רנה נוטלת את הספר מידיה של מארה, "אני לא מתמצאת יותר מדי בקסם, אבל אני אעיף מבט", היא ממלמלת כשהיא מתחילה לעלעל בין הדפים.
META
בדיקת תבונה: 9.
META
בדיקת תבונה: 9.
כבשן הכפור-עץ משחק [3/4][מו"ד 5]
- מחבר/ת הנושא מרתוס
- תאריך התחלה
נושא
עולם מערכה
שעות הערב עוברות להן ללא הפרעה. החדר העליון בואת' בו החבורה נחה לפני הקרב שלהן מרווח מספיק בשביל כולם, כולל סיביל, שיושבת בפינה מרוחקת מכולם, אבל נמצאת בחדר.
יש מספיק עץ בחדרים בקומות התחתונות בשביל להדליק אש באח ולהשאיר אותה בוערת לצורך אור וכגד צינת הלילה. אבל זוהי צינה קלה. שינוי מרענן ביחס לקיפאון האל-טבעי ששרר בואת' קודם לכן.
מארה ורנה עוברות על שני היומנים, ועל ידי השוואת המידע בניהן ומעבר יסודי הן מצליחות להרכיב את הסיפור הבא-
היומנים נכתבו על ידי סלבומיר הכחול, רב-מג של מג-טריבוס אשר התמחה בלחשי אש ועיצוב אנרגיה מאגית טהורה. סלבומיר היה חלק מארגון או לפחות רשת של אנשי קשר ובעלי ברית ברחבי אנלמה שהיו כולם מעוניינים בחקר של השינוי ודרכים למנוע או לעצור אותו. השמות של האנשים איתם סלבומיר היה בקשר מגיעים מכל הממלכות הגדולות, ישנם שמות ממסדר המטה הלבן באברן, בית ארקחאן בסולטיס, אפילו מנהיגי מנזרים מטנזו ודרקונים מדרקניר.
לפני מספר חודשים סלבומיר קיבל מידע על כך שבהריסות של אטיל נמצא קבור באדמה מה שנראה כמו מבצר גדול עשוי כולו מאדמנטיט, ושהטלת לחשים בתור המבצר לא גורם להחמרת השינוי במטילי הלחשים.
סלבומיר אשר קיבל את הכינוי שלו בגלל שיערו הכחול והערטילאי (התחלת השינוי הגופני בו) שיער כי המבצר נבנה על ידי גמדים. הגזע היחיד שיודע לעבד את המתכת. יחד עם החוסן המוכר שלהם לשינוי הוא הסיק שהשניים קשורים אחד לשני. סלבומיר שהיה אז בארצות הנהר החליט להפר את ההסכם בין שבטי גלנטייס והגמדים של קזה-גרים ולפרוץ אל אחד מהואת' בגלנטייס בתקווה שהוא ימצא בהן את הסוד שהוא האמין שהגמדים מסתירים. הוא טוען ביומניו כי הוא החליט לעשות זאת לטובת כל מטילי הלחשים ובני התמותה באנלמה. אבל הפחד שלו מהשינוי שהחל להשפיע עז על מוחו בולט מבין השורות הכתובות.
בעזרת שוליות ועזרה מקומית הוא הצליח למצוא ואת' שהגמדים לא מבקרים בו בתדירות גבוהה ולפרוץ לתוכו. הכניסה עצמה לא הייתה קלה והואת' היה מלא במלכודות מכאניות מתוחכמות שגבו את חייהם של חלק מהפורצים, אבל לבסוף הם הצליחו לנטרל מספיק מהן בשביל שהם יוכלו לעבוד במקום.
משם היומנים הופכים להיות מבולגנים יותר. נראה שסלבומיר ניסה לחקור בכל דרך אפשרית את הואת' עצמו ואת האדמנטיט שבתוכו, אבל שום מידע ושום ניסוי לא הצביע על כך קשר לשינוי או לאפשרות להאט או למנוע אותו.
בשלב זה סלבומיר היה נואש, כל לחש שהוא הטיל רק החמיר את מצבו, וככל שמצבו החמיר הוא השתמש בלחשים חזקים יותר ויותר בנסיון להשיג מידע שרק האצו את השינוי. ביומנים הוא תיאר את השינוי הגופני שחל בו, איך שערו הפך ללהבות כחולות וגופו התחיל להפוך ללא מוחשי, וגם אם זה לא כתוב במילים, הדרך בה העמודים האחרונים נכתבים מראה בבירור כי סלבומיר בשלב זה כבר לא חשב בצורה ההגיונית והעקבית שאפיינה את הכתיבה המוקדמת יותר. מהדפים האחרונים עולה דמות של אדם מלא באימה, אדם שמאבד את עצמו, מודע לכך ולא מסוגל לעשות דבר כדי למנוע זאת.
OUT
האם יש משהו שאתם רוצים לעשות במשך הלילה או שהדמויות פשוט ישנות עד הבוקר?
יש מספיק עץ בחדרים בקומות התחתונות בשביל להדליק אש באח ולהשאיר אותה בוערת לצורך אור וכגד צינת הלילה. אבל זוהי צינה קלה. שינוי מרענן ביחס לקיפאון האל-טבעי ששרר בואת' קודם לכן.
מארה ורנה עוברות על שני היומנים, ועל ידי השוואת המידע בניהן ומעבר יסודי הן מצליחות להרכיב את הסיפור הבא-
היומנים נכתבו על ידי סלבומיר הכחול, רב-מג של מג-טריבוס אשר התמחה בלחשי אש ועיצוב אנרגיה מאגית טהורה. סלבומיר היה חלק מארגון או לפחות רשת של אנשי קשר ובעלי ברית ברחבי אנלמה שהיו כולם מעוניינים בחקר של השינוי ודרכים למנוע או לעצור אותו. השמות של האנשים איתם סלבומיר היה בקשר מגיעים מכל הממלכות הגדולות, ישנם שמות ממסדר המטה הלבן באברן, בית ארקחאן בסולטיס, אפילו מנהיגי מנזרים מטנזו ודרקונים מדרקניר.
לפני מספר חודשים סלבומיר קיבל מידע על כך שבהריסות של אטיל נמצא קבור באדמה מה שנראה כמו מבצר גדול עשוי כולו מאדמנטיט, ושהטלת לחשים בתור המבצר לא גורם להחמרת השינוי במטילי הלחשים.
סלבומיר אשר קיבל את הכינוי שלו בגלל שיערו הכחול והערטילאי (התחלת השינוי הגופני בו) שיער כי המבצר נבנה על ידי גמדים. הגזע היחיד שיודע לעבד את המתכת. יחד עם החוסן המוכר שלהם לשינוי הוא הסיק שהשניים קשורים אחד לשני. סלבומיר שהיה אז בארצות הנהר החליט להפר את ההסכם בין שבטי גלנטייס והגמדים של קזה-גרים ולפרוץ אל אחד מהואת' בגלנטייס בתקווה שהוא ימצא בהן את הסוד שהוא האמין שהגמדים מסתירים. הוא טוען ביומניו כי הוא החליט לעשות זאת לטובת כל מטילי הלחשים ובני התמותה באנלמה. אבל הפחד שלו מהשינוי שהחל להשפיע עז על מוחו בולט מבין השורות הכתובות.
בעזרת שוליות ועזרה מקומית הוא הצליח למצוא ואת' שהגמדים לא מבקרים בו בתדירות גבוהה ולפרוץ לתוכו. הכניסה עצמה לא הייתה קלה והואת' היה מלא במלכודות מכאניות מתוחכמות שגבו את חייהם של חלק מהפורצים, אבל לבסוף הם הצליחו לנטרל מספיק מהן בשביל שהם יוכלו לעבוד במקום.
משם היומנים הופכים להיות מבולגנים יותר. נראה שסלבומיר ניסה לחקור בכל דרך אפשרית את הואת' עצמו ואת האדמנטיט שבתוכו, אבל שום מידע ושום ניסוי לא הצביע על כך קשר לשינוי או לאפשרות להאט או למנוע אותו.
בשלב זה סלבומיר היה נואש, כל לחש שהוא הטיל רק החמיר את מצבו, וככל שמצבו החמיר הוא השתמש בלחשים חזקים יותר ויותר בנסיון להשיג מידע שרק האצו את השינוי. ביומנים הוא תיאר את השינוי הגופני שחל בו, איך שערו הפך ללהבות כחולות וגופו התחיל להפוך ללא מוחשי, וגם אם זה לא כתוב במילים, הדרך בה העמודים האחרונים נכתבים מראה בבירור כי סלבומיר בשלב זה כבר לא חשב בצורה ההגיונית והעקבית שאפיינה את הכתיבה המוקדמת יותר. מהדפים האחרונים עולה דמות של אדם מלא באימה, אדם שמאבד את עצמו, מודע לכך ולא מסוגל לעשות דבר כדי למנוע זאת.
OUT
האם יש משהו שאתם רוצים לעשות במשך הלילה או שהדמויות פשוט ישנות עד הבוקר?
"אם אנחנו רוצים לקחת אתנו את מטילי האדמנטיט אנחנו נצטרך לרדת למרתף ולאסוף אותם לפני שהמים בצינורות יפשירו." מארה מציעה לאחרים ולאחר משיכה קצרה באפה ומבט קצר לעבר סיביל היא מוסיפה "אתם חושבים שמספיק מים יפשירו כדי לאפשר לנו רחצה קצרה אם לא עכשיו אז לפחות בבוקר?"
OUT:
בנוגע לאיסוף המטילים מארה תעשה מה שהקבוצה תחליט, אבל אם יהיו מספיק מים היא תתרחץ גם אם האחרים יתנגדו (ותקווה שגם האחרים יעשו זאת).
OUT:
בנוגע לאיסוף המטילים מארה תעשה מה שהקבוצה תחליט, אבל אם יהיו מספיק מים היא תתרחץ גם אם האחרים יתנגדו (ותקווה שגם האחרים יעשו זאת).
"המטילים יכולים לממן ערב או שתיים בפונדק נחמד. או בגדים שראויים למעמד שלי"
"נקודה טובה", אומר אדריק, "זה ייאלץ לקרות בקרוב".
"אני לא יודעת אם אני רוצה לטבול במים קרים אחרי כל הקור הזה. אולי אם נמצא דרך לחמם אותם בחבית...", היא מתחילה לשקוע בהרהורים בפתרונות לבעיה.
"אני לא יודעת אם אני רוצה לטבול במים קרים אחרי כל הקור הזה. אולי אם נמצא דרך לחמם אותם בחבית...", היא מתחילה לשקוע בהרהורים בפתרונות לבעיה.
החבורה מחלקת את מטילי האדמנטיט בין התיקים ולפי יכולת המשא ובחישוב גס נראה שהם יכולים לקחת על עצמם מטילי אדמנטיט בשווי של 4,000 מטבעות זהב, אם הם ימצאו מישהו שיהיה מוכן לקבל אותם כתשלום. סיביל מסרבת לקחת מהאדנמטיט של הגמדים.
הלילה עצמו עובש בשקט יחסי, בשעות הבוקר המוקדמות החבורה מתעוררת לרעשים מוזרים מהחלק התחתון של הואת'. כאש הם יורדים לבדוק הם מגלים כי קומת המרתף מוצפת במים וקרח, פתח היציאה של המים חסום בסלעים ואדמה שנסחפו פנימה כאשר הקרח התחיל להינמס והמים התחילו לזרום.
הלילה עצמו עובש בשקט יחסי, בשעות הבוקר המוקדמות החבורה מתעוררת לרעשים מוזרים מהחלק התחתון של הואת'. כאש הם יורדים לבדוק הם מגלים כי קומת המרתף מוצפת במים וקרח, פתח היציאה של המים חסום בסלעים ואדמה שנסחפו פנימה כאשר הקרח התחיל להינמס והמים התחילו לזרום.
קסרהוקסן:"אני יכול לירוק אש... אני לא בטוח אם זה יספיק"
רנה מושכצ בכתפיה, "אני יכולה לחמם אותם עם האש הקדושה שלי. אבל אם נמצא חבית באיזור, נוכל למלא אותה ולחמם אותה בצורה מבוקרת", היא תוקעת מרפק בצלעותיו של אדריק, "בסר, בסדר, אני אלך לחפש..."
META
אדריק מעניק לרנה את פעולת העזרה בחיפוש אחר חבית או כלי קיבול מתאים, 17 בתוצאה הגבוהה בבדיקת חיפוש.
META
אדריק מעניק לרנה את פעולת העזרה בחיפוש אחר חבית או כלי קיבול מתאים, 17 בתוצאה הגבוהה בבדיקת חיפוש.
לא נשאר בואת' עצמו הרבה עץ, ואדריק ורנה לא מוצאים חבית, אבל ארגז המסעות שנשאר שלם יוכל להוות בסיס טוב. יחד עם קרשים שניתן לפרק מהמיטה ומהשולחן ולחבר בעזרת החבל והמצעים שהיו על המיטה בחדר העליון ניתן ליצור כלי קיבול גדול מספיק בשביל להתרחץ בו. למרות שהוא כנראה ידלוף ויהיה צריך לחזור ולמלא אותו אם כולם מתכוונים להתרחץ.
אדריק ורנה מתחילים לבצע את ההכנות.
רנה משתמשת בלהבה הקדושה שלה כדי לחמם את המים מלמעלה, עד שהם יוצרים אדים.
"כדאי שנמהר עם זה. האנשים בכפר בוודאי מודאגים", היא אומרת, "מארה, את ראשונה. אני אכנס אחרייך, והבנים יתחלקו ביניהם".
אדריק מביט בקסרהוקסן ומושך בכתפיו, "לא באמת משנה לי. אני אחכה בחוץ".
רנה משתמשת בלהבה הקדושה שלה כדי לחמם את המים מלמעלה, עד שהם יוצרים אדים.
"כדאי שנמהר עם זה. האנשים בכפר בוודאי מודאגים", היא אומרת, "מארה, את ראשונה. אני אכנס אחרייך, והבנים יתחלקו ביניהם".
אדריק מביט בקסרהוקסן ומושך בכתפיו, "לא באמת משנה לי. אני אחכה בחוץ".
קסרהוקסן מביט במים החמים התאווה, משפשף את השבר שהחלים גרוע ברגל.
"....אני.. אחכה."
"....אני.. אחכה."
סיביל מסכימה ללא ויכוח להיות הראשונה להתרחץ, אך היא מתעקשת שאף אחד אחר, כולל מארה ורנה, לא יהיו איתה בחדר.
אחרי שכולם מתרחצים ואוספים את כל מטילי האדמנטיט שהם מסוגלים לסחוב (למעט סיביל) הם יוצאים לראשונה מהואת' מאז הגעתם החוצה ומגלים סביבה שונה מזאת שהם זכרו. שכבת הכפור הלבנה שכיסתה את תחתית האגם היבש נמסה וחשפה את האדמה והעשב שתחתיה. היער אשר במסע הלוך נראה כמעט כחסר צבע תחת מעטה השלג נראה כעת מלא חיים עם עשרות גוונים של צמחים שונים. כאשר החבורה עוקבת אחר סיביל ביער אל הדרך הסלולה הם יכולים ממש להרגיש את החיים חוזרים אל היער הקפוא, עם ציוץ ציפורים וקול סנאים וחיות יער קטנות אחרות אחרות נעות בין העצים.
כאשר הם מגיעים אל הדרך הסלולה (בדרך קצרה ומהירה בהרבה מאשר זאת שבה הם הגיעו מהדרך אל הואת' כאשר הם עקבו אחר מסלול האל-מתים) סיביל מצביעה לכיוון אחד "אם אתם רוצים להגיע לנמביאן אתם צריכים ללכת בכיוון הזה. אני צריכה ללכת בכיוון השני" קולה נשמע בטוח יותר מאשר היה בתוך הואת' ונראה שיחד עם היער החיים חזרו אליה ככול שהיא התרחקה מהבניין, אבל היא עדיין מכסה את עצמה מכף רגל ועד ראש בסחבות (קצת נקיות יותר לאחר שהיא שטפה אותן)
אחרי שכולם מתרחצים ואוספים את כל מטילי האדמנטיט שהם מסוגלים לסחוב (למעט סיביל) הם יוצאים לראשונה מהואת' מאז הגעתם החוצה ומגלים סביבה שונה מזאת שהם זכרו. שכבת הכפור הלבנה שכיסתה את תחתית האגם היבש נמסה וחשפה את האדמה והעשב שתחתיה. היער אשר במסע הלוך נראה כמעט כחסר צבע תחת מעטה השלג נראה כעת מלא חיים עם עשרות גוונים של צמחים שונים. כאשר החבורה עוקבת אחר סיביל ביער אל הדרך הסלולה הם יכולים ממש להרגיש את החיים חוזרים אל היער הקפוא, עם ציוץ ציפורים וקול סנאים וחיות יער קטנות אחרות אחרות נעות בין העצים.
כאשר הם מגיעים אל הדרך הסלולה (בדרך קצרה ומהירה בהרבה מאשר זאת שבה הם הגיעו מהדרך אל הואת' כאשר הם עקבו אחר מסלול האל-מתים) סיביל מצביעה לכיוון אחד "אם אתם רוצים להגיע לנמביאן אתם צריכים ללכת בכיוון הזה. אני צריכה ללכת בכיוון השני" קולה נשמע בטוח יותר מאשר היה בתוך הואת' ונראה שיחד עם היער החיים חזרו אליה ככול שהיא התרחקה מהבניין, אבל היא עדיין מכסה את עצמה מכף רגל ועד ראש בסחבות (קצת נקיות יותר לאחר שהיא שטפה אותן)
"אתם חושבים שגם עליה יש סימנים של קסם?" מארה מנצלת את העובדה שסיביל מובילה את הדרך ולא יכולה לשמוע אותה כדי לשאול את האחרים. ניכר שמארה חושבת כך כי גם היא עצמה חוזרת להתעטף בגלימה שלה כך שתסתיר את הפרווה על פני ועל שאר גופה.
לאחר שהם מגיעים אל הדרך ובניסיון לאמוד את תגובתה של סיבל, מארה מוציאה את התליון שלקחה מחדרו של הקוסם בואת' ומתחילה לשחק בה בידיה, כך שיראה כאילו היא עושה זאת משעמום. בזוכרה את הבטחתו של קסרהוקסן מארה אומרת "מצד אחד אנחנו נאבד את הבונוס אם העגלה של הסוחר תעלם לפני שנחזור לנמביאן, אבל מהצד השני אני לא בטוחה שכדאי להשאיר את סיביל לבד אם זאבת הכפור עדיין בסביבה..." מארה נותנת לאחרים כמה רגעים לחשוב על האפשרויות לפני שהיא מוסיפה כדי שעמדתה תהיה ברורה, "אני חושבת שאספקת הסחורות והמזון לנמביאן עשויה להיות יותר חשובה."
META:
אמידת התגובה (תובנה או הבחנה אותו מתאם): 7+4=11
לאחר שהם מגיעים אל הדרך ובניסיון לאמוד את תגובתה של סיבל, מארה מוציאה את התליון שלקחה מחדרו של הקוסם בואת' ומתחילה לשחק בה בידיה, כך שיראה כאילו היא עושה זאת משעמום. בזוכרה את הבטחתו של קסרהוקסן מארה אומרת "מצד אחד אנחנו נאבד את הבונוס אם העגלה של הסוחר תעלם לפני שנחזור לנמביאן, אבל מהצד השני אני לא בטוחה שכדאי להשאיר את סיביל לבד אם זאבת הכפור עדיין בסביבה..." מארה נותנת לאחרים כמה רגעים לחשוב על האפשרויות לפני שהיא מוסיפה כדי שעמדתה תהיה ברורה, "אני חושבת שאספקת הסחורות והמזון לנמביאן עשויה להיות יותר חשובה."
META:
אמידת התגובה (תובנה או הבחנה אותו מתאם): 7+4=11
קסרהוקסן בקונפליקט.
מצד אחד, זהב. תהילה. תשומת לב.
מצד שני מישהי אחת שתזכור טותו כגיבור אמיתי, שסיכן את השכר שלו בשבילה.
הוא לא בטוח בעצמו כאשר הוא אומר זאת:"לתת לה ללכת לבד מרגיש כמו... חצי עבודה. גם כסיפור:"ואז הגיבורים הניחו לעלמה במצוקה ללכת לבדה בדרך מסוכנת וגורלה לא נודע" זה סיום די מאכזב"
מצד אחד, זהב. תהילה. תשומת לב.
מצד שני מישהי אחת שתזכור טותו כגיבור אמיתי, שסיכן את השכר שלו בשבילה.
הוא לא בטוח בעצמו כאשר הוא אומר זאת:"לתת לה ללכת לבד מרגיש כמו... חצי עבודה. גם כסיפור:"ואז הגיבורים הניחו לעלמה במצוקה ללכת לבדה בדרך מסוכנת וגורלה לא נודע" זה סיום די מאכזב"
רנה שוקלת את שאלתה של מארה בכובד ראש, "יש משהו בשאלה שלך. אדריק?"
אדריק נאנח, "זה באמת נחוץ?". הוא נאנח בשנית נוכח מבטה של אחותו, ועיניו מבהיקות לרגע בסגול, בעודו בוחן את סיביל לסימני קסם, נקרומנסיה בפרט.
META
משתמש ביכולת של אדריק לזהות ישויות/חפצים/מקומות קדושים/שטניים/אלמתים ובוחן את סיביל.
IN
"ההגיון אומר שהסכנה מהואת' חלפה, גם אם בהדרגה. גם הזאבה כנראה כבר לא כאן. אבל יש משהו בדבריך, קסרהוקסן. אדם שמטייל לבדו אינו בטוח באמת. אולי נלווה אותה עד שנפגוש באנשים שהולכים לאותו כיוון".
אדריק מושך בכתפיו, "המעשה הנכון לעומת המעשה הראוי. אני חושב שבשני המקרים יש תועלת וסיכון. אבל לא הייתי יכול לקרוא לעצמי אביר של הלורד אם לא נוודא שסיביל בידיים טובות".
אדריק נאנח, "זה באמת נחוץ?". הוא נאנח בשנית נוכח מבטה של אחותו, ועיניו מבהיקות לרגע בסגול, בעודו בוחן את סיביל לסימני קסם, נקרומנסיה בפרט.
META
משתמש ביכולת של אדריק לזהות ישויות/חפצים/מקומות קדושים/שטניים/אלמתים ובוחן את סיביל.
IN
"ההגיון אומר שהסכנה מהואת' חלפה, גם אם בהדרגה. גם הזאבה כנראה כבר לא כאן. אבל יש משהו בדבריך, קסרהוקסן. אדם שמטייל לבדו אינו בטוח באמת. אולי נלווה אותה עד שנפגוש באנשים שהולכים לאותו כיוון".
אדריק מושך בכתפיו, "המעשה הנכון לעומת המעשה הראוי. אני חושב שבשני המקרים יש תועלת וסיכון. אבל לא הייתי יכול לקרוא לעצמי אביר של הלורד אם לא נוודא שסיביל בידיים טובות".
סיביל מעיפה מבט כאשר מארה מוציאה את התיליון ונראה שהיא מזהה אותו אבל היא לא מגיבה בצורה מיוחדת.
כאשר החבורה מציעה ללוות את סיביל היא מנידה בראשה לשלילה.
"אני יודעת איך לחזור אל הכפר שלי ואני יודעת איך להסתדר עד שאגיע לשם. אתם לא צריכים ללוות אותי."
META
אדריק לא מרגיש הילה שטנית/אל-מת
כאשר החבורה מציעה ללוות את סיביל היא מנידה בראשה לשלילה.
"אני יודעת איך לחזור אל הכפר שלי ואני יודעת איך להסתדר עד שאגיע לשם. אתם לא צריכים ללוות אותי."
META
אדריק לא מרגיש הילה שטנית/אל-מת
"הדרך לשם בטוחה?" קסרהוקסן מביט בה בעיניו הלא המאוזנות
