשמות קלה, בבירור לא יודע שהצלופח פשוט מסתובב איתם וכך מודע לזמני החבורה.

איגנציוס ושירו-סנשאי -

המקדש של העלמה הלבנה מכובד למדי, בהתחשב בחוסר הרצון של נורברט לתת לכוהני הממלכה אחיזה של ממש בעיר. השניים ניגשים ומזהים מבנה עשוי אבן שיש מכובדת, בעלת פיתוחים ענווים אך יפים. פסל גדול של הרוח הלבנה ניצב ממש ברחבת הכניסה - עלמה בשמלה לבנה, מרחפת מעט מעל פני הקרקע, שולחת את זוג ידיה קדימה אל על, כאילו כדי להפציר באלים לשמור על בני התמותה.

הם בחרו שעה טובה להגיע בה. מספר דקות לפני התפילה המרכזית באמצע היום - מספיק זמן לגשש מסביב, ואז - אם יהיה להם מזל - למצוא את נסי הזאת בעת שהיא מתפללת. הם נכנסים למקדש בקלות, אך מושכים במהרה תשומת לב. כוהן נמוך במקצת, שיערו חום ואסוף בצמה פשוטה, מתקרב אל השניים בחשש מה.
"הוא לא פנה אלינו, אני נשבע בסטנמאר. חזרו ואמרו לו שאין צורך לשלוח בריונים חמושים לאזור. אם נדע דבר מה, נעדכן" הוא מהסה את קולו, מכווין אותם ליציאה.
 

Redcloak

פונדקאי ותיק
איגנציוס פונה אל הכוהן הטרוד בקול סמכותי אך חמים "הירגע בבקשה, כוהן יקר, אתה מבלבל אותנו עם אנשים אחרים - אני סוכן של האחווה המאגית, ואיתי כאן נמצא אורח נאצל מארץ רחוקה. בוא נשב לרגע" איגנציוס מחווה על מושב בכוך הצדדי הקרוב ביותר "ותוכל לספר לנו מה מטריד אותך כך." הוא מסיים את דבריו בהלצה מודגשת, מעט יותר מדי "אל חשש, אינני נושך, ואני משוכנע כי גם ידידי כאן יכבוש את יצרו."
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
איגנציוס ושירו -

תגובתו של הכוהן נעה בין מבוכה אדירה מהמצב אליו הוביל ובין חשש מהדברים שפלט בפני השניים.
"אני... כל כך מצטער" הוא משפיל את מבטו לרצפה. "צרותיי משניות. כיצד אוכ- היכן הנימוסים שלי? בואו, הבה ונשב" השניים מזהים בנקל שהכוהן היה שמח להתפנות לחובותיו, אך ניכר שאחרי חוסר הנעימות הראשוני הוא לא מעוניין לסרב את פניהם. האיש מוביל אותם לחלק האחורי של המקדש, צמתו נעה מעלה ומטה כשהוא מהלך, עד שלבסוף הוא פותח את הדלת האחרונה במסדרון, חושף חדר פגישות קטן ואינטימי - שולחן מרכזי ולצידו שלוש עמדות לצלחות נוי - אחת נושאת את פניו של מקדש מרשים ולבן והשני של מעיין שלו. הם שמים לב שישנה כנה לצלחת שלישית, אף כי היא ריקה לגמרי.

"אביא לכם כיבוד ושתייה" אב המקדש אומר ויוצא לרגע מהחדר. כשהוא נעלם, הם מבחינים במספר רסיסים לא ברורים אשר נמצאים מתחת לשידה הנושאת את צלחות הנוי. מלבדן, הדבר היחיד שמביא יופי אל החדר הצנוע הוא חלון זכוכית בסמלה של העלמה הלבנה, אשר דואג שלא לחסום באמת את אור השמש, אלא רק להאדיר מעט את פניה.
האיש חוזר לאחר שתי דקות עם מגש פשוט ועליו כוסות וקנקן תה, בנוסף לצלחת קטנה המכילה מספר דברי מתיקה פשוטים. הוא מניח את המגש לפניהם, מאפשר להם למזוג לעצמם אם ירצו. מבטו עוצר לרגע על הכנה והוא נושך את שפתיו למאית השנייה, עד שלבסוף מתיישב למולם, לא מוזג לעצמו דבר.

"אני מתנצל בשנית על תגובתי הקודמת" הוא זע בכיסאו בחוסר נוחות. "כיצד אוכל לסייע בידכם?"
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
IN
"אכן, הטוב ביותר" אומרת אילידיה ומגלגלת עיניים קלות, מתיישבת. "אני לא אשקר, קיוויתי לפגוש פה אביר מעמקים נוסף- קיוויתי שיהיה לנו עוד זוג ידיים לקראת הקרב על ואת'" היא אומרת לטאלרוט בכנות ונשענת אחורה בכיסא שלה.
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
שירו-סנשאי מתיישב ומוזג לעצמו כוס תה, בשביל הנימוס יותר מהכל.
"אני חושב שהשאלה האמיתית היא איך נוכל לסייע לך, אדוני הכהן?" הוא שואל את הכהן הטרוד.
"נראה שהמקדש שלך נמצא במצב... לא נעים, בלשון המעטה, ואני מאמין שנוכל לעזור לך".
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
אילידיה והקטור -

"האמת היא, שהבאתי משהו דומה" הוא מביט לעבר דלת הכניסה מספר שניות, עוצר לחשוב.
"יש באזור הזה סוכנת של לורד הסאר. היא הגיעה כדי... ובכן, אני לא זוכר, משהו שקשור לשכירי חרב, אם כי יש עם זה בעיה. אני אגיע לזה אחר כך" טאלרוט מנופף בידו לביטול העניין, מתמקד בהם במקום בדלת, "אישה מרשימה למדי, גם אם מעט... נלהבת" הוא אומר את המילה בהסתייגות מסוימת. "היא נאמנה מאוד לריבון, שזה לא משהו שאתה רואה הרבה בשטח - כלומר, יש לו הרבה אנשים נאמנים, אבל קיבלתי תחושה שהאישה הזאת, ובכן, שונה" הוא מעווה מעט את פניו, לא מרוצה מהתיאור. "אני מתכוון לומר שהיא לא חלק מהאספסוף שניתן למצוא ברחוב, אבל זה יותר מזה. היא לא עוד מהבריונים שלו" הוא עוצר לקבל את הכוסות מהמלצרית, מודה לה ונהנה מלגימת שיכר קר, עוצם את עיניו לרגע.

"הבנתי שכבר שוחחתם איתה בעבר, אבל זה לא צלח" טאלרוט מניח את כוסו על השולחן המתנדנד. "לא נכנסתי לזה, אבל אם כבר יצרתם איתה קשר, יש לפחות על מה להתבסס. היא הייתה אמורה כבר לחזור ללורד, אבל נשארה פה עוד קצת - וזה מוביל לבעיה שדיברתי עליה מקודם. אתם מביני-"
"יש לכם חוצפה, לגזול פלוגת שכירי חרב היישר מתחת לאפו של ריבון הברק" קול קר ותובעני תוקף אותם מאחור. הם מסתובבים לראות אלפית בעלת זוג עיני שקד בצבע הדבש, קשת מעץ סגול על גבה. על ידה הימנית ישנו צמיד, הנראה כמספר ענפים ושורשים שמשתלבים האחד עם השני בצורה אלגנטית ומגוננת. הם מקבל רושם מוזר כאילו הצמיד גדל וקטן בכל נשימה של האלפית, כאילו הוא חי יחד איתה.
"לעזאזל, מה קרה לרוגע שהאלפים רגילים להפגין?" טאלרוט נאנח. "אין איזו ברכה אלפית נחמדה שאפשר לומר במקום? משהו על אדמה ורגליים שתמיד ידרכו על עשב?"
"הזמן לזה תם" קובעת האלפית. היא מביטה בהם לרגע, עיניה תובעניות, עד שלבסוף מתיישבת.

"בניגוד למה שהגברת מראה, היא באמת רוצה לעזור" מנסה טאלרוט להוריד את המתח. "היא אפילו הציעה לדם הדרקון שלכם פתרון יצירתי-"
"אותו הוא דחה בתוקף" אומרת האלפית. היא מתיישרת מעט, הקור בקולה הופך לנימה פרקטית יותר. "הצורך קיים בארודר ובכפר ואת', כבר אמרתי זאת לשירו-סנשאי, אך החזית חשובה יותר".

הם נזכרים בדרך בה תיאר שירו-סנשאי את הפגישה עם האלפית - הגם שלא שאל לשמה. מסיפוריו, היא הייתה מסבירת פנים בהרבה.

שירו ואיגנציוס -

"פוליטיקה פנימית" הוא מחייך בעגמומיות, מבטל את העניין באמצעות תנועת יד. "אין לך מה לחשוש לנו, אדוני היקר. המקדש עבר דברים גרועים יותר בעברו, אני בטוח בכך" נימת דבריו בוגדת בספק שבליבו, אף כי הוא מנסה שלא להראות זאת.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
הקוסמים המוזרים(אילידיה והקטור)-
״סלחי לי עלמתי, אך אנו נמצאים בשטח הומה אדם וצעקות יפריעו לשכנינו לשולחן״ הקטור מסתכל רגע מסביב לראות כמה אנשים מסתכלים על שיחתם, ״אנא ממך, האם תוכלי להגיד לנו את שמך ולהסביר לנו את הבעיה? אולי אף נוכל לפתור אותה. האם ההסדר הזה מקובל לכרגע?״ אומר הקטור בניסיון להרגיע את הסיטואציה, הוא מסתמך קלות שקור רוחה של האלפית יחזור בכדי שזה לא יגרר למריבה מיותרת.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
אילידיה והקטור -

הנימה הרגועה של הקטור בולמת את האלפית. היא ממצמצת לרגע באופן לא ברור - כאילו היא מודעת למצב המלא רק עכשיו - ומניחה את היד בעלת הצמיד מתחת לשולחן.
"אין לי כוונה לצעוק" קולה נותר פרגמטי, אף כי הלהיטות נעלמה ממנו. "לא הייתי מגיעה הנה אם לא היה ברצוני לעזור. שמי הוא לילוונה" אילידיה מזהה את השם בקלות - האישה הזאת מניס פרדי, גם אם זה לא ניכר במבטא שלה.
"עכשיו אנחנו מתקדמים" מהנהן אביר המעמקים בחיוב.
"אבל אתה, מכולם, לא היית אמור לעמוד מאחורי מעשה שכזה" אומרת האלפית, שולחת מבט נוקב לעבר הקטור. "והריבון יודע על כך".
"וחוזרים לאחור" טאלרוט נאנח, עוצם את עיניו לרגע וחוזר ללגום מכוסו.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
אילידיה והקטור-
״ראשית כל, אציג את עצמי למי שלא מכיר אותי בשולחן. שמי הוא הקטור דה לה נפטיס״ אומר הקטור בשביל אביר המעמקים בשולחן.
״שנית, אין לי מאחוריי מה לעמוד. האדון שירו-סנשאי קיבל החלטה בשטח ועשה את אשר עשה. איני המפקד שלו או האחראי עליו, רק עמיתו בהגנה על ארודר. ואין ביכולתי לשנות את אשר קרה, בין אם אני מסכים איתו ובין אם לא. כל שאני יכול להגיד בנושא הוא שממטירי התופת סייעו לנו רבות מהזמן המועט שהם נמצאים כאן ויכולתם ניכרת״ הקטור ממשיך לדבר בטון רגוע, אינו מתרגש מן ההאשמות.
״ריבון הברק ניצל את הבון ממשפחתי בכדי שאשמש כסוכנו בהגנה על אדמות החוף וכך אני עושה ואעשה. המשך הדיון על פעולותיו של שירו-סנשאי אינו רלוונטי, לא לחזית ולא להגנה על ארודר. השאלה העולה היא מה אנו מתקדמים הלאה, בצורה שתסייע לשני הצדדים״.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
אילידיה והקטור -

"הוא צודק, זה לא רלוונטי. הריבון מעולם לא פוחד לומר את דעתו, בטח שלא לכפופים אליו - אם הוא באמת פעל בניגוד למצופה ממנו, הוא יאלץ לתת על כך את הדין בפני לורד דנקן" אומר טאלרוט לאחר שהוא מניח את הכוס.
לילוונה מהנהנת בהסכמה, מקבלת את דבריו של אביר המעמקים וממשיכה הלאה.
"עלי להישאר באזור לפחות לזמן קצר - להעביר מספר דברים בשם הריבון ללורד ריינן ולאחר מכן למנהיג ממטירי התופת" הטון שלה הופך לרגוע עכשיו, אך מהמבט בעיניה השניים יכולים לנחש את מהות המסר שמעוניין הריבון להעביר.

"התנאים שהצעתי לשירו-סנשאי יכולים לשמש בסיס להסכם עתידי" אומרת האלפית. "בניגוד לתפיסה שאולי גיבשתם עד עכשיו, אנחנו רוצים לעזור. הריבון, וגם אני. באמת" היא עוצרת לרגע, "הלכתי לראות את כפר ואת' בעצמי. הם... אנשים טובים" הם רואים חיוך קטן ועדין שמאיים לפרוץ מבין שפתיה, אך הוא נעלם לבסוף. "הריבון מתעניין בכם, ולא מן הנמנע שיבקש לזמן אתכם לחזית ברגע שתסיימו את עיסוקי הכתר כאן, לטוב או לרע. אם תתנדבו להגיע לחזית ולשרת תחתיו לאחר שכל זה נגמר, הוא יאפשר את המשך העסקתם של ממטירי התופת. אם לא..." היא משתתקת.
"אף אחד לא מעוניין להגיע פה לאיומים" מסביר טאלרוט, נוקש על שריונו. "אני אביר מעמקים, אבל נאמנותי נתונה בראש ובראשונה לממלכה - וכיום, הדבר הכי קרוב למלך מתפקד הוא הריבון. עזרה לו, היא עזרה לממלכה כולה. זאת הסיבה שהבאתי את לילוונה - אני סוכן חופשי, המשימה שלי היא לגייס. המסדר לא נתן לי דבר אחר לעשות בנתיים, ואני מתכוון להגן על ואת', יהיה אשר יהיה. גם אביר זקן כמוני עוד מסוגל לשאת חרב" הוא מתופף באצבעותיו על השולחן.

"אבל הריבון לא יכול לאפשר לשכירי חרב להכתיב לגנרל הצבאות מה לעשות. אם הם יתעלמו מקריאתו לחזית, במהרה גם אחרים יעשו זאת".
 
Top Bottom