• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות
  • הגשת המשחקים לדרקוניקון 2022 נפתחה
    הכינו את ההרפתקאות שלכם, והריצו אותן בכנס המשחקים של הקיץ! בין אם זה הרפתקה משלכם או הרפתקה מוכנה, במבוכים ודרקונים, עולמות פראיים או שיטה שאתם המצאתם, דרקוניקון ממתין לכם - להגשת משחקים באתר.
    לשאלות, תהיות וקריאות עידוד, הגיבו בנושא.

כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

נושא
תקצירי עלילה
הנפשות הפועלות - חלק א'
הנפשות הפועלות - חלק ב'
הנפשות הפועלות - חלק ג'
עץ ההרשמה מידע על ת'נדיאן

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
"'המשתה היה... מעניין" אומר שירו, מהורהר קלות.
"הוא נתן לי הרבה לחשוב עליו. פעם ראשונה שדיברתי עם מישהו שהיה בחזית הדרומית" הוא מחייך במרירות קלה כשהוא נזכר בקרביל "ופעם ראשונה שדיברתי עם דם דרקון מאז שעזבתי את האימפריה. חוץ מזה הפוליטיקה חנקה אותי - אני שמח שמעולם לא יצא לי להתעסק בה לפני כן, ומקווה שזה לא יקרה שוב" הוא אומר, נאנח בקול לפני שהוא מרים את כוס המשקה שלו.
"לחיינו, ולחיי אנשי ארוות'!"
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
אילידיה בוהה בדם הדרקון, מרימה את המשקה בשתיקה ולוגמת לגימה קטנה, ונועצת מבט ישר לכיוונו.
"תגיד, שירו-סנשאי..." היא מתחילה לדבר באיזשהו כבוד "אם אנחנו כבר נמצאים בשיחה שכזו, אני חיכיתי לרגע מתאים לשאול את זה כבר זמן מה אבל... מה קרה לך באימפריית הדרקון? אתה יודע, עם הגירוש שלך..." היא שואלת אותו עם ניסיון להיות זהירה אבל בסופו של דבר שאלה מאוד ישירה מול כל יושבי השולחן.
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
"הו" אומר שירו, מניח את כוסו על השולחן. הוא מביט ביושבי השולחן ונראה כי המילים נעתקו מפיו.
"אני- אתם מבינים... לא-" הוא מגמגם לכמה רגעים, ואז עוצם את עיניו, נושם עמוק.
הגיע הזמן.
"את צודקת, הגיע הזמן שאספר לכם" אומר שירו, נושף את האוויר מריאותיו. "באימפריה שירתתי בצבא הקיסרי כחלק מחיל המשמר של קצין בכיר. התקדמתי בדרגות עד שהפכתי למפקד המשמר של אותו קצין ושירתי אותו בנאמנות זמן רב - אפילו צפו שאחליף אותו בבוא היום" הוא אומר, מחייך קלות כשהוא נזכר.
"הערצתי אותו, באמת. הוא לא היה רק קצין טוב - הוא היה אדם טוב, שדאג לאנשים שלו, היווה דוגמה אישית ושאף למצוינות בכל תחום, מקצועי ואישי. הייתי גאה לשרת תחתיו, להצדיע לו, לשאת את הסמל שלו" אומר דם הדרקון, נימה קלה של יאוש נמהלת בקולו.

"עד שהגיע אותו לילה. היינו בפטרול שגרתי, אני וכמה מחייליי. בדקנו שהכל במצודה היה כמו שצריך ושאין גנבים שמנסים לפרוץ פנימה. לקראת סוף הפטרול התקרבנו לחצר הראשית, ולפתע ראינו דמויות לבושות שחורים שקפצו מראש החומה אל החצר, מתקדמות אל הבית של המפקד שלי. הסתערנו עליהם והתחלנו להיאבק בהם, אבל היינו במיעוט - אמנם הגיעו עוד חיילים לעזור לנו, אבל המצב היה נואש. מכל עבר חבריי נהרגו, והייתי אמור להצטרף אליהם. אפילו ראיתי את המפקד שלי נאבק בשני תוקפים שאיימו להכריע אותו, ולפי הקוד הדרקוני הייתי אמור להקריב את חיי עבורו.

אבל ברחתי. נטשתי את חבריי לנשק בשביל להציל את חיי העלובים כי פחדתי. סירבתי למלא את ייעודי בגלל רצון אגואיסטי לחיות וביישתי את האימפריה, את משפחתי ויותר מכל את עצמי" הוא אומר, מרכין את ראשו בבושה.
"את הקטאנה קיבלתי מהמפקד שלי כאות לתפקידי כראש המשמר. רציתי לזרוק אותה כבר כמה פעמים, אבל לא יכולתי. רציתי שמשהו יזכיר לי את הקלון שדבק בי ואת הכפרה שעליי להשיג" אומר הלוחם, מניח את חרבו על השולחן. הוא מסיר את רצועות הבד והעור שמכסות את נדנה, חושף את הסמל שטבוע בו - קטאנה וטופר מוצלבים על רקע פתית שלג לבן.
"אז עכשיו אתם יודעים" אומר שירו, מרים את מבטו אל השאר כמחכה לתגובתם.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
לילוואנה, שניכר ששמחה להיפטר מחברת האצילים אך לא נהנתה מהשינוי למועדון, משתתקת בתום סיפורו של שירו-סנשאי. היא אינה רוצה לומר זאת, אך עיניה מתקשות לקבל את דבריו, את הבחירה שביצע. היא משלבת את ידיה בחוסר נוחות, שתיקתה רועמת.

וירניק מושך כתפיים ובא לדבר, אך כשהוא רואה את קראנג פוצה את פיו - הוא משתתק, מהנהן בכבוד. תבונתו של אב תועיל יותר מדבריו של בדחן.
״אין אדם סביב השולחן הזה ששלם עם כל הבחירות בחייו, שגאה בכל אחת ואחת מהחלטותיו״ קראנג מחווה בידו, ונראה שכל אחד מבני החבורה זע מעט במקומו. הדברים נכונים מדי.
״נכון, נטשת את עמדת השמירה שלך. שום דבר שאיש מאיתנו יאמר לא ישנה את העבר״ הוא מכיר במציאות מיד. ״אבל את העונש קיבלת פעמיים - פעם אחת מהאימפריה ופעם שנייה מעצמך. אתה מתנהל בכל כך הרבה כאב, שכל מי שלא מכיר אותך היה משוכנע שרצחת מישהו״ הוא עוצר לרגע.
״מצפון דואב הוא הגהנום של נשמה חיה״.

שקט משתרר שוב מסביב לשולחן, וקראנג מביט לרגע בכולם בטרם הוא מחזיר את עיניו לדם הדרקון.
״אם כל זה לא היה קורה, לא הייתי פוגש בך. חלקי האנוכי, אם כך, מאושר שדרכנו הצטלבו. איני מבקש ממך לברך על שאירע, את המלאכה הזאת אותיר לאנשי ואת׳ וארודר, אותם אלו שהגירוש שלך הציל, לרבות לורד נורברט עצמו. אתן לברסוולה ולקושאן, ואולי גם לעשרות ג׳אפודים אומללים, לקלל על היום שבו נאלצת לעזוב את אימפריית הדרקון. על היום שבו בחרת - בחירה חופשית - להציע את הקטאנה שלך לא למרבה במחיר, אלא לעם שמעולם לא הכרת״ הוא מביט היישר בעיניו של שירו-סנשאי.

״ראיתי רוע בחיי במקומות שנשבעו כי הם מלאים בטוב. זיהיתי פחדנות באנשים שהיללו את חשיבות האומץ, הייתי עד לאכזריות במקומות המקדשים את החמלה. אין בך ולו אחת מהתכונות הללו. בפחות משלושה חודשים, עשית עבור אנשי הממלכה הזאת יותר משאחרים עשו בשישים שנה. אני ביניהם״ הוא מודה בפה מלא.

״לחייך, שירו-סנשאי, ולחיי היום שבו כף רגלך דרכה על אדמת ארוות׳, יהיו הסיבות אשר יהיו״ הוא מרים כוס. וירניק מצטרף באחת, וניכר שדבריו של האיש הצליחו לרכך מעט אפילו את לילוואנה.
״התברכנו בבואך״.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
IN
אילידיה מהנהנת כאשר קראנג אומר כי אחר יחשוב כי שירו רצח מישהו. "כבוד מעולם לא היה גבוה ברשימת הדברים שמעסיקים אותי, שירו-סנשאי, וזה פער תרבותי ואישי שקשה לגשר עליו- אבל אני ללא ספק מעדיפה אותך פה, לצידנו, נלחם כאן על מנת להציל את האנשים של ארוות'. יש לזה הרבה יותר משמעות בעיניי מאם היית עוד מצבה באימפריית הדרקון" עונה אילידיה, מרימה עוד לגימה קטנה למרות שהיא כבר טיפה יותר מידי מבושמת.

"אני לא יכולה להבין זאת, בכנות. כיצד כאב יכול להפוך למשקל שאיתו אתה קם ועומד מאחורי החרב שלך. כאב גורם לי לרצות להסתגר, או להחזיר למי שפגע בי- אולי זה דורש גדלות נפש שאין לי לאחר הכאב לרצות לתקן ולכפר" היא תוהה לעצמי, מגהקת קלות אחר כך.
 

Nextorl

The Crescent Archmage
צוות הפורום
קאס מקשיב לסיפורו של דם הדרקון בדממה, מסדר את מחשבותיו. למרות שחושיו הוקהו על ידי המשקה הוא עדיין מרגיש את כובד המצב, הוא יודע שהוא צריך לתת תגובה רצינית, קוהרנטית. לוקח לו קצת זמן לחבר את המילים כראוי.
"איך תשיג את הכפרה הזו?" הוא שואל לבסוף, "מה יגרום לך להגיד 'זהו, כיפרתי על הטעות שלי.' ?"
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
"זה עניין של תחושה קאס" אומר הקטור בתשובה לשאלה, יודע מראש שלסמוראי לא תהיה תשובה לכך בעצמו. האביר מבין במידת מה מדוע שירו מרגיש כה מבוייש, אך בעיקר מסכים עם דבריו של קראנג. "נהר החיים זורם לעד ויכול לקחת כל אחד למקומות שונים ומשונים. אך את הפניות אשר אנו עושים בו, אנו עושים מבחירתנו שלנו. כשקראנג אמר בחוכמתו שלו ושל סטנמאר, בחירתך הייתה חופשית וללא בחירה זו, לא היית כאן איתנו, מציל את חייהם של אנשי החוף ואת חיינו שלנו. ואני אומר במילותיי ובתקווה גם במילותיה של סואולה, שאני בטוח ויודע שיום יבוא ותוכל להסתכל על חייך בגאווה ובכבוד. בידיעה שלמרות טעויות העבר, כיום אתה עושה בחירות אשר תוכל למות איתן בשלווה". הקטור בוחר לסיים עם שורה קטנה מהכתבים של סואולה. "זמן הוא רק נהר אשר תמיד זורם קדימה. תמיד הסתכל לחרטום סירתך, שמא לא תלך לאיבוד".
 

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
שירו-סנשאי מביט ביושבי השולחן בלי להגיד דבר, פניו מביעות את התדהמה שהוא חש.
לאחר כמה רגעים הוא פותח את פיו, מעט בהיסוס: "חשבתי שתוקיעו אותי. שלא תוכלו להביט בי יותר מבלי לחוש בחילה ותיעוב. ולא הייתי מאשים אתכם על כך - ככה אני מרגיש לגבי עצמי. אבל לא עשיתם זאת. תודה לכם, שעזרתם לי להבין שלמרות הכל עוד יש לי סיכוי כלשהו לכפרה". הוא קם ממקומו וקד קידה עמוקה לחמישתם, מביע בכך את הכבוד העמוק שהוא רוחש להם.

שירו מתיישב ומתפנה להשיב לקאס: "כמו שהקטור אמר, אני לא יודע מתי אצליח לכפר על מעשיי. אולי בכך שאקדיש את עצמי מספיק זמן בשביל לעשות את הדבר הנכון, אבל גם זה לא לגמרי ברור".
 

Nextorl

The Crescent Archmage
צוות הפורום
קאס מסיט את מבטו מהקידה, מרגיש לא בנוח ממנה. הוא מביט במקום ברחבת הריקודים, מחייך.
"היי, וירניק. אמרתי לך שאראה לך מי בינינו הרקדן הטוב יותר." הוא אומר לצלופח, מחווה בראשו לעבר הרחבה. "בוא נרד."
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
וירניק מביט לרגע בשירו-סנשאי, בבירור רוצה להישאר לצידו לפחות לעוד זמן מה, אך חש בחוסר הנוחות של קאס - ברצון שלו להתנתק לרגע מהסיטואציה הכבדה.
"אני אבוא איתך" קראנג מפתיע ואומר, שם לב למצב שהאיש שרוי בו. הוא מקבל הנהון של תודה מהצלופח ונעמד על רגליו. "אם תוכל לעמוד בקצב שלי".
השולחן מתמלא חיוכים לרגע מהנועזות של חצי-האורק, ועל פי המבט השמח שמציף את עיניו של קראנג לרגע, ניכר שהוא כיוון לכך. הוא מוריד לרגע את סמלו הקדוש של סטנמאר מצווארו, מניח אותו בכיס בטוח, ומחווה לקאס בידו להוביל את הדרך. השניים יורדים לעבר הרחבה הראשית, מותירים את שאר הקבוצה בשולחן הגדול.

קצת אחרי שהם הולכים, מגיעה חצי האלפית שעמדה למטה לפני כן, תמירה וקירחת, ידיה מלאות בקעקועים. היא מביאה מגש המחזיק לחם אדיר מימדים שפתוח בקצהו, מחזיק בתוכו מה שנראה כמו תבשיל בשר מפתה וירקות מבושלים. רק מהריח ניתן לזהות שהמנה איכותית, והיא לא מסתירה שמץ של חיוך גאה כשהיא מניחה אותה על השולחן, מחווה גם לעבר זוג קנקנים המלאים בשיכר איכותי.
"יודעת שאמרנו בלי ארוחות, אבל לונה לא מסוגלת להוריד את העיניים מהמרפסת הזאת. עשיתם משהו גדול למען האומה הזאת" היא משלבת את ידיה והקעקועים כאילו משלימים זה את זה, חלקם יוצרים איורים מעניינים יותר דווקא ביחד.
"על חשבון הבית" היא מוזגת לעצמה כוס אישית ושותה חצי ממנה בלגימה. "חבל שזה ייזרק, במילא הזמנים קשים עכשיו בסצנת חיי הלילה בבירה. תאכלו ותשתו" היא מחווה בחיוך בטוח.
 

Nextorl

The Crescent Archmage
צוות הפורום
קאס-
IN
קאס פוער עיניים בהפתעה, הוא לא ציפה שקראנג ירצה לרקוד, אבל ההפתעה הזו הופכת לשמחה מהר מאוד. הוא ראה איך חצי האורק נע בשדה הקרב, והוא צוחק ויורד איתו אל הרחבה.
"לא חשבתי שאתה רקדן, אבל כשאני חושב על זה זה הגיוני." הוא אומר כשהם יורדים במדרגות, "גרת בעיר אחרי הכל, ביקרת במקום הזה לפני?"
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
"האמת שזה היה אחד מהמקומות הבודדים בהם הספקתי לבקר, כן" הוא מעביר יד בשערו, כנזכר באירוע. "זה היה אחד מהלילות הנדירים שיכלתי לשהות בבית, כשהיית עדיין ילד" הוא מביט לרגע בקאס, עוצר, ואז ממשיך. "טאק היה נער פרוע, תמיד אתגר אותי ואת אמו. הוא הסתבך עם חבורת בריונים, משהו על כבוד ופרוטקשן. לפי דעתי ניסה להגן על צעירה אחת והכניס את עצמו לבעיות שלה" הם יורדים במדרגות וקראנג מגביר מעט את קולו כדי שיישמע מעל המוזיקה.
"חיפשתי אותו כל הלילה אחרי שלא חזר, תיארתי לעצמי שהתעלף במקום כזה או אחר. הייתי פה, בנדנדה השבורה, אפילו במקום שקראו לו השן הרקובה - זה לפני זמנך" הוא מביט לרגע מסביב.
"מצאתי אותו בסוף באחת הסמטאות. הוא הלך להתעמת עם הבוס של החבורה הקטנה שלהם, להגיד לו מה הוא חושב עליו. הוא לא היה זקוק לי, טיפל בהם לבד. הגעתי רק למצוא אותם חסרי הכרה, כולל טאק" הוא עוצר לרגע וקאס רואה שהוא חושב על משהו נוסף. כאילו יש חלק סופי בסיפור אותו לא חלק עם המול.
"הכל בא על מקומו בשלום, בסופו של יום. הם לא הטרידו אותו שוב".
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
"הוא ילד טוב, בליבו. פשוט צריך הדרכה שלא הייתי שם כדי לתת לו" קראנג משלב את ידיו. "בנוגע לאשתי... היא נפטרה, לפני מספר שנים. מחלה ארוכה, היא הייתה איתה מאז הילדות" הוא חוכך בין האגדול לאצבע המורה שלו. קאס מזהה בקלות שלא נוח לו לדבר על כך.
"השם שלה היה מירוזומי".
 

Nextorl

The Crescent Archmage
צוות הפורום
"אני רוצה להגיד שזה לא נשמע כמו שם ארוות'י, אבל מאיפה לי לדעת." הוא מושך בכתפיו ועוצר בבר רגע לפני שהוא נכנס לרחבת הריקודים, מוריד שוט נוסף- ומציע אחד לחצי האורק.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
קראנג לוקח את השוט, מוריד אותו בקלות. "זה לא, היא לא הייתה מכאן במקור. היא הייתה מדוכסות וילאס, למרות שאני חושב שהסבים שלה הגיעו במקור מהאזורים המערביים ברפובליקה, סמוך יותר לאימפריית הדרקון. הם שמרו על גוון השמות, אני מניח" הוא מזמין שוט נוסף ועומד לשלם, בטרם לונה מסמלת לו בידיה שאין צורך.
"בעלים חדשים, שתה כמה שאתה רוצה! כל הערב הזה על חשבונו!" היא קוראת מעל למוזיקה, וחצי האורק מהנהן, מביט בקאס. הוא נאנח ארוכות, כאילו דוחף ממנו את המחשבות על העבר, ומאמץ חיוך - לא כנה לחלוטין, אבל זאת התחלה.
"בוא נראה מה אתה שווה, ילד".
 

Nextorl

The Crescent Archmage
צוות הפורום
"בוא." קאס מגחך ונכנס אל הרחבה, מתמסר למוזיקה- לא מצפה לנצח את קראנג בתחרות- שוב, הוא ראה איך חצי האורק זז בשדה הקרב- אבל זה לא אומר שהוא לא ינסה.
META
חוכמת רחוב- 13
אתלטיקה- 16
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
חצי האורק נע במיומנות לא מבוטלת על רחבת הריקודים, השליטה הפיזית בגופו משתלבת באופן מפתיע עם כמה מצעדי הריקוד היצירתיים והנועזים ביותר. בשלב מסוים - לאחר ששתה שתי כוסות נוספות - הוא אפילו מסתובב על רחבת הריקודים באמצעות שילוב של ידיו וראשו בלבד, רגליו באוויר. האנשים מסביב אפילו עוצרים לרגע מסוים להרים לחיי השניים לאחר תצוגת התכלית המרשימה, כשבסופה - לאחר מספר שירים הגון - קאס וקראנג מתיישבים על אחת הספות הצידיות, כשלונה מביאה להם בחיבה משקאות ומספר חטיפים.
"לא רע" מודה קראנג, "אם כי עכשיו נתתי לך משהו לשאוף אליו במשך שלושים השנה הבאות שלך".
 

Nextorl

The Crescent Archmage
צוות הפורום
קאס צוחק ונשען על הספה, שוקע לתוכה. "אני קצת חלוד." הוא אומר, "אבל אתה משומן היטב. אני יודע להודות בהפסד. נתראה בבוקר? אני מרגיש שהשאר פחות רוצים להיות כאן, ואני מרגיש שהחזרתי להם כבר על לגרור אותי למשתה הזה."
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
"זה טוב שהבאת אותנו הנה" אומר קראנג. "גם אני הרגשתי נגרר בהתחלה, אבל זה... מעגן אותך בחזרה למציאות. אנחנו נתפסים פעמים רבות בעצימות של הדברים שאנחנו עושים - בין אם מדובר בקנונייה, בחזית או בחיפוש שלי אחר בני... זה טוב לזכור שיש חיים לחזור אליהם. תודה על כך" הוא מרים לחייו וטופח על שכמו, צובט קלות את אוזנו. נראה שחצי האורק אפילו לא שם לב למחווה האבהית, מורגל בכך.
"נתראה בבוקר".
 
Top