הרגשתם פעם שאתם לא שייכים? ברור, אתם לא שייכים לאירוע הזה, לפחות אתם די בטוחים בזה, אתם לא באמת חושבים ולו לרגע שיש סיבה ברורה לנוחכות שלכם פה, כל אחד מכם מנסה לשבור את הראש כבר כמה שעות לפחות על שאלה אחת: "למה".
ובכן לשאלה הזו יכולות להיות המון תשובות. הברורה מכולן היא בטח מה שנחישתם, כי זה הגורל שלכם, כי זה הייעוד שלכם, כי איזה כוח עליון רצה שתיהו פה.... טוב, זה לא בדיוק שגוי.
ראוי לבטל את המחשבות האחרות, לא, זה לא מפגש פסגה, המפגש הזה היה אמור להיערך 3 קומות מעליכים בחדר קטן ופרטי, היו אמורים להיות שם 4 דמוית, אחת מנהלת את הכל, השנייה מוודא שזה לא תרגיל, השלישית הרביעית חסרות.
הדרך הכי טובה לנהל אירוע סודי היא לדאוג שכולם יהיו חשופים לאירוע ולא יצליחו לנחש בדיוק מה קרה, וזה היה אמור לעבוד. הגוואה הייתה אמורה להימכר, הבן האהוב היה אמור להגיד שהוא מסכים, וסיאן הייתה נכנסת לעידן חדש ומדהים. כל הנשף שנערך 3 קומות מטה היה אמור להיות המעטה שימנע ממי שלא רוצים שיראה את הסיפור לראות אותו, זה די מחוכים אם חושבים על זה, לחפש למה נערך הנשף ולכבוד מי כאשר הוא לא נערך לכבוד אף אחד, לעזזאל ההושבה הייתה רנדומלית, אתם יכולים להודות למזל על כך שהייתם בשולחן שהייתם בו, למי שארגן את הנשף לא היה אכפת מספיק בשביל לחשוב על זה.
אז למה אתם באמת פה? אין סיכוי שהכל זה משחק של מזל ותעתוים של אור, זה לא יתכן ולא הגיוני, חייב להיות להכל הסבר.
התשובה לכך תמונה בשאלה "איפה זה פה", כי פה הפך כרגע למקום אחר. רגע אחד אתם יושבים מסביב לשולחן, מוזיקה, אוכל, אנשים מוזרים. ורגע אחרי זה אתם כבר לא. וכשאני אומר אתם אני מתכוון לארבעתכם, נראה שהמארח המיסתורי שלכם החליט שהגיע הזמן לאחד אתכם, תהיה הסיבה שלו ככל שתהיה, הוא כנראה רואה בכם משהו, מצחיק, אני לא הייתי רואה. יש יותר מידי אנשים באירוע הזה, מרגיש שזו קצת מגלומניה כדי לחשוב שמתוך כל האנשים פה אתם הכי חשובים בחדר, ואולי זה בגלל שאתם לא הכי חשובים פה, אתם ארבעה שלא באמת הולכת להיות חסרה למישהו, אם חושבים על זה, אתם יכולים למות הלילה.
ואז השאלה שצריכה להישאל היא האם למישהו זה יפריע, הכוונה במישהו היא למישהו חשוב, לכולם יש הורים או חברים או אחים או משהו בסגנון, ברור שיפריע להם אם תמותו, אבל לא נראה שזה ישנה יותר מידי את העולם בו אנחנו חיים, אנשים מתים כל הזמן, בחדר שבו ישבתם יש לפחות חמישה אנשים שהמוות שלהם יוביל למלחמה בין ברונים, יש עשרה אנשים שהמוות שלהם יוביל לקריסה כלכלית של שנבירה, ועוד 200 איש שהמוות שלהם ידרוש הרבה מאוד ניירית שלאף אחד אין חשק לטפל בה. אבל אתם? זוכרים את הבחור בלי הרגל? הוא מת. הוא מת והחברים שלו כועסים, אבל המוות שלו לא משנה יותר מידי לעולם, הבאנשי אפילו לא תכעס, אם אחד הבנים שלה התנהג בגסות כלפי מארח והתגרה במישהו חזק ממנו, הוא כנראה ראוי לאבד את חייו, אם הוא היה רוצה להישאר פרא, הוא היה אמור להישאר בת'אמטור.
ובכן אני מרגיש שסטיתי מהנושא, ואני עוד צריך לענות על למה אתם פה. התשובה לכך היא פשוטה- כי אתם במקום הנכון בזמן הנכון, יש כמוכם עוד 5 קבוצות, כולן ישבו בשולחן שלהן ונעלמו, בדיוק כמו שאתם נעלמתם. הם הופיעו במסדרון שדומה למסדרון בו אתם הופעתם. אתם חושבים שאתם שומעים אותם, משהו שוחט אותם בעודנו מדברים. הם לא עברו את המבחן.
השאלה היא האם אתם כן?
זה מעורפל. רגע אחד אתם בשולחן, יושבים מדברים, 2 קבוצות של 2 בתוך שולחנות של עוד 8 אנשים. ואז זה נפסק.
זה לא היה שיגור, חלקכם בטח מכירים את התחשוה הזו של לנוע ממקום א' למקום ב' ברגע אחד, זו לא אותה התחושה.
כעת ארבעתכם עומדים במה שנראה כמו מסדרון ארוך, הקירות החומים מקושטים במנרות גז לאורך הקיר, מעניקים תאורה משולמת לחדר, ואתם מבחינים בדיוכאנות שתלוים על הקירות במרווח קבוע, מישהו פה השקיע הרבה באומנות שלו.
אחת ל4.5 מטרים ניצב פסל, הפסלים האלה דומים מעט לשומרים. כל אחד מהם מחזיק בגרן מוט ארוך ומקושט ומביט בניצחיות קדימה, אתם סופרים בטח 30 כאלה, אבל האמת היא שנראה שהמסדרון האינסופי הזה פשוט מכיל כמות לא מוגבלת שלהם.
על שטיח צהוב ארוך אתם מופעים יחדיו : אלף כוכבים, דרו, דמפרית, ובן אנוש. אני לא יודע עם אני שם את הכסף שלי עליכם.
אבל אולי תוחכיו שאני טועה.
אולי אתם תשברו את השקט.
כי כרגע אתם לא שומעים דבר פרט לדממה, שום דבר פרט למנורת הגז הדולקות ולקולות פעימות הלב שלכם.
האויב הראשון שלכם הוא הדממה.
היא מחכה להישבר.
OUT
אתם כולכם יחד, אפשר להפסיק עם ספוילרים ולתאר את עצמכם בבקשה בתגובה הבאה.
מפה למען הנוחות
