ג'יילה מסמנת לאלימאריי להתרחק ולוחשת ללוקשייר ''אני יכולה לשלוח אותך החוצה כעיקרון, אבל יש את שדה הכוח. השודדים ירו בנו אם נצא החוצה...'' היא מהרהרת לרגע ''נצטרך למצוא דרך למשוך את האש שלהם בזמן שתצאו.''
עין שמאל שובר דרך הדלת של הקטר. על ההגאים, שמוט איש שלבוש בחליפה תכולה עם חד הקרן של אוריין בין השכמות. הסמל מוכתם בדם ומשוסע ממספר רב של פצעי דקירה וחתכים, שזלגו מגבו אל זרועותיו ואל לוח הבקרה של רכבת הברק. חלק מהבקרים מתחת לאצבעותיו חרוכים, וניתן לראות חלק מהכבלים הארכנו מגיים מתחתיהם.
ומזווית העין, ניתן להבחין בגופה נוספת - אדם במדי חייל קרנאת'י, פגיון ארוך ומוכתם שמוט בין אצבעותיו,. והוא שוכב מכווץ כשפניו לכודות בעווית נצחית של כאב,. הוא מקופל מתחת לצד החלון של הנהג שפונה אל היער.
האלפית מעניקה לטרביס חיוך קריר ''כל ילדי ואלנאר הם בני העתיקים, טרביס. או ששכחת את זה? בין כה ובין כה, שמך הולך לפניך בתור המושיע של עשוקי ווליאר.'' היא מסיימת בקידה של כבוד, ואז מתרוממת - מצפה לתשובתו.
