פועל מאינסטינקט, אדריק מצליח לפנות כך שהשריון שלו מגן עליו, וקליע המתכת שנורה מצד ימין מנצנץ באוויר לכמה רגעים לאחר שהוא ניתז משריון הכתף של אדריק בצלצול ונופל לרצפה.
כבשן הכפור-עץ משחק [3/4][מו"ד 5]
- מחבר/ת הנושא מרתוס
- תאריך התחלה
נושא
עולם מערכה
לולא התאורה הדלה, היו רואים את אדריק מסמיק ממבוכה.
הוא מחכך את ידו בכתף שבלמה את החץ, "אני מניח שהיגיון לא חודר שריון, הא?", הוא מגחך בעצבנות.
הוא מחכך את ידו בכתף שבלמה את החץ, "אני מניח שהיגיון לא חודר שריון, הא?", הוא מגחך בעצבנות.
"לא נעים לי להסכים עם הכועסת, אבל אולי כדאי שנבדוק מקום אחר.. שאני והיא התכוונו לחקור'
"תוביל את הדרך, אם כך, קסקהורסן" רנה אומרת ועוקבת אחריו בשקט.
כשמארה רואה את קסרהוקסן פונה אל החדר היא מנסה להתקדם בתחום האור מעט לפניו, בתקווה שתוכל לזהות את הרמזים בחדר לפני שיפריעו להם.
META:
בהנחה שצריך לזרוק מחדש ובשביל לחסוך זמן (אפשר להתעלם או להתייחס רק למה שרלוונטי):
הבחנה: 17+4=21
חקירה: 19+1=20
META:
בהנחה שצריך לזרוק מחדש ובשביל לחסוך זמן (אפשר להתעלם או להתייחס רק למה שרלוונטי):
הבחנה: 17+4=21
חקירה: 19+1=20
החדר אליו מארה נכנסת אליו קפוא כמו המסדרון ומכוסה באפר, אבל נראה כי הוא פחות נפגע ממה שגרם לכך. היא רואה מיטות עץ גסות ושקי שינה מסודרים צמוד לקירות, חרוכים אבל עדיין ניתנים לזיהוי, בין המיטות היא רואה שאריות של בגדים וחפצים אישיים.
ישנו שולחן אחד במרכז החדר ומספר כיסאות נפולים סביבו, מארה מזהה את העקבות המוכרים של האל-מתים על האפשר שמכסה את רצפת האבן. חלקם מגיעים מהמיטות וחלקם מהכיסאות, כולם נוצרו לאחר שהאפר כיסה את החדר וכולם בכיוון הכניסה אליו והיציאה מהואת'.
כאשר היא נכנסת קצת יותר עמוק לחדר היא מזהה כמה מיטות אבן שנדחפו לקיר הרחוק ביותר מהכניסה. מיטות האבן עשויות מאבן דומה לזאת שממנו עשוי הואת' והמראה שלהן גורם למארה לשים לב ששאר הריהוט בחדר אינו עשוי אבן והוא, יחד עם הבגדים, מותאם ליצורים בגובה אנושי, לא גמדי.
ישנו שולחן אחד במרכז החדר ומספר כיסאות נפולים סביבו, מארה מזהה את העקבות המוכרים של האל-מתים על האפשר שמכסה את רצפת האבן. חלקם מגיעים מהמיטות וחלקם מהכיסאות, כולם נוצרו לאחר שהאפר כיסה את החדר וכולם בכיוון הכניסה אליו והיציאה מהואת'.
כאשר היא נכנסת קצת יותר עמוק לחדר היא מזהה כמה מיטות אבן שנדחפו לקיר הרחוק ביותר מהכניסה. מיטות האבן עשויות מאבן דומה לזאת שממנו עשוי הואת' והמראה שלהן גורם למארה לשים לב ששאר הריהוט בחדר אינו עשוי אבן והוא, יחד עם הבגדים, מותאם ליצורים בגובה אנושי, לא גמדי.
"עדיין חשוך כאן", אדריק רוטן, נזהר לא לדפוק את הראש בכניסה לחדר, "והכל כאן נמוך. גמדים ארורים. את רואה משהו מיוחד, עיני נץ?", הוא ספק מקניט ספק שואל מתוך הישענות מוחלטת על מארה. הוא עדיין מעוצבן על חוסר הכבוד שהפגינה כלפי אחותו, אבל יש לה נחישות ראוחה להערכה, בלי ספק.
מארה לא הייתה בטוחה שהיא רוצה לחלוק את המידע עם השאר, אבל אם כבר שאלו אותה, "רוב הציוד בחדר הזה מותאם לבני אדם, למעט המיטות שם בסוף, שזה מוזר יחסית לואת', כי הגמדים לא מרבים לקבל אורחים, למעשה רק במקרים חריגים..." מארה נותנת לאחרים הזדמנות לשקול את הדברים שאמרה לפני שהיא ממשיכה "נראה שבני האדם שחיו פה עזבו את המקום אחרי שהחדר התכסה באפר ולא חזרו, אך לא לקחו את כל החפצים שלהם איתם..."
כשהיא מסיימת את דבריה האחרונים מארה מסמנת לקקסרהוקסן להאיר לה את את האזור בו נמצאים שאריות הבגדים והחפצים האישיים בניסיון ללמוד מידע נוסף על בני האדם שחיו בואת' ומה שהם השאירו מאחוריהם.
כשהיא מסיימת את דבריה האחרונים מארה מסמנת לקקסרהוקסן להאיר לה את את האזור בו נמצאים שאריות הבגדים והחפצים האישיים בניסיון ללמוד מידע נוסף על בני האדם שחיו בואת' ומה שהם השאירו מאחוריהם.
קסרהוקסן שקט לשם שינוי מאיר לפי ההוראותשל מארה
למארה לא לוקח הרבה זמן כי האנשים בחדר כנראה היו מחולקים לשתי קבוצות, הבגדים והחפצים של אלה שישנו בשקי השינה מוכרים לה, בגדים פשוטים בסגנון גלטייני, תליון ממתכת שמציג שלולה ברקים שלובים זה בזה ומספר פסלי עץ קטנים שמארה מזהה כגילופים שימאים מכינים במהלך המסעות שלהם.
את סגנון הלבוש של האנשים שישנו במיטות מארה לא מזהה, אבל הם מאיכות גבוהה יותר. גלימות כבדות ובגדים עם עיטורים ודוגמאות. אין הרבה חפצים אישיים בין הבגדים. היא מוצאת ספר אחד, אבל הוא שרוף כמעט לחלוטין, והסימנים בין הדפים המושחרים לא נראים כמו שפה שהיא מכירה. היא מוצאת מספר שקים קטנים , הם ומה שהיה בתוכם שרופים כמעט לחלוטין, היא הריחה ריח דומה רק פעם אחת בעבר, אבל הריח הייחודי של חומרי הגלם בהם משתמשים מטילי לחשים למלאכתם הוא לא משהו שלמישהיא עם אף כשלה קל לשכוח.
מעבר לכך, היא מוצאת מספר שקיקי מטבעות בין החפצים, בעיקר בצד של המיטות. היא תצטרך לעבור עליהם כדי לראות בדיוק כמה יש שם, אבל היא בטוחה שלכל הפחות יש בכולם 100 מ"ז.
את סגנון הלבוש של האנשים שישנו במיטות מארה לא מזהה, אבל הם מאיכות גבוהה יותר. גלימות כבדות ובגדים עם עיטורים ודוגמאות. אין הרבה חפצים אישיים בין הבגדים. היא מוצאת ספר אחד, אבל הוא שרוף כמעט לחלוטין, והסימנים בין הדפים המושחרים לא נראים כמו שפה שהיא מכירה. היא מוצאת מספר שקים קטנים , הם ומה שהיה בתוכם שרופים כמעט לחלוטין, היא הריחה ריח דומה רק פעם אחת בעבר, אבל הריח הייחודי של חומרי הגלם בהם משתמשים מטילי לחשים למלאכתם הוא לא משהו שלמישהיא עם אף כשלה קל לשכוח.
מעבר לכך, היא מוצאת מספר שקיקי מטבעות בין החפצים, בעיקר בצד של המיטות. היא תצטרך לעבור עליהם כדי לראות בדיוק כמה יש שם, אבל היא בטוחה שלכל הפחות יש בכולם 100 מ"ז.
"מעניין מי היו האנשים שהשתלטו על הואת'..." רנה מהרהרת, "אולי משלחת מחקר כלשהי? אני תוהה אם האל-מתים שבחוץ הם השאריות של אותם אנשים..." היא מאירה על הספר ושאר החפצים שמארה מצאה, מנסה לראות אם משהו מוכר לה.
"גם אם כן, זה לא יעזור לנו להחזיר אותם למנוחה." עיניו עוקבות בחמדנות דרקונית אחרי המטבעות.
כשמארה מתייאשת מהאפשרות לזהות את החפצים היא אומדת לרגע את משקל שקיקי המטבעות שמצאה ומשליכה שקיק או שניים לעבר קסרהוקסן, לעבר אדריק היא משליכה משקל כפול ואת מה שנשאר, כרבע מהמשקל הכולל לפי אומדנה, היא שומרת לעצמה. כשהיא מסיימת את חלוקת השקיקים מארה מתמקמת ליד הדלת כשברצונה ללכת לחקור את המסדרון.
קסרהוקסן מוכן ללוות עם הלפיד
כמקודם, מארה רואה ישירות מולה דלת נוספת, סגורה. קצה אחד של המסדרון מסתיים בדלת הואת' והקצה השני ממשיך עד שהוא נעלם בחשיכה כמעט מוחלטת למעט זוהר כחול חלש.
אין סימנים לכך שמישהוא הגיע מהמשך המסדרון או נכנס פנימה מאז מה שגרם לאפר לכסות את הרצפה.
בבחינה של הדלת שמולה, מארה לא רואה סימנים לכך שמיהוא נכנס או יצא מהחדר אבל היא כן שמה לב לכך שבמספר נקודות לאורך קווי המתאר של הדלת האבן סדוקה ואפילו שבורה במספר מקומות.
בבחינה של הדלת שמולה, מארה לא רואה סימנים לכך שמיהוא נכנס או יצא מהחדר אבל היא כן שמה לב לכך שבמספר נקודות לאורך קווי המתאר של הדלת האבן סדוקה ואפילו שבורה במספר מקומות.
נראה שמישהוא ניסה לשבור את הדלת או לפתוח אותה מהצד שלכם, ככל הנראה ללא הצלחה.
יצא 6.
----
קסרהוקסן מחפש ומחפש אבל לא מוחא שום רמז.
----
קסרהוקסן מחפש ומחפש אבל לא מוחא שום רמז.
"ההימור שלי הוא על האור הכחול שם", אדריק מצביע לכיוון האור הכחול החלש, "אני לא אוהב אותו, הוא מתחיל להימאס. אבל זה כנראה המפתח להתקדם כאן", הוא אומר בהחלטיות, ואז פוזל לכיוון אחותו, לקבל אישור שאמר משהו נכון ו"חכם".
