• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

"חבורת הרפתקנים" בעולם מודרני - אמינות והגיון

המפקד האלמוני

פונדקאי ותיק
כשמדברים על משחק בעולם בן זמננו (לצורך הדיון - מהמחצית השנייה של המאה העשרים ועד היום) שחקנים ומנחים שמגיעים מרקע של פנטזיה נתקלים בבעיה קטנה אך משמעותית. הרעיון של "חבורת הרפתקנים" שמסתובבת בעולם ונלחמת בכל מיני יריבים די לא קיים בימינו. כשיש לך גבולות, דרכונים, מסמכים מזהים, רשיונות נשק ונהיגה וכמובן הרבה שוטרים, הרפתקנים לוחמניים והרפתקאותיהם הם משהו שפותח מבזקי חדשות ומסדר את החבורה האמיצה בתא כלא במקרה הטוב ובתוך שקיות ניילון שחורה במקרה הפחות טוב.

אז, איך יוצאים להרפתקאות ומקימים חבורת הרפתקנים בעולם שלא ממש מותאם לכאלה?

אפשרות אחת, היא משחק עם אופי שונה - הדמויות יכולות להיות אנשי ארגונים ממשלתיים, אכיפת חוק או צבא, שפועלים במסגרת גדולה והיררכית. אם בעולם פנטזיה היית פושט עם החברים על ארמונו של המכשף מלוכלך-הזקן כדי להשיג את חפצי הקסם שלו, עכשיו אתה חלק מ"מבצע חנית נפטון" לחיסולו של בן-לאדן!
למה אני מדגיש פה שזה משחק עם אופי שונה? כי אם בעולם פנטזייה עם מכשפים מלוכלכי-זקן ההרפתקנים הם עצמאיים לגמרי, כאן מדובר במבצע שכולל עשרות אנשים מסביב, עם מודיעין, לוגיסטיקה, תכנון - כשמלבד הכוח בשטח יש המון כוחות מעטפת, חמ"לים, חפ"קים ועוד הרבה כאב ראש שרוב המנחים והשחקנים לא ממש רוצים להתעסק איתו או יודעים להתעסק איתו (למרות שבישראל, בניגוד לארצות אחרות, הסיכוי שמישהו בקבוצה היה מעורב בצורה כזו או אחרת בעניינים כאלה במציאות גדול יותר).

משחק מציאותי של מבצעים כאלה יכול להיות נהדר, אבל מה אם בכל זאת רצית אווירה של "חבורת הרפתקנים" בלי לדווח לאחור, בלי לנהל כוחות של עשרות דב"שים ובלי לקבל שינוי משימה בקשר?

כאן, יש כמה אפשרויות.

נתחיל מנקודת הנחה ראשונית - משחק מציאותי בעולם מודרני מתאר דברים שיכולים להיות ולא בהכרח קיימים. גם אם במציאות אין בתזמורת צה"ל יחידת ריגול סודית או שהמושג היחיד שלכם על מבצעי הקומנדו הבריטי בעיראק הוא ספר מפוקפק שאהוד על מלש"בים, אם אתם יכולים לדמיין שזה כתוב בעיתון - כנראה שזה מספיק אמין למשחק שלכם.

מבצעים מיוחדים: כמו שהזכרתי בהתחלה, מבצע מיוחד הוא אירוע מורכב שכולל הרבה אנשים. אבל במשחק שלכם, זה לא חייב להיות ככה. אולי ההרפתקה התחילה כמבצע מיוחד מהסוג הזה, אבל אז משהו השתבש לגמרי (מאובדן קשר עד נפילת טיל על החמ"ל שאחראי עליכם) ועכשיו הכוח שלכם (שיכול להיות שחלק גדול ממנו נהרג מה שמצמצם את מספר הדמויות לזה של חבורת הרפתקנים "קלאסית") צריך להסתדר לבד, למצוא בעלי ברית מקומיים (מה שמאפשר לגוון את החבורה) ולחזור הביתה בשלום או לבצע את המשימה נגד כל הסיכויים.

סוכנים חשאיים ומרגלים: כאן המטרה היא בעיקר לא להתגלות וה"הרפתקה" יכולה להיות באורך של מערכה שלמה ולא רק מבצע אחד. העצמאות של החבורה מאוד מתאימה כאן כי סוכן חשאי שמרבה ליצור קשר עם המפקדה הממונה עליו מסתכן בהיחשפות ותפיסה. הרבה סרטים וספרים מציגים מרגלים כפועלים בזהות בדויה ותחת סיפור כיסוי, מה שבעצם מייצר לנו משחק תפקידים בתוך משחק תפקידים. החשאיות שמאפיינת את הפעילות הזו במציאות, גם נותנת הרבה חופש פעולה למנחה - משימות, ארגונים, בכירים - את כל אלה אפשר להמציא גם בלי "להכין שיעורי בית". אם אפילו האמריקאי הסביר לא מכיר את מבנה קהילת המודיעין המסועפת של ארצו, אז תרגישו בנוח להמציא עוד כמה סוכנויות ולטעון שפשוט לא פורסם עליהן כלום מרוב שהן סודיות.


שוטרים ובלשים: דומה קצת למשחקי הסוכנים והמבצעים המיוחדים. שוטרים שייכים לארגון מסודר אבל יכולים לעבוד תחת מסווה או להחליט לכופף קצת את ההוראות של הממונים עליהם (סצנה נפוצה בסרטי פעולה משטרתיים, כולל הקטע של "תחזיר את התג") בעוד שבלשים פרטיים עובדים בצד האפור של החוק, לפעמים מסייעים לאוכפי החוק הרשמיים ולפעמים קצת עוברים על החוק בעצמם. חבורת הרפתקנים יכולה להיות סוכנות בילוש שלמה וכמו בסרטים ובספרים לחקור כל מיני תעלומות מרגשות ומסעירות - גם אם במציאות חוקרים פרטיים בעיקר מנהלים מעקבים משמימים אחרי נואפים למיניהם.

מאפיות וקרטלים: סדרות וסרטים על קרטל הסמים נהייו מאוד פופולאריות בעשור האחרון ופושעים ומעשיהם הרעים ריתקו את הציבור מאז שיש עיתונים. כאן ההרפתקאות מקבלות גוון אפל והדמויות הן לא בדיוק טיפוסים חיוביים, אבל אם יש מישהו שבאמת יכול לקנות נשק (בשוק השחור) וללכת לירות באויביו ברחוב כדי לקחת את אוצרותיהם כמו הרפתקן פנטזיה מודרני, אז הוא כנראה אחד מהטיפוסים האלה. מצד שני, אפשר גם לשחק ויג'ילנטים - אנשים שלוקחים את החוק לידיים ויוצאים להיפטר מהפושעים בעצמם.

טרור וגרילה: מצבאות שלמים ועד תאים של כמה פעילים בודדים, דמויות שבחרו בדרך הטרור והגרילה משתמשות בנשק נגד הממסד או מתחריהן בלי יותר מידי עכבות. בניגוד למשחק של מאפיות וקרטלים, משחק כזה לא בהכרח מציב את הדמויות בצד השלילי של עולם המערכה, כי כידוע לכל הטרוריסט של מישהו אחד הוא לוחם חופש של מישהו אחר.

מדינות כושלות: לבנון למשל. מדינות שבהן סמכות השלטון חלשה עד לא קיימת והאווירה הכללית היא של "מערב פרוע" בו כל דאלים גבר. כאן "הרפתקנות" במובן המוכר לנו ממשחקי פנטזייה היא מצב די נורמלי וחבורת ההרפתקנים שלכם בהחלט יכולה לפעול באופן עצמאי למדי תוך שהיא מתחמשת במגוון כלי משחית נגד אויביה. משחק באווירה כזו יכול להתאים גם לעולם פוסט-אפוקליפטי, או למשחק של מלחמת עולם שלישית עם שרידי יחידות צבאיות שנלחמות זו כנגד זו במערכה שאבדה כבר.

משחק מודרני לא חייב לכלול הרפתקנים והרפתקאות, הוא יכול להיות משחק עם אופי של אסטרטגיה וקבלת החלטות, אבל אם אתם ממש רוצים הרפתקנים מודרניים, יש דרך לעשות זאת בלי להתפשר על ה"מציאותיות" שלו. כמובן שאם עולם המשחק שלכם כולל מאפיינים של פנטזייה אורבנית, קונספירציות, חייזרים ומדע-מוזר, ההזדמנויות להרפתקאות ולהרפתקנים מתרחבות פי כמה.
 

BadBug

פונדקאי ותיק
מסכים עם הרבה ממה שאתה אומר, בתור שחקן/מנחה שהגיע בעיקר ממו"ד, קשה לשבור תבניות של התנהלות משחקי פנטזיה שהתגבשו לי בראש במשך עשרות שנים.
אני כן רוצה לאתגר את עצמי, בייחוד במשחקי חקירה בסגנון "קריאתו של קת'ולהו" שמעניינים אותי לאחרונה.
במו"ד העניינים יחסית פשוטים או ברורים (או לפחות עבורי נראים כך) - ישנה חבורה, ישנה משימה, מבוך (שיכול להיות הרבה דברים לצורך העניין), נכנסים, מבצעים משימה, השלכת וכו'.
כמובן שפישטתי את זה מאד ויש טקטיקות, אסטרטגיות, רולפליי מול מפלצות ונפסים ועוד ועוד.
אבל כשאני ניגש למשחק חקירה, אני מבין שיש פה מורכבות ל קטנה בתור מנחה, צריך להניח בזהירות שכבות של מידע ורמזים, להיות זהיר עם קרבות שהם משמעותית מעטים יותר וקטלניים יותר, המשקל של רולפליי הרבה יותר גדול והמשקל של עליה בדרגה ומכניקות התקדמות דמות הרבה פחות משמעותיות.

מצטער אם משכתי את הדיון לכיוון הזה, אבל זה מעסיק אותי מאד לאחרונה ונראה לי שגם די קשור.
 

uri.zev

פונדקאי מהשורה
בהתחשב בערמת ספרי המותחנים שנכתבים בעולם המודרני, אני לא כ"כ מבין מה הבעיה בצירת משחקי תפקידים "קלאסיים" לעולם הזה, במה ג'ק ריצ'ר שונה מדמות הלוחם שלי?
 

אני רק תשובה

פונדקאי ותיק
בוקר טוב, אני מסכים עם הדברים. אני משחק מעט מאוד במשחקים בזמן הווה או כמעט הווה ותמיד חייב להיות בהם טוויסט שונה, כמו Dresden files לדוגמה. לשחק מרגלים או חיילים בעולמנו שלנו כמו שהוא בלי שינוי (ואפילו אם זה כמעט הווה, כמו תקופת מלחה״ע) פחות עושה לי את זה.

וכשאני משחק במשחקים כאלו החלופה של ״אתם חברים בארגון סודי/ לא סודי״ היא המובילה אצלי. זה פותר בדיוק את הבעיה של חבורות בעידן המודרני ומעבר לזה משמש לי קרקע מצוינת להיכרות בין הדמויות במקום ״נפגשתם בבאר מחתרתי אפלולי באלנבי 6…״ (אלגוריה לפגישה הקלאסית בפונדק, כמובן, עם החריג שמישהו צריך להיות צלול כדי לנהוג חזרה 😬).
אגב, בהרבה מקרים זה גם נותן אחל׳ה פיתרון לזרעי הרפתקה, במיוחד בהתחלה.

בכלל, בתקופה האחרונה הדגש אצלנו הוא פחות על קמפיינים של מגה-עלילה כמו שהיינו עושים בעבר, אלא בעיקר הרפתקאות של משימות קצרות כאשר כל הרפתקאה היא לרוב משימה. זה כבר נובע מצוק העתים - כבר אין הרבה זמן למשחק, ובעסה שזה ככה… ואפילו זה משתלב יופי עם חברות בארגון - בכל פעם הארגון שולח אותך למשימה אחרת.
 

אלעד הן

פונדקאי ותיק
הטרופ של "הרפתקנים" באמת די שולי בז'אנרים שההתרחשות שלהם היא במציאות מודרנית סמי־ריאליסטית. אין מה "לחפש הרפתקנים" אלא למצוא את הטרופים שמתאימים לז'אנר.
ריגול, אגב, היה ז'אנר סמי פופולרי של משחקי תפקידים בשנות השמונים, כשל־TSR היה את המשחק Top Secret ול־Hero System היה את Danger International (ובטח היו עוד, אלה פשוט שמות שנתקלתי ביחסית הרבה התייחסויות לכך שאנשים באמת שיחקו בהם).
 

Envinyatar

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
הרפתקנים זה מושג שמתאים לעולמות מערכה/סוגי משחקים מסויימים. במשחקים דמויי שאדוראן זה פחות מתאים.
מצד שני, גם משחקים מודרניים שמבוססים על הרפתקאות בד"כ מציגים עולם שיש בו לפחות חלקים מסויימים שאין בהם יותר מדי חוק וסדר או רישום מסודר של אנשים - בין אם שכונות עוני עצומות שהחוק לא נוכח בהן; עולם צללים של מלחמות תאגידים שהמשטרה - אם קיימת - מעלימה ממנו עין; ואפילו מימדים אחרים (קסומים או טכנולוגיים). כך שאולי במקום הרפתקנים אלו יהיו 'רצי צללים' או משהו שמוטה קצת אחרת, אבל לפחות חלק מהקונספט הבסיסי ישאר.

נ.ב: אני אישית פחות מחבב מערכות שבהן דמויות השחקן קשורות בקשר קשיח לארגון מסודר כזה או אחר. אני מוצא את זה מאד מגביל מבחינה סיפורית ולפעמים גם מכאנית.
 

אני רק תשובה

פונדקאי ותיק
אני דווקא מצאתי שמכאנית יש הרבה מה לעשות עם ארגונים, במיוחד בין ההרפתקאות.
ואני רק רוצה לציין שזה לא חייב להיות מסגרת של ״ארגון ממוסד״. גם שייכות לקהילה מסוימת מאוד יכולה לעשות את העבודה, למשל משחק גארו בעולם האפלה בו הדמויות משתייכות לשבט מסוים או לאזור מסוים בו יש היררכיה קבוצתית.
 

המפקד האלמוני

פונדקאי ותיק
במה ג'ק ריצ'ר שונה מדמות הלוחם שלי?
לא ממש מכיר אותו, אבל הוא כנראה לא שונה מאוד כשם שרמבו הוא לוחם מו"ד עתיר נק"פ. אבל האם יש להם חבורה?
משחק של מותחן/סרט פעולה, הוא גם דרך לשחק משחק עם אווירת הרפתקנים הרואיים בסביבה מודרנית.

לשחק מרגלים או חיילים בעולמנו שלנו כמו שהוא בלי שינוי (ואפילו אם זה כמעט הווה, כמו תקופת מלחה״ע) פחות עושה לי את זה.
לאחרונה אני תוהה איך משחק כזה יהיה, אבל לא חושב שיש לי סבלנות להנחות אחד כזה בעצמי. אבל לתהות באינטרנט תמיד אפשר :)

אבל כשאני ניגש למשחק חקירה, אני מבין שיש פה מורכבות ל קטנה בתור מנחה, צריך להניח בזהירות שכבות של מידע ורמזים,
זה דיון מאוד מעניין, אז שווה לפתוח לו פתיל נפרד כדי שיקבל את תשומת הלב הראויה.

זה משתלב יופי עם חברות בארגון - בכל פעם הארגון שולח אותך למשימה אחרת.
לא רק זה, צורה כזו של משחק יכולה לאפשר גם גמישות בהרכב החבורה אם יש לך שחקנים שלא תמיד יכולים להגיע לכל סשן.

אין מה "לחפש הרפתקנים" אלא למצוא את הטרופים שמתאימים לז'אנר.
ברור, אבל אם בכל זאת רוצים לשחק עם הרפתקנים, מעניין לחשוב איך לעשות את זה בצורה אמינה והגיונית לא?

במשחקים דמויי שאדוראן זה פחות מתאים.
משחקי סייברפאנק בכללי, יכולים להכיל אלמנטים של "מדינות כושלות", "טרור וגרילה" ו"מאפיות וקרטלים" מול "שוטרים ובלשים" בתור סביבת הפעילות שמוכרת לנו מאוד מספרים וסרטים בז'אנר (בלייד ראנר, סתם קופץ לי לראש). אבל דווקא שאדוראן, שהוא שילוב חריג של סייברפאנק ופנטזיה, נראה לי מאוד מתאים למשחק של חבורות והרפתקנים - רצי הצללים הם הרפתקנים עצמאיים בסופו של דבר והמשחק מכוון במוצהר לאווירה של "מו"ד עם אינטרנט ורובים אוטומטיים".
 

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
דיון מעניין. להיות הרפתקן זה גם עניין יקר. קראתי פעם על מישהו שעבד באפגניסטן והתרושש מכל העסק.

ג'ק ריצ'ר הוא דמות של אביר נודד על רקע ארצות הברית של ימינו. לא יצא לי לקרוא את הספרים שלו לעומק אבל זה בערך הקונספט של הדמות שלו. הוא היה פעם שוטר צבאי ושם הוא, ככל הנראה, רכש את הכשרתו.

מה עם חברות שכירי החרב למיניהן שצצות כמו פטריות אחרי הגשם בעשרים השנה האחרונות?

הבעיה שהצגת רלבנטית לכל חבורה שפועלת ברקע של חברה מתורבתת עם משמר עיר מתפקד. העולם המודרני הוא לא הפעם הראשונה שיש חוק וסדר ברחובות.
 

המפקד האלמוני

פונדקאי ותיק
כשאני חושב על זה, אז בשנות השמונים היו כמה וכמה סדרות פעולה שהציגו חבורת גיבורים בהווה (האייטיז) או בעתיד הקרוב (ניינטיז..) שהיו מעורבים בהרפתקאות כאלה ואחרות.

למשל:

צוות לעניין (The A-Team)- ארבעה גברים יוצאי יחידות מובחרות עם מכונית טרנזיט שחיים כשכירי חרב מחוץ לחוק לאחר שהואשמו בפשע שלא ביצעו. הם עוזרים לכל מיני מסכנים ופותרים בעיות תמורת המחיר הנכון (או פרו-בונו כדי לעזור לחלשים) בעודם מתחמקים מהמשטרה הצבאית!


שומר הדרכים (The Highwayman) - סדרה זניחה של עונה אחת, שמציגה את העתיד האפלולי והמסוכן של שנת 1992 העתידנית. באזורי הספר חסרי החוק של ארצות הברית, מסתובבים להם שומרי הדרכים ומשליטים סדר כמו מרשלים במערב הפרוע - שומרי הדרכים בהם עוסקת הסדרה הם שני ערסים בבגדי עור החמושים במגוון כלי משחית, אבל הקטע הבאמת מיוחד שלהם הוא משאיות ההייטק המגניבות והמאובזרות שלהם, שהקבינה של אחת מהן גם יכולה להיתנתק ולהפוך למסוק!


זאב מעופף (Airwolf) - טייס וכמה חברים שמים את ידיהם על מסוק מאוד משוכלל, שעושה דברים שמסוקים בכלל לא אמורים לעשות כמו לטוס במהירות על קולית. במקום להחזיר אותו לממשל האמריקאי, הם מחביאים אותו בהר געש כבוי ועושים כל מיני משימות עבור איזו סוכנות משנה חשודה של ה-CIA שלפעמים עוזרת להם ולפעמים מפריעה להם.

 
עריכה אחרונה:

אני רק תשובה

פונדקאי ותיק
הדיון הזה מזכיר לי שבחופש הגדול ראיתי את הסרט של מפרץ ההרפתקאות עם ילדיי, ושם יש קטע שנהג משאית עומד ליפול מגשר. הדבר הראשון שהוא צועק זה ״קראו למשטרה! או למכבי האש!״. הגיוני, בסך הכל. אבל עוברי האורח מסבירים לו: ״פה זה מפרץ ההרפתקאות, כאן אנחנו קוראים ליחידת החילוץ״.

חבורות הרפתקנים של מו״ד תמיד הזכירו לי סוג של יחידת החילוץ, מעין ״פותרי הבעיות״ השכונתיים/ ארציים/ כלל עולמיים.
 

המפקד האלמוני

פונדקאי ותיק
יחידת החילוץ.. הם די מתרחקים מהקונספט של "אמין והגיוני" - מילא הקטע שהם כלבים, אבל עולם המערכה של מפרץ ההרפתקאות נראה כמו מקום שכל המבוגרים בו חדלי-אישים או רפי שכל. ראש העיר שמתקשרת עם תרנגולת - לא ברור איך היא קיבלה את אמון הציבור. או הקפטן טורבוט - איש ים כושל מאין כמוהו שכל הפלגותיו מסתכמות באסון.
 

dragonian

פונדקאי ותיק
יחידת החילוץ.. הם די מתרחקים מהקונספט של "אמין והגיוני" - מילא הקטע שהם כלבים, אבל עולם המערכה של מפרץ ההרפתקאות נראה כמו מקום שכל המבוגרים בו חדלי-אישים או רפי שכל. ראש העיר שמתקשרת עם תרנגולת - לא ברור איך היא קיבלה את אמון הציבור. או הקפטן טורבוט - איש ים כושל מאין כמוהו שכל הפלגותיו מסתכמות באסון.
כי במפרץ ה"סדר והמופת" אין עבודה לגיבורים.
 

המפקד האלמוני

פונדקאי ותיק
כי במפרץ ה"סדר והמופת" אין עבודה לגיבורים
כן... אבל איכשהו מוזר שיש שם ילד עם רשיון נהיגה ונדל"ן וכלי רכב, שיט וטיס הייטקיים בשווי תקציב הביטחון של מדינה אירופית ממוצעת ומידי פעם יש שם ילדה עם רשיון טיס שמטיסה מטוס אווירובטי, בזמן שהמבוגרים שם מעוררים תהייה אם הם מסוגלים לנשום וללכת באותו זמן.
 

TheKnightWhosaidKnit

פונדקאי ותיק
נאמר כבר ב"אוף ליין", ואולי זה טיפה פוטסמודרניסטי, אבל אם חושבים שהתפקיד של הדמויות הוא "לחקור" ולא "לפתור בעיה", אתה לגמרי יכול לבנות חבורה של שדרית טלוויזיה ( מי אמר אפריל אוניל ?), הצלם שלה, נהג רכב ועוד שניים שלושה אנשים בתפקידים שונים שמחפשים את הכתבה הבאה שלהם.
 
Top Bottom