• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

כתר רקוב - מו"ד 4

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
ארוות׳, הממלכה הגדולה ביותר בכל הצפון.
קריאת-כתר, בירת האומה, היהלום של ארוות׳. מה היא שווה כיום?

לוקרשיוס פסע באיטיות אל חדר השלטון, עצר לרגע להביט בכס העצום והמפואר. זהב יצוק, פיתוחים מרשימים, אבנים טובות - הדבר היחיד שחסר הוא שליט. אחיו הבכור חולה, נתלה בחיים על חוט השערה… ואיתו גוססת הממלכה כולה.
הוא המשיך משם לחדר המועצה. האחרון שמגיע, הטרוד והעמוס מכולם. המבטים הקפואים שקיבל, העיניים הבוחנות כל שעל ושעל, לא הותירו שום ספק באשר לאווירה שתשרה בדיון החשוב שלפניו.

״עד מתי נמתין לך?״ התרעם ריבון הברק, עטוף בשריון כהרגלו, קומתו גבוהה. זועף וחמוץ פנים, גנרל הכוחות של ארוות׳ היה אדם גאוותן.
"עסקיו חשובים יותר מאיתנו, הלא כך?״ הטיפה המלכה אנאבל בקולה החלקלק. אשתו הצעירה של אחיו, אשר כבר ממזמן שכחה את מקומה. היא תעשה הכל בשביל שהממזר הקטן שלה יירש את הכתר לאחר שהמלך ימות.
״הס״ השיב לוקרשיוס באחת בעודו תופס את מקומו. החדר היה מלא בנציגים אחרים - הכוהן העליון, מפקד אבירי המעמקים, ראשת האחווה המאגית, גבירות ואדונים רבים מרחבי הארץ. הוא לא יאפשר שיזלזלו כך במעמדו בפומבי. ״לעוצר עניינים רבים. עסקי הממלכה נחים על כתפיי״.
״ייתכן״ השיב ריבון הברק, נחוש לומר את המילה האחרונה. ״ואם כך, אתה הוא האחראי למחדל הפשיטות הגוברות״.
״התכנסנו כאן כדי לדון בכך״ השיב לוקרשיוס בקור. ״לורד נורברט ריינן, העיר ארודר היא ביתך. ספר לנו מה מתחולל שם״.

עיני כולם היו נשואות ללורד נורברט. אחד האנשים העשירים ביותר בממלכה, הנחשב לסוחר בכיר יותר מאשר לאציל… וחשוב מכך, אדם שטרם הצהיר על תמיכתו באחת מהסיעות הצמאות לשלטון. הכל רצו את קרבתו - דוגמה נפלאה למשחק שמתנהל שנים רבות מדי.

״מכובדיי, לפני אחד עשר שנים נפל למשכב מלכנו האהוב, בנג׳מין לבית פורלס. בריאותו התדרדרה בחלוף הזמן, כשבמקביל דאג לחלק יותר ויותר סמכויות. ישנו עוצר לאצילנו, ישנה מלכה לאנשינו, ישנו ריבון לצבאותינו״ הוא הניד בראשו בכבוד לשלושת האנשים, ״אך בניו של ת׳ארוק, היורשים לדם-הענקים, עושים באיכרנו כרצונם. הם מריחים את חולשת המועצה, הם חשים את חוסר האחדות שבקרבנ-״.
״תודה לך, לורד נורברט״ קטעה אותו המלכה. ״אך לא באנו לדון בסכסוכים משניים ובשמועות חצר. אני מאמינה שכולנו יכולים להסכים אודות הצורך בבלימת הפראים מאיי וילר סטיורנה. מה לגבי עזרת חוץ?״
מלמולי הסכמה פשטו בחדר - הוד מעלתה תמיד הצטיינה בהשגת קונצנזוס. קשריה לשאר העולם היו טובים בהרבה מכל השאר, והיא טרחה רבות כדי שאחרים יידעו זאת. נדבך רב מכוחה התבסס על בריתות עם גורמים חיצוניים.
״שכנינו לא יטרחו לעזור״ ציין לוקרשיוס, מנטרל אותה בעקיפין. ״דוכסות וילאס עומדת על המשמר מאז שאימפריית הדרקון כבשה את העיר המושלגת. המצב שם מתוח מכדי שאחד מהצדדים יזיז את כוחותיו״.
״ארור אהיה אם אתן יד להכנסת עריקים או דמי דרקון לגבולותינו" התרעם ריבון הברק, קוטל את הרעיון באחת. ״מה באשר לגמדים?״
״מוכנים להוזיל מעט ממחיריהם, אך לא יותר מכך״ השיב העוצר בקול צונן. "גמדי ההרים וגמדי הגבעות מאוחדים אך ורק בחוסר הרצון שלהם לסייע פיזית. כל אחד טרוד בצרותיו - לא רק אנחנו סובלים מפשיטות חוזרות של טרוגולדיטים או בני בליעל אחרים המגיחים מהמעמקים״. מלמולים ואנחות מהוסות נשמעו בחדר לאחר שדאג להזכיר לכלל הסובבים את הצרות הנוספות שממתינות בהמשך הדרך.

״ובכל מקרה, ממתי ממלכת ארוות' לא מסוגלת לדאוג לעצמה? עלינו לפתור את בעיותינו לבד״ סיכם לוקרשיוס. ״הלורד נורברט, אין למועצה כל כוונה לזנוח את אדמות החוף. אתם תקבלו את הסיוע המגיע לכם" הצהרתו הפחיתה את המתיחות בחדר לרגע, אך הגבירה אותה מיד לאחר מכן, בעת שמחשבה אחת עלתה בראשם של כלל הנוכחים…
את מי יבחר הכתר לשלוח? וחשוב מכך, בשם מי באמת יפעלו?


====================================================================
מבוכים ודרקונים, מהדורה 4.

זה משחק של קבוצה אחת עם אינטרסים פנימיים מנוגדים, לפחות בהתחלה. כל אחת מהדמויות מתחילה כסוכנת מקורבת של אחת מהסיעות הראשיות בממלכה, אשר חותרות לשלוט בה לאחר מות המלך הנוכחי (בין אם באמצעות הצבת ראש הסיעה על כס השלטון או באמצעות שימוש בשליט בובה). אפשרי לחלוטין שהאינטרסים והסיעות של הדמויות והקבוצה ישתנו במהלך המשחק בהתאם להתפתחות העלילה והדמויות.
חשוב לי להדגיש כבר עכשיו: אין כל הסלמה לכיוון של קרב דמות נגד דמות. עובדים ביחד לטובת הממלכה והכתר, בצורה כזאת או אחרת. מתחים חברתיים יתקבלו בברכה, אבל לא חוצים את הקו הזה.

מתחילים בדרגה 3, דמויות יבחרו על פי פלאף.

מקצועות מותרים:

באן רק על פסיונים ועל מקצוע הערפד (כי ערפד זה לא מקצוע). מבחינת דברים כמו נזיר, עוד אפשר להמיר את הנזק מפסיוני לקרבי ולשנות את התיאור מ'בום, קבל את כוח המוח' ל'אגרוף, בעיטה, מקל לפרצוף'. זה גם דורש לשנות את מילת הכוח פסיוני (Psionic) במילת הכוח קרבי (Martial).

גזעים שלא קיימים בעולם:
אלדרין.
בן מחצית.
גית'יאנקי.
גית'זראי.
דווה.
דרו.
מינוטאור.
שארדמיינד.
גזעי צלמוות או יסודות (קיימים אבל לא יוצאים מהאזורים שלהם - מוכן להצעות חריגות ביותר לגביהם).
גזעי פיה (למעט סאטירים וננסים שנפוצים מאוד בעולם, השאר נמצאים ב"מעבר", ממלכתן של הפיות - מוכן להצעות חריגות ביותר לגביהם).

גילאים ממוצעים של גזעים: אלפים - עד 200 (כאלו שעוזבים את ניס פרדי זוכים בתוחלת חיים קצרה יותר באופן משמעותי). גמדים - עד 150. דמי דרקון, ננסים, זדים וסאטירים - לרוב עד אזור 50. כל השאר שנות אנוש.

באנים של חוקי הקסם בעולם:
אין החייאה, אין החזרת איברים, אין תעופה, אין טלפורטציה למרחק גדול מדי (משהו כמו 10 משבצות זה המקסימום). כל אלו הם שוברי סיפור שאני משתדל להימנע מהם. כמובן שייתכן והאלים, שחלקם מהלכים על פני האדמה, יכולים לכופף במידת מה את החוקים הקיימים.

ישנן מספר סיעות מרכזיות בממלכת ארוות'. מדובר בחלוקה גסה, וכמובן שהאינטרסים והאפיון של כל אחת מהן עמוקים יותר מכותרת בסיסית, אבל רק כדי לעשות סדר:
אצילים - מובלים על ידי העוצר לוקרשיוס פורלס, אחיו הצעיר של המלך החולה.
כהונה - מובלת על ידי הכוהן העליון תאודוריאן, הנחשב למקורב לעוצר.
גורמי חוץ - מובלים על ידי המלכה אנאבל פורלס, אשר נישאה לאחרונה יחסית למלך לאחר שילדה לו ממזר.
האחווה המאגית - מובלת על ידי אודסיה החצי-אלפית, הנחשבת למקורבת למלכה.
אנשי צבא - מובלים על ידי ריבון הברק, הלורד דנקן הסאר, גנרל הכוחות המלכותיים.
אבירי המעמקים - מובלים על ידי סר היירוזאוג הגמד, הנחשב למקורב לריבון הברק.
סוחרים ובעלי מלאכה - מובלים על ידי הלורד נורברט ריינן מהעיר ארודר, אשר נחשב לנייטרלי.

רקע על העולם:
ניתן למצוא מפה ומידע על העולם ת'נדיאן (Thendian) בקישור הזה.
אני ממליץ קודם להסתכל בהסבר הכללי ולבחור מקום שנראה מעניין, ורק לאחר מכן לצלול על ההסבר המפורט עליו, כדי למנוע מצב שתצטרכו לקרוא כמויות גדולות של טקסט.

מכניקה:
אפשר לעיין במשחק מוות עגום כדי לראות את הדרך בה אני אוהב לשחק, אבל אם לקצר: אני בונה את ההיתקלויות והאתגרים בהתאם לקבוצה, כך שאין כל צורך לעשות אופטימיזציה כזאת או אחרת. קחו את מה שנראה לכם מתאים ונכון לדמות, אם כי אני ממליץ להכריז בעץ לאיזה כיוון מכאני אתם מתכוונים ללכת בהתאם לחלוקת התפקידים בקבוצה.
אין שימוש בנק"ן, עולים דרגה בהתאם לסיפור. השימוש בזהב הוא בעיקר ברקע. קבלת חפצ"קים עובדת בהתבסס על רשימה שאתם מבקשים ושילובים שלי (חלק מהחפצ"קים סיפוריים), והם משתדרגים בהמשך העלילה מבחינת תוספים. המשמעות היא שאם מצאתם חרב שחשובה לרקע שלכם, לא תזרקו אותה ארבע דרגות לאחר מכן לטובת חרב אחרת.
אני בוטח בשחקנים שלי - אין שימוש במגלגל קוביות.

כלקח אחרון ממשחקים קודמים שהנחיתי, אני מרגיש צורך להצהיר מראש שאנשים מסויימים בפורום מאמינים שהקרבות שלי הם על הסקלה המאתגרת יותר. נו שוין ;)

הגשה ומשחק:
נדרש גם דף דמות כדי להגיש. אשמח לקבל אותו באתר Pifro למשתמש Itaimar אבל אין כל חובה, מבחינתי גם דוקס עובד. יש לכם 100 מ"ז ביצירת הדמות, בנוסף לחפצ"ק בחינם שיכול להיות קשור לרקע או לפטרון שלכם (עד דרגה 3, נדירות עד דרגת 'בלתי נפוץ' בלבד). תוספות ממגזין דרגון באישור פרטני, אין שימוש בצד שלישי. המשחק צפוי להימשך עד דרגות המופת.

אין הגבלה על רקע משותף עם שחקן אחר, אבל חשוב שכל דמות תעמוד בפני עצמה למקרה שרק אחת תיכנס למשחק. אפשר בהחלט שכל דמות תהיה חלק מסיעה אחרת. אין הגבלה כמובן על שיחוק דמויות שאינן מממלכת ארוות' במקור, כל עוד יש להן סיבה להימצא בה ולהתערב בנעשה באזור.

אין לי בעיה שתכירו את ראש הסיעה אישית או שתעבדו דרך גורם מקורב כזה או אחר שייבנה בהתאמה איתי, אני פתוח לאפשרויות ותיאום מראש. השתייכות לסיעות היא לא סוד - אתם אומנם לא מסתובבים עם שלט ענק שאומר זאת, אבל ככלל לא מדובר במידע חשאי מהדמויות האחרות. תרגישו חופשיים להצהיר בעץ ההרשמה לאיזו סיעה אתם מתכננים להגיש דמות.

התכנון הוא לקבל בין שלושה לחמישה אנשים, בהתאם לביקוש ולדמויות שיישלחו. קצב תגובות אופטימלי של שלוש-ארבע פעמים בשבוע עם אופציה ליותר, בעיקר בסופ"שים, מתוך רצון להשקיע במשחק. אני קצין בצבא, כך שלעיתים יהיו אירועים שבגללם הזמינות שלי יורדת. כמובן שאודיע על כך מראש, ואין כל בעיה אם הדבר קורה גם אצלכם מעת לעת. חשוב לי להדגיש - לא מדובר במשחק קצר, אלא במערכה על מלא.

נכון לעכשיו אין דדליין להגשת הדמות. אשמח להתחיל בעוד שבוע פלוס מינוס, אבל אין בעיה אם מישהו יזדקק לקצת יותר זמן. מרגע שנדע מי בפנים, אפתח קבוצת דיסקורד לכולנו.

במידה ויש שאלות נוספות או בקשות מיוחדות, יותר ממוזמנים לדבר איתי (או אפילו טוב יותר - לשאול כאן בעץ כדי שכולם ידעו).

לאור העובדה שהנושא עלה מולי באופן פרטי - אין לי בעיה עם מתחילים שרוצים ללמוד (במשחק הקודם התקבל שחקן שהכיר עד אז רק מה' 3.5). יותר מאשמח לעזור כל עוד יש רצון גם מצד השחקן.

מגישים:

amitf0123 - גנאסי כשף-להב (מגונן, אנשי צבא).
liorgonen3 - בן אנוש נוכל (סער, אצילים).
העוג הברברי - חצי-אלפית חרשית-קסם (מנהיגה, אבירי המעמקים).
המגדל הבודד - דם דרקון לוחם (מגונן, אצילים).
Larkin - גמד כוהן (מנהיג, אבירי המעמקים).
אביעד - בן אנוש אשף (רכז, האחווה המאגית).
ליזי - בת אנוש פייטנית (מנהיגה, גורמי חוץ).
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
חשש מוחלט מלווה בכבוד כלפי התרבות העוצמתית שלה. מצד אחד, הם נחשבים לאיום בקנה מידה עולמי. מצד שני, הם מייצגים את הגוף הגדול ביותר שניתן לעשות איתו עסקים או לקיים איתו דיפלומטיה.

במקרה של ארוות', שילוב של כבוד, חשש וזהירות. יש שגריר לאימפריית הדרקון בממלכה (דם דרקון מהשושלת הירוקה בשם סאא-אגה) אבל יש חשדנות תמידית כלפיו.

מבחינת סיעות - המלכה ואנשיה יותר פתוחים לשיתופי פעולה, ריבון הברק ואנשיו יותר חשדנים, ולוקרשיוס ואנשיו נמצאים בתווך.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
מבחינתם רחוק מהעין רחוק מהלב. יש להם צרות גדולות יותר להתמודד איתן, בין אם מבפנים או מבחוץ. הכוח הקרוב יותר הוא דוכסות וילאס, והיחסים מולם לא טובים במיוחד בהתחשב בעובדה שהם התפצלו מהם לפני זמן רב אבל עדיין נזכרים כעריקים לכתר (אם כי גם להם יש שגרירה בממלכה).
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
HERE WE GOOOOOO
מספר שאלות על הסיעות-
1. באיזה אל מאמין הכוהן העליון ואיזה דתות חזקות/חלשות בממלכה?
2. מה היחסים בין אבירי המעמקים ואנשי הצבא?
3. מי המדינות המייצגות בגורמי חוץ? מהטיזר נשמע שרוב המדינות לא ממש מחפשות פה ייצוג.

מעבר לזאת בכוונתי להגיש דמות, כרגע אני מתכנן קוסם-חרב שיתפוס את תפקיד המגונן בקבוצה, רקע יישלח אני מאמין עד שבוע הבא.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
1) הוא מאמין בסטנמאר, ללא ספק האל החזק ביותר בממלכה. גם זייראניס במידה מסויימת אבל בצורה מסוייגת בהרבה. גראוביין זוכה למקום של כבוד - הן כתוצאה מהחשיבות שמקנה הכתר להתיישבות והתפתחות באדמות הרחוקות יותר ממרכז הממלכה, והן כתוצאה מהקרבה לגמדים ולתרבות שלהם - אנשי ארוות' הם מהיחידים שבאמת מנהלים איתם חיי מסחר שוטפים יחסית. סואולה זוכה לתמיכה עממית משמעותית. האחווה המאגית, המובלת על ידי אודסיה, כמובן מקדשת את אסטריה, אבל יש חוסר אמון כללי במגים ככה שזה לא תופס חזק.

כהערה קשורה - הכוהן העליון תאודוריאן נחשב לאדם חמור סבר ולתומך נחרץ ב"אלים הנכונים" (בראייתו בעיקר סטנמאר וגראוביין) למרות שרשמית הוא אמור לייצג את כל הפלגים השונים בכהונה. הוא דוחף חזק להפצת הדת הזאת בממלכה.

2) אבירי המעמקים אמורים להיחשב לרוב ככוח נייטרלי שכל מה שמעניין אותם הוא שמירה על האנשים הפשוטים. עם זאת, בשל הוואקום השלטוני שנוצר והמאבק שמחריף בין הסיעות, הם מזהים בריבון הברק את האדם היחיד שעוד טורח לשמור על ערנות צבאית ושמתייחס לאיומים כאלו ברצינות. לרוב פיקדו עליהם ברבות השנים בני אנוש, ככה שמפקד גמד זה די נדיר.

3) לגמדים אין שגריר רשמי אבל יש שליחים מפעם לפעם. שגרירים אמיתיים יש לקרובים ביותר - משמע אימפריית הדרקון ודוכסות וילאס. שאר האומות שולחות ייצוג כשיש צורך בכך (בסופו של דבר, הצרות של הרפובליקה לדוגמה נמצאות בצד השני של העולם. פחות דרמטי להם לקשקש על פוליטיקה עם ארוות').
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
הקטור נמצא בחדרו, בוחן את חרבו כאילו הייתה אבן חן יקרה. והיא אכן נראית ככה, חרב בעלת כת העשויה ממתכת המזכירה זהב(אך אינה עשויה מהחומר) ובעלת ידית המכוסה בעור שחור שטופל היטב. אך החלק המפעים באמת בחרב היא הלהב. להב המורכב מקריסטל המזכיר יהלום, זוהר באור כחלחל בהיר, כמו קסם אור בתוך אגם טהור. בכל תנועה של החרב הלהב מפזר ניצוצות אור מאגיים, מאיר את שדה הקרב באור מנחם.
אבל כל הדברים הללו זה לא מה שהקוטר בוחן, הקטור מסתכל על קצהו של הלהב במבט מיוסר ועצוב עד לאין שיעור. הקריסטל בחלק הזה כבר אינו מפיץ את אותו אור המזכיר את השמיים ביום בהיר. הוא נעשה כהה וסמיך יותר, כהצבע הכמעט שחור של המים במצולות המעמקים. זה סימן מבשר רעות, או שזה סימן שהוא מתקרב ליעד שלו. הוא אינו יודע. הוא לא ידע כבר הרבה זמן.

האביר נזכר ביום בו הוא הוכתר להיות ״מאיר הדרך״, התואר אשר עובר במשפחתו שנים כה רבות. איך הוא היה מאושר באותו היום, בטוח בעצמו שהוא זה אשר יצליח לבצע את המשימה הקדושה שסואולה, גבירת האגם, נתנה למשפחתו לפני עידנים. או כמה נאיבי הוא היה.

באנחה מלאת צער, הקטור מחזיר את חרבו לנדן וכתמיד החרב שולחת לו מסר כשהוא עושה זאת. פרץ קל של אנרגיה ומרץ עוברים בגופו. החרב רוצה שהוא יפעל.

הקטור מהנהן ופותח את המכתבים אשר הוא קיבל בצהריים, האביר יכול להרגיש את קנאתה הקטנה של להב האגם כאשר הוא משתמש בסכין לפתיחת מכתבים. הדבר מרומם לו וטיפה את מצב רוחו.

״ריבון הברק מבקש שנחזיר את חובנו, אנו חייבים לענות לקריאה״ אומר הקטור כשהוא לוקח את חרבו ומחבר אותה לחגורתו. ״אל לנו לתת לו לחכות״.

רקע: הקטור נולד למשפחת נפטיס, משפחה שלפני עידנים, בתקופה בה סואולה עדיין הייתה בחיים, קיבלה מהגבירה באגם חרב קסומה ומשימה מקודשת.
אך הגבירה הלבנה הפכה להיות הרוח הלבנה והמשימה נשכחה בנבכי ההיסטוריה. כל אשר נשאר הוא החרב.

גם לאחר כל השנים הללו, משפחת נפטיס ממשיכה לנסות ולהשלים את המשימה, גם אם אינם יודעים מה היא. לשם כך כל ילד בכור שנולד למשפחה עובר אימונים עד גיל 18, בו הוא מקבל את החרב הקסומה ומוכתר להיות ״מאיר הדרך״, התפקיד הטקסי שמעביר את הקווסט אליו.

וכך היה גם במקרו של הקטור, שקיבל את תפקידו בשמחה ורצון להצליח ומאז חלפו שנים רבות והוא אינו התקרב לו וצעד אחד למטרתו.
הדבר ייאש אותו ולא מעט מתחיל לצוף במוחו הרעיון של להתחיל להקים משפחה לצורכי העברת הקווסט לילדו. אך תקווה עדיין נמצאת בליבו והוא מקווה שקריאתו של ריבון הברק אולי תוכל לשים אותו חזרה על הדרך הנכונה.

סיעה: לפני כשלוש דורות משפחת הסאר עשתה טובה בשביל משפחת נפטיס וסייעה לאבירי האגם בחיפוש אחר הקווסט. היום משפחת הסאר גובה את החוב הזה כאשר ריבון הברק קורא לשירותו של הקטור. כאביר, הקטור הולך לעשות את המיטב בשביל להחזיר את החוב של משפחתו.

גזע: החרב מקדשת את הנבחרים ל״מאירי הדרך״ בכוחות הקשורים במים, בהתאם להסכם אשר הנפטיס העתיקים עשו עם גבירת האגם. כתוצאה מכך בעוד הקטור הוא בן אנוש מבחינת גזע, אני רוצה לשאול האם הוא יכול להשתמש בנתונים של ג׳נזי מים כהגזע שלו?(כמובן אם לא, אחפש משהו אחר).

מקצוע: מג-חרב.

מראה: מיד אחריי שאעשה אותו בהירופורג׳;)

מכריז על הצטרפות לסיעת אנשי הצבא, יחי ריבון הברק!
 
עריכה אחרונה:

המגדל הבודד

פונדקאי ותיק
רוי, אפשר עוד הרחבה על משפחות האצולה באימפריית הדרקון ועל העניין של הכבוד שיש בה? כי מהרקע נראה שיש מקום גדול מאוד לכבוד באימפרייה, והייתי רוצה לדעת אם יש טקסים שנוגעים לכבוד או מעמדות שתלויים מאוד בכבוד (כמו הסמוראים, למשל).
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
עמית:

ח"ח על הזריזות בהגשת הפלאף (כמובן שצריך דף דמות, בלי לחץ כיוון שיש די והותר זמן).
מס' נקודות שאשמח להרחבה עליהן:

1) רקע על המשפחה - האם היא והקווסט שלה מפורסמים בממלכה? האם היו בה אנשים חשובים? השושלת ארוכה מאוד, כיוון שמדובר עוד מהעידן השני, ואתה מציין שהקטור אביר. המעמד שלהם בארוות' גבוה, או שמדובר באבירות זוטרה של כבוד? האם יש קשר כלשהו לבית פורלס או שהם "חונים" תחת המטרייה של בית הסאר?

2) איפה פחות או יותר הבית יושב בממלכה? (אני מתכוון פיזית).

3) הבנתי ממך בסקייפ שהברכה של הגבירה הלבנה משנה את הגזע של היצור מבן אנוש לסוג של איש יסודן מים (סלח לי שאני לא זוכר את השם המדויק של הגזע היסודני). מה קורה כשהמשימה עוברת הלאה לבא בתור, מאיר הדרך הקודם חוזר להיות בן אנוש?

4) יש להקטור קרובי משפחה חיים? בן כמה הוא?

עריכה - מגדל:

אין אצולה קלאסית באימפריה, מדובר בהיררכה צבאית בלבד. כלומר, ששת האנשים הבכירים הם חמשת המצביאים של ראשי הצבאות והקיסר. כל דבר אזרחי חונה בסופו של דבר תחת החיל הלבן, שאחראי על שמירה, או לחילופין ישירות תחת אנשי הקיסר.

יש חשיבות עצומה ללמידה ולהרהור, בסגנון "הלוחם המלומד". מצופה מכל לוחם אמיתי להיות גם איש ספר ואיש שיחה, לא רק להניף קטאנה. מדיטציה היא דבר שנעשה בשגרה על ידי כמעט כל יושבי האימפריה, בין אם כדי להתחבר ללועט, לקיסר או למשימה הנוכחית. הדרך הטובה ביותר לזכות בכבוד היא לעלות בסולם הדרגות באמצעות הצלחות משמעותיות, בין אם מדובר על להפוך לחייל בכיר באחד החיילות או לזכות בכבוד אולטימטיבי בדמות שירות ישיר תחת הקיסר. תרגיש חופשי למקד אותי אם יש לך שאלות ספציפיות על מנהגים שונים.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
אם המשחק ממוקד על הסיעות בתוך ארוות, עד כמה יש מקום לדמויות מחוץ לממלכה הזו? הכוונה היא עד כמה דמות שמגיעה מאחת המקומות האחרים תתאים לאופי של המשחק והאם יש סיעות שעובדות באופן צמוד עם קבוצות ממלכות אחרות?
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
הסיעה הכי קרובה לממלכות אחרות היא תחת המלכה שמנהלת קשרי חוץ ענפים, אבל אין סיעה שתומכת באופן אקטיבי באימפריית הדרקון או בדוכסות וילאס, לדוגמה. דמות שבאה מהאזורים הללו, בראייתי, יכולה ללכת באחת משתי דרכים מרכזיות - שכירת חרב שבאה (לפחות בהתחלה, בתקווה שזה ישתנה) בלי הרבה קשר לארוות' עצמה אלא כדי לחזק את הסיעה הקרובה לממלכה שלה, או לחילופין מישהי מבחוץ שמחפשת חיים חדשים בארוות'/הגיעה לפני מספר שנים והצטרפה למתרחש.

בסופו של דבר, אין ספק שלדמויות מארוות' יהיה קל יותר להתחבר לסיפור, אבל אם הפלאף חזק מספיק אני לא רואה סיבה להציב מגבלה. זאת עבודה משותפת מצידי ומצד השחקן שמגיש לדאוג שהדמות בעלת מניעים להיות בסיפור.
 

Redcloak

פונדקאי ותיק
להבנתי לוקרשיוס רוצה את הכתר לעצמו, ונאמר מפורשות שהמלכה רוצה את הכתר לבן שלה, אבל מי המועמד של ריבון הברק?
האם הוא מתכוון להשיג את הכתר לעצמו? אם כן, כמה זה נחשב לגיטימי בתרבות של הממלכה? אם לא, מי המועמד הלגיטימי שהוא תומך בו?

מעבר לקרבה הכללית למלכה, מה האג'נדה של אודסיה והאחווה המאגית? ממה נובעת הקרבה שלהם למלכה?
 
עריכה אחרונה:

liorgonen3

פונדקאי ותיק
עוד גולמי לחלוטין, יש לי איזה כיוון בראש ואני רוצה לראות אם אתה חושב שזה יכול ללכת לאנשהו.
דמות מארוות, תומכת בסיעת האצילים.

הרעיון הכללי שהוא ממזר/בן לאציל שנושל ממעמדו אחרי איזה איורע כלשהו. ככל הנראה בעקבות העבר שלו חי חיים במעמד די נמוך (פוזל כרגע על מקצועת בסגנון הנוכל/גנב כרגע). בשלב מסוים התחבר לעוצר/אציל אחר והפך למעין ace in the hole של האצילים, מישהו שהאצילים יכולים להשתמש בו מבלי שהיה ברור לחלוטין שהוא משוייך אליהם. הוא עושה את זה כי העוצר הבטיח שלאחר שהוא יצליח לתפוס את השלטון הוא יהפוך אותו ללגיטמי/יחזיר את התואר שלו. מעין מישהו שמרגיש שגזלו ממנו משהו שהיה שייך לו והוא מנסה להשיג את זה בחזרה בכל מחיר.

השאלות שיש לי נעות סביב המקור של הדמות, האם להיות ממזר של העוצר/המלך זה אופציה (ואז אולי לדמות יש שאיפות קצת יותר רחבות מאשר רק לקבל תואר אצולה)? או האם להיות בן של בוגד/מצביא שהפסיד בקרב. ואולי אפילו גדל והתחנך באחת הממלכות האחרות יכול לעבוד? (כשבוי או עבד)

אני אשמח לדעת אם זה דברים שאתה רואה כפרקטים לפני שאני צולל יותר עמוק על רקע בשבילם, אני מניח שיש פה דברים שיכולים להיות גדולים ומרגיש לי שזה משהו שצריך לקבל אישור עליו מראש.


אם אחד הדברים לא מתאימים אני כן אשמח אם תוכל לתת לי גבולות גזרה (פחות או יותר), אני מניח שמישהו בלי דם אצולה בכלל יכול לעבוד, אני פשוט אצטרך לחשוב על סיבה טובה איך הוא מתחבר לסיעת האצילים.
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
להבנתי לוקרשיוס רוצה את הכתר לעצמו, ונאמר מפורשות שהמלכה רוצה את הכתר לבן שלה, אבל מי המועמד של ריבון הברק?
האם הוא מתכוון להשיג את הכתר לעצמו? אם כן, כמה זה נחשב לגיטימי בתרבות של הממלכה? אם לא, מי המועמד הלגיטימי שהוא תומך בו?
הבנת נכון לגמרי - ריבון הברק לא הצהיר רשמית, בעיקר אוגר כוח. חלק מהמרים שהוא מעוניין בבובה, חלק מהמרים שהוא מעוניין בהכתרה של עצמו. הוא בכל מקרה רוצה לקבוע מה הולך מאחורי הקלעים.

הממלכה ידעה עליות ומורדות והבית הנוכחי ששולט בה לא שלט בה מתחילת הזמן, ככה שהיו מקרים מעולם, אם כי בית פורלס כבר החזיק בכתר זמן ניכר. שינוי בבית יהיה קשה לעיכול אבל אפשרי, בפרט שמדובר בסופו של דבר באציל אחר.

ליאור:

אני חושב שמדובר בכיוון שיכול לעבוד. אין שום בעיה שתשחק אציל או אציל מודח, עניין הממזר של לוקרשיוס/בנג'מין בעייתי (כבר יש ממזר אחד וזה די ישחוק את הקלף....) אם כי כמובן שממזר באופן כללי פתוח לחלוטין. בוגד/מצביא גם עובד בלי בעיה, בין אם התחנך בארוות' או בממלכה אחרת. שניהם הולך.
 

Dr_RPG

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
היי, אני מתחיל לעבוד על דמות של סאטיר, מאמין שאגיש רקע היום או מחר. לגבי המכאניקה, אשמח לדעת אם מותר שימוש בת'ימות ואם נשתמש בחוק האלטרנטיבי של תוספי חפצ"קים להתקפה והגנות.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
אחלה, אז רק 2 שאלות שיעזרו לי להתפקס קצת יותר על הרקע.

1. חוץ מאימפריית הדרקון, היו עוד מערכות צבאית באיזור בתקופה האחרונה?
2. עד כמה חופש אומנתי יש לי? אם אני הולך על הממזר אני מניח שאני צריך למצוא תירוץ לאיך הגעתי למישהו גבוהה בסיעת האצילים כדי להבטיח לי את התמורה לשיתוף הפעולה שלי, אז רוצה לראות כמה חופש פעולה יש לי בלמצוא את הסיבה הזו (להמציא אירועים/דמוית בקנה מידה קטן.)
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
1)
מבחינה אקזוטית: מאבקים ופשיטות תדירות של בני הענקים (גוליאת׳ים/ירוקי דם) וטרוגולדיטים.

מבחינה מסורתית: מספר מאבקי גבולות למול דוכסות וילאס ואימפריית הדרקון. לא מלחמה רשמית של הממלכה אלא מאבק של לורדים עצמאיים.

2)
יש לך מקום, הדבר העיקרי שחשוב לשמור עליו הוא מאזן הכוחות הנוכחי בו המשחק מתחיל. כלומר לא לבנות לדוגמה בית אצולה שידוע כאימפריה מטורפת צבאית עכשווית כשיש לנו את ריבון הברק שתופס את הטיקט הזה.

עריכה - דוקטור:

היי, אני מתחיל לעבוד על דמות של סאטיר, מאמין שאגיש רקע היום או מחר. לגבי המכאניקה, אשמח לדעת אם מותר שימוש בת'ימות ואם נשתמש בחוק האלטרנטיבי של תוספי חפצ"קים להתקפה והגנות.
ת'מות מאושרות, תהנו. אין שימוש בחוק האלטרנטיבי - אני לא מאמין בהפיכה לחנות חפצ"קים, אבל חשוב לי שתהיה משמעות לתוספים ואפשרות לפנק את הדמויות :)
 

rui

The Storyteller Archmage
צוות הפורום
בצבא של ויני
להבנתי לוקרשיוס רוצה את הכתר לעצמו, ונאמר מפורשות שהמלכה רוצה את הכתר לבן שלה, אבל מי המועמד של ריבון הברק?
האם הוא מתכוון להשיג את הכתר לעצמו? אם כן, כמה זה נחשב לגיטימי בתרבות של הממלכה? אם לא, מי המועמד הלגיטימי שהוא תומך בו?

מעבר לקרבה הכללית למלכה, מה האג'נדה של אודסיה והאחווה המאגית? ממה נובעת הקרבה שלהם למלכה?
ראיתי את העריכה עכשיו אז שולח דאבל כדי שלא ייצא שהתעלמתי - בשל הקרבה של אלת הקסם לתחום המוות, יש תיאוריה משמעותית שקסם ניזון מנשמות. זה לא הוכח לכאן או לכאן, אבל כתוצאה מכך רבים חושדים במגים (זה מגיע לשיא בדוכסות וילאס בשל הדוכס הנוכחי). המגים בארוות' אינם רבים במספר, אבל הם לרוב מחזיקים עמדות השפעה לצד האצילים המקומיים כיועצים חכמים. אודסיה מעוניינת להרחיב את ההשפעה הזאת מעבר לאצילים וליצור סוג של גשר לעם הנוכחי. הם תומכים במלכה כיוון שלוקרשיוס לא בוטח בהם ודנקן הסאר מעוניין להשתמש בהם בעיקר במישור הצבאי, לא הפוליטי. המלכה מוכנה לבריתות לא קונבנציונליות.

אודסיה עצמה ידועה כאישה מפולפלת ואינטיליגנטית, אם כי קרה ביותר (ונקראת לעיתים "מכשפת החורף" או "מלכת הקרח" הן בשל העובדה הזאת והן בשל העובדה שהיא מייעצת למשפחה השולטת במשמר-הצפון, אחת מהטירות הגדולות ביותר בארוות' אשר ניתן לראות גם במפה).
 

amitf0123

פונדקאי ותיק
רוי-
1. משפחת נפטיס יחסית מפורסמת, לא רק בממלכה אלא ברחבי העולם. החיפוש שלהם אחר הקווסט הוא בפני עצמו מושא אגדה. לפי מה שמסופר בסיפורים הרשמיים של המשפחה(אלה שהם מעבירים באימונים שלהם), הנפטיס הראשון סגר את העסקה עם סואולה בניסיון להשיג את ידה של אוהבתו, בת של משפחת אצילים מכובדת שהייתה קיימת באזור של האגם. בתגובה גבירת האגם הכתירה אותו כאביר שלה וסיפקה לו את הקווסט ועם המעמד של אביר האגם הוא הצליח לכבוש את ידה גם אל מול משפחתה העקשנית. אך אז קרה מה שקרה, אוסולה הפכה. לרוח הלבנה והאזור נעלם מן העולם, הנפטיס המקורי מת בניסיון להגן על זו אשר הוא נשבע לה אמונים. משם ההיסטוריה של המשפחה מתחילה להתערער, שכן הרבה מידע אבד כתוצאה מכך שעבר מפה לאוזן.

ישנם גם אגדות אחרות על ההתחלה של הבית, יש כאלו שטוענים שהוא רצה כוח בעסקתו, יש אומרים שהוא היה מאוהב באוסולה בעצמה. אך הבית דובק באמונתו וסיפורו ומכחיש את האחרים. אך אם יש משהו שבית נפטיס יודע בוודאות זה מה הם מקבלים מן השליחות שלהם. כוח מאגי המקושר ישירות לסואולה הנועד לעזור להם בקווסט, בריאות וכוח חיים, כדי שלא יעלמו מהעולם לפני זמנם, והצלחה בלמצוא אהבה ולהקים משפחה, כדי שהשושלת שלהם תוכל להמשיך לעקוב אחר הקווסט.

הבית עצמו הוא לא בית אצולה אמיתי, אלא קורא לעצמו אחד. ומעטים יכולים להפריך את טענתם. כוחה של הרוח הלבנה בבירור ניתן להם והחרב שמועברת בשושלת מסמנת גם כן את השליחות שניתנה להם על ידי האלה. הדבר אומר שאין להם אחוזה רשמית בה הם מתקיימים והם יותר בית אבירים נודדים מאשר נאמנים לאומה. אם כי ידועים מקרים שבהם בתי אצולה שכרו את שירותיהם של בית נפטיס. הדבר בדרך כלל קורה כאשר מישהו מציע לאבירים רמז על הקווסט, בין אם זה חפץ שקשור לאוסולה, קסם שיכול לסייע בקווסט או כל פיסת מידע אחר. התהליך תמיד עובד בזה שהם מציעים, אבירי נפטיס בודקים את אמיתות הדבר ולאחר שהגיעו להסכמה האבירים מספקים לגוף המציע ״בון״, טובה אשר הם יכולים לפדות לאורך כל שושלת נפיסט.

הנפיסטים הידועים ביותר בעידן האחרון היו מלפני שלוש דורות. זוג תאומים, בן ובת, שנולדו באותו הזמן. בהתאם למסורת, שניהם אומנו להיות ״מאירי דרך״ ושניהם יצאו לדרך לאחר שהחרב בחרה בבחורה שבצמד, בעוד הגבר הביא את הבון למשפחתו של ריבון הברק וקיבל רמז שהביא אותו ואת אחותו אל עבר הרפובליקה.
שם קרה הדבר ההכי לא שגרתי שקרה בהיסטוריה המשפחתית. המסע אחר הקווסט התפצל כאשר האחות הלכה לתמוך במרד העבדים והאח תמך בליגיון השלושה עשר. הדבר נגמר במותו של האח ועזיבה של האחות, שעזבה את הקווסט בשלב מוקדם בחייה וישר הלכה להקים משפחה.
ידועים עוד מקרים בהם המשפחה עזרה לארגונים ואומות במהלך השנים, מהנסיכות החצויה, לגמדים ואפילו לכאלו שהוגלו מאיי האורקים והענקים. אך דבר אחד שהמשפחה לעולם לא עשתה הייתה להתעסק בשטחו של הלועט. הדרקון האימתני אינו נראה כחבר בידי משפחת נפטיס והם נמנעים מהטריטוריה שלו, דבר שנעשה קשה יותר ויותר עם התקדמותה של אימפריית הדרקון.

2. הבית אינו מיושב באף ממלכה. כל אחד מהבית יוצא למסע ומתמקם במקום אחר. הדבר גרם לכך שיש המון קרובי משפחה מפוזרים ברחבי היבשת, כך שלכל מקום שתלך תוכל למצוא נפטיס. כרגע הבתים הגדולים נמצאים אחד במחוז החופשי והשני באזור הקרוב לשטחם של גמדי הגבעות.

3. יש חמישה תארים בבית נפטיס.
״ממפה הדרכים״- תואר השייך לילד הבכור של כל נפטיס, התואר הזה שייך לך עד שהוא מגיע לגיל 18 והופך ל״מאיר הדרך״. האימונים כוללים למידה, לחימה והתכוננות פיזית לשינוי הגופני שמחבר אותו למים.
״מאיר הדרך״- בעל חרב האגם וזה שמחפש את הקווסט. מקבל את השינוים הפיזיים והקסומים שמקשרים אותו למקורות מים.
״שומר הדרך״- מאיר דרך שהפסיק לחפש את הקווסט והתחיל להשתקע ולהקים משפחה. חרב האגם עדיין ברשותו. השיניים הגופניים מתחילים אט אט להתפוגג עד שהוא הופך להיות עמוד דרך, דבר שמחזיר אותו להיות בן אנוש.
״עמוד הדרך״- תואר השייך לכל בני המשפחה שלא שאינם בעלי התארים האחרים. מטרתם הם להתפזר בעולם ולהשתקע במטרה שלמאיר הדרך יהיה ״בסיס״ בכל נקודה אליה יכול להוביל אותו החיפוש.
״ההולך בחשכה״- אלו שנודו ממשפחת נפטיס מקבלים את התואר הזה. לא ידוע על כאלו חיים.

4. יש להקטור המון קרובי משפחה. הקריטיים מבניהם זה סבתו שחיה במחוז החופשי(אך היא זקנה מאוד) ואביו, שחי לצד גמדי הגבעות. מעבר לזאת הקטור בן 26 והוא כבר 8 שנים בחיפוש אחר הקווסט.
 
Top Bottom