"בגלל זה אני לא מעוניין להציע הכל בבת אחת. אני רוצה לפנות אל ההגיון שלה, ורק אז לנסות להציע סיוע בדברים נוספים. אולי אוכל אפילו לקנות בעל ברית לפטרון שלי במעשים האישיים שלי, אבל לא הייתי בונה על זה" אומר שירו.
כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)
- מחבר/ת הנושא rui
- תאריך התחלה
נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
רגעי מפתח
עץ ההרשמה
מידע על ת'נדיאן
שירו-סנשאי -
"בהצלחה עם זה" אמארגיל מוסיף בצחקוק קל. "בוא לשתות משהו קר אחר כך ולומר לי אם זה באמת הלך לך" הוא פונה חזרה לעבר האוהל, נהנה מהצל.
"הריבון ידוע בשנאתו לזרים. שליחה אלפית היא לא דבר של מה בכך" מעיר קראנג, "אבל אני מניח שדם דרקון וחצי אורק אינם יהיו בהכרח האנשים החביבים עליו, או על חייליו, להציג טיעונים שכאלו" השניים מתחילים ללכת לעבר האורוות, רואים מרחוק את האלפית מברישה את שערה של סוסה חומה, מזמזמת לעצמה שיר רגוע בשפה לא מוכרת. ניכר שתפסה פינה שקטה יחסית, ורוב ההמולה של המחנה מתרכזת בחלק השני של האורוות, שם אנשים נכנסים ויוצאים בצורה שוטפת. מגן היד שלה, עשוי עץ, כאילו נושם עם השירה החלושה שלה, מעביר תחושה של דבר חי, גם אם לא זז ממש.
"הריבון ידוע בשנאתו לזרים. שליחה אלפית היא לא דבר של מה בכך" מעיר קראנג, "אבל אני מניח שדם דרקון וחצי אורק אינם יהיו בהכרח האנשים החביבים עליו, או על חייליו, להציג טיעונים שכאלו" השניים מתחילים ללכת לעבר האורוות, רואים מרחוק את האלפית מברישה את שערה של סוסה חומה, מזמזמת לעצמה שיר רגוע בשפה לא מוכרת. ניכר שתפסה פינה שקטה יחסית, ורוב ההמולה של המחנה מתרכזת בחלק השני של האורוות, שם אנשים נכנסים ויוצאים בצורה שוטפת. מגן היד שלה, עשוי עץ, כאילו נושם עם השירה החלושה שלה, מעביר תחושה של דבר חי, גם אם לא זז ממש.
שירו מתקרב אל האלפית לאט, מחווה קידה עמוקה המעידה על כבוד רב.
"שלום לך, גברת נאצלה. הגענו לכאן על מנת לשכור את שירותיהם של ממטירי התופת על מנת להגן על תושבי הממלכה הזו, והבנו שאדונך, ריבון הברק, נצרך לשירותיהם במקום אחר. רצינו לדעת האם נוכל לשכנע אותך ואת אדונך לוותר על ממטירי התופת לטובתה של ארוות' כולה, למרות המשימה החשובה שלשמה ריבון הברק זקוק לאמאגיל ואנשיו" הוא אומר, מנסה לגייס את הטון הדיפלומטי ביותר שלו לשם שכנוע האלפית שלמולו.
"שלום לך, גברת נאצלה. הגענו לכאן על מנת לשכור את שירותיהם של ממטירי התופת על מנת להגן על תושבי הממלכה הזו, והבנו שאדונך, ריבון הברק, נצרך לשירותיהם במקום אחר. רצינו לדעת האם נוכל לשכנע אותך ואת אדונך לוותר על ממטירי התופת לטובתה של ארוות' כולה, למרות המשימה החשובה שלשמה ריבון הברק זקוק לאמאגיל ואנשיו" הוא אומר, מנסה לגייס את הטון הדיפלומטי ביותר שלו לשם שכנוע האלפית שלמולו.
שירו-סנשאי -
קראנג קד לצד שירו, מאפשר לו לפתוח בדבריו.
האלפית מסתובבת להביט בדם הדרקון לרגע, עיני השקד שלה סוקרות אותו לעומק, צבע הדבש לא חושף את מחשבותיה. היא מחזירה את מבטה לאחר מכן לסוסה, ממשיכה להבריש את שערה.
"מי ייתן והאדמה תמיד תהיה יציבה תחת רגליך" שירו מזהה מיד את נוסח הברכה מניס-פרדי, ארצם הבתולית של האלפים.
"אאלץ להשיב את פניך ריקים. אדוני אינו כאן, כי אם נלחם בכדי להגן על הממלכה הזאת. אני לא מוסמכת לבטל את שיקול דעתו, בפרט לא כשהמצב תובע זאת".
"ובכל זאת, בוודאי לא נשלחת הנה כדי לתת הודעה בלבד. אם הריבון באמת זקוק לכל חייל, הלא היה משתמש בנץ או בעורב?"
"אתה צודק" משיבה האלפית בהנהון קל. "נשלחתי הנה לוודא שהם סרים למרותו".
האלפית מסתובבת להביט בדם הדרקון לרגע, עיני השקד שלה סוקרות אותו לעומק, צבע הדבש לא חושף את מחשבותיה. היא מחזירה את מבטה לאחר מכן לסוסה, ממשיכה להבריש את שערה.
"מי ייתן והאדמה תמיד תהיה יציבה תחת רגליך" שירו מזהה מיד את נוסח הברכה מניס-פרדי, ארצם הבתולית של האלפים.
"אאלץ להשיב את פניך ריקים. אדוני אינו כאן, כי אם נלחם בכדי להגן על הממלכה הזאת. אני לא מוסמכת לבטל את שיקול דעתו, בפרט לא כשהמצב תובע זאת".
"ובכל זאת, בוודאי לא נשלחת הנה כדי לתת הודעה בלבד. אם הריבון באמת זקוק לכל חייל, הלא היה משתמש בנץ או בעורב?"
"אתה צודק" משיבה האלפית בהנהון קל. "נשלחתי הנה לוודא שהם סרים למרותו".
"ושהאדמה תמיד תהיה יציבה תחת רגלייך" משיב שירו באותו הנוסח.
"אני מבין את חשיבות השליחות שלך מטעם ריבון הברק, אך המשימה שלנו חשובה לא פחות - אנחנו זקוקים לחיילים על מנת להגן על הכפר ואת' מפני השמדה בידי בני הענקים. ללא הכפר, החוות שמקיפות אותו והתוצרת החקלאית החשובה שלהן, שמכלכלת את כל הממלכה, ארוות' לא תאריך ימים. הצבא לא יוכל להילחם בשוכני המעמקים בהיעדר אספקה, ובנוסף ייאלץ לפצל את כוחותיו בין הפושטים שיבססו להם בינתיים ראש גשר באזור כך שיוכלו להעביר חיילים ללא הפרעה, לבין הטרוגלודיטים המתועבחם מהמעמקים" הוא אומר, מפרט בפניה את המצב.
"המאבק במעמקים הוא חשוב, כמובן, אבל עלינו לוודא שנשארת לנו ממלכה להגן עליה מפני הטרוגלודיטים. הפושטים לא ישמידו את הממלכה במאבק צבאי פנים אל פנים. הם לא יצטרכו - הם רק ירעיבו את התושבים והחיילים עד שהם יחכו לכניעתם".
"אני מבין את חשיבות השליחות שלך מטעם ריבון הברק, אך המשימה שלנו חשובה לא פחות - אנחנו זקוקים לחיילים על מנת להגן על הכפר ואת' מפני השמדה בידי בני הענקים. ללא הכפר, החוות שמקיפות אותו והתוצרת החקלאית החשובה שלהן, שמכלכלת את כל הממלכה, ארוות' לא תאריך ימים. הצבא לא יוכל להילחם בשוכני המעמקים בהיעדר אספקה, ובנוסף ייאלץ לפצל את כוחותיו בין הפושטים שיבססו להם בינתיים ראש גשר באזור כך שיוכלו להעביר חיילים ללא הפרעה, לבין הטרוגלודיטים המתועבחם מהמעמקים" הוא אומר, מפרט בפניה את המצב.
"המאבק במעמקים הוא חשוב, כמובן, אבל עלינו לוודא שנשארת לנו ממלכה להגן עליה מפני הטרוגלודיטים. הפושטים לא ישמידו את הממלכה במאבק צבאי פנים אל פנים. הם לא יצטרכו - הם רק ירעיבו את התושבים והחיילים עד שהם יחכו לכניעתם".
שירו-סנשאי -
"סנאי אשר יטמין את בלוטיו מבלי להבחין אם מתחרה אחר עוקב אחריו, יאבד את מזונו, לא משנה כמה מהם הצליח לאגור" היא לוקחת בידה תפוח ירוק מסלסלה קרובה, מקרבת אותו לפה הסוסה ומאפשרת לה לאכול, מלטפת אותה תוך כדי.
"חיטה אפשר לקנות, במקרה הצורך. חיים לא ניתן להשיב מרגע שאבדו. אתה ענף שמרגיש את חוזקה של הרוח מבלי להבין שאין היא מסכנת את העץ כמו חוטב העצים הקרוב".
"חיטה אפשר לקנות, במקרה הצורך. חיים לא ניתן להשיב מרגע שאבדו. אתה ענף שמרגיש את חוזקה של הרוח מבלי להבין שאין היא מסכנת את העץ כמו חוטב העצים הקרוב".
IN
אילידיה מהנהנת לגבי החלטתו של הלורד. "אז מתי התגבורת לואת' תצא לדרך?" היא שואלת ישירות.
אילידיה מהנהנת לגבי החלטתו של הלורד. "אז מתי התגבורת לואת' תצא לדרך?" היא שואלת ישירות.
"עם כל הכבוד, גברתי, אני לא מסכים עם הטיעון שלך. נכון, חיטה אפשר לקנות, אבל מאיפה הכסף יגיע? אם הכפר ואת' ייפול, ארודר תהיה הבאה בתור. כל המחוז ייפול, והפושטים ימשיכו לתקוף שיירות. חוץ מהפושטים עצמם, חוסר היציבות יעודד שודדים לתקוף את הדרכים, מה שיפגע במסחר עוד יותר. בסופו של דבר תיאלצו להתמודד עם הפושטים, אבל כשתיזכרו בהם הם כבר יהיו גדולים ומסוכנים בהרבה" אומר שירו.
הוא משתדל להישאר רגוע. היא באמת לא רואה את הבעיה בנפילת ואת'?
"במחיר של מאה, מאתיים שכירים לכל היותר, תוכלי לקנות עורף שקט שממשיך לתמוך במאמצי המלחמה של ריבון הברק. בטווח הארוך מדובר בניצחון לכלל הממלכה" הוא אומר.
הוא משתדל להישאר רגוע. היא באמת לא רואה את הבעיה בנפילת ואת'?
"במחיר של מאה, מאתיים שכירים לכל היותר, תוכלי לקנות עורף שקט שממשיך לתמוך במאמצי המלחמה של ריבון הברק. בטווח הארוך מדובר בניצחון לכלל הממלכה" הוא אומר.
איגנציוס מעווה לרגע קצר את פניו בזעף בתגובה להתחמקותו של נורברט. משב כמעט בלתי מורגש של אוויר צונן מתערבל סביבו בזמן שהוא נושם עמוק ומהדק את אחיזתו במטהו, מרפה את פניו. "כמובן שהתכוונתי שנערוך את ההעברה במקביל להגנה על ואת', אבל אתה האדון כאן, ונפעל כראות עיניך. כפי שאילידיה היטיבה לנסח, הזמן דוחק - רצוי לצאת אל ואת' בהקדם."
כולם חוץ משירו -
שירו סנשאי -
"אני מסכים" נורברט אומר, ולפתע משתרר בשקט, שוקל דברים.
"הלורד?..." מרים וירניק גבה.
"אני חושב" הוא עונה בקצרנות, מהמהם לרגע בעודו משחק עם אצבעותיו על השולחן.
"יש מספר דרכים לעזור לואת', אבל הן כוללות פגיעה ישירה באינטרסים של האנשים החזקים בממלכה. אני יכול להשתמש בכספי המיסים של לוקרשיוס כדי לרכוש שכירי חרב או ציוד נוסף, לדוגמה... או לבטל את מכירת עשבי השיקויים שהאחווה המאגית רכשה ממני ממש לא מזמן. לא קשה גם לעודד אנשים, בעזרת תגמול כספי, שלא להתגייס בנתיים לצבא הריבון או לאבירי המעמקים אלא למקד מאמצים בואת'. השאלה היא, בכנות, כמה המצב דוחק".
"לפני רגע דיברת על כך שלא תנטוש את ואת', לא?" מרים וירניק גבה.
הלורד לא נפגע מהישירות, עונה בצורה עניינית. "יש לי אדמות רבות ואזרחים רבים לחשוב עליהם. אם אדאג שהמשי לא ייוצר לבגדיהם של משרתי המלכה אלא, לדוגמה, יימכר כאן כדי לממן שיפורים נוספים לכפר - יכו בהם בחזרה. זאת רק שאלה של זמן".
"הלורד?..." מרים וירניק גבה.
"אני חושב" הוא עונה בקצרנות, מהמהם לרגע בעודו משחק עם אצבעותיו על השולחן.
"יש מספר דרכים לעזור לואת', אבל הן כוללות פגיעה ישירה באינטרסים של האנשים החזקים בממלכה. אני יכול להשתמש בכספי המיסים של לוקרשיוס כדי לרכוש שכירי חרב או ציוד נוסף, לדוגמה... או לבטל את מכירת עשבי השיקויים שהאחווה המאגית רכשה ממני ממש לא מזמן. לא קשה גם לעודד אנשים, בעזרת תגמול כספי, שלא להתגייס בנתיים לצבא הריבון או לאבירי המעמקים אלא למקד מאמצים בואת'. השאלה היא, בכנות, כמה המצב דוחק".
"לפני רגע דיברת על כך שלא תנטוש את ואת', לא?" מרים וירניק גבה.
הלורד לא נפגע מהישירות, עונה בצורה עניינית. "יש לי אדמות רבות ואזרחים רבים לחשוב עליהם. אם אדאג שהמשי לא ייוצר לבגדיהם של משרתי המלכה אלא, לדוגמה, יימכר כאן כדי לממן שיפורים נוספים לכפר - יכו בהם בחזרה. זאת רק שאלה של זמן".
שירו סנשאי -
"מכה בעורף לא תשנה אם החץ פגע היישר במצח" משיבה האלפית ברוגע, לוקחת את שאריות התפוח שהסוסה אכלה ומוציאה מהן את הגרעינים.
"עליך להבין, לורד הסאר שעה לקריאת הממלכה. ארודר זעקה לעזרה והוא נרתם. בפשטות - קול קרא, והוא הלך" לא ניתן לפספס את ההערצה בדבריה. "סימן-אבוד הוא המבצר האחרון שחוסם את הטרוגולדיטים מלפשוט הנה - ממש על אדמות החוף" היא מדגישה, "ולקטול את כל האיכרים, עד האחרון שבהם. גם חבורת פושטים, ברברית ככל שתהיה, לא תשתווה לנחשו-" היא עוצרת את עצמה, משתתקת בידיים מעט רועדות בעודה קוברת את הגרעינים באדמה, ממלמלת דבר מה באלפית.
"לא תשתווה לסכנה האפשרית מאויבנו" היא מתקנת, מסתובבת להביט בשירו-סנשאי.
"אין לריבון כל כוונה לזנוח חלקים אחרים בארוות', אך לצערי - הוא יכול להיות רק במקום אחד ובזמן אחד. שאר הממלכה תאלץ להמתין, בלית ברירה".
"עליך להבין, לורד הסאר שעה לקריאת הממלכה. ארודר זעקה לעזרה והוא נרתם. בפשטות - קול קרא, והוא הלך" לא ניתן לפספס את ההערצה בדבריה. "סימן-אבוד הוא המבצר האחרון שחוסם את הטרוגולדיטים מלפשוט הנה - ממש על אדמות החוף" היא מדגישה, "ולקטול את כל האיכרים, עד האחרון שבהם. גם חבורת פושטים, ברברית ככל שתהיה, לא תשתווה לנחשו-" היא עוצרת את עצמה, משתתקת בידיים מעט רועדות בעודה קוברת את הגרעינים באדמה, ממלמלת דבר מה באלפית.
"לא תשתווה לסכנה האפשרית מאויבנו" היא מתקנת, מסתובבת להביט בשירו-סנשאי.
"אין לריבון כל כוונה לזנוח חלקים אחרים בארוות', אך לצערי - הוא יכול להיות רק במקום אחד ובזמן אחד. שאר הממלכה תאלץ להמתין, בלית ברירה".
"ולכן אני לא מבקש מהלורד הסאר להסיט את כל כוחותיו לכאן. רק לוותר על חבורת שכירים אחת. יש לי מיקום של קבוצה נוספת, אם תרצי אותה, אבל אני מאמין שאת כבר מכירה אותה" אומר שירו, נוצר בליבו את מעידת הלשון של האלפית.
"אני מכיר מישהו בשירותו של ריבון הברק, ואני אעביר אליו את החדשות על המצב בסימן-אבוד. אולי אוכל אפילו לשכנע את ארודר לשלוח תגבורת מסוימת לאחר שנטפל בפושטים. אנחנו אנשי המועצה, ואוכל לבקש מהמועצה לשלוח אותנו אל סימן-אבוד" הוא אומר, תחינה מסוימת ניכרת בקולו.
"תחשבי על זה ככה - תוכלי להרוויח את ממטירי התופת, יחד עם עזרה אפשרית נוספת לאחר הקרב על ואת', במקום לקבל רק את ממטירי התופת אם תיקחי אותם עכשיו לקרב".
"אני מכיר מישהו בשירותו של ריבון הברק, ואני אעביר אליו את החדשות על המצב בסימן-אבוד. אולי אוכל אפילו לשכנע את ארודר לשלוח תגבורת מסוימת לאחר שנטפל בפושטים. אנחנו אנשי המועצה, ואוכל לבקש מהמועצה לשלוח אותנו אל סימן-אבוד" הוא אומר, תחינה מסוימת ניכרת בקולו.
"תחשבי על זה ככה - תוכלי להרוויח את ממטירי התופת, יחד עם עזרה אפשרית נוספת לאחר הקרב על ואת', במקום לקבל רק את ממטירי התופת אם תיקחי אותם עכשיו לקרב".
שירו -
META
דיפלומטיה.
דיפלומטיה.
IN
"שניים" מרימה אילידיה את היד שלה לאחר מחשבה קצרה, ואז מבינה שהיא לא הסבירה את עצמה "שני בעלי אינטרסים שייפגעו, יבהירו שאינך תומך בשום סיעה ולא פועל כנגד מישהו מסוים אלא מקדם את מה שצריך להתרחש במחיר האינטרסים של אנשים- ועם יתר הקשרים שלך, הלורד, הדבר לא יכוון מכה נוספת אל ארודר- יתר הקשרים עדיין ישמשו לך למעטה. מכול ששמענו, ארודר גם היא, במצב קשה פוליטית כשם שואת' צבאית".
"האינטרסים שלי, כאבירת מעמקים והשליחה האישית של היירוזאוג, ברורים- אבל אני אגיד לכם בדיוק מה אני רואה" אומרת אילידיה, נשמעת מרוגשת כאשר היא מזכירה את העובדה שהיא 'השליחה האישית', ומתחילה להסתובב בחדר ממקום למקום, לא מסוגלת לעמוד במקום אחד וגורמת לכולם לסובב מבטים כדי לעקוב אחרי צעדיה. "כשנכנסנו לפה לראשונה, דרוול קשקש על זה שהמסים כבר עכשיו מתעקבים ללוקרשיוס בגלל התקפות בני הענקים וגם בגלל החטיפה. עם הניתוח הפוליטי של דה-לה נפטיס, ייתכן שמישהו זיהה את החולשה עוד לפני החטיפה וניצל אותה. בעוד שזה מפתה להמשיך ולהשתמש בתירוץ החטיפה על מנת לעכב עוד את המסים, אני מאמינה שדווקא זה יראה על החולשה הגדולה ביותר של ארודר למועצת הכתר, ולבוגד מתוכה. עם כמה שאינני אוהבת לצדד בכך- המסים צריכים להישאר מחוץ לתמונה".
"הבאים בתור הם ריבון הברק והיירוזאוג. שניהם נלחמים יחדיו באותה המערכה, והחדשות על הנחשול לא מעודדות- כאשר המכתב האישי מהריבון שנשלח לך הוא סימן מבשר רעות שני. אני באמת מאמינה שכול לוחם שניתן לשלוח לחזית בה הם נלחמים צריך להישלח לשם, הם זקוקים להם" אומרת אילידיה, חושבת, ומגיעה למסקנה שהיא מאוד לא בנוח איתה "אבל במקרה הצורך, אפשר לשלוח לוחמים רק לאחד מהם- והשני גם יהנה מכך. זה פיתרון גרוע, אבל ואת' זקוקה לאנשים."
"לסיום, אודסיה והמלכה. אני חושבת שהאינטרסים של שתיהן הן הנמוכים ביותר פה. אני לא שמעתי שמלכת הקרח יצאה לאחרונה להילחם בנחשול, או שהמלכה עוסקת בעניינים שדחופים יותר- ואני מאמינה שניתן לתעל את המשאבים שכרגע מנוצלים לאינטרסים שלהן בעבור ואת'" חושבת אילידיה.
"אבל אם כול מה שיש בארודר הקשור לאינטרסים של המלכה זה מספר בדים... זה עשוי לא להספיק" אילידיה מסתכלת על נורברט "אם אתה לא חושב שניצול הרווחים של המשי יספיק, או יהיה מהיר מספיק, הלורד, אז בלב כבד אמליץ לבטל את המשלוח של אודסיה ולבטל את גיוס האנשים לריבון הברק- אני מאמינה אישית בהיירוזאוג ובאבירים שלנו" היא אומרת- והדעה האישית שלה ברורה. ניתן גם לראות את חוסר החיבה שלה כאשר היא מדברת על האחווה המאגית.
"שניים" מרימה אילידיה את היד שלה לאחר מחשבה קצרה, ואז מבינה שהיא לא הסבירה את עצמה "שני בעלי אינטרסים שייפגעו, יבהירו שאינך תומך בשום סיעה ולא פועל כנגד מישהו מסוים אלא מקדם את מה שצריך להתרחש במחיר האינטרסים של אנשים- ועם יתר הקשרים שלך, הלורד, הדבר לא יכוון מכה נוספת אל ארודר- יתר הקשרים עדיין ישמשו לך למעטה. מכול ששמענו, ארודר גם היא, במצב קשה פוליטית כשם שואת' צבאית".
"האינטרסים שלי, כאבירת מעמקים והשליחה האישית של היירוזאוג, ברורים- אבל אני אגיד לכם בדיוק מה אני רואה" אומרת אילידיה, נשמעת מרוגשת כאשר היא מזכירה את העובדה שהיא 'השליחה האישית', ומתחילה להסתובב בחדר ממקום למקום, לא מסוגלת לעמוד במקום אחד וגורמת לכולם לסובב מבטים כדי לעקוב אחרי צעדיה. "כשנכנסנו לפה לראשונה, דרוול קשקש על זה שהמסים כבר עכשיו מתעקבים ללוקרשיוס בגלל התקפות בני הענקים וגם בגלל החטיפה. עם הניתוח הפוליטי של דה-לה נפטיס, ייתכן שמישהו זיהה את החולשה עוד לפני החטיפה וניצל אותה. בעוד שזה מפתה להמשיך ולהשתמש בתירוץ החטיפה על מנת לעכב עוד את המסים, אני מאמינה שדווקא זה יראה על החולשה הגדולה ביותר של ארודר למועצת הכתר, ולבוגד מתוכה. עם כמה שאינני אוהבת לצדד בכך- המסים צריכים להישאר מחוץ לתמונה".
"הבאים בתור הם ריבון הברק והיירוזאוג. שניהם נלחמים יחדיו באותה המערכה, והחדשות על הנחשול לא מעודדות- כאשר המכתב האישי מהריבון שנשלח לך הוא סימן מבשר רעות שני. אני באמת מאמינה שכול לוחם שניתן לשלוח לחזית בה הם נלחמים צריך להישלח לשם, הם זקוקים להם" אומרת אילידיה, חושבת, ומגיעה למסקנה שהיא מאוד לא בנוח איתה "אבל במקרה הצורך, אפשר לשלוח לוחמים רק לאחד מהם- והשני גם יהנה מכך. זה פיתרון גרוע, אבל ואת' זקוקה לאנשים."
"לסיום, אודסיה והמלכה. אני חושבת שהאינטרסים של שתיהן הן הנמוכים ביותר פה. אני לא שמעתי שמלכת הקרח יצאה לאחרונה להילחם בנחשול, או שהמלכה עוסקת בעניינים שדחופים יותר- ואני מאמינה שניתן לתעל את המשאבים שכרגע מנוצלים לאינטרסים שלהן בעבור ואת'" חושבת אילידיה.
"אבל אם כול מה שיש בארודר הקשור לאינטרסים של המלכה זה מספר בדים... זה עשוי לא להספיק" אילידיה מסתכלת על נורברט "אם אתה לא חושב שניצול הרווחים של המשי יספיק, או יהיה מהיר מספיק, הלורד, אז בלב כבד אמליץ לבטל את המשלוח של אודסיה ולבטל את גיוס האנשים לריבון הברק- אני מאמינה אישית בהיירוזאוג ובאבירים שלנו" היא אומרת- והדעה האישית שלה ברורה. ניתן גם לראות את חוסר החיבה שלה כאשר היא מדברת על האחווה המאגית.
עריכה אחרונה:
דיפלומטיה - 18+3=21
שירו -
היא עוצרת לרגע, שוקלת את דבריו ברצינות.
"אני לא יכולה למנוע את התגבורת שהריבון זקוק לה... אבל אני מוכנה לבקש ממנו לסייע לכם אישית. אני בטוחה שנוכל לעזור".
"נוכל?" מרים קראנג גבה. "את מתכוונת אל הסוסה?"
"ודאי שלא" מרגיעה אותו האלפית, עיניה מחייכות לרגע בשעשוע, ידה נשלחת ללטף את הסוסה. "אבל אין זה משנה עכשיו. אם תהיו מוכנים להציע עזרה לריבון בעתיד, הדבר יסייע בידי לשכנע אותו להציע לכם עזרה כעת. וכפי שאמרת, שירו-סנשאי, איני בטוחה שאתם עמדה בה תוכלו לסרב לה".
קראנג שולח מבט לשירו, ספקן אך ניכר שמתקשה לסרב להצעתה. הוא מהנהן קלות, נותן לדם הדרקון לקבל את ההחלטה כמי שהציג את מירב הטיעונים.
"אני לא יכולה למנוע את התגבורת שהריבון זקוק לה... אבל אני מוכנה לבקש ממנו לסייע לכם אישית. אני בטוחה שנוכל לעזור".
"נוכל?" מרים קראנג גבה. "את מתכוונת אל הסוסה?"
"ודאי שלא" מרגיעה אותו האלפית, עיניה מחייכות לרגע בשעשוע, ידה נשלחת ללטף את הסוסה. "אבל אין זה משנה עכשיו. אם תהיו מוכנים להציע עזרה לריבון בעתיד, הדבר יסייע בידי לשכנע אותו להציע לכם עזרה כעת. וכפי שאמרת, שירו-סנשאי, איני בטוחה שאתם עמדה בה תוכלו לסרב לה".
קראנג שולח מבט לשירו, ספקן אך ניכר שמתקשה לסרב להצעתה. הוא מהנהן קלות, נותן לדם הדרקון לקבל את ההחלטה כמי שהציג את מירב הטיעונים.
"אמרי לאדונך שנוכל להציע עזרה. איני יכול לדבר בשם שותפיי למסע, אבל אני אהיה מוכן לסייע לריבון הברק" אומר שירו.
אמנם זה יכבול אותי, אבל סיוע לריבון הברק יוכל לגרום לו לנטות לצידו של העוצר, וגם אם הוא עצמו לא ישנה את התמיכה שלו, העוצר יוכל להצטייר כאדם שלא מפקיר את ארוות', לא מפני המעמקים ולא מפני בני הענקים. ואולי אוכל להשפיע מעט על הלורד נורברט כך שינטה, גם אם מעט, לצידו של העוצר לוקרשיוס.
אמנם זה יכבול אותי, אבל סיוע לריבון הברק יוכל לגרום לו לנטות לצידו של העוצר, וגם אם הוא עצמו לא ישנה את התמיכה שלו, העוצר יוכל להצטייר כאדם שלא מפקיר את ארוות', לא מפני המעמקים ולא מפני בני הענקים. ואולי אוכל להשפיע מעט על הלורד נורברט כך שינטה, גם אם מעט, לצידו של העוצר לוקרשיוס.
כולם חוץ משירו-
"אציין זאת שוב, אך אפשרי שההתקפה על ואת' היא הסחת דעת בכדי לתקוף כאן. אלינו לקחת זאת בחשיבה על מהלכנו. לשם כך אנחנו צריכים לקחת מגננות הולמות.
אני מציע שתיקח מאמצים מכלל הסיעות. אין שולחן המועצה יכול להתלונן על כך, שכן כולם חייבים להראות מאמצים לעזור אל מול בני הענק. אין הם יכולים לבוא בתלונות שלקחת מהם ולא מאחרים, שכן מכולם יילקח. חיי האנשים חשובים יותר מכלל ויכוחי מועצת המלוכה, אפילו יותר מהרגיל, שכן המועצה עצמה אמורה לדאוג לאזרחים".
אני מציע שתיקח מאמצים מכלל הסיעות. אין שולחן המועצה יכול להתלונן על כך, שכן כולם חייבים להראות מאמצים לעזור אל מול בני הענק. אין הם יכולים לבוא בתלונות שלקחת מהם ולא מאחרים, שכן מכולם יילקח. חיי האנשים חשובים יותר מכלל ויכוחי מועצת המלוכה, אפילו יותר מהרגיל, שכן המועצה עצמה אמורה לדאוג לאזרחים".
כולם חוץ משירו -
שירו -
דרוול מזדעף למשמע דבריה של אילידיה, אך ניכר שוירניק התרשם מחתך דיבורה הישיר.
נורברט מהנהן, שוקל את דבריה בשקט, וממתין עד לסוף המשפט האחרון.
"המגים של אודסיה מסייעים לנו במגוון דרכים עקיפות, לא תמיד בצורה משתמעת לעין. היא והמלכה הם הדבר הכי קרוב לחומה דיפלומטית שעוצרת את אימפריית הדרקון מלתקוף אותנו, בפרט עם המתיחות בסנואופיק" הלורד אומר זאת בצורה קרה ומחושבת - לא נשמע שום רצון להגן על המגית, וניכר שהוא יותר מכוון את הדברים כלפי עצמו.
"משלוח המשי יסייע, כמובן; השאלה היא כמה זה די" הוא משתתק לרגע כדי לאפשר להקטור לדבר, מהנהן באיטיות לאחר דבריו בעוד וירניק מגלגל עיניים.
"לפגוע בכולם כדי לעודד את כולם? אתה באמת חושב שאף אחד במועצה לא יכעס על זה?" הצלופח כמעט מגחך. "זאת ההחלטה הנכונה, כמובן, אבל עדיין - אם אתה משתין על כולם בקשת, אף אחד לא יודה לך על כך שלא כיוונת את הזרנוק בצורה ישירה".
"שמור על שפתך ליד הלורד, עכברוש ביבים!" מתרעם דרוול, בעוד נורברט משתיק אותו בתנועת יד מהירה.
"לשון בוטה, אבל נכונה. לתקוף את כולם כדי להישאר נייטרלי לא עובד בממלכת ארודר, אנשים נוטים לקחת זאת באופן אישי. דווקא לוקרשיוס הוא השכלתן היחיד שיכול להבין מדוע עשיתי מה שעשיתי, אבל אני מקבל את מה שאת אומרת" הוא מחווה בראשו לעבר אילידיה, "ואולי בתקופה רגישה כמו זו גם מזגו הקפוא לא יעמוד לו והוא יתכעס. בכל מקרה, אני לא מתכנן לשלוח את כל משמר ארודר - וירניק ציין שיש לו תוכנית, לא?"
"יש לי תוכנית תקיפה טובה למדי, קיבלתי רמזים על זה ברחובות, אבל אני צריך לשמוע יותר מהאנשים שלי לפני שנוכל להתחייב. משהו טוב, להכות בברזל כל עוד הוא חם" מציין הצלופח.
"אם כך, הזמן בין התכנון שלך לביצוע עצמו יוכל לשמש אותנו לביצוע גזרות ההגנה שלנו. איגנציוס, אתה משרת נאמן של הגבירה אודסיה. אתה חושב שהיא תוכל להתמודד עם מחסור בעשבים?"
נורברט מהנהן, שוקל את דבריה בשקט, וממתין עד לסוף המשפט האחרון.
"המגים של אודסיה מסייעים לנו במגוון דרכים עקיפות, לא תמיד בצורה משתמעת לעין. היא והמלכה הם הדבר הכי קרוב לחומה דיפלומטית שעוצרת את אימפריית הדרקון מלתקוף אותנו, בפרט עם המתיחות בסנואופיק" הלורד אומר זאת בצורה קרה ומחושבת - לא נשמע שום רצון להגן על המגית, וניכר שהוא יותר מכוון את הדברים כלפי עצמו.
"משלוח המשי יסייע, כמובן; השאלה היא כמה זה די" הוא משתתק לרגע כדי לאפשר להקטור לדבר, מהנהן באיטיות לאחר דבריו בעוד וירניק מגלגל עיניים.
"לפגוע בכולם כדי לעודד את כולם? אתה באמת חושב שאף אחד במועצה לא יכעס על זה?" הצלופח כמעט מגחך. "זאת ההחלטה הנכונה, כמובן, אבל עדיין - אם אתה משתין על כולם בקשת, אף אחד לא יודה לך על כך שלא כיוונת את הזרנוק בצורה ישירה".
"שמור על שפתך ליד הלורד, עכברוש ביבים!" מתרעם דרוול, בעוד נורברט משתיק אותו בתנועת יד מהירה.
"לשון בוטה, אבל נכונה. לתקוף את כולם כדי להישאר נייטרלי לא עובד בממלכת ארודר, אנשים נוטים לקחת זאת באופן אישי. דווקא לוקרשיוס הוא השכלתן היחיד שיכול להבין מדוע עשיתי מה שעשיתי, אבל אני מקבל את מה שאת אומרת" הוא מחווה בראשו לעבר אילידיה, "ואולי בתקופה רגישה כמו זו גם מזגו הקפוא לא יעמוד לו והוא יתכעס. בכל מקרה, אני לא מתכנן לשלוח את כל משמר ארודר - וירניק ציין שיש לו תוכנית, לא?"
"יש לי תוכנית תקיפה טובה למדי, קיבלתי רמזים על זה ברחובות, אבל אני צריך לשמוע יותר מהאנשים שלי לפני שנוכל להתחייב. משהו טוב, להכות בברזל כל עוד הוא חם" מציין הצלופח.
"אם כך, הזמן בין התכנון שלך לביצוע עצמו יוכל לשמש אותנו לביצוע גזרות ההגנה שלנו. איגנציוס, אתה משרת נאמן של הגבירה אודסיה. אתה חושב שהיא תוכל להתמודד עם מחסור בעשבים?"
שירו -
"אעביר את הצעתך, אם כך. אוכל לדבר עם הריבון בקרוב" היא מביטה לרגע בשמש, כאילו מחשבת את השעה המדויקת. "הוא בשדה הקרב עכשיו, אני מרגישה זאת באוויר. אעדכן אותך" היא מבטיחה וקדה, פונה ללכת, בטרם מביטה בקראנג.
"ומה איתך? האם תוכל להתחייב לדבר דומה?"
"אני..." הוא מהסס, מביט לרגע בשירו-סנשאי. "יש לי עסקים דוחקים יותר, גבירתי. אני מתנצל".
"מובן לי" לא ניכר שהאלפית נוטרת טינה. היא מסתובבת וממשיכה ללכת משם, שולחת ליטוף אחרון לסוסה.
"כבלת את עצמך לאדם שלא יאפשר אפילו למשרת לסטות מדרך השירות לביתו ולצבאו" קולו של קראנג מתרה בשירו, אך לא ניכר שיש בו כעס או אזהרה, כי אם רגש אחר, שהוא מכיר היטב מן האימפריה.
"וזהו דבר מכובד מאוד".
"ומה איתך? האם תוכל להתחייב לדבר דומה?"
"אני..." הוא מהסס, מביט לרגע בשירו-סנשאי. "יש לי עסקים דוחקים יותר, גבירתי. אני מתנצל".
"מובן לי" לא ניכר שהאלפית נוטרת טינה. היא מסתובבת וממשיכה ללכת משם, שולחת ליטוף אחרון לסוסה.
"כבלת את עצמך לאדם שלא יאפשר אפילו למשרת לסטות מדרך השירות לביתו ולצבאו" קולו של קראנג מתרה בשירו, אך לא ניכר שיש בו כעס או אזהרה, כי אם רגש אחר, שהוא מכיר היטב מן האימפריה.
"וזהו דבר מכובד מאוד".
IN
אילידיה מסתכלת על הקטור ועל ההצעה שלו. הצעה צודקת, אולי אם היא הייתה צעירה יותר משלושים ותשע שנותיה היא הייתה מסכימה איתו במזגה החם "אם נפגע בכולם, אז אחרי זה הלורד פה יצטרך לנצל כול רגע פנוי שלו בשיקום הקשרים הפוליטיים שלו- ואף אחד מחברי המועצה לא יסייע לארודר שבבירור זקוקה לכך. לשרוף את כול הגשרים זו החלטה גרועה. בנוסף לכך, אם האירועים הנוכחיים מסמנים על משהו- זה שהדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לשתק עכשיו פוליטית את האדם היחידי שאנחנו בטוחים בטוהר לבו במועצה".
"בנוסף, אם המסים גם ככה התעכבו, לעכב אותם עוד רק יראה חולשה ויהדק יותר את החבל מסביב לעיר הזאת- ואם אפילו מישהו אחד כבר לא היסס לפני חטיפה של חבר מועצת הכתר- זה המסר האחרון שצריך להיות משודר ליתר המועצה. יותר מזה, בבירור היירוזאוג והסאר עסוקים במלחמה קשה בצד השני של הממלכה- עם כמה שהייתי נהנית להתנהג כאילו אנחנו בסיס הציר מסביבו שמש המלאך וירח האוהבת מסתובבים- אני מאמינה שהקרבות של הסאר והיירוזאוג חשובים" אומרת אילידיה.
"מבחינתי אם כך, המלכה, אודסיה והסאר יכולים לחכות עם האינטרסים שלהם" מסכמת אילידיה. היא מוכנה להתרחק מהטיעון הראשוני שלה של שניים מהמועצה אם הקטור מאמין שאפשר להיאבק ביותר מהם- אבל היא מאוד לא מסכימה עם לפגוע בכולם.
אילידיה מסתכלת על הקטור ועל ההצעה שלו. הצעה צודקת, אולי אם היא הייתה צעירה יותר משלושים ותשע שנותיה היא הייתה מסכימה איתו במזגה החם "אם נפגע בכולם, אז אחרי זה הלורד פה יצטרך לנצל כול רגע פנוי שלו בשיקום הקשרים הפוליטיים שלו- ואף אחד מחברי המועצה לא יסייע לארודר שבבירור זקוקה לכך. לשרוף את כול הגשרים זו החלטה גרועה. בנוסף לכך, אם האירועים הנוכחיים מסמנים על משהו- זה שהדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לשתק עכשיו פוליטית את האדם היחידי שאנחנו בטוחים בטוהר לבו במועצה".
"בנוסף, אם המסים גם ככה התעכבו, לעכב אותם עוד רק יראה חולשה ויהדק יותר את החבל מסביב לעיר הזאת- ואם אפילו מישהו אחד כבר לא היסס לפני חטיפה של חבר מועצת הכתר- זה המסר האחרון שצריך להיות משודר ליתר המועצה. יותר מזה, בבירור היירוזאוג והסאר עסוקים במלחמה קשה בצד השני של הממלכה- עם כמה שהייתי נהנית להתנהג כאילו אנחנו בסיס הציר מסביבו שמש המלאך וירח האוהבת מסתובבים- אני מאמינה שהקרבות של הסאר והיירוזאוג חשובים" אומרת אילידיה.
"מבחינתי אם כך, המלכה, אודסיה והסאר יכולים לחכות עם האינטרסים שלהם" מסכמת אילידיה. היא מוכנה להתרחק מהטיעון הראשוני שלה של שניים מהמועצה אם הקטור מאמין שאפשר להיאבק ביותר מהם- אבל היא מאוד לא מסכימה עם לפגוע בכולם.
עריכה אחרונה:
"עשיתי מה שחשבתי שיהיה נכון, לי ולעוצר. אני מקווה שהמחשבה שלי תתברר כנכונה" שירו נאנח,מתיישב על אחד הסלעעם ליד האורווה.
"עכשיו עלינו לחכות, ולקוות שנספיק להגיע בזמן" הוא אומר, מביט בשמש ומנסה לאמוד את הזמן שנותר להם.
איפה הימים שהייתי אחראי רק כל המשמר, ולא מעורב בכל המאבקים הפוליטיים האלו? הוא חושב לעצמו במרירות, מכיוון שהוא יודע היטב את התשובה.
"עכשיו עלינו לחכות, ולקוות שנספיק להגיע בזמן" הוא אומר, מביט בשמש ומנסה לאמוד את הזמן שנותר להם.
איפה הימים שהייתי אחראי רק כל המשמר, ולא מעורב בכל המאבקים הפוליטיים האלו? הוא חושב לעצמו במרירות, מכיוון שהוא יודע היטב את התשובה.
