• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות
  • דרקוניקון 2022 מגיע בסוף אוגוסט
    הכנס חוזר ב 25-26 באוגוסט, לאחר הקורונה ועם המון משחקים והפתעות. פרטים נוספים באתר הכנס.
    לשאלות, תהיות וקריאות עידוד, הגיבו בנושא.

כוחם של אלפים - עץ משחק (PF2) [4/4]

נושא
יומן

ג'וני

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
"איילן לא הייתה מבריזה מהשיעור אם הוא היה מעניין אותה." סיקיניק אומרת את זה נחרצות ומרככת את נימת קולה כשהיא זכרת שהמטרה שלה היא לנסות להכיר חברים, "אבל אני שמחה לשמוע שאת חושבת שכל השיעורים מעניינים. ישנם כאלם שמעניינים אותך במיוחד?"
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
קאי רושמת לעצמה על קיומו של החריץ, אבל זה לא הזמן להתעסק בו. היא תיכנס לחדר שלה ותתחיל לפרוק את הדברים שלה, היא רוצה להחליף את הבגדים הרטובים האלה ולשרוף אותם.
 

yds

פונדקאי ותיק
דיבוקו אוסף את המפתח רב השיניים ומחייך לעצמו בהקלה עגמומית
אם כל כך קל ללמוד קסם, אני אוכל. לסיים פה את השנה מבלי שאף אחד לא יחשוד בכלום

דיבוקו שקט בדרך למעונות. הוא מרפרף באצבעות עבות על מה שהוא רואה מסביבו, תוהה כמה רגליים יחפות של בני ראטיף צעדו היכן שהוא הולך, כמה חרטו את שם השבט שלהם בנקודה נסתרת כדי שאף מורה לא יראה אף פעם את החותם שהשאירו. הוא מנער את ראשו מהמחשבות ומושיט יד ללחיצה לעבר אסי, ובאמצע הדרך הוא ממהר להכניס אותה לכיס ''כן, כיף להכיר, זה...ממש נחמד כאן, כן, שלום" הוא מניד בראשו גם לעבר צ'יזירה, אבל עקב גערתה של אסי נמנע מלהושיט יד לפרי המוצע.

הוא מתחיל להתרגע, אבל עצם האזכור של לימודים מלחיץ אותו, והוא מתיישב בצורה מגושמת, עיניו מרצדות על החדר, ומנסה לקחת נשימות עמוקות ולהירגע, משתדל להסתיר את הלחץ שלו משאר יושבי החדר - בהצלחה חלקית בלבד.



 

אביעד

פונדקאי ותיק
"תודה! אשמח לשאול את הספר." עונה ראהאזיק. "מהן עבודות המוקדמות?" הוא שואל, בעודו מלווה אותה לאן שהיא הולכת, כנראה לחדרה להשאיל לו את הספר. זה נשמע לו מעניין אבל מלחיץ קצת, זה שנותנים לו לעבודעוד לפני שהוא מכיר אתהאקדמיה או את הקסם כמו שצריך.
 

ליזי

פונדקאי ותיק
"הו, אני בטוחה שתאהבי את השיעורים של המורה קורידה." אסי אומרת לסיקיניק בעוד היא מובילה אותה ואת ראהאזיק לחדרה. "היא מלמדת ביולוגיה ואקולוגיה קסומה. יש לה קורסים מעניינים על מפלצות קסומות, אך נושאי ההתמחות המרכזיים שלה הוא דווקא החלקים בטבע שאנשים מוצאים מגעילים - פטריות, ריקבון וחרקים, למיניהם."
החדר של אסי יחסית מבולגן לתלמידה שנראית מאוד מסודרת בעצמה. נראה שהיא מתנסה בהמון תחביבים ותחומי עניין, ובכל החדר מפוזרים ספרים הפוכים, אביזרי ספורט, כלים לגילוף עץ ופרוייקטי תפירה חצי גמורים. היא מחפשת בין הספרים שלה עד שמוצאת את הספר שהמליצה לראהאזיק ונותנת לו אותו, ואז מניחה על ידיו עוד שני ספרי עיון מרתקים שהוא חייב לקרוא, ועוד ספר למתקדים אם הוא ירגיש שהקצב בכיתה איטי לו, ועוד רומן מרגש כי צריך משהו לקרוא גם כשיום הלימודים נגמר, ובשלב זה ערימת הספרים כמעט נופלת מידיו.
"כל תלמיד במאגאמביה צריך לבצע תקופה של שירות ציבורי במהלך הלימודים שלו." אסי מסבירה לראהאזיק בעודה מחפשת רק עוד ספר אחד שהוא מוכרח לקרוא. "זוהי חלק מהקריאה שלנו בתור מטילי לחשים, להשתמש בקסם שלנו בשביל להפוך את העולם לטוב יותר. לכן צוותים יוצאים לעזור לנאטאמבו ולכפרים סביב המגאמבייה בכל דבר שיכול לתרום לחברה. זאת חוויה נהדרת, לדעתי - יוצא לכם להכיר את האנשים של מרחבי המאוונגי ולעשות הרבה טוב לעולם, וכמובן להתגבש עם הצוות!" היא מדברת בהתלהבות לא רגילה יחסית לתלמידה המדברת על חובות אקדמיות.
דיבוקו מתיישב בחדר החדש שלו ומביט סביבו. עיניו נתקלות בשיירה של נמלים קטנות ההולכות על הרצפה בחדר. הוא בוהה בהן בשקט במשך דקה ארוכה, כשלפתע הוא שומע קול קרקור מוזר. אל תוך החדר צועד תרנגול, מנקר לאיטו את הנמלים. "כרבולת, אתה כאן?" נשמע קול חלוש מחוץ לחדר. התלמידה בעלת התרנגול מציצה את ראשה מעבר לדלת, ולרגע אחד דיבוקו נתקף בהלה כשהוא מבחין בנולית - שבשבט שלו תמיד הכיר בתור קרניבוריים רצחניים. אך כאשר היא מבחינה בדיבוקו, היא צווחת צווחת בהלה קטנה וממהרת לברוח מהמקום.

1638731172498.png
 

ג'וני

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
"פטריות וחרקים?" סיקיניק שואלת כשהפתעה בקולה "לא ידעתי שבאקדמיה לקסם יש שיעורי בישול. סבתא שלי לימדה אותי להכין הקטרמות מעולות, כשאני חושבת על זה אולי היא למדה את המתכון פה. אני מתגעגעת לבישול שלה, כי תמיד יוצא לי קצת פחות טוב. אני עדיין לא תפסתי לגמרי את הטיגון העדין של ביצי הנמלים והתערובת המדויקת לרוטב הפטריות..." סיקיניק מלקקת את השפתיים ומוסיפה במעט התלהבות כשהיא מבינה שאולי זה לא כזה מסובך להכיר חברים חדשים "את חייבת לטעום את המתכון, אז אני אכין לך הקטרמות כשתהיה לי הזדמנות ואני אמצא פטריות שצמחו מריקבון במידה הנכו...." סיקיניק משתתקת באמצע מילה ולחייה מכהות כשהיא פתאום מבינה שאסי התייחסה לפטריות וחרקים כמשהו מגעיל.
 

אביעד

פונדקאי ותיק
ראהאזיק מרים את התרנגולת והולך במהירות לעבר התלמידה, משתדל לא להבהיל את התרנגולת. "הנה התרנגולת שלך, " הוא מושיט אותה לסטודנטית, "ממה נבהלת כל כך?" הוא שואל אותה.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
נראה שהזמן הקצר שבמסגרתו קאי נפרדה מהאחרים הספיק לה כדי לעבור שינוי של 180 מעלות, היא החליפה את הבגדים הרטובים שלה בסט בגדים נקי ומוסדר שלבטח עלה יותר מידי, סירקה את שערה וסידרה אותו, וישנו רמז קל גם לאיפור מלווה בריח בושם, היא צועדת מחדרה באותה הליכה שכמעט מקנה גישה שהיא מנהלת את העניין פה, או האדם הכי חשוב באזור. ומפלפלת את העיניים שלה למשמע הדיבור על פיטריות וחקרים "אם לשים בצד את הדברים האלה, מישהו אמר קודם שיש פה משהו לשתות?" היא שואלת בקול קצת יותר בטוח בעצמו מקודם, מבטה מתמקד בצ'יזירה, היא בפירוש עושה לו עיניים.
 

ליזי

פונדקאי ותיק
"הו... אני.... אשמח לטעום את התבשיל של סבתא שלך בהזדמנות, סיקיניק..." אסי אומרת ומסמיקה בעצמה.
התרנגול נותן לראהאזיק להרים אותו בעצלנות, אל להפתעתו של ראהאזיק הנולית נעלמה כאילו לא הייתה. "זאת שורש-בר." אסי אומרת לו בעודה יוצאת עם סיקיניק מהחדר כדי לראות מה המהומה. "היא, אמממ... ביישנית. כנראה נבהלה מלראות אנשים חדשים. תנו לה כמה ימים, אני בטוחה שהיא תפתח אליכם."
"אה! בחורה כלבבי!" צ'יזירה אומר בתגובה לקאי, ומסיים את המנגו שלו בביס אחד. "שמעת, אמא? אני הולך לשכר את התלמידה החדשה על הבוקר, ואין דבר שאת יכולה לעשות שיעצור אותי!" הוא עושה תנועה מגונה כלפי אסי שמחזירה לו רק גלגול עיניים בתגובה, ומוביל את קאי לחדרו - הוא נראה מתרגש, למרות שיש לקאי הרגשה שזה יותר בגלל האלכוהול ופחות בגלל העיניים שעשתה לו.
חדרו של צ'יזירה מלא בעיקר במכונת מונשיין גדולה שמשהו מתבשל בה, למרות שנראה שהחתולאיש גידל כמה עציצים שהוא שכח להשקות בתקופה האחרונה. הוא משפשף את כפותיו בציפייה, מוציא שני ספלים מאיזו מגירה וממלא אותם בשתייה מהמכונה שלו. "לחייך, בחורה-חדשה-שעוד-לא-למדתי-את-שמה. מי ייתן ותכבשי את דיר-החזירים הזה שנקרא בית ספר לפני שהוא יכבוש אותך. לחיים!" קאי לוגמת מהיין, הוא ממש לא דומה ליינות שהיא מורגלת לשתות, יש לו טעם זול ומאוד מאוד חזק, אך אין ספק שהוא עושה את העבודה בלחמם את הבטן.
"צ'יזירה, הפעלת את המונשיין ולא קראת לי?" נשמע קול מחוץ לחדר, "איך אתה... הו, שלום." בפתח מופיע בחור צעיר שלא דומה לרוב האנשים במאגאמביה או במרחבי המאוונגי בכלל. עורו בהיר, עיניו כחולות, ושיערו החום אסוף לאחור בקוקו מסודר.

1638977927327.png

"איגנאסי, בחורה. בחורה, איגנאסי." צ'יזירה מכיר בינו לבין קאי. "החדשים הגיעו, איגנאסי. אולי הם יצליחו סוף סוף להוציא אותך מהחדר שלך בימי החופש." איגנאסי מתעלם ממנו, במקום זאת מחייך חיוך מסתורי אל קאי ובוחן אותה בעיניים מסוקרנות. "ובכן, נעים להכיר אותך. אני יודע לזהות בת אצילים כשאני רואה אחת, או שמה את נצר למשפחת סוחרים עשירה? כך או כך, איגנאסי קאנטרלס לשירותך." הוא קד קידה קלה וססגונית.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
קאי מעלה חיוך, "סוף סוף מישהו על רמה פה." היא אומרת ומעבירה את הספל שלה באגביות בחזרה לצ'יזירה, היא סיימה איתו כרגע.
"קאי מנדלה." היא מציגה את עצמה. מושיטה את היד שלה לעברו.
 

ליזי

פונדקאי ותיק
"היי! את אומרת שאני לא 'על רמה', ועוד אחרי שחלקתי איתך את היין שלי?" צ'יזירה שואל בטון נעלב. איגנאסי מתעלם ממנו בשנית, לוקח את ידה של קאי ומנשק אותה קלות. "נעים מאוד להכיר, יקירה. אני בטוח שתהני מהשהות שלך במעונות שלנו. אם את זקוקה למשהו, את תמיד מוזמנת לחדרי - אני מוכר חפצי אלכימיה, במכיר סביר בכדי לחסות על הזמן וההוצאות, כמובן. תני גם לחברייך לדעת." הוא מחייך חיוך מקסים. "אה, ובלי קשר, מתארגן ערב משחקי קופסה כל יום חמישי בערב. מוזמנים להגיע."
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
"טוב לדעת" אומרת קאי, "ומה באמת עושים כאן האנשים כשאין לימודים?" היא שואלת מעט בקול, מתעלמת לגמרי מצ'יזירה, "מה המקום הכי מוצלח באיזור?"
 

ליזי

פונדקאי ותיק
"חלק מפתחים תחביבים. יש במה פתוחה בקמפוס, אנשים אוהבים לנגן שם או להלחם בקרבות במה." איגנאסי מסביר. "הפרגמטיים בינינו מבלים את זמנם החופשי בברים של נאנטמאבו, לפחות במקומות הזולים מספיק בשביל מלגת הלימודים שלנו." הוא מצחקק. "וכמובן יש את אלו שמשקיעים גם את ימי החופש שלהם בלימודי הקסם. אני, באופן אישי, מתמחה חובב באלכימיה. מעבר לכך, אני... אוהב לכתוב." הניצוץ בעיניו של איגנאסי אומר לקאי שיש בכתיבה שלו משהו מעבר לספרות.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
"אה" אומרת קאי בהפתעה מעט מזויפת, "אני גם חוטאת מידי פעם באומנות הכתיבה." היא מתקרבת אליו מעט, "תרצה להראות לי מה אתה כותב?" היא קורצת לו.
 

ליזי

פונדקאי ותיק
"אה. מצטער, אבל אני כותב למגירה כרגע." הוא ממשיך לחייך, אך הניצוץ בעיניו נעלם. "אולי בעתיד. שיהיה לך המשך יום נעים, גברת מנדלה." הוא קד פעם נוספת ועוזב את קאי עם צ'יזירה, שמביט בו חצי בגועל וחצי בשעשוע.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
קאי לא מעניקה לפעולה יותר מידי חשיבות ופשוט יוצאת מהחדר בחזרה למסדרון. תוהה בתוכה מתי תפגוש באגאמי. מצד אחד יש לה רצון לחפש בה, מצד שני היא... חושבת שזה לא רעיון טוב, לא כרגע.
 

ג'וני

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
סיקיניק מרוצה, לא נראה שאסי באמת חושבת שהאוכל שלה מגעיל, והיא הכירה חברה חדשה. כשהיא מתרחקת מהמקום להניח את הדברים שלה בחדר שלה היא מחליטה שהיא כבר התאמצה מספיק להכיר חברים חדשים והגיע הזמן לחקור את הבניין ואפילו את הסביבה הקרובה למעונות. אולי היא תוכל למצוא ספרייה מעניינת או מקום לקנות את הנמלים והפטריות, במחשבה שנייה אולי היא אפילו תכין סלט חיפושיות שיתלווה להקטרמות.
 

yds

פונדקאי ותיק
דיבוקו מביט ברתיעה בשאר אנשי החדר 'אממ...אני..מה? שאני אלך אחריה?'

בלי לחכות לתשובה, הוא מתחיל לפלס את דרכו בחדר שנעשה עמוס יותר לפתע אל הדלת, מנסה למצוא את הנולית שמשום מה נבהלה ממנו.

''אממ? שלום? אני...לא התכוונתי להבהיל אותך? סליחה?"
 

אביעד

פונדקאי ותיק
ראהאיק הולך בעקבות קאי, אבל מתמהמה בדרך תחת משקל הספרים שלו, מגיע לחדר של צ'יזירה אחרי שכולם כבר עזבו אותו. כהוא מגלה את העציצים ואת המבשלה, ותוהה על קנקנם של העציצים, הוא מחליט שאולי כדאי לשפר את המשקה שמתבשל שם לאיטו, ומכניס לשם כמה מרכיבים מהעציצים שצ'יזירה שכח להשקות. הוא גם משקה את העציצים, נדהם מההזנחה הפושעת של צמחים טובים. מישהו צריך גם לנקות בחדר הזה, כשחושבים על זה. מעניין איך הם יגיבו ליין המשודרג, הוא חושב לעצמו.

META
ידע (תורת הצמחים) 21
 

ליזי

פונדקאי ותיק
"כאשר הגשם יפסק, אני מציעה שתלכו לבקר בשני מקומות מרכזיים בקמפוס," אסי אומרת לכם לפני שאתם מתפזרים. "ערימת-האבקות היא חנות הציוד הכללי כאן, וזה גם המקום שתקבלו בו את המלגה ההתחלתית שלכם. וכמובן שווה לעבור בחדר האוכל - הטבחית תשמח לפנק אתכם בחטיפים!"

את מסתובבת בבניין המעונות, למרות שהגשם הכבד מונע ממך לצאת לחקור רחוק מדי לבנתיים. הבניין עצמו בנוי בצורה פתוחה מאוד, מה שמאפשר להרבה אור ורוח להכנס. באופן כללי הארכיטקטורה מרגישה משוחררת - אין הרבה ריהוט או קישוטים בבניין, ועל רוב הדלתות אין אפילו מנעול.
בדשא מחוץ למעונות המגדל את מוצאת בריכה קטנה, מכוסה בשושניות וצמחים מימיים. מספר צפרדעים יושבות להן בבריכה, נהנות מהגשם המרטיב את גופן. בביתך, צפרדעים היו יחסית נדירות ונחשבו למעדן מיוחד, אבל את לא בטוחה מה יחשבו שאר חבריך למעונות אם תנסי לצלות אחת מהן.
בכל זאת, המאפיין שהכי תופס את עיניך בבניין הוא המסיכה השחורה-לבנה המצויירת על קיר המסדרון. את לא יודעת להסביר את זה בדיוק, אבל את מרגישה כאילו העיניים של המסיכה מביטות בך, לא משנה לאן את הולכת.

זה לוקח לך רגע, אבל לבסוף אתה מצליח למצוא את הנולית, להפתעתך היא מסתתרת מאחורי אחת הספות. כשהיא מבחינה בך היא מביטה בך בבהלה ולוקחת נשימות עמוקות. "אמממ... ש-ש-שלום... קוראים לי ש-ש-שורש בר... סליחה, לא התכוונתי, לא התכוונתי..." נראה שהיא מאוד מתאמצת למצוא את המילים הנכונות ובכלל להביט לך בפנים. הכרת בשבט כמה בני דודים שהיו שקטים וביישנים יותר מהרוב, אבל לא נראה לך שבחייך נתקלת באחת עם חרדה חברתית ברמה הזאת. ובטח שלא נולית!

אתה מוסיף מעט צמחים ליין המתבשל וטועם טיפה ממנו - נראה שהתיבול עושה פלאים ליין, ומוסיף לו הרבה טעמים.
בעוד אתה משקה את הצמחייה המסכנה, אתה מביט מחוץ לחלון של צ'יזירה אל הגשם היורד. תחושה מוזרה אך נעימה עוברת בגופך. אתה לא יודע בדיוק להסביר אותה - אתה רק יודע שאתה מרגיש כאילו המאגאמביה היא המקום הנכון עבורך, כאילו אתה שייך לכאן. כאילו אתה בבית.

את לוקחת את הבגדים הרטובים מהבוקר לחדר הרחצה בכדי לשטוף ולקפל אותם - פעולה, שלמען האמת, את לא רגילה לעשות בעצמך - אבל אולי יש בכך סמליות מסוימת. החופש של אחד מתחיל כשהוא מכבס לעצמו את הכביסה.
בעוד את שוטפת את הבגדים, את שומעת רחישה קלה מערימה של בגדים המונחת בצד החדר. את מיד נדרכת, אך מהערימה קופץ לו לפתע יצור מוזר - הוא נראה כמו צפרדע, אבל נראה שגופו בנוי מפיסות בד ומגבות. הצפרדע מביט בך, נראה דרוך באותה מידה.

1639581005350.png
 
Top Bottom