"אלפים לא באמת אוכלים דגים, אבל כשהייתי באבירי המעמקים ערב אחד מישהו הצליח לשכנע את סקווארי להכין לנו..." היא באה להיכנס לסיפור, אבל משתתקת בחרטה, ונותנת לשיחה להמשיך בשקט בעודה נסוגה אחורה. לעזאזל, כל זיכרון שמח מוצא דרך לעקוץ אותה בסוף. האלפים של ניס פרדי התייחסו תמיד לאלו שעוזבים את היבשת כמקדימים את השלכת, ובמידה מסוימת, אילידיה מרגישה את מגע השלכת כעת- כל דבר טוב חייב להסתיים בסוף, כל מעגל שהתחיל חייב להיסגר...
היא עוברת הלאה.
"זה מזכיר לי איזה פתגם אלפי" אומרת אילידיה לוירניק, נאחזת בשביב התקווה. "הגזע ניצב רבות אל מול העלים, אבל שניהם מפחדים מהציפור, או משהו בסגנון. זה מדבר על זה שבסוף עליך לבחור בין החיים שבנית לבין הדלתות שהעולם פותח בפניך. אבל בסוף, זה סך החלקים שלך שמתמודד מול האיומים שהעולם זורק עליך" אומרת אילידיה.
היא מחליטה לומר דווקא את המילים שבהם היא השתמשה בתגובה לוירניק לפני שנה, למרות שבזמן שלהם בשבט ריוסנה היא גילתה היא לא טעתה בחלק אחד אלא בשני חלקים של הביטוי. המקור הוא השורשים מתחרים רבות בעלים, אך שניהם ניצבים יחדיו כנגד הציפור. הוא יכול לדבר על בני משפחה עם אישיות שונה או על הקונפליקט הפנימי כאשר עליך לבחור בין משפחה לבין הרפתקה. אבל דווקא את הביטוי מלא הטעויות וירניק יכול לזכור, ולכן, זהו הביטוי בו אילידיה תולה את תקוותיה.
לא שיש לה זמן לתקוות מרובות, כי היבשה כבר נראית מן המרחק.
היא עוברת הלאה.
"זה מזכיר לי איזה פתגם אלפי" אומרת אילידיה לוירניק, נאחזת בשביב התקווה. "הגזע ניצב רבות אל מול העלים, אבל שניהם מפחדים מהציפור, או משהו בסגנון. זה מדבר על זה שבסוף עליך לבחור בין החיים שבנית לבין הדלתות שהעולם פותח בפניך. אבל בסוף, זה סך החלקים שלך שמתמודד מול האיומים שהעולם זורק עליך" אומרת אילידיה.
היא מחליטה לומר דווקא את המילים שבהם היא השתמשה בתגובה לוירניק לפני שנה, למרות שבזמן שלהם בשבט ריוסנה היא גילתה היא לא טעתה בחלק אחד אלא בשני חלקים של הביטוי. המקור הוא השורשים מתחרים רבות בעלים, אך שניהם ניצבים יחדיו כנגד הציפור. הוא יכול לדבר על בני משפחה עם אישיות שונה או על הקונפליקט הפנימי כאשר עליך לבחור בין משפחה לבין הרפתקה. אבל דווקא את הביטוי מלא הטעויות וירניק יכול לזכור, ולכן, זהו הביטוי בו אילידיה תולה את תקוותיה.
לא שיש לה זמן לתקוות מרובות, כי היבשה כבר נראית מן המרחק.
