בתחילת השבוע הרצתי לקבוצה של פאת'פיינדר משחק ראשון ב Star Trek Adventures, עם ההרפתקה של ערכת ההתחלה. לא נכנסנו לעומק השיטה, אלא בעיקר השתמשתי בחוקים שמופיעים בערכת ההתחלה. אבל בכל זאת, כמה רשמים מ 2ק20:
- יצירת הדמויות היא ממש פשוטה, שניים מהשחקנים יצרו דמויות מבלי להתאמץ בכלל. מצד שני, נראה שאין ממש התקדמות מהירה ביכולות הדמויות.
- השיטה עצמה זורמת היטב ובמשחק בזום לא ממש הרגשנו במחסור או בצורך במכאניקה מיוחדת. מאוד מרוצה מהבחירה בשיטה הזו במקום להתעסק עם מבוכים ודרקונים למיניהם שבהם צריך רול20 או דברים מתאימים.
- לגלגל מתחת זה מעניין, אנחנו לא רגילים לזה וזה דורש מחשבה.
- למרות שמדובר לכאורה בשיטה נרטיבית, יש בה הרבה גלגולי קוביות. מה שמעניין זה המומנטום - הגלגול קוביה הוא פחות לקבוע בהכרח את ההצלחה, אלא יותר לאפשר לעשות דברים מיוחדים באמצעות מומנטום. למעשה זו המכאניקה העיקרית של השיטה, והזרימה של המומנטום של השחקנים והאיום של המנחה קובעת את אופי המשחק. למשל, אפשר להכריז על בדיקות שהן בקושי 0 - לא צריך הצלחות בשביל להצליח ברמה הבסיסית - אבל הצלחות נוספות מאפשרות לצבור מומנטום, שאיתו אפשר לבצע דברים נוספים.
לדוגמא, השחקנים לכדו רומולאן בסוף הקרב. במבוכים ודרקונים זה היה בדיקת איום וזה היה "משעמם". כאן הם יצליחו לחקור בלי בעיה (קושי 0) ואז הם יכולים לבחור להשקיע מומנטום כדי לגלות עוד מידע. זה מעביר את השליטה לשחקנים שזה מצוין.
- מסתבר שיש עדיין טרקיז, ואפילו אחד מהשחקנים הוא טרקי מושבע. לא ציפיתי לזה.
- מי הקפטן זו שאלה מרכזית במשחקי מסע בין-כוכבים. משום מה ערכת ההתחלה לא מפרטת מי הקפטן, אלא רק יש קצין ראשון. השארתי לבחירת השחקנים אם אחד מהם יהיה הקפטן או שזה יהיה דב"ש - הם בחרו שאחד מהם יהיה הקפטן, אבל אם זה היה דב"ש זה היה מרגיש ממש מוזר.
- באופן כללי, ערכת ההתחלה היא טובה, אבל יש דברים שמרגישים "חסרים" בהסברים ובמידע שיש בערכה. עוד סבב עריכה וסידור של ההסברים היה ממש משפר את המוצר.
בסך הכל היה אחלה סשן, והשיטה סיפקה את העבודה.
נהנתי הרבה יותר להנחות אותה מאשר משחק בודד שלי בקונאן לפני כמה שנים טובות. לא יודע אם הם שיפרו את השיטה מאז, אבל זה מרגיש הרבה יותר טוב.
- יצירת הדמויות היא ממש פשוטה, שניים מהשחקנים יצרו דמויות מבלי להתאמץ בכלל. מצד שני, נראה שאין ממש התקדמות מהירה ביכולות הדמויות.
- השיטה עצמה זורמת היטב ובמשחק בזום לא ממש הרגשנו במחסור או בצורך במכאניקה מיוחדת. מאוד מרוצה מהבחירה בשיטה הזו במקום להתעסק עם מבוכים ודרקונים למיניהם שבהם צריך רול20 או דברים מתאימים.
- לגלגל מתחת זה מעניין, אנחנו לא רגילים לזה וזה דורש מחשבה.
- למרות שמדובר לכאורה בשיטה נרטיבית, יש בה הרבה גלגולי קוביות. מה שמעניין זה המומנטום - הגלגול קוביה הוא פחות לקבוע בהכרח את ההצלחה, אלא יותר לאפשר לעשות דברים מיוחדים באמצעות מומנטום. למעשה זו המכאניקה העיקרית של השיטה, והזרימה של המומנטום של השחקנים והאיום של המנחה קובעת את אופי המשחק. למשל, אפשר להכריז על בדיקות שהן בקושי 0 - לא צריך הצלחות בשביל להצליח ברמה הבסיסית - אבל הצלחות נוספות מאפשרות לצבור מומנטום, שאיתו אפשר לבצע דברים נוספים.
לדוגמא, השחקנים לכדו רומולאן בסוף הקרב. במבוכים ודרקונים זה היה בדיקת איום וזה היה "משעמם". כאן הם יצליחו לחקור בלי בעיה (קושי 0) ואז הם יכולים לבחור להשקיע מומנטום כדי לגלות עוד מידע. זה מעביר את השליטה לשחקנים שזה מצוין.
- מסתבר שיש עדיין טרקיז, ואפילו אחד מהשחקנים הוא טרקי מושבע. לא ציפיתי לזה.
- מי הקפטן זו שאלה מרכזית במשחקי מסע בין-כוכבים. משום מה ערכת ההתחלה לא מפרטת מי הקפטן, אלא רק יש קצין ראשון. השארתי לבחירת השחקנים אם אחד מהם יהיה הקפטן או שזה יהיה דב"ש - הם בחרו שאחד מהם יהיה הקפטן, אבל אם זה היה דב"ש זה היה מרגיש ממש מוזר.
- באופן כללי, ערכת ההתחלה היא טובה, אבל יש דברים שמרגישים "חסרים" בהסברים ובמידע שיש בערכה. עוד סבב עריכה וסידור של ההסברים היה ממש משפר את המוצר.
בסך הכל היה אחלה סשן, והשיטה סיפקה את העבודה.
נהנתי הרבה יותר להנחות אותה מאשר משחק בודד שלי בקונאן לפני כמה שנים טובות. לא יודע אם הם שיפרו את השיטה מאז, אבל זה מרגיש הרבה יותר טוב.
)
