• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ויהי חושך- עץ משחק (מו"ד 5) 4/4 - נסגר

ג'ול מגלגלת עיניים. היא מביטה אל דו' ומהנהנת, כאילו לומר שהיא תדאג להכניס אותו אחריה. "בסדר גמור. תהיה חברותי עם שומר הראש שלי, בסדר, יקירי? אל תדאג, הוא לא נושך." ג'ול אומרת, ומבלי לחכות לתשובה נדחפת בין הבריונים ונכנסת לבניין.
 
כמה פעמים אנשים מתו בגלל שהם בחרו להתפצל משאר החברים שלהם? יותר מידי, ראיתי אותם. מלאי ביטחון, מלאי אומץ. נכנסים לתוך לוע האריות ומקווים לצאת משם בחיים.
מי יודע כבר מה יהיה על ג'ול?

הבירונים נותנים לג'ול לעבור, והיא נכנסת לבניין קטן ודו קומתי, נראה שהקומה הראשנה הייתה אמורה להיות מטבחון וסלון מאוחדים עם חדר עבודה. הדרך לקומה השנייה היא דרך גרם מדרגות קצרצר שנמצא לא רחוק ממנה.
המקום מסריח מדם, היא כמעט מרגישה שהיא מאבדת שליטה מרוב הריחות, היא לא הריחה דם כזה בכל החיים שלה.
 
אנור סורק את החדר, מחפש מבחנות דם ואולי עותק של המחקר של הפרופסור. הוא לא מתכנן לבדוק אותם ברגע זה, אבל אם ייתפנה מאוחר יותר הוא יישמח לחקור אותם.

meta
חקירה עם ייתרון- 10+4=14
אם אנור לא מוצא כלום מבחינתי אפשר להתקדם
 
מעבר למבחנות הדם שהוא מוצא במגירה של הפרוספור הבר מינן, אנור מצליח למצוא כמה מחברות של הפרופסור. אין לו זמן לקורא אותן לעומק כרגע.

החדר דומם לאחר החיפוש שלכם, כנראה ממתין לדעת לאן תמשיכו מפה.
 
דו' מהנהן בשקט כאשר ג'ול נכנסת. הוא מחכה לראות מה השומרים עושים, ובינתיים נשען על הקיר עם גבו. "זאת הברונית צ'מברליין בשבילכם - היא דמות חשובה למדי, רק אתמול היא פגשה את הברון בכבודו ובעצמו. גם מעסיקה לא רעה - למרות שיש לה נטיה לעשות קטעים כאלה והמשפחה שלה תאשים אותי אם משהו יקרה. סיגריה?" הוא אומר. הוא שולח יד לכיס, מוציא חבילה ומציע לשומרים סביבו לפני שהוא מצית אחת לעצמו.
 
"אם סיימנו פה אני מניח שהיעד הבא שלנו זו הספרייה." קאליון אומר, יודע שביכולתם לנסות למצוא פרופסור אחר, אבל מעדיף להתרחק מהגופה לפני שהם יחזרו לחפש את המידע לשמו הם הגיעו לאוניברסיטה.
 
איך מגדירים שעמום?
זה מחשבה שלבטח עולו במוחו הקודח של ד'ו, בעיקר כי אין לו דבר או חצי דבר לעשות. האנשים לא משתפים פעולה עם הסיגריה שלו, ולא נראה שדליקה פתאומית עומדת להתחרש בזמן הקרוב.
האם דו' מחכה בסבלנות?

אני לא אוהב את זה. אומר הקול בראשה של ג'ול בעודה צועדת במדרגות מעלה, היא מגיעה לחדרון קטן שמכיל גם כמויות דם לא שפוית. החדר הוא פשוט הר של ארגזים זרוקים אחד על השני שמכילים בקבוקני דם.
במרכז החדר, יושב לו בחור מבוגר על כיסא גלגלים, הוא עם גבו לג'ול, אבל כבר עכשיו היא יכולה להניח שהבחור יושן. היא שומעת את המלמלוים שלו כבר ממרחק. "שלי.... שלי...."

אתם מעדיפים להשאיר את הגופה למישהו אחר, ויוצאים לעבר הספרייה של הפקולטה. אחרי ירידה של קמה קומות במעלית אתם מגיעים לקומה שהכותרת שלה היא "ספרייה, אבידות ומצאיות, חדר הדפסה." וצועדים פנימה.
הדבר הראשון שאתם מרגישים זה השקט, ללא ספק לחש כלשהו מונע מאנשים לדבר בעוצמה רבה יותר מלחישות, השמועה אומרת שלפני שהלחש הזה הוטל, היה לספרניות סמכות להוציא להורג סטודנטים רועשים ללא משפט.

לא רחוק מהמעלית ישנו דלפק כניסה, ספרן וספרינית צעירים יושבים לצד הדלפק ומחתימים ספרים בדממה שמשרה יראת כבוד. אין ממש שילוט שמכווין אתכם לחלק מסויים בספריה, ונראה שהיא די גדולה מכדי לכסות אותה ללא הדרכה.
 
קאליון מהסס כמה רגעים בתהייה אם לתת לאנור להוביל מאחר ונבירה בספרים אינה מהתחומים שהוא מצטיין בהם, אך מחליט שכל עוד הם מדברים עם הפקידים זה לא אמור להפריע יותר מדי. לכן, כשהם מגיעים לדלפק הכניסה הוא פונה לעבר אחד מהספרנים בחיוך ידידותי ולחישה "שלום, אנחנו מחפשים כמה ספרים ותהינו אפ אתם יוכלים לעזור לנו או להפנות אותנו לעבר הספרנים שיכולים?"
 
לרוב, צריך משהו רציני בהרבה מסתם עמידה במקום כדי לשעמם את דו' - בסופו של דבר, הוא שימש כשומר של השיירה במשך תקופות זמן ארוכות בהן הוא עמד ללא מעש ואפילו בלי מישהו לדבר איתו. לפחות מאז שהוא הכיר בכך שרזיאל מדבר איתו הוא לעולם לא היה יותר לבד. אולם מאחר ולרוב רזיאל מדבר איתו רק כאשר ממש אין אף אחד בסביבה, הוא מחליט שזה הזמן לנסות לשעשע את עצמו מעט ולנסות להחדיר חרדת מלאך בעוברים ובשבים. הוא מתרכז מעט וממלמל בשקט תפילה לרזיאל מאחורי היד המגנה על הסיגריה שבפיו מהרוח. הוא בוחר בצורה אקראית למדי מעבר בין שני מבנים בצד השני מהיכן שהוא כרגע, וגורם לרעם אדיר להישמע מביניהם. מייד לאחר מכן, הוא ממשיך למלמל וגורם לאדמה לרעוד מעט בכל הסביבה בצורה עדינה.
Meta

מטיל Thaumatuegy פעמיים
 
"באיזה נושא?" שואל אחד הפסרנים בקול לא ידידותי במיוחד.

האנשים שנמצאים באיזור מתחילים להיראות עצבניים, חלק מהם הולכים לבדוק את מקור הרעש. משאירים רק שני אנשים ואת הבחור שידברתם איתו קודם לשמור.
 
"הספרים?" קאליון מבולבל לרגע מהשאלה, מכיוון שתחילה הוא חשב שהספרן מתכוון לעזרה, אבל הוא מתגבר על הבלבול שלו וחוזר לטון הידידותי, "כמו שהתחלתי לומר, אנחנו מחפשים כמה ספרים בנושאים שונים. תחילה, יש לנו פגישה עם פרופסור טורבאץ בשבוע הבא והיינו רוצים להרשים אותו, אתה יכול לומר לי מה הם הספרים האחרונים שהוא חקר או לקח מהספרייה?"
"שנית, אנחנו מחפשים ספרים על התקופה ממש לפני המלחמה, משהו שמזכיר את הסיוט, אולי." קליון ממשיך בבקשות שלו, מקווה שהנושא לא ימשוך תשומת לב מיוחדת.
"והנושא השלישי, הוא קסמי דם, ההיסטוריה שלהם ליתר דיוק."
 
דו' לא מגיב ממש להמולה סביבו. הוא ממלמל בשנית מאחורי הסיגריה בעודו קורא בשנית לעזרת המלאך. לאחר מספר שניות, מופיעה סמוך למקור הרעש דמות אדם עשויה מאור טהור. הוא ממלמל כמה דברים נוספים ובוחר חלון פתוח אקראי אשר נטרק בחוזקה. Meta
מטיל Dancing Lights ושוב Thaumaturgy
 
הספרן מקשיב בשקט ושולף כמה כרטיסיות. "אני מנוע מלמסור לכם מידע חברי פקולטה." הוא אומר, לא ברור אם הוא קנה את מה שקאליון אומר או לא, אבל יכול להיות שבאמת לחוקרים יש איזה חסינות על מידע. "אני מניח שאתם יודעים שמידע על הסיוט הוא די אסור ואין יותר מידי חוקרים רבים שעוסקים בנושא." הוא מתחיל. "אבל הספר הזה." הוא מעביר לכם כרטיסייה עם פרטי מדף ואגף "מכיל חלק מהדוחות הרפואים של האנשים שנחכו בסיוט בזמנו. הרבה מאוד מצונזר אבל זה הכי קרוב שאני יכול לספק לכם." הוא אומר. ומלמל משהו על כך שנמאס לו מכל האנשים שבטוחים שהם יצליחו להרשים מישהו עם מידע על הסיוט. "בכל מקרה, לסאנגרומאניסה יש פחות או יותר אגף שלם בחלק של האקדמיה המלכותית לקסם." הוא מעביר לכם כרטיסייה נוספת. "פשוט תיקחו משם ספר, הוא כנראה יכיל את המידע שאתם מחפשים בצורה כזו או אחרת." הוא מציע.
"אגב," הוא אומר אחרי מבט מהיר על התגים שקיבלתם בכניסה. "אני מחוייב לציין שאסור לכם להוציא ספרים מהספרייה, אתם לא סטודנטים ואין לכם יכולת להשאיל ספרים. אנא מכם, אני לא רוצה לנקות את מה שישאר מכם אם תנסו להוציא ספר. יש איזור לקריאה ואתם מוזמנים לבולת בו עד שעת הסגירה."


אחד האנשים נבהל, וצועק שלא משלמים לו מספיק בשביל זה, אבל הבחור שג'ול הקסימה קודם נראה קצת יותר בטוח בעצמו, הוא זורק אבן על הדמות המוארת, "זה בסך הכל אורות." הוא אומר אחרי ששום דבר מיוחד לא קורה.
 
נו באמת, אתה לא אוהב שום דבר. תשתחרר קצת, דודי היקר. אני בטוחה שאם היית מחוץ לחרב היית שמח כמו ילד להיות בחדר מלא בדם.
ג'ול אומרת לזארקאן. היא ניגשת בזריזות לאיש הזקן ומניחה יד על כתפו. "תתעורר, סבא. אנחנו צריכים לדבר."
 
עריכה אחרונה:
כאשר ג'ול מעירה את האיש הזקן, היא יכולה להבחין בכמה דברים.
הדבר הראשון הוא רגליו, נראה שהם ספק רוסקו ספק נמרסו על ידי משהו, הן מכוסות תחבושות ועולה מהן ריח נוראי.
הדבר השני שהיא שמה לב הוא לרובה הגדול שנח לרגלו, היא די בטוחה שזה רובה מתקופת מרד הזאבים. זה נשק מתקדם שלא אמור להיות נגיש בשוק ושייך לצבא.
היזהרי נשמע הקול בראשה, אבל היא עסוקה בלשמוע את הזקן צועק "דם!, הרחבות יצבעו באדום!" כאשר הוא מרים את הרובה שלו ויורה שלוש פעמים לעבר ג'ול.
META
3 יריות
18, 20 ו22 בהתאמה (אני מניח שהכל פגע)
9 נזק סה"כ.


אתה שומע רעש נפץ חזק כאשר שלוש קליעים נורים מתוך הבניין שאליו ג'ול נכנסה. אתה לא חושב שיצא לך לשמוע נשק שיורה בקצב כזה. יש לך רגע בודד לעשות משהו לפני שהשומרים בחוץ יפעלו.
 
שלושת הקליעים פוגעים בצד של ג'ול והיא נופלת על הרצפה, כמעט נהרגת במקום. היא מקללת בחריפות את הזקן. "אתה משוגע לגמרי, זקן?! תניח את הרובה לפני שתהרוג אותי!" היא מנסה להרים את ידייה בניסיון להרגיע את האיש לפני שישחרר עוד קליע.

META
שכנוע: 9+5=14
 
דו' לא מהסס לרגע - הוא מגיב כפי שהוא מגיב לכל התקפה (דמיונית או אמיתית) עליו או על בני בריתו - הסתערות היישר אל מקור הסכנה. הוא מסתער אל תוך הבניין על פני השומרים ורץ אל מקור הרעש, שולף את נשקו וממלמל לרזיאל שייתן לו את העצבים להתמודד עם אצילות שחושבות שהן יודעות יותר מכפי שהן יודעות.
 
אני משאיר אתכם לבד לרגע וזה מה שאתם עושים? ג'ול נכנסת לתוך בניין בשטח היותר מסוכן של הסינטדל, ומצפה מהעולם להתנהג כרגיל? או אולי דו' שהיה עסוק בלשגע את כל תושבי האיזור ולצפה שהכל יהיה מתוקן וכרגיל? קאליון ואנור נמצאים עכשיו בספרייה, הם לא מסכנים את החיים שלהם בהחלטות פזיזות.
אם רק הייתם שומעים אותי.....

דו' נדחק מבעד לבריונים המבולבלים בחוץ, הוא נכנס לבית שמצחין מדם. דו' נתקל כבר בדברים מצחינים, הבית הזה נמצא איפשהו בעשרייה המובילה.
מראש גרם מדרגות קצר, הוא מסוגל לשמוע את ג'ול צועקת על מישהו ושואלת אותו עם הוא משוגע, הוא כנראה זקן כי היא קראה לו זקן.

ג'ול מהצד השני מסוגלת לראות את דו נכנס לתוך הבניין ולעמוד בתחתית המדרגות. המבט הראשון שלה הוא כנראה על הדרו, המבט השני שלה הוא לעבר הזקן שכרגע מתמודד עם מה שהוא ללא ספק מעצור בנשק, המילים שלה נפלו על אוזניים ערלות. בעיקר כי אנשים זקנים עם נשק אוטמטי בבית מלא דם נוטים להיות משוגעים לגמרי. בעיקר אם הם יורים ללא הכוונה.
 
חזרה
Top