• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

כבשן הכפור-עץ משחק [3/4][מו"ד 5]

ראשי
עולם מערכה

מרתוס

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
אתם מחפשים במערה אך לא מוצאים כורים חיים נוספים, אתם כן מוצאים את גופתם של שני כורים, אחת שנהרגה מיידית ואחד שכנראה מת זמן מה לאחר מכן.
אתם גם מבחינים כי אין לכם אפשרות להמשיך קדימה, מבין שתי המנהרות שראיתם כאשר נכנסתם למערה אחת מהן מסיימת לאחר מספר מטרים, עדיין בשלבי כרייה, והשנייה חסומה באפר ואבנים מקריסת המשך המנהרה.

בזמן שרובכם בוחנים את המנהרה החסומה ודורזייר מסיים לחתוך את ראש האנקג השני קול שאגת צחוק נשמעת מאחוריכם.
"הא!, נראה שקלין צדקה, והאורחים שלנו יכולים לטפל בעצמם!"
בפתח המנהרה דרכיה הגעתם אתם רואים אדם גדול שרוחב כתפיו וגובהו מאתגרים אפילו את אלה של דרזייר. הוא לבוש בשריון פרווה, פטיש קרב בעל ראש מתכת שחורה מושען על כתפו ופטיש זהה קשור לחגורתו.
ראש הפטיש שעל כתפו מפיץ אור בדומה לזה שרנה יצרה, ולאור זה אתם יכולים לראות את החיוך הגדול שנראה מתוך זקנו האדום.
OUT
 

dragonian

פונדקאי ותיק
קסרהוקסן מזדקף כמיטב יכולתו עם הגיבנת
"ודאי! כשהשררראתו הכאוטית של קסרהוקסן סוערת בלבבות הגיבורים, כישלון הופך לזר מנודה ומצורררע!' הוא מקרקר בגאווה.
 

ג'וני

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
מארה בוחנת לרגע את הנשקים שדורזייר מציע לה איך היא מסרבת לקחת אחד מהם באומרה "הנשקים שלך כבדים ומסורבלים מדי לסגנון הלחימה שלי, הם רק יאטו אותי, אבל תודה על ההצעה."

מארה מחניקה אנחת רווחה למשמע ההפרעה שהצילה אותה מהכורח ללחוץ את ידו של איש הדת. "יש דרך לעקוף את המנהרה הזו?" מארה שואלת את האיש הגדול, כשהיא מתעלמת משיחת החולין במטרה לברר אם יש אפשרות לעזור לכורים הנמצאים מעברה השני של המנהרה, במידה ויש כאלו.
 

מרתוס

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
האיש אדום הזקן מתקרב אליכם עם חיוך ומשתמש באור הפטיש שלו כדי לבחון את המנהרה שקרסה ואז הוא רואה את זוג הכורים שמצאתם והבעתו מרצינה מעט.
"אין דרך לעקוף את המנהרה הזאת, כל החלק הזה של המכרה חדש ונכרה רק לאחרונה.
אבל עם איר ואווין שמצאתם כאן, ודואיר שעברתי על פניו בדרך, אנחנו יודעים איפה כל מי שהיה במכרה בזמן ההתמוטטות."
הוא ניגש אל גופת הכורה ומרים אותה בזרועותיו, מניד בראשו בעצב, אז הוא פונה אליכם עם חצי חיוך.
"בואו איתי, אין עוד משהו שאתם יכולים לעשות כאן, והמקום הזה לא ראוי להיכרות."

רנה, אדריק
אחד הדברים הראשונים שאלדוס סיפר לכם על גלנטייס ואנשייה הוא מנהג ההיכרות תחת עין אלי הסערה, המנהג אומר כי כל הכרות רשמית צריכה להיעשות בנוכחות האלים, תחת כיפת השמיים, או לפחות בנקודה ממנה ניתן לראות את השמיים (כמו חלון או פתח הבית). למנהג יש כמה השלכות משפטיות (עסקה שנעשית בין אנשים שלא הכירו תחת השמיים לפני לא נחשבת ככובלת מבחינה חוקית למשל) אבל לרוב מדובר פשוט בעניין של נימוס.

מארה
את מכירה מילדות את מנהג ההיכרות תחת אלי הסערה. המנהג אומר בפשטות כי כל הכרות רשמית צריכה להיעשות בנוכחות האלים, תחת כיפת השמיים, או לפחות בנקודה ממנה ניתן לראות את השמיים (כמו חלון או פתח הבית). למנהג יש כמה השלכות משפטיות (עסקה שנעשית בין אנשים שלא הכירו תחת השמיים לפני לא נחשבת ככובלת מבחינה חוקית למשל) אבל לרוב מדובר פשוט בעניין של נימוס.
כאשר יצאת מגלנטייס לראשונה עם לורד ארקחאן הוא דיבר איתך על התאוריות שלו לגבי מקור המנהג שכנראה נוצר בתקופה קדומה בה גמדי קזה-גרים (אשר ידועים בחוסר אהבתם לשהייה תחת השמיים) והשבטים של גלנטייס היו במצב של מאבק תמידי. תקופה שנגמרה רק כאשר גילדליר הצליח לאחד את השבטים ולכרות ברית עם הגמדים, אשר בנו את דונאבג. העיר הגדולה ביותר בגלנטייס ומרכז המסחר בין הגמדים ובני האדם.
 

The Red Hand

פונדקאי מהשורה
דורזייר מושך בכתפיו, מחזיר את הגרזן לחגורתו. הוא לוחץ בשמחה את ידו של אדריק. "דורזייר", הוא אומר. "דורזייר זהוב דם, לא אדום קשקש". הוא פונה ללכת אחרי אדום הזקן, ממלמל לעבר קסרהוקסן "בני האנוש האלה מוזרים. שלושה אנשים מתו במקום הזה, והם לוקחים אותנו לשיחת היכרות".
 

ג'וני

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
מארה מסתכלת על אדום הזקן מתרחק עם אחת הגופות ועל דורזייר ואדריק הולכים אחריו, משאירים את הגופה השנייה שוכבת במערה ללא התייחסות מצדם. מאחר שהיא יודעת שהיא תתקשה להרים את הגופה לבדה, בעודה מתקדמת אל הגופה השנייה היא פונה אל קסרהוקסן ומבקשת ממנו "תעזור לי להרים אותה ולהביא אותה לקבורה ראויה."
 

dragonian

פונדקאי ותיק
קסרהוקסן חיכה לרגע המתאים לשבח את עצמו עוד, אבל אז מארה ביקשה עזרה.
פניו מעוותות, אז קשה לראות אותו חושק את שיניו. הגב כאב לו, והוא קיווה שכבר סיימו את החלק המעייף ושהוא יכול לדלג לחלק שבו הוא קוצר את התהילה שהוא בהחלט ראוי לה.

אבל הוא לא יכול לסרב לבקשת עזרה בלי תירוץ טוב. זה יהיה גרוע לתדמית. להודות בכאב גב, זה להודות בחולשה.
"הוצאת את המילים מפי, עלמה נאווה!' הוא מקרקר בחיוך, ופונה לעזור למארה, ידיו דמויות העכביש מפרפרות בנסיון למצוא אחיזה ברגלי הגופה. זה לא הרתיע אותו.
כשאתה חי בתעלות עם חסרי בית וקבצנים להעיף גופות היתה פעילות דומה לטאטוא הבית, למי שהיה לו בית.

גופה היא לא איש. היא פשוט חתיכת זבל. חתיכת זבל שיש אנשים שנותנים לה ערך סנטימנטלי, אז אולי אפשר לברוויח ממנה משהו. אפילו הכרת תודה היא משהו.
"אולי...' התנשפות. "אכתוב.. בלדה. על המאבק של איש ביסוד האדמה, והתבוסה הבלתי נמנעת אך הרואית.'
כבר חושב איך להרוויח הוקרה ממשפחת הכורה המת.
 

The Traveler

פונדקאי ותיק
רנה תופסת את המטבעות שאדריק השליח לה באוויר, מביטה בהם לרגע ואז זורקת לו אחד מהם חזרה. "מגיע לך הקרדיט על החרקית הגדולה, אחי היקר. אם לא היית עוצר אותה מלהתחפר לא הייתי תופסת אותה."
"אחריך, אדון יקר." היא קדה קידת נימוס קלה לפני האדם הגלנטי. "הרשה לי להביע את תנחומיי על אובדן אנשיך. אם תרצה, אוכל לבצע מחר טקסי הלווייה לנספים-" היא משתתקת לרגע במבוכה, מבינה שלאנשי גלנטייס בוודאי יש מנהגי אבל משלהם ושלא יסכימו לה לבצע את טקסי האשכבה שלמדה בכנסיית הליידי. "כמובן שאם ברשות אנשיך מסורת שונה, אני ואחי נשמח להשתתף ולעזור בכל מה שצריך."
 

מרתוס

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
בעל הזקן האדום מוביל אתכם במנהרות בדרך חזרה אל פני השטח.
הוא מהנהן בהכרה לתנחומיה של רנה ועונה לה בטון חביב, קולו העמוק מהדהד במנהרה הצרה.
"האנשים שלנו עוקבים אחרי הסערה בחייהם ולאחר מותם אנחנו מחזירים אותם אל המים והאוויר, אבל בגלל שאיפשרתם לנו לעשות זאת עבורם, אם תרצי, יהיה לך מקום לתת את ברכת אלוהייך לפני שנשלח אותם לדרכם."

כמה דקות של התקדמות חסרת תקריות לאורם של לפידים ואורות קסומים לאחר מכן אתם מגיעים אל פתח המכרה ויוצאים אל האוויר הפתוח, נושמים עמוק מאוויר צלול וחסר אבק.
אתם לא רואים את האיש הפצוע והאישה שטיפלה בו כשנכנסתם למכרה ובמקום זאת ישנן שלושה נשים שפניהן מאירות בתקווה כאשר הן רואות אתם יוצאים, ואז נופלות כשהן רואות מה אתם מביאים איתם.
בעל הזקן ניגש אליהן "קלין?" הוא אומר בשאלה, והאמצעית בניהן נדה בראשה לשלילה. "היא עדיין לא יצאה."
"אני מבין, קחו את איר ואווין, אני אמתין כאן לקלין בינתיים." הוא עונה.
שלושת הנשים מהנהנות ולקחות בשתיקה את הגופות ממנו וממארה וקסרהוקסראן, האיש מסתכל עליהן עוזבות ונאנח אנחה עמוקה לפני שהוא מחייך שוב ופונה אליכם.

"תודה לכם. הייתי שמח יותר אם היינו נפגשים בנסיבות אחרות, אבל נראה שהאלים עצמם שלחו אתכם ברגע המתאים.
שמי אסביורן אדוםסער, אני קורא הסערה של נמביאן, מה שאתם במזרח קוראים לו כוהן אני מאמין."
הוא בוחן אתכם לראשונה בצורה יסודית מאז שהוא פגש אתכם. המבט שלו סקרן וחביב, המבט שלו מעריך כשהוא עבור על רנה, אדריק ודרזייר, והוא מתעקב קצת יותר על קסרהוקסן ומארה.
באותו זמן אתם מבחינים בתליון כסוף שהוא לובש שנראה כמו ענן סערה עם שלושה ברקים היוצאים ממרכז הענן ומקיפים אותו.
הוא צוחק מחווה לכניסה למכרה.
"אני מבין למה קלין החליטה שאתם לא צריכים עזרה והלכה לבדוק את המצב בחלק השני של המכרה, היא תמיד ידעה להעריך אנשים במבט אחד." הוא עוצר לרגע ואז מסביר את דבריו "קלין היא אחותי וזאת ששלחה אתכם מטה, ולפי המבטים שלכם היא לא טרחה אפילו לומר את שמה לפני שהיא עשתה זאת.
אחרי שייצבנו את קלייג ירדנו אחריכם אל המכרה והיא בחרה לבדוק שהכל בסדר בחלק הישן של המכרה, היא תחזור עוד מספר רגעים."

OUT
קסרהוקסן, רנה ודורזייר-נגמר לכם החיסרון לבדיקות זריזות וכוח.
קורא סערה הוא העמדה המקבילה לכוהן/כומר/שאמן שיש בגלנטייס, קוראי הסערה הם אלה שמתקשרים עם האלים ליר, קלייד ודון, הם אלה שחוזים את מזג האוויר וקוראים את הסימנים מהאלים שחבויים ברוחות ובסערה. לא תמיד יש להם כוחות קדושים, אך לעיתים השם "קורא סערה" מקבל משמעות כפולה של מישהו שיכול לא רק לחזות סופות אלא גם ליצור אותן.
 

The Red Hand

פונדקאי מהשורה
"לא כדאי שנשלח מישהו לבדוק מה קורה איתה?" שואל דורזייר. "האנקהגים מסוגלים להתחפר מתחת לאדמה, וכבר ראינו מה הם עשו לכורים. אנחנו נלחמנו נגד.." הוא סופר באצבעותיו. "ארבעה חרקים, והיינו חמישה. אומנם ספירה היא לא הצד החזק שלי, אבל אפילו אנקהג אחד יכול להוות אתגר לא פשוט ללוחמים טובים, על אחת כמה וכמה ארבעה".
 

ג'וני

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
"שמי מארה והינני יורשתו של לורק ארקחאן" מארה מציגה את עצמה ברשמיות כדי למלא את דרישות הנימוס הבסיסיות הנדרשות בהצגה רשמית. "אשמח לסייע בחיפוש אחר אחותך אם תוכל להשאיל לי סיף, חרב קצרה או אפילו סכין מאחר ואוכלי הברזל שם בפנים פגעו בסיף שלי." מארה שומרת על הטון הרשמי בפנותה אל קורא הסערה.
 

dragonian

פונדקאי ותיק
קסרהוקסן מקרקר בזעם שהוא בקושי מרסן. דרוזייר הוא כל מה שהוריו ציפו שקסרהורקסן יהיה- חזק, נאה, דוגמא מוצלחת של גזעם.
לו קסרהוקסן היה כמו דרוזייר, אביו לא היה שובר את רגלו ומעוות אותה לנצח. אמו לא היתה...
הוא שקל לרגע ברצינות לענות בסימפונית טירוף היחודית לחליל שלו, אבל למרבה המזל, הוא יכל לעזור למישהי.
"העלמה הנאווה מארה. אני מניח שאוכל לעשות הפסקה מתעלולי הסיף הכבירים שלי" הוא אומר ובלי היסוס מוסר לה את חרב הסייף שלו, יחד עם נדנה.
ישרה חדה ואלגנטית, בניגוד אירוני לו עצמו.
"כשרונתיי נדרשים היכן שהתוהו והגבורה סוערים' עונה לבסוף לדרוזייר בחיוך, אך מבט מלא זעם משל היו אויבים ותיקים.
 

The Red Hand

פונדקאי מהשורה
דורזייר מביט בתמיהה בדם הדרקון הקטן ממנו, ומושך בכתפיו. "עשה כרצונך".
דם הדרקון הנאה שם את פעמיו למערה ממנה יצאו, ושולף לפיד נוסף מאוסף הלפידים הבלתי נגמר שלו. "אני לא המפקד של אף אחד כאן, וכל אחד אחראי לעצמו. לעיתים, עליכם ללכת להיכן שכשרונותיכם נדרשים, ולא למקום בו אתם רוצים להפגין אותם, בגאווה מזיקה".
הוא מגחך לעצמו. "אמי אמרה לי את זה כל הזמן, וחינכה אותי לשמור על אחי הקטנים, גם כאשר למעשה תאוותי למסע צייד נוסף היתה חזקה מקרבת הדם. מעניין שאמי בת הפרא למדה אותי את הדברים שבני התרבות", הוא מפנה את מבטו לקסרהוקסן. "שוכחים לא פעם ולא פעמיים. מרתק אותי להבין כיצד אתה, ילדו של אביך, הצלחת לרשת את ההיבטים הרעים של האנוכיות אותה הוא כל כך תיעב".
דורזייר מתחיל ללכת לבדו במשעוליה החשוכים של המערה, נותן לאור לפידו ולשריקותיו העליזות, מנגינתו של שיר מלחים ישן שהוא למד בדרכו לגלנטייס, להוביל את דרכו.
 

מרתוס

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
אסביורן מבחין בחילופי הדברים בין דרזייר וקסרהוקסן אך אינו מגיב, במקום זאת הוא משיב בכלליות לחבורה.
"אין בכך צורך, קלין הלכה לבדוק את המכרה הישן רק ליתר ביטחון. רק המנהרות החדשות נכנסות מספיק עמוק לתוך ההר כדי להגיע לשטח של החרקים." הקול שלו מעט מתוסכל בסוף, ואתם יכולים לזהות שהוא לא מרוצה מכל העניין.
המבט שלו נד לפתח המנהרה. "אה, הנה היא מגיעה. כמו שאמרתי, אין סיבה לדאגה."

ולפני שדרזייר מספיק להיכנס אל המכרה יוצאת מפתחו האישה אדומת השיער ששלחה אתכם מטה, אותה אתם מכירים כעת כקלין.
היא ניגשת לכיוונכם ופונה לאסביורן לפני שמישהו מכם מספיק לדבר.
"אבדות?" היא שואלת בקול נוקשה.
"אווין ואיר, שאר האנשים פצועים אבל חיים, הרבה בזכות האורחים שלנו" אסביורן עונה ומחווה כלפיכם בתנועה רחווה.
קלין מסתכלת לכיוונכם ובוחנת אתכם בצורה דומה מאוד לזאת של אסביורן.
"כמובן. ועל כך מגיעה להתם תודותי, ושכר של עבודה שנעשתה היטב." הקול שלה עדיין נוקשה ומלא בכעס עצור, אבל לא נראה שהכעס הזה מכוון כלפיכם.
"שמי קלין. אני הריהל של האיזור. ואתם תקבלו את השכר שלכם הערב כשתאכלו על שולחני."
"מה שאחותי היקרה מתכוונת לומר" אסביורן אומר בקול חצי מושעשע "הוא שאתם מוזמנים להצטרף אלינו הערב להיכל השתייה, אני בטוח שיהיו שם אנשים נוספים שירצו להודות לכם על מה שעשיתם היום."
קלין מעיפה בו מבט רצחני, אך לא אומרת מילה.

OUT
קלין ארוכת-יד https://www.deviantart.com/akeiron/art/Ulfen-Guard-625044791
אסביורן אדוםסער https://www.deviantart.com/hominid-9/art/Red-bearded-Viking-man-471473062
 

dragonian

פונדקאי ותיק
קסרהוקסן כמעט מאבד שליטה, ומחליט לחולל את כל עוצמת הכאוס שבמנגינה שלו כאן ועכשיו.
אנוכיות שאותה אביו תיעב?!
הוא רועד, אבל למרבה מזלו של הדם דרקון המעוות באה הסחת דעת.
"הא! סעודה! תהילה! יפה ונאה!' הוא מקרקר.
"קסרהוקסן לשירותכם!" גם עצמותיו הדרקוניות העקומות ישמחו למעט חום.
 

ג'וני

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
"כבוד הוא לי להיענות להזמנה" מארה עונה באופן רשמי ומוסיפה "אם אין משהו אחר שאני אוכל לעשות למענכם אני אשמח למצוא נפח שיוכל לתקן את הסייף שלי.."
 
Top Bottom