• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות
  • הרישום המוקדם לדרקוניקון 2022 נפתח!
    ההתרגשות בשיאה, וההרשמה המוקדמת למשחקים והפעילויות בדרקוניקון 2022 יוצאת לדרך הקדימו להרשם כי המשחקים מתמלאים מהר קישור להרשמה המוקדמת דרקוניקון, 25-26 אוגוסט, דן פנורמה תל אביב

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

נושא
תקצירי עלילה
הנפשות הפועלות - חלק א'
הנפשות הפועלות - חלק ב'
הנפשות הפועלות - חלק ג'
עץ ההרשמה מידע על ת'נדיאן

Nextorl

The Crescent Archmage
צוות הפורום
קאס מחייך ומנופף לו לשלום, חוזר אל הרחבה. הוא מבלה את הלילה בריקודים, שתייה, ובשיחות עם אנשים. מאזין לשמועות ולחדשות, בעיקר לגבי החזית אליה הם ילכו- אך גם על העיר עצמה. הרופאה של המלך מעניינת אותו במיוחד.
META
חוכמת רחוב לאיסוף שמועות- 23
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
לא הרבה ידוע על דוקטור סאולד, בפרט בקהל הפשוט יחסית שכאן. ניכר, על פניו, שהיא לא משוייכת לאף אחד מהגורמים ששולטים בחצר הכס. אף אחד לא באמת יודע איך אישיות כל כך זרה הופקדה בניהול משימה כה עדינה - גם אם איש לא זיהה אותה כדוניגדה - ואיש לא יודע אם היא עושה עבודה טובה או ממשיכה ״להרעיל״ את המלך. אף אחד לא מדבר מעמדה מבוססת מספיק.

שמועה אחרת, חזקה בהרבה במועדון, היא על הבעלים החדש - על אף שלונה וסיביל ימשיכו לנהל את המקום, מעשית הוא יהיה הבעלים. יתרה מכך, ניכר שהוא ביצע רכישות משמעותיות אחרות בסצנת המועדונים והפונדקים, ויותר מאדם אחד תיאר את זה כהשתלטות עויינת על הסקטור העסקי הזה. לדבריהם, שמו של הבחור הוא דרק מודן. המילה ברחוב היא שמדובר באחד מהסוכנים החזקים ביותר של המלכה, השקול במידת מה לראש המודיעין שלה - אם כי קאס מעולם לא שמע עליו ואיש לא ראה את פניו.
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
שירו חותך לעצמו חתיכה מהתבשיל שהוגש לשולחן, מתחיל לאכול אותו כשהוא מביט בחוגגים למטה. הוא צוחק כשהוא רואה איך קראנג מביס בקלות את קאס על רחבת הריקודים, פוער את עיניו בתדהמה למראה המהלכים של הנזיר הרציני.
"ידעתם שקראנג יודע לרקוד?" הוא שואל את השאר, בדגש על וירניק.
"בכלל, סגנון הריקוד הזה... מיוחד מאוד. אני בטוח שברגע שאנסה לאזן את עצמי באמצעות ידיי וראשי אני ארסק את הקשקשים שלי על כל הרצפה" הוא מגחך.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
״בשלב הזה, שום דבר כבר לא יפתיע אותי. בחיים, באופן כללי״ מודה לילוואנה. ״אחרי שהכרתי אדם שנשוי למלכת פיות…״
״נשוי-גרוש, והיא לא בהכרח מלכה״ וירניק נדלק ברגע, ועל פי החיוך היבש שעל פניה, ניכר שהיא מרוצה - חוזרת לאכול מהתבשיל.

״ולשאלתך, מקושקש יקר שלי - זה קראנג. כישורים פיזיים הזויים נכללים בתוך החוזה״ הוא מושך בכתפיו.
״כן, אבל אם כבר מדברים על זה״ משיבה לילוואנה ברצינות מפתיעה. ״לא נראה לכם מוזר שהוא… יודע לעשות את כל זה? כלומר, פגשתי אנשים רבים בכושר מרשים, אבל השליטה שלו בגפיים, בשילוב הכוח והחוסן שלו, הם באמת יוצאים מן הכלל. לא לומדים דברים כאלה ברחוב״.
וירניק מהדק את שפתיו ומושך בכתפיו בחוסר ידיעה. על פניו, ניכר שיש לו ניחוש או שניים, אבל הוא טרם חולק אותם.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
״נזיר נשוי?״ היא שואלת בתגובה, מרימה גבה.
״הסוג הטוב של נזירים״ מחייך וירניק.
״שגם מקדיש את עצמו לסטנמאר, והתגורר שנים בקריאת-כתר?״
״הסוג הממש טוב של הנזירים״ וירניק לוקח מהתבשיל. ברור מטון הדיבור שלו שהוא לא מאמין בכך בשום צורה.
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
"אכן יש דברים מסתוריים בקראנג, זה נכון. אבל אם הוא ירצה הוא יספר לנו בבוא העת. ללחוץ על אדם לספר את סיפורו כשהוא לא מוכן לכך עלול להביא לתוצאות לא נעימות" מרצין שירו.
"כרגע אני שמח על הזכות להילחם לצידו, ולצד כל אחד מכם".
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
״לחיי טראומה משותפת - המרכיב הרגשי החברי החזק ביותר מאז המצאת האנושות״ מרים וירניק את כוסו, בשעה שהחבורה מבלה את שאר הערב בנעימים, יוצאת לאחר זמן קצר מהמועדון לשנת לילה הגונה באחד מחדרי האורחים של הארמון.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
שירו סנשאי -

הבוקר עולה בנעימים וסלסלת פירות מברכת את שירו בעודו קם, מתנה מהמועצה. הוא מתארגן ויוצא החוצה, ובטרם מספיק להלך מרחק רב מהחדר, נתקל באחד מהמשרתים השונים.
"העוצר מעוניין לראות אותך, מר שירו-סנשאי" הוא לא מסוגל שלא להביט בגובה הקומה של דם הדרקון. "שיחה אישית איתו, הוא אמר".

קאס -

הבוקר עולה בנעימים, אם כי ראשו של קאס עדיין כואב מעט. דפיקה חדה על הדלת, החוזרת שוב ושוב עד שהוא מוותר וקם מהמיטה, לא עוזרת במיוחד להתאוששות המיוחלת. משרתת עם סלסלת פירות נמצאת בחוץ, בבירור מרגישה מעט לא בנוח לצאת מהארמון אל עבר הרחובות הפשוטים.
"מתנה מהמועצה, מר קאס" היא מגישה לו את הסלסלה החביבה. "וחשוב מכך - המלכה קוראת לך לשיחה בהקדם האפשרי".

אילידיה והקטור -

הבוקר עולה בנעימים וסלסלת פירות מברכת את הקטור ואילידיה בעודם קמים, כל אחד במיטתו. מתנה חביבה מהמועצה. השניים מתארגנים ויוצאים החוצה, חופשיים לנצל את היום האחרון לפני העזיבה שלהם לחזית הדרומית. אחד המשרתים ניגש להקטור כשהוא ואילידיה אוכלים ארוחת בוקר, קד קלות ומכחכח קלות בגרונו.
"סר הקטור, נער מסוים הטריד את שומרי הארמון כל הבוקר, הוא טען שיש לו הודעה מדודך. לא הכנסנו אותו, כמובן, אבל מכיוון שהוא התעקש והייתי שם במקרה..." הוא מהסס לרגע בטרם רואה את מבטו המרגיע של האביר, המורה לו להמשיך. "הוא ציין שדודך ישמח לראותך, ויפה שעה אחת קודם. הוא גם ביקש שתביא עמך 'מומחה בתורת הכשף'" הוא לא מרגיש בנוח עם התיאור, מביט לרגע באילידיה ומסיר את עיניו כמעט מיד.
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
הקטור ואילידיה-
הקטור מנקה את פיו עם ממחטה וקם מכסאו, "אם כך, צר לי על כך שאפספס את שארית הארוחה. איני מעוניין לתת למאוריציו לחכות לעד, בטח שלא עד שעצביהם של השומרים יתפקעו". הקטור מעביר את מבטו לאילידיה, מתעלם מסלידתו של המשרת. "התוכלי להתלוות אליי אילידיה? ייתכן שדודי זקוק לעזרתך" הקטור חושב על זה ובטוח שהעניין לא דחוף וזה עוד אחד משיגעונותיו של דודו. אך זה לא ייפתר עד שהוא יביא את מה שהוא מבקש. חוץ מזה, יש לו תחושה שהפגישה בין אילידיה לדודו תהיה מעניינת.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
IN
"לא שיקרתי שעברתי את מבחני הכישוף מאז שניסיתי לקבל ארוחה חינם בפונדק דרכים יום דהירה מאלפטם" אומרת אילידיה במשיכת כתפיים "אבל אני מוכנה לסייע לך במה שאפשר. אני בטוחה שמומחה כמו איגנציוס היה מועיל לך יותר..." היא אומרת בכאב, מחזיקה את תליונו של המג שנושא עוד טיפה מהקסם הייחודי שלו, ומשתתפת לטיפה, אך נזכרת שהיא צריכה להמשיך את המשפט "...אבל אנסה לעזור עד כמה שאני יכולה" היא אומרת.
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
"הובל את הדרך, אם כך" אומר שירו כשהוא מניד בראשו למשרת. הוא מוודא שבגדיו מסודרים ושהוא נראה ייצוגי, מכין את עצמו חיצונית ומנטאלית לפגישה עם העוצר.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
אילידיה והקטור -

השניים יוצאים יחדיו מן הארמון, יורדים במדרגות הארוכות עד שבתחתיתן רואים זוג שומרים מול עלם צעיר - בן לא יותר מעשרים, וגם זה בקושי - שמנסה לשווא לשכנעם בדבר מה. שיערו הבלונדיני קצוץ מאוד, עד לרמה שזה מזכיר מעט קרחת, ופצעון תת-עורי מנסה להבליח מימין לאפו.
"בהן צדקי, אני נשבע לכם שהוא קורא לו!"
"לא אכפת לי גם אם אסטריה בעצמה תפער את הפה הגדול שלה ותקרא לו, איש לא נכנס לארמון ללא הזמנה. רצית לעמוד ולהמתין פה? תמתין ושתוק. אם אני שומע ממך עוד ציוץ אחד, אני-" השומר עוצר כשהוא רואה את עיניו של האיש הצעיר נדלקות, בעודו קופץ ומסמן להקטור לבוא. השומר משתתק בזעף, מגלגל עיניים בהוקרת תודה שקטה על כך שהאיש סוף סוף ירד מגבו.
"סר הקטור, כמה טוב לראותך" משחרר הנער חיוך רחב בהקלה. "כבר התחלתי לאבד תקווה. קיבלת את ההודעה שלי? דודך קורא לך, אמרתי לו שהגעת, ממש כפי שביקשת" הוא עוצר לרגע לסקור את אילידיה, מתרשם מהלבוש הלא-שגרתי שלה.
"וזאת המכשפה?" הוא מצליח לגרום לשומרים לצידו להירתע מהמילה, והשניים מסדרים את עצמם בחוסר נוחות כאילו גל כפור עבר במעלה עמוד השדרה שלהם.

שירו-סנשאי -

OUT

IN
המשרת מוביל אותו אל עבר הקומה השנייה של הארמון, ושירו-סנשאי שם לב לדיוקנות רבים המעטרים את הדרך: מלכים ונסיכים ממרבית ההיסטוריה הארוכה של ארוות', אותם הוא לא מזהה כמעט. פסלים נוספים מעטרים את שולחנות הנוי המוצבים בצידי המסדרון, והוא מזהה פסל אחד בצורת דרקון, עשוי אבן ירקן. הוא לא יתפלא אם מדובר במתנה שהגיעה מהאימפריה, אולי אפילו באמצעות סא-אאגה.

פריט אומנות אחד מצליח למשוך את תשומת ליבו, אולי דווקא בזכות חוסר היכרותו עם קו השושלת של בית פורלס - דיוקן מרשים של ארבעה אנשים, אחד מהם הוא מזהה כמעט מיד. במרכז הציור עומד, גאה ותמיר, אדם בעל זקן מרשים, עיניים נחרצות וכתר מלכות. הוא מזכיר מאוד את בנג'מין, המלך הנוכחי, אם כי הוא משוכנע שלא מדובר באותה אישיות. לצידו עומדת אישה נמוכה מעט, פניה חתומות. שירו לא מצליח לנער ממנו את התחושה כאילו היא מכווצת מעט בחשש. שני ילדים עומדים לפני הוריהם - הראשון גבוה בהרבה מהשני, מבוגר בלפחות שש שנים. לוקח לו רגע, אבל הוא מזהה את בנג'מין, בגיל שאינו גדול יותר מגילו הנוכחי של אדמונד, הגם שהם לא נראים דומים במיוחד. הדמות השנייה, אותה הוא מזהה בנקל, היא העוצר בכבודו ובעצמו - הוא ילד קטן כאן, בן שש או שבע לכל היותר, מחזיק את ידו של אחיו הגדול. היד של אביו מתחפרת בכתפו הימנית, במצג שנראה יותר תובעני מאשר אוהב.
המשרת קוטע את חוט המחשבה של דם הדרקון, משדל אותו להמשיך עד סוף המסדרון ונוקש בעדינות על הדלת. הוא פותח אותה קמעה, מקבל אישור בדמות הנהון שקט ומאפשר לשירו להיכנס.

משרדו של לוקרשיוס נראה כמקום עבודה אמיתי, הגם אם תפנוקי מלכות לא חסרים בו. זוג חלונות זכוכית עצומים נמצאים באחורי החדר, משקיפים לעבר החצר המרשימה שמתחת. וילונות בצבע אדום ניצבים לצידם, מוכנים לסוכך על החדר ולאטום כל שביב אור בו. כוננית ספרים עומדת בצידו הימני של החדר, ועליה מספר בקבוקי יין נדירים - רק על פי השנים הכתובות ניתן להעריך אם מחירם האדיר. מעל אותה כוננית ניצב, במסגרת מרובעת, איור של הוד מעלתו ולוקרשיוס בשנות העשרים לחייהם.
צד שמאל של החדר מכיל ארון בעל דלת הזזה. חצי ממנה נותרה פתוחה, ושירו-סנשאי מצליח לזהות שורה של ניירות וספרים בעל מראה מתמטי. ספרי עבודה, אם היה עליו לשער. מספר נרות שטרם הודלקו נח על הארון, בתוספת פסל אבן מסותת היטב ובו סמל של חרב על רקע להבות - סמלו של בית פורלס. לצידו, עומד בדממה דגם ספינה מרהיב אשר נראה כי נבנה בעבודת יד ארוכה ומושקעת.

במרכז החדר ניצב שולחנו של לוקרשיוס, מלבן ארוך ועשוי עץ טיק אשר מצטייר במהירות כליבו של החדר. ניירות פזורים עליו בכל מקום, ואף על פי ששירו חושב תחילה שמדובר בכאוס מוחלט - מבט שני, ארוך יותר, חושף שיש היגיון מסדר מאחורי ההצבה שלהם, הגם אם הוא אינו מצליח להבין אותו בשום צורה. שיטה אישית השמורה לעוצר, ככל הנראה. כורסה נוחה ניצבת בצד האורחים, זהה כמעט לחלוטין לאחת שעומדת לשירותו של העוצר. לא רחוק מהאיש עצמו ניצב פעמון נייד קטן, אף כי השימוש בו לא ברור. מעל השולחן עצמו נמצא דיוקן ענק ומרהיב של נופי הממלכה, גבעות ירוקות הגובלות בהר שממנו זורם נהר לעבר יער עבות. שילובם של כלל המרכיבים מעניק תחושה מרוממת - ויחד עם אור השמש הטבעי שבוקע מהחלונות ומסגרת העץ המקושטת שהוכנה לדיוקן, מדובר באחת מהיצירות היפות בחייו ביותר שראה דם הדרקון.

לוקרשיוס עצמו רכון על שולחנו, קצות אצבעותיו הדקות מוכתמות מעט מדיו. קערה קטנה ובה עגבניות שרי יושבת לצד קנקן מים זכים. זוג כוסות כבר מלאות בהן, וניכר שמשרתיו של העוצר כבר הכינו את המשרד לפגישה הצפויה. העוצר לא מרים את ראשו מהשולחן, דומם רגע ארוך עד שלבסוף גבותיו מזדעפות. הוא קם, אך לא נע אל שירו - במקום זאת, הוא נע לעבר ארון העבודה שלו, מנצל את העובדה שהדלת כבר חצי מוחלקת כדי לשלוף את הספר שרצה. הוא מניח אותו על השולחן, ושירו רואה שהספר לא הספיק אפילו לצבור אבק - למעשה, נראה שהדפים שלו בלויים מעט. לוקרשיוס פותח את הספר, נועץ את אצבעו בעמוד מסוים כדי להגיע אליו במהירות וקורא רגע ארוך. הוא מניח אותו לאחר מכן באחת מהערימות לצידו, ושירו רואה שהזווית בה הניח העוצר את הספר שונה מהזווית של רוב הספרים האחרים, כאילו הוא מעוקם מעט. האיש כותב לבסוף שורה בתחתית המסמך שעומד מלפניו ופותח את אחת המגירות בצד השולחן שלו. חותם אדום נשלף החוצה, וריח מוכר של ורדים עוטף את שירו, מזכיר לו את החותם המזויף של קושאן, אותו לא הצליחו למצוא. לוקרשיוס חותם על המסמך, מפזר מעט חול כדי שהוא יספוג את הדיו, ולבסוף לוקח את הפעמון הנייד הקטן שנמצא לידו, מצלצל בו מספר פעמים, הגם שאף משרת לא מגיע. לוקרשיוס מניח את הפעמון בזעף, שולח מבט נוסף למסמך בטרם הוא שם אותו בצד - באותה זווית שונה בה הניח את הספר - ונוגע קלות ברקתו השמאלית, כאילו כדי לזכור את הדבר שעומד מולו.
איש של טקסים משונים, אך לדם הדרקון יש תחושה שקצב העבודה שלו מתעלה בלי כל קושי על זה של שאר אנשי המועצה.

"בוקר טוב, שירו-סנשאי. איך השהות בבירה עד כה?" הוא לוגם מכוס המים שלו, חותך כמעט מיד מעולם העבודה לשיחה עם הלוחם. "הספקת להשתתף בפגישת מועצה, משתה והצבה לקראת מבצע נוסף. הספק מרשים".
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
"בוקר טוב, אדוני העוצר" אומר שירו, מברך את לוקרשיוס בקידה עמוקה.
"קריאת כתר היא עיר יפה, גם אם מעט מבלבלת. לא ראיתי עיר נוספת כמוה בכל ארוות'" הוא מוסיף. "אני לא איש של נשפים, אדוני. אני מרגיש הרבה יותר בנוח כשאני עושה את עבודתי בשדה הקרב מאשר כשאני נמצא באולם ריקודים, אם אני ארשה לעצמי להיות כנה".
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
שירו-סנשאי -

"כמוני כמוך" הוא מהנהן בהבנה. "איפה היית מוצב, בזמן שלך באימפריה? בעיר קטנה או גדולה? משהו דומה?" הוא מסתקרן.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
שירו-סנשאי -

"דרך ארוכה, מכאן לשם" הוא מביט לרגע מאחד החלונות שלו. "אתה יודע... כשבאת ונשבעת בפניי, הייתי בטוח שאתה מהלך נועז. אני אסביר" הוא מבטיח, עוצר לרגע לשתות. "אני מתכוון מהלך נועז של סא-אאגה. נוח לנו להתחמק אחד מהשני - הוא חושש שאני אקרא דרך המניפולציות שלו, אני חושש שלא אצליח. שתי יכולות מפורסמות אחת כנגד השנייה" העוצר שותק לרגע שוב. "מבט אחד בעיניים שלך הספיק. אין בך יכולת לשקר" הוא מניח את הכוס, עדיין מביט לעבר החלון.
"אתה רוצה שאשחרר אותך מכבלי המועצה? אתה סוכן חופשי, אפילו יותר מהאביר שלכם, שכל המשפחה שלו פזורה ברחבי העולם. על פי חוק, אתה עדיין תושב האימפריה. אני מסוגל לעשות זאת".
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
שירו-סנשאי לוקח את הכוס המיועדת לו, לוגם ממנה מעט לפני שהוא עונה.
"אדוני העוצר, אני אכן אדם חופשי. וככזה, בחרתי ואני עדיין בוחר לשרת אותך" הוא אומר, מביט בעוצר. "נשבעתי לשרת אותך מפני שאני רואה אותך כשליט הראוי והחוקי לכס ארוות'. יותר מכך - החלטתי לשרת את אנשי ארוות' ולפעול לטובתם, ואתה האדם שלדעתי יוביל אותם לעתיד טוב יותר" אומר דם הדרקון, מניח את כוסו על השולחן. הוא שותק לכמה רגעים, כחושב איך לנסח את דבריו, ואז ממשיך.
"האימפריה אכן הייתה ביתי, ויכול להיות שיום אחד אחזור לשם. אבל כרגע אין לי מה לחפש בה, לא כשבארוות' יש מלחמה להילחם.
אני לא אשקר - השירות שלי מגיע עם נאמנות, אבל יש לי גם ציפיות רבות ממך, אדוני העוצר. אני לא רוצה להישמע חצוף, אבל כמו שאמרתי, אני משרת אותך בגלל שאני מאמין שאתה היורש החוקי והאדם הטוב ביותר לכס".
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
שירו-סנשאי -

"אתה חצוף, אבל זה לא בעוכרך" שירו מזהה שמץ של חיוך נפרש ונעלם בעוד לוקרשיוס מסתכל אל החלון, מסתובב לבסוף בחזרה אל דם הדרקון.
"נו, הבה ונשמע. למה אתה מצפה ממני?" הוא מרים את זוג עיניו אליו.
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
"יסלח לי אדוני" אומר שירו, קד עמוקות בהתנצלות לעוצר.
"אני מצפה ממך שתגן ותסייע לארוות'. תנהיג את העם בנאמנות ותדאג לאנשיך. למשל, הקרב על אדמות החוף היה מצליח יותר אם היו נשלחים עוד חיילים אליו. אנשים לא שוכחים שמצילים אותם, ויותר מכך הם לא שוכחים שנוטשים אותם - רבים חשבו שהמועצה נטשה את ארודר כשהגענו לשם ודיברנו עם התושבים" הוא אומר.
"אני רק רוצה שלארודר יהיה המלך שהיא ראויה לו בבוא היום, ואני מאמין בכל ליבי שזה אתה, אדוני העוצר".
 
Top