הנה הדמות בינתיים, אשמח להערות אם יש. אני קצת תקוע על איך הconstruct שלו ייראה, אבל זה לא קריטי כרגע- ואם אתקבל כבר אשבור את הראש על זה.
כמו שאמרתי, מכאנית מדובר בbeastkin human ממציא.
ולינק לדוקס לקריאה אולי נוחה יותר, כולל תמונה של נאקיז.
כמו שאמרתי, מכאנית מדובר בbeastkin human ממציא.
אם תשאל מישהו בעיר הנמל הקטנה שבsodden lands מיהו נאקיז, הם ישר ידעו לענות. "הוא גאון." הם יגידו, "ילד מחונן, מלא בפוטנציאל. אנחנו רק מקווים שהוא ילמד איך לממש אותו."
אתה מבין, הפוטנציאל שהם מדברים עליו הוא לא השכל החריף או הידיים המוכשרות שלו. נאקיז בורך כשהוא נולד, על ידי רוחות הג'ונגל. הוא מסוגל לשנות את צורתו, לאדם- לפנגולין, או לצורה היברידית ביניהם. כשהוא גדל, הוא התחבב בקלות על חיות, ממש תקשר איתן, אבל למרות ברכת הרוחות- למרות היכולות העל טבעיות שהן העניקו לו, למרות הפוטנציאל העצום שבתוכו, הוא אף פעם לא ניסה לממש אותו. לפחות לא עד עכשיו.
הברכה של נאקיז היא לא דבר שהוא אוהב. הוא אוהב דברים הגיוניים, כאלה שהוא יכול להבין- אבל בקהילה הקטנה שלהם לא היה אף אחד שיכל להסביר לו את זה, בטח לא את הרוחות- הרי הם נטשו את הסגידה להן לפני דורות, לטובת שימייה-מאגלה. לכן, הוא התחיל לחקור את העולם סביבו. הוא קרא ספרים, הוא ביצע ניסויים, ודיבר עם מטיילים וסוחרים שעברו בעיירה. הוא למד והוא בנה. בנה מכונות, קטנות בהתחלה- שצריך למתוח להן את הקפיץ. הוא המשיך ובנה מכונות גדולות יותר, ויותר, כאלה שעוזרות לקהילה לעתים, כמו מנופים שיעזרו לדייגים להעלות את השלל לחוף, או לשחרר רשתות סבוכות. אבל לא משנה כמה הוא עזר, הוא תמיד הרגיש את האכזבה שלהם ממנו.
"אתה ילד מתוק נאקיז, לא פלא שהרוחות בחרו אותך- הן בטח גם זקוקות לעזרה שלך." הם אמרו, "המכונה הזו מדהימה, נאקיז, תראה אילו דברים נהדרים אתה יכול לעשות!". הם תמיד עיקמו את האף כשהוא פתר עם מכונה את מה שהוא יכל לפתור בשינוי צורה, וגם כשהם החמיאו על המכונות שלו- הוא קרא בין השורות. מכונות, לדעתם, היו טוב ויפה. אבל ברכתם של הרוחות היא משהו מיוחד- משהו שהוא צריך לטפח, לא את השכל שלו או את כישורי הבנייה שלו, אלא את הקסם שבדמו.
אז למרות שהוא לא אוהב את הברכה הזו במיוחד, הוא למד עליה כמה שיכל. הוא חיפש ספרים על רוחות, ועל הטבע. הוא שאל אנשים- וכמובן, כשהקהילה שלו הציעה לשלוח אותו אל המאגאמביה, הוא שמח והסכים מיד. הוא אולי לא אוהב את הברכה שלו, אבל הוא רוצה ללמוד עליה- להבין אותה, והיכן יותר טוב ללמוד אותה מהאקדמיה לקסם מאגי וטבעי? אולי אם הוא יבין אותה, אולי אם הוא יבין למה הוא קיבל אותה, ואיך לטפח אותה, הקהילה שלו תהיה גאה בו.
מראה: נאקיז הוא בחור שחור צעיר, בן 19, וכמו שאר השבט שלו- גם הוא אוהב בגדים צבעוניים. הוא לובש חולצה סגולה, ועליה וסט כחול וזהוב- וגוונים אדומים מקשטים את שיערו השחור, שמעוצב כמוהאק-אפרו, עם צמות שטוחות מצדדיו. מכנסי העבודה שלו שחורות, עם כיסים רבים וחגורות, ומספר כלי עבודה תלויים מהן. הנעליים שלו גם הן בצבעי אדום וכחול, שילוב בין גווני השיער והוסט, ועיניו אפורות, ומצביעות על מוצאו.
על אף חוסר האהדה שלו לברכת הרוחות, היא עדיין חלק ממנו מאז שנולד, ונאקיז מרגיש הכי בנוח בצורת הביניים שלו, עם זנב פנגולין, קשקשי שריון זהובים על זרועותיו וידיו, ואפילו מעט על פניו. כשהוא משנה את צורתו לחלוטין, הוא הופך לפנגולין קטן- אך עיניו נותרות אפורות, וגוונים אדומים מקשטים את קשקשי ראשו.
אישיות: נאקיז ניסה כל חייו לרצות את האנשים שסביבו, חברי הקהילה שלו. זה מה שהוא- people pleaser מה שמנקרא- אבל לא משנה כמה הוא ניסה, הוא תמיד הרגיש את האכזבה של אנשים ממנו, הכשלון הזה פגע בערך העצמי שלו, והוא מחפה על זה בבטחון עצמי מוגזם, בצלילה אל פרויקטים, ובהתנהגות פלרטטנית משהו כלפי בנות המין השני.
אתה מבין, הפוטנציאל שהם מדברים עליו הוא לא השכל החריף או הידיים המוכשרות שלו. נאקיז בורך כשהוא נולד, על ידי רוחות הג'ונגל. הוא מסוגל לשנות את צורתו, לאדם- לפנגולין, או לצורה היברידית ביניהם. כשהוא גדל, הוא התחבב בקלות על חיות, ממש תקשר איתן, אבל למרות ברכת הרוחות- למרות היכולות העל טבעיות שהן העניקו לו, למרות הפוטנציאל העצום שבתוכו, הוא אף פעם לא ניסה לממש אותו. לפחות לא עד עכשיו.
הברכה של נאקיז היא לא דבר שהוא אוהב. הוא אוהב דברים הגיוניים, כאלה שהוא יכול להבין- אבל בקהילה הקטנה שלהם לא היה אף אחד שיכל להסביר לו את זה, בטח לא את הרוחות- הרי הם נטשו את הסגידה להן לפני דורות, לטובת שימייה-מאגלה. לכן, הוא התחיל לחקור את העולם סביבו. הוא קרא ספרים, הוא ביצע ניסויים, ודיבר עם מטיילים וסוחרים שעברו בעיירה. הוא למד והוא בנה. בנה מכונות, קטנות בהתחלה- שצריך למתוח להן את הקפיץ. הוא המשיך ובנה מכונות גדולות יותר, ויותר, כאלה שעוזרות לקהילה לעתים, כמו מנופים שיעזרו לדייגים להעלות את השלל לחוף, או לשחרר רשתות סבוכות. אבל לא משנה כמה הוא עזר, הוא תמיד הרגיש את האכזבה שלהם ממנו.
"אתה ילד מתוק נאקיז, לא פלא שהרוחות בחרו אותך- הן בטח גם זקוקות לעזרה שלך." הם אמרו, "המכונה הזו מדהימה, נאקיז, תראה אילו דברים נהדרים אתה יכול לעשות!". הם תמיד עיקמו את האף כשהוא פתר עם מכונה את מה שהוא יכל לפתור בשינוי צורה, וגם כשהם החמיאו על המכונות שלו- הוא קרא בין השורות. מכונות, לדעתם, היו טוב ויפה. אבל ברכתם של הרוחות היא משהו מיוחד- משהו שהוא צריך לטפח, לא את השכל שלו או את כישורי הבנייה שלו, אלא את הקסם שבדמו.
אז למרות שהוא לא אוהב את הברכה הזו במיוחד, הוא למד עליה כמה שיכל. הוא חיפש ספרים על רוחות, ועל הטבע. הוא שאל אנשים- וכמובן, כשהקהילה שלו הציעה לשלוח אותו אל המאגאמביה, הוא שמח והסכים מיד. הוא אולי לא אוהב את הברכה שלו, אבל הוא רוצה ללמוד עליה- להבין אותה, והיכן יותר טוב ללמוד אותה מהאקדמיה לקסם מאגי וטבעי? אולי אם הוא יבין אותה, אולי אם הוא יבין למה הוא קיבל אותה, ואיך לטפח אותה, הקהילה שלו תהיה גאה בו.
מראה: נאקיז הוא בחור שחור צעיר, בן 19, וכמו שאר השבט שלו- גם הוא אוהב בגדים צבעוניים. הוא לובש חולצה סגולה, ועליה וסט כחול וזהוב- וגוונים אדומים מקשטים את שיערו השחור, שמעוצב כמוהאק-אפרו, עם צמות שטוחות מצדדיו. מכנסי העבודה שלו שחורות, עם כיסים רבים וחגורות, ומספר כלי עבודה תלויים מהן. הנעליים שלו גם הן בצבעי אדום וכחול, שילוב בין גווני השיער והוסט, ועיניו אפורות, ומצביעות על מוצאו.
על אף חוסר האהדה שלו לברכת הרוחות, היא עדיין חלק ממנו מאז שנולד, ונאקיז מרגיש הכי בנוח בצורת הביניים שלו, עם זנב פנגולין, קשקשי שריון זהובים על זרועותיו וידיו, ואפילו מעט על פניו. כשהוא משנה את צורתו לחלוטין, הוא הופך לפנגולין קטן- אך עיניו נותרות אפורות, וגוונים אדומים מקשטים את קשקשי ראשו.
אישיות: נאקיז ניסה כל חייו לרצות את האנשים שסביבו, חברי הקהילה שלו. זה מה שהוא- people pleaser מה שמנקרא- אבל לא משנה כמה הוא ניסה, הוא תמיד הרגיש את האכזבה של אנשים ממנו, הכשלון הזה פגע בערך העצמי שלו, והוא מחפה על זה בבטחון עצמי מוגזם, בצלילה אל פרויקטים, ובהתנהגות פלרטטנית משהו כלפי בנות המין השני.
סנאה (Sanaa) היא תלמידה חדשה, שנמצאת באותה הכיתה עם נאקיז. היא חכמה, גאונה אפילו- ונאקיז מוצא את עצמו מתחרה איתה בכל שיעור. היא כושפת מחוננת, שהוזמנה לבית הספר באופן אישי על ידי אחד המורים שזיהה את הכשרון שלה. היא לא סובלת את הפלרטטנות של נאקיז, אבל מסתקרנת מאוד מהכשרון הטכני שלו וההמצאות שלו.
ולינק לדוקס לקריאה אולי נוחה יותר, כולל תמונה של נאקיז.
