• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

כוחם של אלפים - עץ משחק (PF2) [4/4]

נושא
יומן

ליזי

פונדקאי ותיק
הנחש מתוך אינסטינקט פותח את פיו לנשוך את קאי, אבל חוטף מכה קלה מהמקל של אוט לפני שהוא מספיק. "ניסיון יפה, אבל לנחשים מהסוג הזה אין ארס." הוא מביט בנחש במבט שאומר תתנהג יפה, והנחש בתורו מרכין את ראשו ומניח לקאי להחזיר אותו לשולחן.

כשהנחש כמעט נתן לך ביס, הצלחת לשים לב שנשלף גם קוץ קטן סודי מהזנב שלו. כשהנחש נרגע, הקוץ נעלם שוב.
 

ג'וני

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
סיקיניק לא יודעת איך להוציא סודות מנחש ולכן היא בעיקר צופה במתרחש וכשקאי אומרת שיש לנחש קוץ היא מנסה להיזכר אם היא נתקלה במידע על נחשים עם קוצים וכשהיא לא נזכרת בדבר היא ממשיכה להמתין בשקט לרמז הבא.

META:
ידע (טבע): 4+4=8
 

yds

פונדקאי ותיק
דיבוקו מחייך חיוך רחב, ומיישיר מבט לעיניו של הפיתון הקטן. עיניו בוהקות לרגע באור אדום, והוא פולט לחישה ארוכה וגרונית.
'חפש את העט של המורה'
Meta
מטיל את הלחשון tame, מעלה ברמה 1 את רמת הידידותיות של חיה מאולפת אלי.
מגלגל לcommand an animal, מפקד עליו seek
10+4=14
 

אביעד

פונדקאי ותיק
ראהאזיק חושב שהוא מכיר את הנחש הזה, והוא לא בטוח כמה הנחש הזה אוהב ציפורים. הוא שואל את ציפור השליו הכחולה, שכבר חזרה לכלוב שלה, אם היא מוכנה להתקרב לרגע לנחש הזה.
 

ליזי

פונדקאי ותיק
לפקודתו של דיבוקו, הנחש גוחן בעצלנות לעברו של אוט, מכניס את ראשו לאחד מהכיסים בגלימותיו ושולף משם עט, לשעשעו הרב של המורה. בעוד הוא חוזר לשולחן, הציפור מתקרבת אליו בחוסר נוחות כשראהאזיק מצייץ אליה את בקשתו, וכמובן בורחת במהרה כשהוא מנסה לתת לה ביס.
"יפה מאוד." אוט אומר לכם, מכניס את הנחש אל כלובו, ומוציא את החפץ למבחן הבא - עצם ישנה של חיה כלשהי. "האם אתם יכולים להרגיע את רוחה של העצם הזאת?" הוא שואל.
 

אביעד

פונדקאי ותיק
"רוח רוח רוח רוח למה לא תשכב לנוח" ראהאזיק מזמרר מזמור עתיק, מנסה להבין מיהי רוחה של העצם הזאת ולמה היא לא רגועה.
meta
25 דת
23 תורת הנסתר (occultism)
7 טבע (כדי לזהות של איזה מן יצור העצם הזאת)
 

ליזי

פונדקאי ותיק
אתה מצליח להזכר בטקס אשכבה שראית את הכהן הגדול של השבט מבצע כמה פעמים. הטקס בוצע על אנאדי שלקחו איתם משא נפשי כבד אל הקבר, והוא מבקש מסבתא עכבישה לאפשר לנשמה לחייך ולצחוק בעודה עוברת אל החיים הבאים. אתה חושב שתוכל לבצע את הטקס על העצם הזאת, ואולי הוא ירגיע את רוחה.
 

אביעד

פונדקאי ותיק
"סבתא עכבישה, " קורא ראהאזיק בקול, מניף את העצם באוויר, "העניקי לו שלום." הוא לוקח קטורת מאחד המדפים, מקטיר אותה, וכשהעשן מיתמר כמקל הוא מעביר בו את העצם. "העניקי לו מנוחה".
meta
דת 13
 

ליזי

פונדקאי ותיק
"נהדר, ראהאזיק!" אוט מחייך. ראהאזיק לא יודע להסביר את זה, אך הוא מרגיש כאילו העצם נהייתה יותר קלה ומשוחררת בידו.
המורה אוט מהנהן ברצון. "יפה מאוד. הראתם לי שאתם בטוחים ביכולות שלכם ויודעים לנצל אותן עבור חשיבה מעמיקה, והתרשמתי מאוד ממה שהראתם לי. אני חושב שעל עבודה כזאת יפה מגיע לכם פרס." הוא לוקח בידו חופן של אבקה מנצנצת כלשהי, משליך אותה לאוויר ומלמל כמה מילות קסם. מתוך האבקה נוצרים באוויר מספר סמלים וצורות שונות. "הלחש הזה הוא מתנה ממני אליכם עבור תחילת הלימודים - הוא יאפשר לכם לתעל טוב יותר את הקסם האצור בכל אחת ואחד מכם. בחרו את הסמל שתופס את עיניכם, ושאבו ממנו את הקסם."

לאחר שכל אחד בוחר סמל וזוכה במתנה קסומה קטנה, אוט אומר, "יש לי עוד שאלה אחרונה עבורכם, לפני שאשחרר אתכם לחקור את המעונות החדשים שלכם." הוא עוצר לרגע, מביט בכם במבט רציני, וממשיך. "כאן במאגמביה, אנחנו שואפים להבין את ההבדלים בינינו. בעוד אחרים עלולים לבטל תכונות באנשים כלא רלוונטיות או בעייתיות, אנחנו מבינים שהדברים המייחדים אותנו בחיים הם המפתח למי שאנחנו בתור אנשים. ומי שאנחנו בתור אנשים, זה מה שמגדיר את הקסם שלנו. לפעמים, אלה הדברים ששונים בנו, הדברים שהחברה לימדה אותנו לשנוא ולתעב, שמראים מה יהיה הכשרון שלנו. בצפון, אנשים אומרים שילדים עם שיער לבן או אדום נולדים עם פוטנציאל חזק לקסם טבעי. כאן בעיר נאנטאמבו, מכירים בעובדה כי שמאליים מצטיינים בלחשים מבטלי קסם. תלמיד אחד שלי מפחד פחד מוות מפרפרים, על אף שהוא בעצמו מחשיב זאת מגוכח. אך בתמורה לפחד התהומי הזה מחרקים מרחפים, הוא זכה במוח החד ביותר עבור משחקים ואסטרטגיה שראיתי בחיי."
"לפעמים, אנחנו לא מבינים את הקסם שלנו, וחוסר ההבנה הזה עלול לגרום לכאב רב. אנשים שאינם מרגישים בנוח בגוף של עצמם הופכים רבות למשני צורה אדירים, אך לא מרגישים נכון עד שהם מוצאים את הצורה בה הם נועדו לחיות. אלו אשר מרגישים את הצורך לקפוץ ממקומות גבוהים הופכים לעיתים מבוהלים מעצמם, למרות שהם בסך הכל מרגישים את הרצון הבלתי מיומן לפרוש כנפיים ולעוף."
"לפעמים, הכשרונות שלנו לא מראים את עצמם בדרכים נעימות." פניו של המורה נהיות קודרות לרגע. "לתלמידה אחת כאן הייתה משפחה אשר תכננה עבורה את כל חייה, מלידה ועד הקבר, והענישה אותה על כל סטייה קלה ממסלול זה. היא מצאה חופש ונחמה אך ורק במחשבות על מותה, וכתוצאה מכך, המתים החלו לדבר איתה. כאן במאגאמביה, יש לה את החירות לבחור את המסלול שלה בעצמה - אך הנקרומנסיה שלה נשארה חזקה."
"אני מספר לכם את כל זה, בכדי שתבינו את החשיבות שמאחורי השאלה שלי. אתם לא חייבים לשתף, אבל אני רוצה שתשאלו את עצמכם ברצינות: מה הוא הדבר שמגדיר אתכם, בתור יחידים, אפילו אם אחרים לא מבחינים בו? האם יש בכם משהו פנימי שמושך אתכם, אולי משהו שנוגד כל הסבר הגיוני שאפשר לתת במילים? בכך, אני חוזר לשאלה הראשונה ששאלתי אתכם - מי אתם, ואיך האדם שאתם יכול להיות מודרך בצורה הטובה ביותר בכדי לאפשר לכם לצמוח ולמצוא את הדרך שלכם?"

META
הסמלים שאוט יצר נותנים לכל אחד לחשון בונוס שאתם לומדים. הלחשון נחשב כלחש פנימי, כלומר הוא תמיד מוכן לכם בנוסף ללחשונים הרגילים שאתם מכינים. יכולים לכתוב לי בווטסאפ איזה סמל אתם בוחרים. הסמלים הם:
- נר מרצד: dancing lights
- מאזניים מאוזנות: guidance
- מפתח רב-שיניים: mage hand
- שפתיים חתומות: message
- יד פתוחה עם עין במרכזה: shield
- שעון-חול זז: stabilize
 

ג'וני

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
סיקיניק בוחנת את הסמלים לפני שהיא מחליטה לבחור בסמל השפתיים החתומות, בעיקר בגלל שסמל השפתיים החתומות נראה לה כמשהו שמעיד על סודות.
"ידע" סיקיניק עונה במילה אחת על כל שאלותיו של המורה.
 

ליזי

פונדקאי ותיק
המורה רואה שכולם חושבים על השאלות שהוא הציג, ואומר, "תמשיכו לחשוב על כך. אני בטוח שתגיעו לתובנות מעניינות לגבי עצמכם."
"בזאת תמה השיחה שלנו. אני מקווה שלמדתם משהו חדש היום, או שלכל הפחות הצלחתי לשעשע אתכם ולא לשעמם אתכם." הוא מצחקק. הוא מוציא מתוך מגירה כמה חרוזי זכוכית צבועים בצהוב וכחול. "שוליות במאגאמביה נדרשים ללבוש שרשרת עם חרוזים, בכדי ליידע אנשים שאתם תלמידי בית הספר. כל חרוז מייצג מידע על התלמיד העונד אותו. החרוזים הללו מסמלים שאתם תלמידים תחת הנחייתי - אנא, השחילו אותם על חוט והתחילו את השרשרת שלכם עימם." הוא מחלק לכל אחד חרוז.
"שמחתי להכיר כל אחד ואחת מכם. מולי אני רואה אנשים צעירים ונבונים, דור העתיד של המאגאמביה. אני מאחל לכם הצלחה רבה בלימודים." הוא מחייך בחום כנה. "אתם משובצים למעונות המגדל-" הוא מצביע על בניין לא רחוק מכם מחוץ לחלונו, "אני בטוח שכשתגיעו לשם, תלמידי שנה ב' שמתגוררים שם ישמחו להראות לכם את המקום. אז להראות לכם - תזכרו שהמשרד שלי תמיד פתוח בפניכם!"
אתם יוצאים מהמשרד של המורה אוט חזרה אל הגשם הסוער, וצועדים בשקט אל מעונות המגדל. בניין זה, בעל קומה אחת, כנראה קיבל את שמו בעקבות ארבעת המגדלים המתנשאים סביב ארבעת פינותיו. בעוד אתם מתקרבים אל דלת הכניסה, אתם רואים בחורה צעירה מתקדמת לכיוונכם. היא לובשת שמלה אופנתית אך נוחה, ומחזיקה מעל ראשה מטרייה ממשי המתוחזקת בקני סוף.

1638291308532.png

"הו, אתם התלמידים החדשים?" היא שואלת בחיוך כשהיא מגיעה אליכם. "נעים מאוד, אני אסי! אתם תהיו השותפים שלנו למעונות המגדל. בואו הכנסו, אני אראה לכם את המקום." היא מחווה עם המטריה שלה אל הדלת, ולוקחת כמה צעדים חזרה פנימה אל תוך החום והיובש שמציע הבניין.
אתם נכנסים בעקבותיה, ומגלים חדר מגורים נחמד מאוד - רצפת פסיפס יפה, ספות נוחות מול האח והרבה חלונות להכניס אור לחדר. על אחת הספות משתרע איש-חתול בעל פרווה בצבע המדבר ואוזניים ארוכות, לועס מנגו להנאתו.

1638291771264.png

"אלה הצעירים, אסי?" הוא מרים את ראשו בעצלנות להביט בכם ומחייך. "אפשר להזמין אתכם לחתיכת מנגו? או, אם אתם מעדיפים משהו לעודד את גופיכם הרטוב מהגשם, אני בדיוק מבשל קצת יין בחדר שלי..."
"אל תציע להם את האלכוהול המגעיל שלך!" אסי גוערת בו בעצבנות. "זה צ'יזירה. אל תהפכו לעצלנים משתמטים כמוהו."
"אני לא צריך ללמוד. לאמורונים יש את הקסם הכי טוב, כולם אומרים את זה." צ'יזירה מחייך חיוך רחב. "אסי כאן סתם מנסה לנהל את כל בית הספר. אפילו מעמידה פנים שהיא המורה עבור התלמידים החדשים, ממה שאני רואה."
אסי נוחרת בבוז. "המורה קורידה אמרה לי לדאוג שהם מתאקלמים כמו שצריך. היא אמרה שזאת העבודה שלנו לדאוג לסטודנטים חדשים."
"פפפטט, שיהיה. מזלה של קורידה שיש לה גולמית שעוקבת אחרי הוראותיה ללא היסוס, ככה לפחות אני יכול לנוח." צ'יזירה עונה, ואז חוזר להתעסק בקילוף המנגו שלו. אסי מחכה לרגע לפני שהיא דורכת בחוזקה על זנבו של האיש-חתול, וצועדת מעליו כדי להמשיך הלאה.
"ובכן, ברוכים הבאים הביתה." היא אומרת לכם ומראה לכם מסביב. "רוב הסטודנטים שגרים כאן כבר שנה שנייה במאגאמביה. ארבעתכם נבחרתם להיות צוות - צוותים בבית הספר הם קבוצות של שוליות שפועלות ביחד. יהיה לכם לוח זמנים משותף, הן עבור הלימודים והן עבור עבודות המוקדמות שלכם." היא מסבירה. "כל צוות מקבל אחריות ומשימות מסויימות, כך שיהיה לו יום חופשי כל שבוע. בכל מקרה, אני מקווה שכבר הספקתם להתיידד, כי אתם הולכים להיות ביחד הרבה!" היא מצחקקת.
"אלה החדרים הפנויים - אתם יכולים לבחור באיזה חדר כל אחד ישן." היא מצביעה על ארבעה חדרים בהמשך המסדרון, "שם נמצאות המקלחות והשירותים. ארוחות בוקר וערב מתקיימות כל יום בזריחה ובשקיעה בחדר האוכל לא רחוק מכאן, אבל כמעט כל היום מחלקים שם פירות למי שרוצה. אם יש לכם עוד שאלות, תרגישו חופשי - אחרת, אתם מוזמנים להסתובב כאן ולחקור. רוב החברים כאן בלימודים כרגע, אבל אם יוצא לכם לפגוש מישהו אל תהססו לומר שלום - להכיר חברים חדשים זה תמיד רעיון טוב!"
 

אביעד

פונדקאי ותיק
ראהאזיק נרגש קצת למראה החדר והאנשים, והוא שואל את אסי: "מתי אנחנו הולכים להתחיל ללמוד? ומה המערכת שלנו השנה? ומה תכנית הלימודים?" הוא נעמד לידה ומחכה עם תשוקה לידע וסקרנות.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
אחרי שקאי לקחה את הסמל של המאזניים, ללא הרבה תשובות למורה שלהם, היא מצטרפת לאחרים בנינוחות במסע לעבר המגורים שלהם, נראה שאין דבר שהיא רוצה לעשות יותר מאשר להחליף בגדים ולהתקלח אחרי כל הגשם הזה, אבל כשהיא שומעת את ההצעה ליין היא מרימה מבט לרגע, שומרת לעצמה את הפרט הזה בראש. "אני צריכה להתארגן קצת." היא אומרת בביטחון ופונה לחפש לה לאחד החדרים, נראה שהיא מביטה לרגע בניסיון למצוא אם יש חדר גדול יותר מאחרים לפני שהיא בוחרת את האחד שמוצא חן בעינייה ונכנסת אליו במטרה לפרוק את הדברים שלה.
 

ליזי

פונדקאי ותיק
"הו, אני רואה שיש לנו כאן בחור צמא לידע. אני ואתה נסתדר מעולה ביחד." היא מחייכת חיוך רחב. "סבלנות, הלימודים שלכם יתחילו בשבוע הבא. בשבוע הקרוב אתם הולכים להתרגל אל בית הספר, ולהתחיל את עבודות המוקדמות שלכם. תלמדו להכיר כל ענף אקדמי, בכך שתעזרו לבצע משימות עבור הענפים השונים. בסוף השבוע יתקיים טקס קטן עבור תחילת הלימודים, ואחריו תגלו הכל. אם אתה מרחיק לכת, יש לי ספר על מבוא לתורת המאגיה שאוכל להשאיל לך, אם אתה מאמין שתצליח לסיים אותו לפני שהשבוע יגמר תוכל להרשים את המורים שלכם..."
בזמן שאסי ממשיכה לדבר עם ראהאזיק, קאי מביטה בחדרים. נראה שכולם דומים פחות או יותר, מסודרים עם מיטה, ספה קטנה, תיבה וארון. קאי מוצאת חדר עם ארון גדול יחסית וגם שטיח רצפה נחמד, ופורקת שם את הציוד שלה. כשהיא יוצאת שוב היא מבחינה בפרט משונה בקצה המסדרון, ציור של מסיכה שחציה שחורה וחציה לבנה מצוייר על הקיר. על יד הציור כתובות המילים "ידיעותיו של רואה-הכל: התפללו באור, תנו לחשיכה להראות את חוכמתה!"
 

ג'וני

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
סיקיניק עדיין לא מרגישה בנוחה בסביבה החדשה עם האנשים שהיא לא כל-כך מכירה, אהל היא בטוחה שאם איילן הייתה שם היא הייתה אומרת לה משהו דומה למה שאסי אמרה על חברים חדשים ולכן היא מחליטה להשתדל לעשות משהו בכיוון ולהתחיל באסי. לכן, היא מחכה בסבלנות שאסי תגמור לדבר עם האחרים לפני שהיא פונה אליה בביישנות בניסיון לפתוח בשיחה, "המשפט שלך על הכרת חברים חדשים ממש הזכיר לי תלמידה אחרת כאן, איילן, את מכירה אותה?"
 
Top Bottom