"בנג'מין עשה את בחירתו בשביל שאתה תוכל לחיות. והדבר יצר בינכם כבלים שלעולם לא תוכלו להוריד. אבל בעוד אני מבין את כוונתך, אני לא מסכים עם הפרשנות שלה.
בנג'מין אהב אותך, גם אם הרבה פעמים האהבה הזו הובילה לדברים רעים, זו האמת. אמרת בעצמך, הוא לא חפץ בכס, הוא לא חפץ בכוח, הוא לא חפץ באנאבל, לא באמת. הדבר היחיד שהיה לו אכפת ממנו זה אתה. אבל הוא לא היה מסוגל לראות שלהרחיק אותך מאנאבל ייפגע בך, הוא לא יכל לראות טיפה מעבר, לראות שהוא ייפגע באדמונד.
ובדיוק ככה אתה לא מסוגל לראות שמה שייפגע באנאבל באמת זה לא השמועות, זה לא מה שאנשים אומרים בחדרי חדרים או במסיבות תה בחצר. מה שקורע אותה מבפנים זה שהיא לא יכולה להיות איתך.
שאלתי אותך מקודם שאלה שכינת לא הוגנת. אבל האם זה לא המצב? האם לתת לה לחיות בסבל, סבל שניתז גם לאדמונד, לא שקול למוות? האם הציטוטים שאתה מציג בפניי הם לא פשוט דעתם של אחרים?
וסלח לי על חוסר הרגישות, אך האם היו לך שיחות עם סא-אאגה על חובה? שיחות שהוא השתמש בהן בשביל לנסות ולפתוח קרע בינך לבין אנאבל?"
הקטור עוצר רגע את שצף השאלות, השאלה האחרונה הייתה במוחו אבל הוא לא היה צריך לשאול אותה, זה מרגיש לו כמו מניפולציה שהוא בעצמו עושה והוא לא מוכן להמשיך כך.
"בסופו של יום, אתה מרגיש את מה שאתה מרגיש לוקרשיוס. כרגע אין לך ממלכה, אין לך מוניטין, אין לך דבר. אבל אתה צודק, החובה ממשיכה, לא משנה מה תעשה. לו ונצליח לקחת חזרה את ארוות', לא תהיה עוד מועצה, אלא אדמונד יומלך בלת ברירה. החובה שלך לבית שלך תמשיך דרכו. אפשרי שלו ותתחתנו, הוא יסבול תחת ההאשמות. אפשרי ולו לא תתחתנו, הוא יסבול תחת הקרע בניכם. אבל להגיד לך את דעתי? דעתי היא שאתה צריך לדבר איתו. אני חושב שלו ותדברו... תוכל להחליט בליבך את ההחלטה הנכונה".
