• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ויהי חושך- עץ משחק (מו"ד 5) 4/4 - נסגר

"בוודאי שזאת אני. למה, קיווית להתחתן איתי? כי אני בעניין..." ג'ול נותנת לבחורה להחוויר עוד קצת ואז אומרת "לא, לא, אני צוחקת כמובן, יקירה. תשמעי, אני הולכת לומר שלום לכמה חברים, שימרו לי על הכסא, בסדר? היה נעים מאוד להתעדכן איתך, אממ... דיאנה." ג'ול זורקת שם של בת אצולה שנראה לה ששמעה פעם ובלי לחכות לתשובה לוקחת את החרב שלה וקמה מהשולחן. טוב, עכשיו אנחנו יודעים מה מטרת הנשף הזה. זה עדיין לא מסביר למה הוזמנתי לכאן, אלא אם גברת דיאנה שם איכשהו צדקה וברון החטאים החליט לחתן אותי נגד רצוני. אני בטוחה שזה ישמח אותך מאוד אם זה המצב... ג'ול אומרת לזארקאן, ובנתיים מנסה לסרוק את החדר, מחפשת שולחנות עם אנשים מעניינים יותר שאולי יוכלו לספק לה יותר פרטים.

META
הבחנה: 11+1=12
 
במבט מהיר על השולחנות את מזהה 3 שולחנות שיכולים להיות מיוחדים, שולחן אחד כולל 9 דרו ובן אנוש אחד הוא ללא ספק יושן, מה שמרגיש מעט חריג בהתחשב בנסיבות, שולחן אחר מכיל 8 ערפדים, חצי אלף ובן אנוש שבדויק טורף אוכל מהצלחת שחצי האלף הציג לו. ואת רואה שולחן שכמעט כולם בו אצילים, חוץ ממישהו שהוא לחלוטין עבד מהאימפריוס.

האיש תופס את הצלחת של דו' וגורר אותה אליו בחוזקה, הוא כמעט לא שם לב בכלל שחצי הדרו שם ומציע לו את האוכל, מהרגע שהוא ראה אוכל מול הפנים הוא נמלא בדעתו לקחת אותו. אתה שומע את הערפדים ממלמלים תגובות של גואל

אחד הדרו נע מעט הצידה כדי לבחון לעומק, "לא, לא נראה ככה." הוא מוסיף, "יש לו ריח קצת רע והוא בבירור לא התגנדר לאירוע, אבל אני לא רואה קעקוע."
 
"נעים להכיר, סואליל אדוני." הוא באמת מקושר במידה כזו או אחרת. יכול להיות שהוא ההזדמנות שלי להגיע למישהו באימפריוס. אנור מנסה לחייך אליו בנחמדות, אבל הפנים שלו מביעות בעיקר חשש. "אני רואה שאתה מכיר פה הרבה אנשים. תהיתי אם תוכל אולי לקשר אותי לאחד מהכהנים של האימפריוס שנמצאים פה באירוע."
 
"פשוט חוצפה" אומרת אחת הערפדות בעוד האחרים נגעלים בגלוי מבן האנוש, "ברברי." היא פולטת מפיה בעודו ממשיך לבלוס

"הא, מתגעגע הבייתה?" הוא שואל במעט בוז, "מצטער ילד, אני לא מכיר אנשים כאלה, יש לנו סוחרי עבדים שדואגים לקנות אנשים כמוך ולהביא אותם לעבוד אצלנו, אנחנו לא מתעסקים עם אנשי הלטאה שלכם." הוא אומר. שאר האנשים בשולחן ממשיכים לדבר אחד עם השני, ואתה חושב שאחד מהם עסוק כל הזמן בלהתסכל על התכשיטים של האחרים.

"לא חריג עד כדי כך." אומר אחד מהם, "שמעתי על קבוצות עם בני אנוש, הם לא שורדים הרבה זמן אבל יש כאלה שמתחברים אלהים, אומרים שהחיים הקצרים שלהם גורמים להם להינות יותר מהחיים או משהו."
 
"אני מודה שרק שמעתי את השם, אבל גרגרנות אינה אחת משבעת חטאי הברון? כי נראה לי שזו הדרך המושלמת לתאר את הבחור כאן... אולי זו תפיסה פשטנית מעט, אבל האם אין מצב שזה הוא?" דו' שואל על סמך אינסטינקט - משהו בבחור חשוד לו מאוד, בעיקר לאור העובדה שלא סביר שבחור כה גס רוח הוזמן ולא סולק. לאור תפיסה זו, הוא בוחן את השולחנות האחרים מסביב בחיפוש אחר אנשים שלא מתאימים לשכניהם לשולחן באופן בולט בניסיון למצוא כאלו שמתנהגים בצורה לא רגילה.
Meta
Perception על השולחנות הקרובים: 14+3=17
 
"חבל. אתה יודע, יש לי משפחה שם, באימפריוס. קיוויתי שאולי אוכל לדאוג שיביאו אותם לעבוד כאן." זה עשוי להיות מסובך יותר ממה שתכננתי. למה ציפיתי, לבוא לכאן בלי תוכנית מוגדרת? זה לא משנה עכשיו. זה לא שהיה לי איך להתכונן. אנור סוקר במבטו את האורחים בנשף, תחילה את אלו שיושבים בשולחן שלו ואז את אלו שבשולחנות האחרים. אולי אחד מהם יוכל לעזור לו.
 
ג'ול מרימה גבה בשעשוע. יחסית לנשף שאורגן על ידי הברון עצמו, יש כמות מפתיעה של מוזרים כאן הלילה. אולי זה לא צריך להפתיע אותי, בהתחשב שאנחנו כאן. היא מעיפה מבט בגבר שנרדם ובגבר שטורף מהצלחת, אך מחליטה שדווקא האדם הכי מוזר בנוף הוא העבד מהאימפריוס. למה לעזאזל עבד מוזמן לנשף של האצולה? משהו מסריח קורה כאן הלילה, מסריח יותר משהיא חשבה, והיא הולכת לרדת לשורש העניין.
ג'ול ניגשת לכיוון השולחן עם העבד, לוקחת כיסא פנוי מאחד השולחנות באזור ומיד מתיישבת. "ערב טוב, גבירותיי, רבותיי." היא מהנהנת לאצילים בשולחן כאילו הרגע הגיעה לנשף, ואז נועצת מבט בעבד האימפריוס, מנסה להבין איך הוא מרגיש לשבת בקרב אצולה.

META
אבחנה: 19+1=20
 
אנור מתכנן להביט בשאר יושבי השולחן כאשר דמות נוספת מתקרבת לשולחן ומתיישבת לאחר היא גוררת כיסא פנוי משולחן אחר, "ערב טוב, גבירותיי, רבותיי." אומרת ג'ול ומהנהת לעבר כל מי שישוב בשולחן, ואז עוברת להביט באנור, מי שנראה כמו עבד מהאימפריוס
OUT
ליזי וד"ר נפגשתם, תתארו אחד את השני וכו'.

בעוד שג'ול מנסה לקרוא את העבד, היא מבחנה שאחד מיושבי השולחן, ללא ספק דמוי אדם כזה או אחר סוקר את כל מי שנמצא בו, וכעת גם אותה בעיניים הירוקות שלו, היא חושבת שוא מסתכל על תכשיטים ודברים יקרים בעיקר במבט מלא קנאה

"בעיקר מאומצים." עונה מישהו, "כל מיני חברה שהיו צעירים כשהשיירה פגשה בהם והאחראים החליטו לאמץ אותם במקום להשאיר אותם למות."

דו'טבקוס מעביר מבט מהיר בשאר השולחנות, הוא חושב שהוא רואה מישהו ישן עמוק בשולחן של הדרו, הוא שם למישהי שכרגע לקחה כיסא פנוי והתשיבבה בשולחן ליד עבד מהאימפריוס, אבל הוא לא שם לב לדברים אחרים.
חלק מהעפרדים מרימים את ידיהם לעבר הפה כדי להסתיר את הבהלה שלהם, עצם המחשבה שהם צחקו על משיהו שהוא אולי חטא מטרידה אותם מאוד
אבל אחד מהם רק צוחק בקול, "בדיחה טובה." הוא אומר, "בסך הכל מדובר באחד הפראים, כמו שהשוביו אותנו איתך, בטח הושיבו אותנו איתו"
 
דו'טבקוס מחליט להתעלם מהזלזול כלפיו המגולם בדברי הערפד. "ומה דעתך לגבי הבחור שם שישן בזמן שאנשים סביבו מדברים וסועדים? זו חוצפה לא פחות אולם גם כאן מדובר בהתנהגות מזלזלת שמתאימה לאחד מחטאי הברון." הוא אומר ומחווה בראשו לעבר האדם שישן בשולחן הדרו.
 
הבחורה שמתיישבת בשולחן היא ללא ספק בת אצולה ולא שונה יותר מדי משאר האצילים שיושבים כאן במבט ראשון. הניבים בפיה והעור הלבקני שלה מעידים בבירור על דם ערפדי, אך מאפייני הגוף שלה עדיין אנושיים דיו כך שנראה שהיא אינה ערפדית מלאה. שיערה ארוך בתסרוקת פוני בצבע העורב, בגדיה כהים ומכובדים. פרט אחד ייחודי לגביה הוא צבע עיניה - סגלגלות, באופן לא טבעי אפילו לערפדים. אולם הפרט המשונה ביותר הוא החרב שהיא נושאת על גבה - חרב פלציון מגודלת בעלת להב כהה המעוטר ברונות משונות, נשק לא חינני במיוחד שבוודאי לא נפוץ בשנבריה.

1614705625508.png

היא מתיישבת בשולחן ומניחה את החרב על ידה, שותקת לבנתיים - רק נועצת מבט חודרני באנור, ומדי פעם מעיפה מבט באדם אחר היושב בשולחן.

ג'ול מביטה בעבד, ואז מבטה תופס את היצור החמדן המוזר. משהו מתחיל להתחבר לה בראש... איש אחד עצלן, היא מביטה באיש הישן, איש אחד רעבתן, היא מביטה בזה שזולל מהצלחת, והנה אחד חמדן... אם לא הייתי סומכת על הברון היקר שלנו, שיזכה לחיים ארוכים, הייתי חושדת שהאנשים הללו קשורים לחטאים שלו איכשהו. האם היצורים הללו מוכרים לך מאיפשהו? היא שואלת את זארקאן.

META
אני מניח שפשוט לשאול את השד דברים ולהניח שהוא יודע לענות זה קצת לא הוגן, אז נראה לי הגיוני שהגלגולי ארקאנא\היסטוריה של ג'ול יכולים להתבטא בשאלות שהיא שואלת את זארקאן.
ארקאנא\היסטוריה - 6+1=7
 
"נעים להכיר. אני אנור." אנור מניד בראשו קלות. בקולו ניתן לשמוע בבירור מבטא אימפריוסי. הוא בחור מגודל ושרירי, בעל עור כהה, זקן שחור וקרחת- שמכוסה, כמו שאר ראשו, בצלקות. עיניו בצבע חום, אך הן דהויות מאוד, על גבול האפור. שאר גופו חנוט בחליפה, ועל ירכו מונח מגל פשוט. על הכיסא שלצידו נשענת קשת מאסיבית, עשויה מעץ לבן, ולידה אשפת חצים.
"מה שמך?"


Anor small.png
 
"ואין תופעות לוואי על השיירה ועל האנשים הנקשרים אליהם?" קאליון מסתקרן, הוא שמע כמה האהבה חשובה וכמה עדיף לחיות עם אהבה מאשר בלעדיה מסנינדה, אבל האורק שלה עדיין לא מת. "תוחלת החיים שלהם כל-כך קצרה שזה יהיה לנטל לאלפי הלילה שנקשרים אליהם במשך שארית חייהם לפי מה שמנהיג השיירה שלי אומר."
 
"אתה רוצה אולי גם לטעון שהבחורה שם שמנסה להתחיל עם כל הגברים בשולחן שלה היא חטא התאווה?" הוא שואל אותך בבוז, "תאמין לי שאם החטאים היו פה, הם היו מגיעים בשיא התפארת שלהם, לא בתור זוללי צלחות ונמנמנים." הוא נוחר

את מניחה שאני יודע לזהות אותם ושאני יודע איך הם נראים, אני די בטוח שחלק מהחטאים עצמם לא יודעים את הזהות של החטאים האחרים, אם זעם היה פה עוד הייתי יכול להגיד לך שהוא כאן, אבל כולם היו יודעים את זה, תאמיני לי.

"אצלנו לפחות לא." אומרת אחת הדרו, "אף אחד לא מתחיל לפתח קשרים ארוכים עם בני תמותה, חלקנו רואים בהם כחיות מחמד ותו לא, זה מתסכל כשהם מתים אבל ככה הם חיים."
 
"מה הסיכוי שיש שלושה שולחנות שיש בהם אנשים שמתנהגים בצורה לא מקובלת אשר תואמת את אחד החטאים? יש לי תחושה שאם נבדוק את יתר השולחנות ברמה הפרטנית נגלה שיש ארבעה נוספים שמתאימים ליתר החטאים. אני אלף פשוט סה"כ - אני אומר מה שאני רואה ומה שתחושת הבטן שלי אומרת לי - וזה שיש פה משהו מוזר. ייתכן שהחטאים החליטו לנסות להשתלב בקהל מסיבה כלשהי, או שמדובר בתזכורת מהברון ללגיטימיות החטאים. אני משוכנע שאנשים נכבדים כמוכם אשר הינם בעלי ניסיון רב משלי יכולים להעלות תיאוריות נוספות, אולם ברור לי כי משהו מוזר. כמובן שייתכן ומדובר בצירוף מקרים וזהו." דו'טבקוס אומר ומסיים את דבריו במשיכת כתפיים.
 
אנור מבחין שלרגע לפני שהיא עונה, ג'ול מביטה הצידה, מגלגלת את עיניה ונאנחת קלות כאילו על משהו לא קשור לשיחה בכלל. אך היא מיד מחזירה את מבטה אליו.
"ג'ול צ'יימברלין. נעים להכיר אותך... מר אנור." היא מעיפה באנור מבט ארוך ושובבי, מלמעלה למטה. "אמור לי, אנור... לא בכל יום רואים עבדים מהאימפריוס מופיעים בחליפה מחוייטת בנשף של ברון החטאים. מה מביא אותך לכאן?" היא חוטפת כוס יין מהשולחן מבלי להסתכל אם היא שייכת למישהו ומתחילה ללגום, מביטה באנור בציפייה.
 
"כרגע אני עובד באחד המפעלים בעיר. הבוס שלי דאג שאוזמן לפה אחרי שהצלתי אותו מתאונת עבודה. גם את החליפה קיבלתי ממנו" אנור מדבר בקול מהוסס, ודי ברור שהוא משקר. פועלים לא מסתובבים עם נשק לעתים קרובות, בטח שלא עם קשתות. "את בוודאי הגעת לכאן כי את אצילה. משנבריה, אני מניח?"
 
חזרה
Top