משהו ששמתי לב אליו ושגם אני עושה אותו לפעמים כשאני כותב מפלצות או דב"שים - לפעמים יהיו להם חוקים מיוחדים, שלא בהכרח זמינים לדמויות שחקן.
לפעמים זה נועד לשרת צורך עלילתי, למנוע מהדב"ש למות מהר מידי או פשוט ליצור מולו קרב מאתגר ומיוחד, אבל בשורה התחתונה, הדב"שים האלה יוכלו לעשות כל מיני דברים שלא בדיוק מופיעים למקצוע/גזע/מה שלא יהיה שלהם בספר השחקן.
זה יכול להיות משהו די מינורי - למשל, זה שטיקה (מרומח הדרקון) יכולה לגרום לנזק של 1ק8 עם כל חפץ כבד שהיא חובטת באמצעותו ביריבים שלה (מחבת ברזל יצוק למשל). זה לא באמת "משנה מצב" במשחק וזה מתאים לתיאור של הדמות.
זה יכול להיות שינוי משמעותי יותר. אם נישאר בדוגמא של טיקה, אז במוד"מ1 ו-2 היא עברה על כמה מהכללים של ריבוי והחלפת מקצועות של מהדורות אלו ופשוט המירה את 2-3 דרגות הגנב שלה בדרגות של לוחמת אבל שמרה על חלק מיכולות הגנב. זה לא משהו שדמויות עושות לפי הכללים, אבל זה התאים לסיפור. לא היו מאשרים את זה לכולם. שינוי קצת משמעותי יותר, הוא למשל כל החוקים המיוחדים של פגיעות קריטיות שהיו רק לדריזט ונועדו לשקף את כישורי הלחימה העילאיים שלו. הדמות שלך לא יכולה ללמוד את זה בחיים, אבל לדריזט יש סיכוי באחוזים להרוג יריב באבחת חרב אחת.
השינוי יכול להיות לגמרי שבירה של החוקים והדמות. הדוגמא הכי ידועה לשמצה שאני מצליח להיזכר בה היא סאדירה הקוסמת. היא בעיקרון קוסמת בדרגה 10, אבל היא עוברת תהליך חד פעמי ובלתי ניתן לחיקוי, בו כל עוד היא תחת אור השמש לא רק שהעור שלה נהיה שחור כמו צל, היא גם שואבת אנרגיה מהשמש ללחשים שלה, יכולת הטלת הלחשים שלה עולה לדרגה 18 והיא יכולה להטיל את כל הלחשים שהיא שיננה בלי לשכוח אותם.
"הברברי של השה"מ תמיד יותר חזק" - אז תכלס זה בסדר לתת לדב"שים כוחות ויכולות שלדמויות פשוט אין כדי להוסיף עניין לעלילות ולקרבות, אבל אם נחשוב שנייה - למה לא לדמויות שחקן?
התשובה היא כמובן איזון. אף אחד לא רוצה שהלוחם שלו יזיע כדי לשלוף חרב בזמן שלסייר של חבר שלו יש את הפגיעות הקריטיות של דריזט. אם נתת משהו מיוחד למישהו אחד, אתה מוצא את עצמך נאלץ לתת משהו כזה לכולם, נוצר מירוץ חימוש והפעוור געיימינג מרים את ראשו המחוצ'קן.
א-ב-ל, אם דמויות כבר מקבלות כשרונות ויכולות מקצוע ואם אתה משחק עם אנשים נורמליים, אולי בהקשרים מסויימים העיקום של הכללים והוספת תכונות מיוחדות גם לדמויות שחקן יכולה להביא לתוצאות מעניינות. ככלל אצבע - אפשר אולי להחליף מאפייני מקצוע מסויימים בדרגות מסוימות ביכולות וכללים מיוחדים שמשקפים את הייחודיות של הדמות הזאת בהשוואה לכל שאר הדמויות מאותו תחום עיסוק. להגיד "אתה משחק לוחם עם כוח על-אנושי" כשבמונחי משחק זה בסך הכל מתבטא בלתת לו בדרגה 10 עוד 1+ לפגיעה ולנזק במקום סגנון לחימה חדש, יכול להיות מאוזן מספיק. ההבדל המכני בין כוח 20 לכוח 22 (6+ במקום 5+) הוא משהו שאפשר לקבל גם מעשרות חפצי קסם, כשרונות וכו' (ואפילו קצת פחות מוצלח אולי מחלק מסגנונות הלחימה שאפשר ללמוד במקומו) אבל זה מרגיש יותר מיוחד רק מעצם המחשבה על המספר הקסום 22.
דעתכם?
לפעמים זה נועד לשרת צורך עלילתי, למנוע מהדב"ש למות מהר מידי או פשוט ליצור מולו קרב מאתגר ומיוחד, אבל בשורה התחתונה, הדב"שים האלה יוכלו לעשות כל מיני דברים שלא בדיוק מופיעים למקצוע/גזע/מה שלא יהיה שלהם בספר השחקן.
זה יכול להיות משהו די מינורי - למשל, זה שטיקה (מרומח הדרקון) יכולה לגרום לנזק של 1ק8 עם כל חפץ כבד שהיא חובטת באמצעותו ביריבים שלה (מחבת ברזל יצוק למשל). זה לא באמת "משנה מצב" במשחק וזה מתאים לתיאור של הדמות.
זה יכול להיות שינוי משמעותי יותר. אם נישאר בדוגמא של טיקה, אז במוד"מ1 ו-2 היא עברה על כמה מהכללים של ריבוי והחלפת מקצועות של מהדורות אלו ופשוט המירה את 2-3 דרגות הגנב שלה בדרגות של לוחמת אבל שמרה על חלק מיכולות הגנב. זה לא משהו שדמויות עושות לפי הכללים, אבל זה התאים לסיפור. לא היו מאשרים את זה לכולם. שינוי קצת משמעותי יותר, הוא למשל כל החוקים המיוחדים של פגיעות קריטיות שהיו רק לדריזט ונועדו לשקף את כישורי הלחימה העילאיים שלו. הדמות שלך לא יכולה ללמוד את זה בחיים, אבל לדריזט יש סיכוי באחוזים להרוג יריב באבחת חרב אחת.
השינוי יכול להיות לגמרי שבירה של החוקים והדמות. הדוגמא הכי ידועה לשמצה שאני מצליח להיזכר בה היא סאדירה הקוסמת. היא בעיקרון קוסמת בדרגה 10, אבל היא עוברת תהליך חד פעמי ובלתי ניתן לחיקוי, בו כל עוד היא תחת אור השמש לא רק שהעור שלה נהיה שחור כמו צל, היא גם שואבת אנרגיה מהשמש ללחשים שלה, יכולת הטלת הלחשים שלה עולה לדרגה 18 והיא יכולה להטיל את כל הלחשים שהיא שיננה בלי לשכוח אותם.
"הברברי של השה"מ תמיד יותר חזק" - אז תכלס זה בסדר לתת לדב"שים כוחות ויכולות שלדמויות פשוט אין כדי להוסיף עניין לעלילות ולקרבות, אבל אם נחשוב שנייה - למה לא לדמויות שחקן?
התשובה היא כמובן איזון. אף אחד לא רוצה שהלוחם שלו יזיע כדי לשלוף חרב בזמן שלסייר של חבר שלו יש את הפגיעות הקריטיות של דריזט. אם נתת משהו מיוחד למישהו אחד, אתה מוצא את עצמך נאלץ לתת משהו כזה לכולם, נוצר מירוץ חימוש והפעוור געיימינג מרים את ראשו המחוצ'קן.
א-ב-ל, אם דמויות כבר מקבלות כשרונות ויכולות מקצוע ואם אתה משחק עם אנשים נורמליים, אולי בהקשרים מסויימים העיקום של הכללים והוספת תכונות מיוחדות גם לדמויות שחקן יכולה להביא לתוצאות מעניינות. ככלל אצבע - אפשר אולי להחליף מאפייני מקצוע מסויימים בדרגות מסוימות ביכולות וכללים מיוחדים שמשקפים את הייחודיות של הדמות הזאת בהשוואה לכל שאר הדמויות מאותו תחום עיסוק. להגיד "אתה משחק לוחם עם כוח על-אנושי" כשבמונחי משחק זה בסך הכל מתבטא בלתת לו בדרגה 10 עוד 1+ לפגיעה ולנזק במקום סגנון לחימה חדש, יכול להיות מאוזן מספיק. ההבדל המכני בין כוח 20 לכוח 22 (6+ במקום 5+) הוא משהו שאפשר לקבל גם מעשרות חפצי קסם, כשרונות וכו' (ואפילו קצת פחות מוצלח אולי מחלק מסגנונות הלחימה שאפשר ללמוד במקומו) אבל זה מרגיש יותר מיוחד רק מעצם המחשבה על המספר הקסום 22.
דעתכם?
