ידס - אין שום בעיה, ברגע שהכיוון שלך מבחינת מכניקה וסיעה סגור מציע לך להודיע בעץ.
כתר רקוב - עץ הרשמה (מו"ד 4, 4/4)
- מחבר/ת הנושא rui
- תאריך התחלה
מוצא לנכון לדבר קצרות על שני נושאים עליהם פנו אלי מספר פעמים כדי ליצור שקיפות מלאה:
1) מה אני מחפש בדמות?
ראשית כל, שתהיה קשורה לעלילה. זאת אומרת, שתהיה לה סיבה התחלתית ברורה לעזור לאחת הסיעות. שתהיה מחוייבת לעולם ממש כמו הדב״שים השונים שתפגשו, משמע בלי אלים שיורים ברקים מהמצח. אחרון, אישיות ופוטנציאל חשוב מרקע. אני לא מחפש רקע של עשרים עמודים, יותר חשוב דמות שיהיה כיף להריץ לה ולשחק לצידה (כשחקנים אחרים), בעלת פונטנציאל התקדמות עלילתית וכיוון שמתאים גם למשחק קבוצתי וגם לפיתוח אישי.
2) נשאלתי גם על אופציה של שחקני ספסל - במידה ומישהו יהיה מעוניין בכך, אין לי שום בעיה להכין רשימה כזאת.
1) מה אני מחפש בדמות?
ראשית כל, שתהיה קשורה לעלילה. זאת אומרת, שתהיה לה סיבה התחלתית ברורה לעזור לאחת הסיעות. שתהיה מחוייבת לעולם ממש כמו הדב״שים השונים שתפגשו, משמע בלי אלים שיורים ברקים מהמצח. אחרון, אישיות ופוטנציאל חשוב מרקע. אני לא מחפש רקע של עשרים עמודים, יותר חשוב דמות שיהיה כיף להריץ לה ולשחק לצידה (כשחקנים אחרים), בעלת פונטנציאל התקדמות עלילתית וכיוון שמתאים גם למשחק קבוצתי וגם לפיתוח אישי.
2) נשאלתי גם על אופציה של שחקני ספסל - במידה ומישהו יהיה מעוניין בכך, אין לי שום בעיה להכין רשימה כזאת.
חשבתי על זה - מה אם האמא של הדמות שלי היא איזושהי ישות עוצמתית מהמעבר? מאחר שהמלכה כורתת הרבה בריתות, אולי היא סוג של ''אס בשרוול'' שלה, הברית הכי מסוכנת שהיא הצליחה לכרות.
ואז הדמות שלי תתעל כוחות פייתיים/חצי פייתיים כלשהם.
ואז הדמות שלי תתעל כוחות פייתיים/חצי פייתיים כלשהם.
נשמע רעיון מעניין מאוד, לחלוטין מסוג הדברים שהמלכה יכולה לעשות.
סבבה. איזה מין תפקיד אתה חושב שיהיה לבעלת ברית שמגיעה משם? נשמע לי הגיוני שמדובר בדיפלומטית-מרגלת כלשהי, אבל אשמח להכוונה.
בכ''מ, במקרה כזה הדמות תהיה וורלוקית (או הקסבלייד) פייתית כשהפטרונית היא אמא שלה (היא כנראה בת אדם בעצמה, מה שאומר שהיא כנראה מאומצת - אבל אני לא חושב שיהיו לה זכרונות מלפני שהיא גדלה אצל אמא שלה).
ואז העובדה שהיא ''חסרת עבר'' יכולה להוסיף לקונפליקט של רגשות רומנטיים לבן מלוכה.
בכ''מ, במקרה כזה הדמות תהיה וורלוקית (או הקסבלייד) פייתית כשהפטרונית היא אמא שלה (היא כנראה בת אדם בעצמה, מה שאומר שהיא כנראה מאומצת - אבל אני לא חושב שיהיו לה זכרונות מלפני שהיא גדלה אצל אמא שלה).
ואז העובדה שהיא ''חסרת עבר'' יכולה להוסיף לקונפליקט של רגשות רומנטיים לבן מלוכה.
קיימים 999 שבטי פיות במעבר כך שהיריעה גדולה מאוד, אם כי לא מתאים למלכה לכרות ברית עם פיה רצחנית שתחסל את כולם, ככה שהגיוני יותר לאופי שלה באמת מישהי חברתית/מרגלת יותר כפי שציינת.
יש שני דברים שמאפיינים פיות בת׳נדיאן - אהבה לעריכת עסקאות עם בני תמותה ואופי זר ומשונה, לעיתים הפכפך. רוושור מהווה דוגמה טובה לכך. נראה לי שאפשר בקלות להטמיע את היסודות הללו באמה של הדמות כיוון שהם כבר קיימים על פי מה שכתבת.
יש שני דברים שמאפיינים פיות בת׳נדיאן - אהבה לעריכת עסקאות עם בני תמותה ואופי זר ומשונה, לעיתים הפכפך. רוושור מהווה דוגמה טובה לכך. נראה לי שאפשר בקלות להטמיע את היסודות הללו באמה של הדמות כיוון שהם כבר קיימים על פי מה שכתבת.
שירו - סנשאי, מסיעת האצילים:
שירו – סנשאי
שירו – סנשאי נולד בזוראסאק, לזוג הורים מהשושלת הלבנה. הוריו היו מהמעמד הפשוט - אביו היה חייל לשעבר ואימו הייתה טבחית באחת המצודות, שם הם נפגשו. אביו של שירו סיפר לבנו סיפורי צבא לפני השינה, מלהיב את דמיונו בתיאורים של מסדרי צבא נוצצים, מצודות מרשימות וחיילים אמיצים. כדם דרקון לבן גודל שירו – סנשאי להיות חייל טוב ולשרת את האימפריה שלו בכבוד, לא יותר מכך, כבני השושלת החלשה ביותר. אביו אמנם היה חייל, אך מעולם לא שאף להיות קצין ולהתקדם בסולם הדרגות, וגם אימו העדיפה שבעלה יישאר במוצב קרוב לבית, כזה שלא יכריח אותו להשתתף בקרבות בגבולות ויסכן את חייו. אבל שירו הצעיר האמין שגם דמי דרקון לבנים יכולים יותר, והיה נחוש להוכיח זאת.
הוא התגייס לחיל המצב ברגע שהיה בוגר מספיק והתבלט מהרגע הראשון כחייל מעולה. לאורך השנים הוא התקדם בסולם הדרגות ולבסוף מונה להיות מפקד המשמר באחוזתו של אחד המפקדים הבכירים בחיל המצב. אביו היה מאושר מכך שבנו זוכה להתעלות עליו ולהגיע לדרגים גבוהים בצבא, בעוד אימו חששה יותר - תפקיד בכיר יותר מביא סכנות גדולות יותר, אך כשהיא שמעה שהוא מוצבה באחוזה בעומק האימפריה, קרוב לבית, היא התגברה על חששותיה. כבר זמן קצר לאחר המינוי שירו סומן כמחליף העתידי של מפקדו, רק עוד כמה שנים בתפקיד והוא יהיה מוכן לקידום.
לילה אחד, רגיל, כששירו היה באמצע הסיור שלו מסביב לאחוזה, הוא וכמה מחייליו הבחינו בדמויות חשודות שמתגנבות אל עבר הבניין הראשי של האחוזה, בו המפקד ומשפחתו השתכנו. כשהחיילים התקרבו אל הדמויות, שירו רק הספיק לראות פרצוף עטוי קשקשים ירוקים מבעד לברדס של הדמות המובילה לפני שזו הסתערה לעברו בקטאנה שלופה, ובעקבותיה כל שאר הדמויות. התפתח קרב קשה שבו חייליו וחבריו של שירו נפלו מכל עבר, מוכרעים על ידי המתנקשים. למרות שהצליח להרוג חלק מהמתנקשים ולהישאר בחיים, שירו היה פצוע בצורה חמורה. בעודו נאבק על חייו מול אחד מהמתנקשים, הוא ראה את המפקד שלו, האחד שהיה אמון על חייו, יוצא החוצה בשביל להילחם לצד אנשיו. שירו הביט בו ובמקום להרגיש גאווה או יראת כבוד, כל מה שהרגיש היה הפחד. הוא ניסה להפיל את התוקף שלו לרצפה אך הלה שיסף את לחיו בקלות והדף אותו לאחור. רק דקה אחת עברה מאז שהביט במפקדו, אך כששירו הסיט את מבטו לעבר הקצין הבכיר הוא ראה אותו כמעט ומוכרע תחת המתנקשים שהקיפו אותו. לפתע הוא הוא שם לב לסביבתו – פקודיו, חבריו, מפוזרים מתים בכל מקום. רק מעטים עוד נשארו בחיים, ולעומתם גופות המתנקשים היו מעטות בהרבה. כשהוא הביט בכל כך הרבה מוות הוא ידע מה עליו לעשות. עליו להגן על אדונו ולהקריב את חייו בניסיון, למות בכבוד, באומץ!
אז הוא ברח. הוא תפס את שתי רגליו ואת חרבו, החרב המיוחדת שקיבל מאדונו ביום שהפך למפקד המשמר, חרב ששימשה את כל מפקדי המשמר הקודמים כבר במשך דורות של שירות מכובד, וברח משדה הקרב, משאיר את חבריו ואדונו מאחור בכדי שימותו. הוא מעולם לא חזר לביתו, כי ידע שהוריו לא יוכלו להביט בבנם שבגד במפקדו, נטש הכל בשביל חייו העלובים. הלילה ההוא הוכיח לו שככל הנראה השושלת שממנה בא הייתה חזקה יותר מהרצון שלו. אז הוא כיסה את הסמל שעל שריונו, תלש את העיטורים שסימלו את מעמדו מהמגן שלו ועזב את האימפריה במטרה לנסות ולכפר על העוול שביצע, במטרה לנסות ולהשיב את כבודו שרמס במו ידיו. הוא החל לעבוד כשכיר חרב במדינות שמחוץ לאימפריה, נלחם בשודדים וגנבים והגן על עגלות מלאות מטען, אך איזה כבוד יש בלחימה נגד שודדים? רגליו הוליכו אותו אל ארוות', ושם שמע על מאבק הירושה הגדול שמתנהל. כששמע שלוקרשיוס, אחיו הצעיר של המלך, מחפש אנשים שיתמכו במאמציו, ליבו משך אותו להצטרף אליו – מה יותר מכובד מאשר לעזור ליורש החוקי לכתר לקבל אותו? אולי ככה, כשיוכל להגן על משהו משמעותי סוף סוף, יוכל לכפר על מעשיו.
גיל: 20
מראה: דם דרקון לבן, לבוש בשריון קשקשים מלא שאליו תפור סמלו של האדון הקודם שלו, מכוסה באריג נוסף שמסתיר אותו. קטאנה קסומה חגורה על ירכו בעלת נדן מעוטר (גם הוא עטוף בעור על מנת שלא יזהו אותו) ומגן משופשף תלוי על גבו. הוא עוד שומר את הגלימה שניתנה לו כמפקד המשמר, אך לרוב הוא לא לובש אותה, אלא גלימה בעלת ברדס, חסרת עיטורים.
שירו – סנשאי הוא בעל כמה צלקות, בעיקר באזור הפנים. הבולטת שבהן היא צלקת שחוצה את לחיו באלכסון, מזכרת מהקרב הגורלי שבו איבד הכל.
אישיות: שירו הוא אדם סמכותי וממושמע – תוצאה של שנים כחייל במערכת הקשוחה של אימפריית הדרקון. למרות הסמכותיות הרבה שהוא מקרין, שירו הוא לא אדם קשוח במיוחד – לאחר שהוא עצמו נטש הכל, הוא לא מעז לדרוש מאחרים דרישות קשות שהוא לא יכול לבצע. הוא אדם רגוע רוב הזמן ונעים, אך עברו רודף אחריו מתחת לפני השטח – סיוטים רודפים אותו בלילה, התקפי חרדה מפעם לפעם (שהוא מתאמץ להסתיר), והוא לא מרבה לדבר על תקופתו כמפקד המשמר, אותה הוא מדחיק.
למרות הבריחה שלו מהאימפריה, שירו הוא חובב נלהב של שירה וספרות דרקונית. הוא משתדל להקדיש כמה שיותר זמן למדיטציה, קריאה וכתיבה, וזאת לאחר שבזמנו באימפריה לא הקדיש זמן רב ללימוד המיומנויות האלו. כעת הוא מאמין שהשורש לבריחתו נעוץ גם במיעוט הזמן שהקדיש לתחום המלומד – בגלל שלא השלים את השכלתו כלוחם הוא לא הצליח למלא את חובתו כמו שצריך. הוא משתדל לכתוב שירים קצרים והייקו במטרה לשפר את יכולותיו והשכלתו הספרותית, אבל הוא לא כל עך מוצלח בזה, מה שלא מפחית ממאמציו.
בנוגע לחפצ"ק - עד כמה מקובל שלמפקד משמר או קצין יהיה נשק קסום? אם כן אני אקח קטאנה קסומה (כנראה עם כפור או משהו כזה), ואם לא אני אתן לו חפץ אחר שקנה/מצא במסעותיו כשכיר חרב.
שירו – סנשאי נולד בזוראסאק, לזוג הורים מהשושלת הלבנה. הוריו היו מהמעמד הפשוט - אביו היה חייל לשעבר ואימו הייתה טבחית באחת המצודות, שם הם נפגשו. אביו של שירו סיפר לבנו סיפורי צבא לפני השינה, מלהיב את דמיונו בתיאורים של מסדרי צבא נוצצים, מצודות מרשימות וחיילים אמיצים. כדם דרקון לבן גודל שירו – סנשאי להיות חייל טוב ולשרת את האימפריה שלו בכבוד, לא יותר מכך, כבני השושלת החלשה ביותר. אביו אמנם היה חייל, אך מעולם לא שאף להיות קצין ולהתקדם בסולם הדרגות, וגם אימו העדיפה שבעלה יישאר במוצב קרוב לבית, כזה שלא יכריח אותו להשתתף בקרבות בגבולות ויסכן את חייו. אבל שירו הצעיר האמין שגם דמי דרקון לבנים יכולים יותר, והיה נחוש להוכיח זאת.
הוא התגייס לחיל המצב ברגע שהיה בוגר מספיק והתבלט מהרגע הראשון כחייל מעולה. לאורך השנים הוא התקדם בסולם הדרגות ולבסוף מונה להיות מפקד המשמר באחוזתו של אחד המפקדים הבכירים בחיל המצב. אביו היה מאושר מכך שבנו זוכה להתעלות עליו ולהגיע לדרגים גבוהים בצבא, בעוד אימו חששה יותר - תפקיד בכיר יותר מביא סכנות גדולות יותר, אך כשהיא שמעה שהוא מוצבה באחוזה בעומק האימפריה, קרוב לבית, היא התגברה על חששותיה. כבר זמן קצר לאחר המינוי שירו סומן כמחליף העתידי של מפקדו, רק עוד כמה שנים בתפקיד והוא יהיה מוכן לקידום.
לילה אחד, רגיל, כששירו היה באמצע הסיור שלו מסביב לאחוזה, הוא וכמה מחייליו הבחינו בדמויות חשודות שמתגנבות אל עבר הבניין הראשי של האחוזה, בו המפקד ומשפחתו השתכנו. כשהחיילים התקרבו אל הדמויות, שירו רק הספיק לראות פרצוף עטוי קשקשים ירוקים מבעד לברדס של הדמות המובילה לפני שזו הסתערה לעברו בקטאנה שלופה, ובעקבותיה כל שאר הדמויות. התפתח קרב קשה שבו חייליו וחבריו של שירו נפלו מכל עבר, מוכרעים על ידי המתנקשים. למרות שהצליח להרוג חלק מהמתנקשים ולהישאר בחיים, שירו היה פצוע בצורה חמורה. בעודו נאבק על חייו מול אחד מהמתנקשים, הוא ראה את המפקד שלו, האחד שהיה אמון על חייו, יוצא החוצה בשביל להילחם לצד אנשיו. שירו הביט בו ובמקום להרגיש גאווה או יראת כבוד, כל מה שהרגיש היה הפחד. הוא ניסה להפיל את התוקף שלו לרצפה אך הלה שיסף את לחיו בקלות והדף אותו לאחור. רק דקה אחת עברה מאז שהביט במפקדו, אך כששירו הסיט את מבטו לעבר הקצין הבכיר הוא ראה אותו כמעט ומוכרע תחת המתנקשים שהקיפו אותו. לפתע הוא הוא שם לב לסביבתו – פקודיו, חבריו, מפוזרים מתים בכל מקום. רק מעטים עוד נשארו בחיים, ולעומתם גופות המתנקשים היו מעטות בהרבה. כשהוא הביט בכל כך הרבה מוות הוא ידע מה עליו לעשות. עליו להגן על אדונו ולהקריב את חייו בניסיון, למות בכבוד, באומץ!
אז הוא ברח. הוא תפס את שתי רגליו ואת חרבו, החרב המיוחדת שקיבל מאדונו ביום שהפך למפקד המשמר, חרב ששימשה את כל מפקדי המשמר הקודמים כבר במשך דורות של שירות מכובד, וברח משדה הקרב, משאיר את חבריו ואדונו מאחור בכדי שימותו. הוא מעולם לא חזר לביתו, כי ידע שהוריו לא יוכלו להביט בבנם שבגד במפקדו, נטש הכל בשביל חייו העלובים. הלילה ההוא הוכיח לו שככל הנראה השושלת שממנה בא הייתה חזקה יותר מהרצון שלו. אז הוא כיסה את הסמל שעל שריונו, תלש את העיטורים שסימלו את מעמדו מהמגן שלו ועזב את האימפריה במטרה לנסות ולכפר על העוול שביצע, במטרה לנסות ולהשיב את כבודו שרמס במו ידיו. הוא החל לעבוד כשכיר חרב במדינות שמחוץ לאימפריה, נלחם בשודדים וגנבים והגן על עגלות מלאות מטען, אך איזה כבוד יש בלחימה נגד שודדים? רגליו הוליכו אותו אל ארוות', ושם שמע על מאבק הירושה הגדול שמתנהל. כששמע שלוקרשיוס, אחיו הצעיר של המלך, מחפש אנשים שיתמכו במאמציו, ליבו משך אותו להצטרף אליו – מה יותר מכובד מאשר לעזור ליורש החוקי לכתר לקבל אותו? אולי ככה, כשיוכל להגן על משהו משמעותי סוף סוף, יוכל לכפר על מעשיו.
גיל: 20
מראה: דם דרקון לבן, לבוש בשריון קשקשים מלא שאליו תפור סמלו של האדון הקודם שלו, מכוסה באריג נוסף שמסתיר אותו. קטאנה קסומה חגורה על ירכו בעלת נדן מעוטר (גם הוא עטוף בעור על מנת שלא יזהו אותו) ומגן משופשף תלוי על גבו. הוא עוד שומר את הגלימה שניתנה לו כמפקד המשמר, אך לרוב הוא לא לובש אותה, אלא גלימה בעלת ברדס, חסרת עיטורים.
שירו – סנשאי הוא בעל כמה צלקות, בעיקר באזור הפנים. הבולטת שבהן היא צלקת שחוצה את לחיו באלכסון, מזכרת מהקרב הגורלי שבו איבד הכל.
אישיות: שירו הוא אדם סמכותי וממושמע – תוצאה של שנים כחייל במערכת הקשוחה של אימפריית הדרקון. למרות הסמכותיות הרבה שהוא מקרין, שירו הוא לא אדם קשוח במיוחד – לאחר שהוא עצמו נטש הכל, הוא לא מעז לדרוש מאחרים דרישות קשות שהוא לא יכול לבצע. הוא אדם רגוע רוב הזמן ונעים, אך עברו רודף אחריו מתחת לפני השטח – סיוטים רודפים אותו בלילה, התקפי חרדה מפעם לפעם (שהוא מתאמץ להסתיר), והוא לא מרבה לדבר על תקופתו כמפקד המשמר, אותה הוא מדחיק.
למרות הבריחה שלו מהאימפריה, שירו הוא חובב נלהב של שירה וספרות דרקונית. הוא משתדל להקדיש כמה שיותר זמן למדיטציה, קריאה וכתיבה, וזאת לאחר שבזמנו באימפריה לא הקדיש זמן רב ללימוד המיומנויות האלו. כעת הוא מאמין שהשורש לבריחתו נעוץ גם במיעוט הזמן שהקדיש לתחום המלומד – בגלל שלא השלים את השכלתו כלוחם הוא לא הצליח למלא את חובתו כמו שצריך. הוא משתדל לכתוב שירים קצרים והייקו במטרה לשפר את יכולותיו והשכלתו הספרותית, אבל הוא לא כל עך מוצלח בזה, מה שלא מפחית ממאמציו.
בנוגע לחפצ"ק - עד כמה מקובל שלמפקד משמר או קצין יהיה נשק קסום? אם כן אני אקח קטאנה קסומה (כנראה עם כפור או משהו כזה), ואם לא אני אתן לו חפץ אחר שקנה/מצא במסעותיו כשכיר חרב.
עריכה אחרונה:
מגדל:
הוספתי רשימת מגישים הכוללת גזע, מקצוע וסיעה לעיונכם.
רקע מעניין מאוד. הבנתי ממך שהוא מצביא? או שהחלטת בסוף ללכת לכיוון אחר? (דוגמת סער או משהו שכזה).
אשמח לפירוט קצר נוסף על הוריו והאם הם האנשים הממוצעים או שהיו ממעמד אחר.
מבחינת נשק - בטח, אין עם זה שום בעיה. תרגיש חופשי להוסיף נשק קסום.
אשמח לפירוט קצר נוסף על הוריו והאם הם האנשים הממוצעים או שהיו ממעמד אחר.
מבחינת נשק - בטח, אין עם זה שום בעיה. תרגיש חופשי להוסיף נשק קסום.
הוספתי רשימת מגישים הכוללת גזע, מקצוע וסיעה לעיונכם.
כן, הוא מצביא.
כבר עורך לגבי ההורים שלו והנשק.
כבר עורך לגבי ההורים שלו והנשק.
קישור לדף דמות (פלאפי ומכאני) לאילידיה החצי אלפית חרשית-הקסם מסיעת אבירי המעמקים
1. דברים שחשובים לי במשחק: דגש על הקשר בין אודסיה לאילידיה, דגש על הקשר בין היירוזאוג לאילידיה, כן אינטרקציה עם השבועה של אבירי המעמקים (אשמח גם לכמה יצורי מעמקים באיזשהו קטע בעלילה בשביל הקטע), ולסיום על העובדה שהיא נפלה מאלפטם. קוסמים בגילה מאלפטם עשויים לזהות אותה, ואולי אפילו חלק מאצילי ארוות' היו באקדמיה כאשר היא כמעט גרמה למלחמה וגורשה בבושת פנים- הבושה הכי גדולה בחייה של אילידיה.
בגדול, תן לי בדרמה, אשמח לתת בחזרה בושות. זו לא דמות שאני רואה נלקחת ברצינות יתר על המידה, למרות שהיא בבירור לוקחת את העלילה ברצינות והיא לא דמות בדיחה.
2. בגדול, המכאניקה של ארטיפיסר מתבססת על חפצי קסם ושימושים בכוחות יומיים של חפצי קסם. במכוון בחרתי חפץ קסם פלאפי (כי מאוד נהניתי מיד מאגית במשחק הקודם ואני מרגיש שגם לאילידיה צריך להיות). זו בחירה מכוונת, אבל אני כן אשמח לגבי לשים לב לתת חפצים גם לי וגם לקבוצה עם כוחות יומיים- כי על זה כול המכאניקה.
3. אני כן אשמח לדעת את הגישה שלך לגבי יצירת חפצ"קים, כי אני לא חושב שהיה לנו משחק עד עכשיו שנגענו בזה. אני כן סבבה עם להשתמש במכאניקה, למרות שאשמח לאיזושהי אפשרות ליצור חפצים לא נפוצים עם קווסט מעניין או תירוץ עלילתי מתאים במקרה הצורך, כי יש כאלו מגניבים.
לחילופין, אם זה וטקסים נשמעים לך אספקטים שסתם יעמיסו על המשחק (אני חושב שהשתמשנו בטקס יחיד בערך בכול מוות עגום), אני כן אשמח להחליף את המאפיין הזה בספר מג כמו של התת-מקצוע של האשף מג, שנותן לי לבחור בכול כוח היתקלות-יומי 2 כוחות ולבחור בתחילת יום איזה מהם אני לומד. לא יצא לי להשתמש במכאניקה הזו עם זולצ'י, ובעוד שזה כן בעיניי חזק יותר אני לא חושב שזה מוציא אותי מאיזון בצורה מסוימת
4. לסיום, אני לא אוהב את זה שאני משתמש בסכינים למרות שפשוט כול שאר החפצים הרבה יותר גרועים או דורשים יותר מידי כישרונות. אשמח אבל לתאר את הסכינים בצורה מעניינת יותר, אולי יש בהם מגנטים, זה נראה לי רעיון מגניב, ואם יש לך רעיון אז אשמח לשמוע. כרגע חשבתי שהם חדים משני הצדדים ויש להם מגנטים, אני חושב שזה יכול לתת תיאורים יותר מגניבים מ'זורקת סכין פשוטה'.
בגדול, תן לי בדרמה, אשמח לתת בחזרה בושות. זו לא דמות שאני רואה נלקחת ברצינות יתר על המידה, למרות שהיא בבירור לוקחת את העלילה ברצינות והיא לא דמות בדיחה.
2. בגדול, המכאניקה של ארטיפיסר מתבססת על חפצי קסם ושימושים בכוחות יומיים של חפצי קסם. במכוון בחרתי חפץ קסם פלאפי (כי מאוד נהניתי מיד מאגית במשחק הקודם ואני מרגיש שגם לאילידיה צריך להיות). זו בחירה מכוונת, אבל אני כן אשמח לגבי לשים לב לתת חפצים גם לי וגם לקבוצה עם כוחות יומיים- כי על זה כול המכאניקה.
3. אני כן אשמח לדעת את הגישה שלך לגבי יצירת חפצ"קים, כי אני לא חושב שהיה לנו משחק עד עכשיו שנגענו בזה. אני כן סבבה עם להשתמש במכאניקה, למרות שאשמח לאיזושהי אפשרות ליצור חפצים לא נפוצים עם קווסט מעניין או תירוץ עלילתי מתאים במקרה הצורך, כי יש כאלו מגניבים.
לחילופין, אם זה וטקסים נשמעים לך אספקטים שסתם יעמיסו על המשחק (אני חושב שהשתמשנו בטקס יחיד בערך בכול מוות עגום), אני כן אשמח להחליף את המאפיין הזה בספר מג כמו של התת-מקצוע של האשף מג, שנותן לי לבחור בכול כוח היתקלות-יומי 2 כוחות ולבחור בתחילת יום איזה מהם אני לומד. לא יצא לי להשתמש במכאניקה הזו עם זולצ'י, ובעוד שזה כן בעיניי חזק יותר אני לא חושב שזה מוציא אותי מאיזון בצורה מסוימת
4. לסיום, אני לא אוהב את זה שאני משתמש בסכינים למרות שפשוט כול שאר החפצים הרבה יותר גרועים או דורשים יותר מידי כישרונות. אשמח אבל לתאר את הסכינים בצורה מעניינת יותר, אולי יש בהם מגנטים, זה נראה לי רעיון מגניב, ואם יש לך רעיון אז אשמח לשמוע. כרגע חשבתי שהם חדים משני הצדדים ויש להם מגנטים, אני חושב שזה יכול לתת תיאורים יותר מגניבים מ'זורקת סכין פשוטה'.
עריכה אחרונה:
0) עלה מס׳ פעמים מולי נושא התפקידים בקבוצה אז אני מדגיש שוב - קבוצה מאוזנת זה האידיאל אבל זה רק פקטור אחד מני רבים. גם קבוצה בלי סערים/רכזים, לדוגמה, יכולה להסתדר. אני יכול לשחק עם החיים והנזק של אויבים מאחורי הקלעים כדי לדאוג שיאתגרו את החבורה בנקודות שצריך. לכל אלו שעדיין חוששים מתפיסת ״מיקום״ של מישהו אחר, תרגישו חופשיים אפילו לדבר איתו שיח מכאני כדי לראות שאתם לא דורכים על אותן הנקודות. בכל מקרה, אני לא עושה דרמות מעניין של החלפת כוחות/כישרונות וכן הלאה באמצע משחק - גיליתם שאתם מנהיג אבל רוצים לעשות יותר נזק כי בקבוצה אין סער? הבנתם שבלי מגונן אתם צריכים יותר נק״פ גם אם אתם רכזים? נמצא את הדרך. לא משתמש בחוקי אימון-מחדש ושטויות כאלה שמענישות שחקנים.
בנוסף, הכיוון הנוכחי הוא ארבעה שחקנים. כתבתי שלושה למקרה שלא תהיה היענות (מה שאני רואה למרבה השמחה כלא רלוונטי), חמישה זה גבול מקסימלי ואני רואה שהדמויות שמתוכננות/הוגשו עמוקות וידרשו זמן סיפורי שלא יצליח להתחלק בין חמישה אנשים.
נושא נוסף שעלה - אין ״אורך נכון״ לדף דמות. לא מצפה לסיפור בן 3 שורות כמו שאני לא מצפה למגילה, ואין יתרון או חסרון לכתיבה של רקע באורך של ספר. תכתבו כמה שמתאים לכם, פשוט חשוב שתהיה אישיות ויכולת למשחק קבוצתי ופיתוח עם העולם. אני בכל מקרה אקרא כל מה שתשלחו.
1) מגדל - תודה. מעמיק ומושקע, אין לי שאלות. מצפה לדף הדמות בזמנך הפנוי ופנוי לשאלות נוספות במידה ויש לך.
2) ליזי - תודה רבה. יש הודעה שכתבתי פה אתמול לyds שמכילה יותר מידע, אבל אני אשתדל להתכוונן על פי מה ששאלת: בגדול, זאת הסיעה של כל הגורמים שמעוניינים להכניס יד לפוליטיקה של ארוות׳ ולא מוצאים מקום אחר לעשות זאת (בין אם מדובר בדוכסות וילאס, אימפריית הדרקון, פיות בפוטנציה וכן הלאה). המלכה מייצגת כביכול את האנשים - אף כי כל סיעה טוענת שהיא מייצגת אותם - אבל מה לעשות שלאנשים אין כוח משמעותי בחצר? זה, והרתיעה של הכהונה ממנה ומבנה, הוביל אותה לחפש בריתות מבחוץ, בעיקר מידע וסיוע בקבלת החלטות דיפלומטית. דוגמה שלה לברית לא שגרתית היא עם המגים שאומנם לא שנואים כמו בדוכסות וילאס אבל כן זוכים לחוסר אמון כללי יחסית.
אם לנסח את זה בצורה הכי ישירה - לוקרשיוס מנהל מא׳ ועד ת׳ את עסקי הממלכה הפנימיים, המלכה מתערבת לו בצירים החיצוניים ועוקפת אותו פעמים רבות, וריבון הברק בזמן הזה עוסק אך ורק בחיזוק בצבא. כל אחד מהם מסתכל על הממלכה מעיניים צרות, ״שליש משרה״. המלכה מביטה מעיניים דיפלומטיות.
3) עוג - דמות מושקעת ומיוחדת, אין לי שאלות נוספות. לגבי הנקודות שהעלית:
בנוסף, הכיוון הנוכחי הוא ארבעה שחקנים. כתבתי שלושה למקרה שלא תהיה היענות (מה שאני רואה למרבה השמחה כלא רלוונטי), חמישה זה גבול מקסימלי ואני רואה שהדמויות שמתוכננות/הוגשו עמוקות וידרשו זמן סיפורי שלא יצליח להתחלק בין חמישה אנשים.
נושא נוסף שעלה - אין ״אורך נכון״ לדף דמות. לא מצפה לסיפור בן 3 שורות כמו שאני לא מצפה למגילה, ואין יתרון או חסרון לכתיבה של רקע באורך של ספר. תכתבו כמה שמתאים לכם, פשוט חשוב שתהיה אישיות ויכולת למשחק קבוצתי ופיתוח עם העולם. אני בכל מקרה אקרא כל מה שתשלחו.
1) מגדל - תודה. מעמיק ומושקע, אין לי שאלות. מצפה לדף הדמות בזמנך הפנוי ופנוי לשאלות נוספות במידה ויש לך.
2) ליזי - תודה רבה. יש הודעה שכתבתי פה אתמול לyds שמכילה יותר מידע, אבל אני אשתדל להתכוונן על פי מה ששאלת: בגדול, זאת הסיעה של כל הגורמים שמעוניינים להכניס יד לפוליטיקה של ארוות׳ ולא מוצאים מקום אחר לעשות זאת (בין אם מדובר בדוכסות וילאס, אימפריית הדרקון, פיות בפוטנציה וכן הלאה). המלכה מייצגת כביכול את האנשים - אף כי כל סיעה טוענת שהיא מייצגת אותם - אבל מה לעשות שלאנשים אין כוח משמעותי בחצר? זה, והרתיעה של הכהונה ממנה ומבנה, הוביל אותה לחפש בריתות מבחוץ, בעיקר מידע וסיוע בקבלת החלטות דיפלומטית. דוגמה שלה לברית לא שגרתית היא עם המגים שאומנם לא שנואים כמו בדוכסות וילאס אבל כן זוכים לחוסר אמון כללי יחסית.
אם לנסח את זה בצורה הכי ישירה - לוקרשיוס מנהל מא׳ ועד ת׳ את עסקי הממלכה הפנימיים, המלכה מתערבת לו בצירים החיצוניים ועוקפת אותו פעמים רבות, וריבון הברק בזמן הזה עוסק אך ורק בחיזוק בצבא. כל אחד מהם מסתכל על הממלכה מעיניים צרות, ״שליש משרה״. המלכה מביטה מעיניים דיפלומטיות.
3) עוג - דמות מושקעת ומיוחדת, אין לי שאלות נוספות. לגבי הנקודות שהעלית:
1+2) לקחתי לתשומת ליבי. לגבי הנקודה השנייה, זה משהו שכדאי שייכנס גם לרשימת חפצ״קים שבהם תהיה מעוניין, כמו גם של הקבוצה כולה.
3) אכן, לא חובב גדול של מכניקות צד כגון אלו וטקסים מכיוון שאני מרגיש שקשה למצוא לזה זמן מתאים במשחק. קח את היכולת של האשף - אילידיה תוכל ליצור חפצ״קים בצורה עלילתית גם בלי מיסוד מכאני של העניין הזה, לרבות ברמת בלתי נפוצים. היא חרשית קסם אחרי הכל (ולחלוטין גנבתי ממך את התרגום הזה).
4) אני דווקא חושב שהמגנטים מתאים טוב, זה גם מסוג הדברים שילדים עם הפרעות קשב וריכוז משחקים בו ללא הפסקה (ותקן אותי אם אני טועה אבל היא די עונה על כל אחד מהקריטריונים). תרגיש חופשי לעצב אותם ולשנות את התיאור איך שתרצה במהלך העלילה, אולי היא אפילו מעצבת אותם מחדש מדי פעם סתם בשביל הכיף או כדי לנסות משהו חדש.
3) אכן, לא חובב גדול של מכניקות צד כגון אלו וטקסים מכיוון שאני מרגיש שקשה למצוא לזה זמן מתאים במשחק. קח את היכולת של האשף - אילידיה תוכל ליצור חפצ״קים בצורה עלילתית גם בלי מיסוד מכאני של העניין הזה, לרבות ברמת בלתי נפוצים. היא חרשית קסם אחרי הכל (ולחלוטין גנבתי ממך את התרגום הזה).
4) אני דווקא חושב שהמגנטים מתאים טוב, זה גם מסוג הדברים שילדים עם הפרעות קשב וריכוז משחקים בו ללא הפסקה (ותקן אותי אם אני טועה אבל היא די עונה על כל אחד מהקריטריונים). תרגיש חופשי לעצב אותם ולשנות את התיאור איך שתרצה במהלך העלילה, אולי היא אפילו מעצבת אותם מחדש מדי פעם סתם בשביל הכיף או כדי לנסות משהו חדש.
מעדכן שאני אגיש הקסבליידית פיה, בת אדם
מצוין. מניח שמסיעת המלכה ממה שדיברנו.
3. מעולה, מכאניקת ספר המג הרבה יותר מעניינת (ואם לאשף יש את החילוף, למה לא בעצם).
[בנוסף, קרדיט איפה שמגיע, אני די בטוח ש-yds היה הראשון שהשתמש בתרגום הזה]
4. אכן כך, אבל אני לא חושב שבניס פרדי מזהים בדיוק קשב וריכוז. "כוכבו של העלה זרח עליה" זה הכי קרוב.
[בנוסף, קרדיט איפה שמגיע, אני די בטוח ש-yds היה הראשון שהשתמש בתרגום הזה]
4. אכן כך, אבל אני לא חושב שבניס פרדי מזהים בדיוק קשב וריכוז. "כוכבו של העלה זרח עליה" זה הכי קרוב.
שאלה מכנית - למיטב הבנתי זו ברירת המחדל במהדורה 4, אבל כדי לוודא: התכונות נקבעות בקניית נקודות?
עוג - מסכים לגבי נקודה 4
רדקלוק - כן.
רדקלוק - כן.
האם ליורש הממזר יש תכונות אופי/דעות ראויות לציון? כמה חופש יש לי בלכתוב אותו לתוך הרקע שלי מבחינת אפיון הדמות?
נער מתבגר אציל רגיל למדי. סה״כ הוא נראה כבחור טוב, תרגיש חופשי לצבוע אותו ברקע.
Larkin
פונדקאי ותיק
מתכנן לשחק גמד כוהן של גראוביין כך שהתפקיד הוא מנהיג.
חבר באבירי המעמקים.
רקע
אני כן מרגיש שהוא יצא קצת לא מחובר מספיק למצב הפוליטי בממלכה וחשבתי שאולי אחת מדמויות המפתח גילתה את הסוד וסוחטת אותו אם כי זה גם משהו שיכול לקרות בזמן המשחק באותה המידה. מה דעתך והאם אתה חושב שיש סיעה ספציפית שמתאימה לזה?
אני כן מרגיש שהוא יצא קצת לא מחובר מספיק למצב הפוליטי בממלכה וחשבתי שאולי אחת מדמויות המפתח גילתה את הסוד וסוחטת אותו אם כי זה גם משהו שיכול לקרות בזמן המשחק באותה המידה. מה דעתך והאם אתה חושב שיש סיעה ספציפית שמתאימה לזה?
