במבט לאחור, אני מעט סקרן לדעת מה היה בפגישה ההיא בקרון, יכול להיות שהסיפור היה משתנה אם הייתי נוכח בה, אבל כעת שניכם יוצאים לחלק הבא של יום העבודה הזה, ועוד בחיפוש אחר סוחר דם.
החזרה לתחנת הרכבת לא מרגשת במיוחד, אתם זקוקים לקחת את אחד הקווים של הטבעת השביעית על מנת להגיע למקום בו מר דו' סיפר לכם על הסוחר, אחרת למה אתם באים לכאן בכלל?
הרכבת עדיין עמוסה באותה צורה בה הייתה עמוסה קודם, הכייסים בדיוק סיימו משמרת וחבורת כייסים אחרים עוברת תדרוך על ידי הרב כייס המקומי. והגמד חמור הסבר יושב על הספסל היחידי בתחנה במבט בוחן, מעשן סיגר בידו שאתם לא בטוחים מעין הגיע קודם לכן. למזלכם, אתם לא מבלים זמן רב בתחנה בעוד נשמע קולו של הגובלין שמעדכן שהרכבת שאיחרה לתחנה לפני שעה מגיעה כרגע לרציף, מה שמקנה לכם את ההבנה הנהדרת שלא תצטרכו לחכות כאן עד שהרכבת שלכם תסיים לאחר, הספקתם להגיע לזמן האיחור של הרכבת הקודמת.
חצי שעה נסיעה לא נוחה מאוחרת יותר מורידה אתכם בנקודת ההורדה של הרכבת, לקרוא למקום תחנה יהיה שקול ללקורא לגובולין דמות שחקן, מישהו בטח חשב שזה יהיה רעיון טוב מתישהו ומהיר להתחרט על זה בצורה כזו או אחרת.
נקודות הרודה משתמשות ברכבות קטנות יותר וזולות יותר שנוסעות במעגל סביב הטבעת. המסילות שלהן קטנות יותר והן לא מתחרות ברכבות הרצינות או בתחנות הרכבת הפנימיות יותר. מדובר פשוט מה שהייתם מגדירים כפיסת רחוב מוגבעת יותר עם שלט שמורה לך להסתכל לשני הצדדים אחרי שאתה נדרס על ידי הרכבת. הקובולד שרשם את השלט חשב שזה נכון, הבחור שתלה אותו חשב שזה מצחיק.
אתם מגיעים לאיזור עירוני קטן, הרבה מבני דירות ומחסנים קטנים, ילדים קטנים רצים יחיפים ברחבות, פועלי מהאימרפיוס נעים בין המשמרות שלהם, ואנשים חסרי מעש יושבעים בצידי הרחוב ומסתכלים עליכם. אתם מראה חריג באיזור הזה, שבו מי שמגיע אמור להיות עני נואש או נואש מכדי להיות עני, לשמות רחוב וכתובת אין פה באמת משמעות, וההוראות של מר דו' מסוגלות להביא אתכם עד לפה, אבל אתם נמצאים ברחוב עם לפחות עשרה בתים שלבטח מחולקים לכמות גדולה של דירות, אתם תצטרכו להתאמץ כדי למצוא את הסוחר שאתם מחפשים.