לאחר מחשבה קלה, טרביס נזכר בשמועות ששמע על כך שהתא של הלהבה הכסופה בראשותו של אדם בשם טורפן, החלו לעבוד לאחרונה עם הכוהן של אראוויי
אתם ממשיכים לצעוד אל מחוץ לתחנה. המבטים נעשים יותר חשדניים, אבל איש לא עוצר בעדכם בעוד אתם מתקדמים אל הקרונית שמעבר למחסום.
ליידי שער חול הצעירה דומה מאוד לאביה, אבל במקום שבו האב הוא קודר ומחושב, על שפתיה משוח חיוך ציני קבוע. היא מסירה בפניכם את הכובע לרגע קט, ונשארת ישובה. בתנועת יד רחבה היא מסמנת לכם לעלות לחלק האחורי של הקרונית.
''ברוכים הבאים לקרונית הנפלאה שממלכת קרנאת' סיפקה לנו בעבור המסע הזה. אני אסייע לכם להיכנס לרכבת ולטפל באיום שהמצא שם. אני נוהגת'' היא מצביעה על לוח המתכת הפשוט בצד שלה, שעליו יש חמש ידיות וכפתור גדול מעוטר בחד הקרן של בית אוריין.
''ואתם יושבים מאחור'' היא מחווה בתיאטרליות, מבלי להתסובב, אל מעבר למחיצת הברזל הנמוכה שמפרידה את הנהג מהנוסעים. שם הרצפה מרופדת בעור קשיח ומשופשף.
היא מתמתחת במושב ומתייצבת, ואתם רואים שהיא עוטה שריון שמשולב מחלקי מתכת ועצם. היא מניחה ידיים על ההגאים, ומחכה שתעלו. לאחר שכולם מסתדרים בנוחות, היא מזיזה שתי ידיות, ובקולות טרטור אתם רואים מאחוריכם את פלאי הטכנולוגיה האברונית - פחות או יותר.
לאילו מכם שיצא להם לראות ספינת שחקים ליראנדרית, מדובר במחזה דומה ומרשים הרבה פחות. סביב המנוע דל הקרונית מתפרזת טבעת קלושה של אור כחלחל, שפולטת זמזום קל. ברגע שהנהגת לוחצת על הכפתור המעוצב, הזמזום נעשה כמעט בלתי נסבל מרוב מהירות העליה והירידה בצליל, והקרונית מתחילה להאיץ.
המסע שלכם, שש שעות עד שתגיעו למקום התאונה, מתחיל. הנהגת לא נראית כמו טיפוס דברן במיוחד. אבל יתכן שלכם יהיו שאלות, מחשבות, תכניות, לפני שהרגע עצמו יגיע. וכמובן, גם אם אתם החיילים הכי מנוסים שיש, כל אדם שמביט בחשכה שמעבר לתקבות, תמיד ישאל את עצמו את אותה שאלה - מה מסתכל עלי מהעבר השני?
Meta
זה זמן לדבר עם הנהגת, אחד עם השני, לתכנן טקטיקה, מה שאתם רוצים.
בנוסף, גלגלו הבחנה.
