• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות
  • הגשת המשחקים לדרקוניקון 2022 נפתחה
    הכינו את ההרפתקאות שלכם, והריצו אותן בכנס המשחקים של הקיץ! בין אם זה הרפתקה משלכם או הרפתקה מוכנה, במבוכים ודרקונים, עולמות פראיים או שיטה שאתם המצאתם, דרקוניקון ממתין לכם - להגשת משחקים באתר.
    לשאלות, תהיות וקריאות עידוד, הגיבו בנושא.

ויהי חושך- עץ הרשמה [מו"ד 5] 0/4

liorgonen3

פונדקאי ותיק
עדכון שינויים חשובים - מקצוע הblood hunter בפנים.

נחתך ל2 הודועת כי מסתבר שיש מגבלת תווים.
פרק ראשון, סיוטים של דם
טייזרים:

אני שומע קולות שרים, שרים במרחק
מזמרים על קץ כל הימים, קצב מרותק
אלף עיניים, פקוחות במרומים, את האמת הן מסתירות
אלף עיניים, קללת חכמים , את המציאות אני מאבד
אלף עיניים באור דמדמיום, את האמת הן מסתריות
ככל שנחפור, ככל שנחקור, את המצאיות רק נאבד.

נשבענו לא לחזור לשם, אסור לי לחזור לשם, אסור להם לחזור לשם, כולנו מעדיפים שלא לדבר על המקום הזה. המקום בו דם יותר משכר מאלכוהול, המקום בו החוקים שלנו לא קיימים עוד, המקום שאותו לעולם לא נצליח לכבוש.
אבל בכל פעם שאני עוצם את העיניים, אני חוזר לשם, אני מרגיש את הדם החיוור, את רוח הירח, את החיות. אני מריח את הדם ואני מרגיש כמה הוא משכר חושים ומבטיח, כמה יש עוצמה יש בו, אני כמה לו כמו שלא הייתה תעב לשום דבר בחיי הארוכים.
אבל אני יודע שיש לי יותר מידי עיניים בשביל לראות את האמת, אני מבין שלמרות כל הזמן שאני חי, אין לי מספיק מידע כדי להבין מה קורה שם, אני מבין שלא משנה מה אעשה אין בכוחי להבין את המקום הזה, ואני בטוח שהדבר נכון גם לאחרים.

מדוע דווקא לשם? מדוע מכל המקמות? מה פספסנו בדרך, מדוע השלום כל כך קרוב אבל כל כך רחוק לפתע.
האם בשביל זה נלחמתי?

ל.מ

כבולים יחדיו באזיקי פחם
בצינורת הקיטור פרוץ לו זרם דם
התעורר לעבוד לפני שיאוחר
כדי לחיות מחר


זהו עוד בוקר בטעבת השישית, עוד יום של פחם וקיטור, עוד יום של מאבק סביב היכולת לעבוד, שכל מה שהתאפשר לו להציע זה את הידיים העובודת שלו, הוא הבחין בכמה אורקים מסתובבים בשכונה שלו, וקיווה שהם מחפשים עובדים זמניים, הוא רץ לעבר הכיכר המרכזית, המקום בו ישבו כל האחרים ויקוו שיגיסו אותם לעבודה, אבל כבר בדרכו הוא ראה את האורקים פונים עם העגלה שלהם הצידה, הם היו בדרך לאסוף את העבדים מהאימפריוס, לא היה להם צורך בתושבי שנבריה.
הוא הבית בגדם של ידו השמאלית, אותה יד שאיבד לפני 15 שנה כאשר נלחם בזאבים בפקודות העיר, וכל מה שיכול היה לעשות הוא לכעוס, בלית ברירה הוא המשיך לכיכר, מקווה שאולי מישהו יבוא לגייס אותו, אחרי זה הוא ילך לשבת עם האחרים באחד הברים וישתכר, אין לו באמת ברירה אחרת, זה או זה או להשתגע מחוסר מעש, הטיפה המרה זה כל מה שנותר בחייו עד היום בו החסכונות שלו יגמרו, הוא שוב ישמע את החברים שלו מתלוננים וזועמים על המצב, אבל הוא ידע ששום דבר לא ישתנה באמת, העיר ויתרה עליהם, ומבחינת הברון כמעט ומרגיש שהדבר היחידי שמצופה מהם הוא ללכת ולמות בפינה.

בערב הוא יתמלא זעם ותסכול, ותחת השפעת הויסיקי הוא יגיד שהגיע הזה לעשות משהו בנדון, הוא יצעק בקול שכבר היה עדיף להם לחיות תחת הזאבים, ואז החדר ישתתק באחת, הוא ימשיך לצעוק ולהתלונן ולבכות, אבל רוב הפועלים בבר יצאו החוצה, איש לא רוצה להזדהות עם הזאבים כרגע, קל וחומר לא מי שיש לו רק מה להפסיד.
בשעה מאוחרת מידי הוא יראה קבוצת פועלים יוצאים אל משמרת הלילה שלהם, הוא שנא אותם, הוא שנא אותם כל כך שלא ידע להגיד מדוע הוא שונא אותם, הוא הרגיש שהם גזלו ממנו כל דבר אפשרי, ושהם אפילו לא משקיעים את המאמץ בללמוד את השפה שלו.
אז הוא עשה את הדבר היחידי שיכול היה לעשות, הוא הוא הרים אבן והכניס לאחד מהם אותה בראש.


הם התאספו בשעת ליל מסביב למעל האבנים, זה היה לילה נוח עם מזג אוויר נהדר, לא שזה הפתיע מישהו, הם דאגו למזג האוויר הזה.
לפני שעה אחד מהם התפגר, לא משהו רציני, אף אחד לא התנקש בו או משהו מסובך מידי, הוא פשוט נחנק מהאוכל שלו עצמו, יש לאנשים זקנים נטייה למות ככה, הנשמה שלו בטח מתה מבושה ולא רוצה לחזור לשום מקום, להיות קוסם מזג אוויר ולהיחנק מעצם של דג זה כמו להיות לוחם דגול ולמות מפצע מזוהם שנגרם מציפורן חודרנית.
אבל בשביל זה היא חיכתה, בשביל זה היה השקיעה את כל השנים האחרונות ושקדה ולמדה והפכה להיות טובה כל כך במה שהיא עושה, היא עשתה את זה כי היא חיכתה שאחד הנודים הזקנים הללו ימות והיא תוכל לרשת אותו, הרי הם אמרו לה שהיא בכלל גלגול נשמות של אחד מהחברים הקודמים במסדר הזה. היא לא ידעה עם היא קנתה את זה, היא הרגישה די מקורית ולא אהבה את הרעיון שלפני מאה שנה היא הייתה אחד מהם, הם אם היו לפחות אומרים שהיא הייתה אחת מהם היא הייתה שוקלת את זה, מוזר דווקא פה, במקום שמנוהל על ידי אחת הנשים החזקות ביותר בעולם, יש איזה מיזגוניה ותעדוף גברי על פני נשים.

אבל היא לא חשבה שזה יקרה כל כך מהר, היא חשבה שיש לה עוד עשר שנים לפני שהיא תקודם, לא היה לה צפי אימיתי שמקום כלשהו יתפנה כל כך מהר. אבל זה לא משנה, היא בסה"כ קוצרת את הפירות שהיא שתלה לפני שנים, הגיע הזמן שלה להיות מיוחדת.

היא התקרבה למעגל ואחזה בידייהם של שאר המכשפים, הם זימרו יחד מזמור קסום שתיעל קסם שאיש בסיאן פרט להם לא מסוגל לתעל, וכמו המכשפה הגדולה לפניה, כעת גם היא קשרה את נשמתה לעולם הזה, היא הרגישה את הכוח זורם בה כאשר מזג האוויר של סרגנדיה נכנע לרצונות שלה, היא הרגישה את העוצמה שתאפשר לה לעוף ברחבי סיאן.
החיים הקודמים שלה נגמרו, היא תשנה את שמה, היא תתרחק מהמשפחה שלה.
עכשיו הכל מתחיל באמת.



המדורות דלקו ברחבי השטח, גופותיהם של החלשים היו פזורות לצידן, מספקות חומר בעירה בעת הצורך, אף אחד לא רצה לפספס את זה וללכת להביא עצים.
קור הלילה של ת'איטמיור היה שני לקור שהפיצה הגבירה בלבן, היא צפתה באירוע הזה בלא פחות עניין מכל אחד מבניה שנמצאו שם, מחכה לראות מי יהיה האחד שיעלה על האחרים.
ובנתיים נשארו רק 2, שניהם עמדו עכשיו במרחק של כמה מטרים ספורים האחד מהשני, היה ניתן לראות את העייפות שלהם מרחוק, האירוע הזה התחיל עם מאה מתמודדים, וכעת רק שניהם נשארו, רק שניהם היו חזקים מספיק בשביל להתמודד על התואר, שניהם ילדיה, אבל רק אחד מהם יהיה בנה. רק אחד מהם ראוי להנהיג את הקולקטיב.

והוא תכנן להיות האחד הזה.
הוא זינק קדימה, הגרזן שלו מכה במגן של השני בעוצמה כזו שהוא יכול היה לשמוע את העץ מתבקע, הגזרן נתקע עמוק בעץ והוא ניתק מגע מספיק מהר כדי לחמוק מהחנית שנשלחה קדימה, ומצא עצמו מתמודד מול אויב מסוכן כשהוא חסר נשק.
אויביו תכנן לנצל את זה, והסתער קדימה, החנית שלו מחפשת דם.
ברגע בודד הוא הבין שהלוחם הטוב הוא לא האחד שחומק מכל מכה.
הוא האחד שמכה אחרון.

הוא הכין עצמו למכה והרגיש כיצד להב החנית ננעץ בצד גופו, הוא החניק זעקה ושלח את ידו קדימה לאחוז מחדש בניצב הגרזן שלו, הוא נשען לאחור ונתן לכוח המשיכה למשוך את הגרזן מהמגן בשבילו, ידו הפוניה אחזה במוט החינת ומשכה אותה ביחד איתו, כשגבו פגע בקרקע, נותקה אחיזתו של השני מהחינת בגלל הבדלי המשקל, ולפתע זה מצע עמו עם מגן מחורץ וחסר נשק.

הוא ידע שבטוח פרק זמן קצר הוא ידמם למוות, הקרב הזה צריך להיגמר מהר, וצריך להגימר עכשיו.
אז הוא התגלגל לאחור וחזר לעמוד על רגליו, הוא הרגיש את הדם בפיו ובחר לתקוף, הוא הקפיץ את הגרזן והטיל אותו קדימה, השני מיהר להרים את המגן וחסם את הההתקפה, רק כדי לגלות אותו מזנק קדימה ופוגע באמצעות הכתף שלו בחזהו. שניהם נפלו לאדמה, אבל רק אחד מהם היה מוכן לכך. הוא חבט בפנים של האויב שלו באגרוף מהיר, ועוד אחד, ועוד אחד ועוד אחד, הוא לא ידע כמה פעמים הוא הכה בו עד שהאויב שלו הפסיק להגיב. הוא נפל לאחור בתחושת אופריה כאשר הצליח להבין שהוא לא שומע אותו נושם יותר.
הוא חייך וידע שהוא הוכיח שהוא החזק מכולם, הוא רק צריך להיות מסוגל להתעורר.
ואז הוא יהיה בנה של הבנאשי.



השמש החמה הכתה בו קשה הרבה יותר מאשר השוט של כוהן הדרקון, הגוף שלו כאב, השרירים שלו סירבו לתפקד, הוא לא היה מסוגל להמשיך לעבוד, בשלב הזה הוא כבר העדיף את המוות
הוא עבד בן לעבדים, החיים שלו יהיו לבנות את המוניומט הענקי של הפרעה, או למות בדרך. בשלב הזה כבר התוצאה הייתה זהה מבחינתו.
וכשהשוט הכה בו עוד פעם והכוהן צרח עליו לקום לעבוד, הוא הרגיש כיצד הוא מסוגל לעצום עיניים לנצח.
הוא דמיין לעצמו את החיים של אחרים, כיצד הם נשלחו מגבולות האדמה המקוללת הזו לחיים של עבודה, אבל תחת ברונת אחרת, היו שמועות שבשנבריה העבדים קיבלו שעות מנוחה ושכר, וכי סרגנדיה מעניקה לעובדים מעמד שווה של אזרחים בסיום החוזה שלהם, אבל כל האחרים נועדו לחיים של קושי ומוות. אין, ולא תהיה לו סיבה לקום לעבוד. הוא היה בוכה לאיזה כוח שמימי כלשהו, אם הכוח הזה לא היה האחד שכרגע מצליף בו ומעביד אותו עד מוות.

הוא שמע את הפקודה מהכוהן, מורה לשומרים שלצידו לבוא ולהרוג את העבד החצוף, "שימש דוגמה לאחרים" הוא שמע אותם אומרים. והוא התפלל לסוף, הוא התפלל לסוף שלו, הוא התפלל לסוף של הכוהן הזה, אבל יותר מכל, הוא התפלל לסוף של העולם הזה.
ואז התפילה שלו נענתה, הוא הרגיש כוח, הוא הרגיש עוצמה, הוא הרגיש כיצד המלאך נגיש אליו ומעניק לו עוצמה. הוא שמע את הבשורה של רזיאל ונעמד על רגליו, הוא חזר לעבוד כשהוא יודע שעליו להיות מוכן.
הוא רק צריך להמתין לפקודה, ורזיאל יקרא לו לשרוף את העולם הזה לעפר.
החיים שלו כבר לא חשובים. מה שמשנה זה מה שהוא יעשה איתם.
והוא יהלל את רזיאל עד שלהבות הקדושות שלו יכלו את כל העולם, ואותו.

לכבוד ____________
הריני להזמניך לנשף המסיכות אשר עתיד להתרחש במצודת הסינטדל בעוד שלוש שבועות מהיום.
כידוע לך, ברונות שנבריה עורכת השנה חגיגה לכבוד ציון 15 שנה לסיום המרד הגדול ואחדות העם, נשף זה יהיה אירוע הדגל של החגיגות, ורשימת המוזמנים אליו מצומצמת ומכילה את אלו אשר נבחרו על ידי הברון באופן אישי.
אל לך לדאוג אם אינך נמצא בשנבריה כרגע, מכתב זה מאפשר לך לעבור בין הברוניות בחופשית במטרה להגיע לשנבריה, כמו כן, ברון החטאים מבטיח כי לא יעונה לך כל רע כתוצאה מעזיבה של הברונות שלך, כל עוד תתחייב לחזור בסיום עיניינך בשנבריה.

נבקש לעדכן כי תעמוד בפניך האפשרות לשכור חליפה מתאימה לנפש ברחבי העיר, מכתב זה גם יעניק לך אפשרות לשכור חליפה כזו ללא תשלום כל עוד תחזיר אותה שלמה ותקנית.

בשם ברון החטאים ושבעת החטאים אני מודה לך על קבלת ההזמנה, וממתין לראותך בערב הנשף. חג שמח, ומסע נעים ככל שיהיה.

על החתום

חטא הקנאה, אחראי על יחסי החוץ של שנבריה.

כולכם קיבלתם את ההזמנה הזו, שמאפשרת לכם להגיע לאחד המקמות הנחשקים ביותר בעולם, לנשף שאולי אף אחד מכם מעולם לא היה אמור להיות מוזמן אליו, חלקכם אולי אצילים שלא מופתיעם לקבל הזמנה כזו, וחלקכם אולי אנשים בעלי השפעה בשנבריה שמרגישים שההזמנה הזו היא סימן לכך שהם חשובים, אבל יש בינכם לבטח גם פשוטי עם ועובדי מפעלים, וחלקכם בכלל לא גרים בשנבריה ואין לכם מושג למה בכלל אתם מוזמנים לנשף הזה. אין לכם ספק שההזמנה רשמית ואותנטית. ואתם תחליטו בסופו של דבר להגיע לנשף, כי ההזדמנות הזו לא תתרחש בחייכם עוד פעם.


אז ברוכים הבאים לסיאן, עולם המערכה החדש שלי, וליבשת אינפרניה, היבשת הראשית שבה יתרחש גם המשחק (כל שאר העולם הוא שממה של מוות והרס אז... כן), המידע על שנבריה בשלמותה נמצא בעץ "הדרך לויהי חושך" (על תשעת העמודים שלו) שמכיל את כל הפלאפ הנדרש למשחק, ולכן אני לא ארחיב יותר מידי על העולם ואשאיר למי שירצה לקרוא עליו לעומק. אני אכניס מס' קישורים לעץ הזה על מנת לעשות חיים מעט יותר קלים למי שרוצה להתמקד במשהו אחד, אבל אני יותר מאמליץ לקרוא את עץ ההכנה של העולם, ולפחות את ההודעות שמחוברת בימון השינויים בהודועת הראשנה בעץ (אין צורך לקרוא לעומק את הדיונים שלי עם המגיבים שם, הם כן מוסיפים לדעתי, אבל הם לא חובה.

לפני קרוב ל2000 שנה, הכריזו 4 ישויות אפלות בשם "הברונים" מלחמה על כוחות האור, במלחמתם הם הפילו את כל האלים, השמידו את מרבית העולם הקיים ושינו את סדרי הבריאה לחלוטין, כעת סיאן הוא עולם בו העונות לא משתנות ללא התערבות חיצנוית, חום השמש הוא מלאכותי ומפלצות חיות לצד בני אנוש. כל סיאן מאוכלסת ביבשת אחת- אינפרניה, אשר מחולקת ל5 חלקים : ארבעה ברוניות, אשר נשלטות כל אחד על ידי ברון נפרד וקיימות באוטונומיה חופשית. וכן שטח שמכיל עיר נטושה בשם "הסיוט" אשר הכניסה אליה נאסרה בכל תוקף על ידי כל אחד מ4 הברונים. ברגע שאדם נולד בברונות, הוא כפוף לחוקים שלה לנצח, אי אפשר לצאת מהברונות ללא אישור מהברון ולו זכות על הנשמה של כל החיים בברונות שלו. הגבולות בין הברוניות נשמורות באופן קסום, ניסיון של מעבר בין ברונות ללא הסכמה פשוט יכשל ומי שניסה לחצות את הגבול יגלה שלא משנה כמה הוא ינסה להתקדם, הוא תמיד יחזור לאותה הנקודה.

אז מי הם, או מה הם הברונים?
המסע לעוצמה לא חייב להתחיל באלוהות או בקסם שדי. בני תמותה יכולים להשיג דברים שהיצורים העליונים יכולים רק לחלום עליהם. אלים הם יצורים שהגיעו לשלמות בני תמותה נועדו לפרוץ את גבולות השלמות. וזה מה שהברונים עשו, כל אחד מהם היה בן תמותה בעבר הרחוק, וכל אחד מהם שבר את הגבולות של בני התמותה, עד ליום שבוא הוא גבר על אלים. והפך לברון. ארבעת הברונים יושבים בערי הבירה של הברונות שלהם, נהנים מאוטנטמיה מוחלטת בתוך הגבולות של הברונות, לאף ברון אסור להתערב אקטיבית בנושאים של ברון אחר. למעשה מעטים הם הסוכנים או השליחים שיכולים להיכנס לברונות אחרת ללא הסכמה. הברונים חיים במאזן אימה הגובל בשלום, הם לא ילחמו אחד בשני, אבל הם לא חברים, הם בני ברית ישנים. רמת הכוח של הברונים הפכה אותם לקצת יותר מסתם בני תמותה, הם מסוגלים להעניק כוח לאלה אשר נאמנים להם, הם מסוגלים להעתיק כמעט את היכולת של האלים להעניק לסוכנים שלהם כוח. אם יש דבר אחד שכל בן תמותה יודע, היא שנאמנות לברון היא אינסופית, היא מוחלטת, והיא מתגמלת. הפרעה בן האלמוות, הגבירה בלבן, המכשפה וברון החטאים הם השליטים של סיאן. הם מי שיקבע את גורלו של העולם, הם הרגו את האלים. והם הכוח האדיר שמחליף אותם.

על ברונות שנבירה, ברונות הערפדים, אשר נמצאת בדרום היבשת ונשלטת על ידי ברון החטאים, ערפד בן אלמוות אשר קידם את העיר שלו לקדמה טכנולגית וידע. תוכלו לקרוא פה
על ברונות האימפריוס, ברונות דמי הדרקון אשר נמצאת בחצי מהצפון של אינפרניה ונשלטת על ידי הפרעה בן האלמוות, מומיה עתיקה אשר משמתשת בעבדים שלה על מנת לבנות מחדש את האימפריה העתיקה בה חייה לפני שנים,תוכלו לקרוא פה
על ברונות ת'אטמטר, ברונות המכשפות אשר נמצאת בחצי השני של צפון אינפרניה ונשלטת על ידי הגבירה בלבן, באנשי עתיקה אשר מתייחסת לכל החיים בברונות שלה בתור ילדיה, ומחנכת אותם להיות חזקים ועמידים גם במחיר חייהם של החלשים. תוכלו לקרא פה
ולבסוף, על ברונות סרגנדיה, ברונות רוחות הרפאים שנמצאת באיזור הביצות של אינפרניה, ונשלטת על ידי המכשפה, מטילת לחשים עתיקה אשר פתחה את הברונות שלה להיות בית לכלל היצורים, ומקדמת את הקסם. תוכלו לקרוא פה
במרכז אניפרניה קיימת עיר אחת נוספת, מדובר בעיר עתיקה ומוקפת חומה אשר הכניסה אליה נאסרה, איש לא יודע מה מתרחש בתוך העיר והברונים אוסרים על אנשים בכלל לחקור אותה, המידע עליה נמצא כאן.
לנוחיותכם, להלן מפה של סיאן:
סיאן.jpg

בניגוד לרוב המשחקים הקודמים שלי, אשר עבדו הרבה פעמים בשיטת "הכיור" (כל חומר רשמי מאושר ויש הכל בעולם) אני בכוונה מצמצם מעט את האפשריות במשחק, ולכן רק חלק מהגזעים הם גזעים שחקים, והם:
בני האנוש- אני מרגיש שאין צורך להרחיב יותר מידי, הגזע שנמצא בכל מקום וכולנו מכירים.
האלפים -גזע עתיק שבעברו חיפש דרך להתחבר קרוב יותר לאלים, חלק מהם עשו זאת דרך התקרבות לטבע, וחלק מהם עשו זאת דרך התקרבות לידע, היום רוב האלפים חיים בערים למעט האלפים של הקולקטיב. אלפים שחיים בעיר הם אלפים גבוהיים, ואלפים שחיים בקוקלטיב הם אלפי יערות.
הגמדים - גזע שבעברו בחר לחיות על פסגות ההרים ולימים גם בתוך ההרים, קיום מרבית הגדמים נשלטים על ידי גזע הדרואגרים (שאינו גזע שחקן) ועברו מעין אינטגרציה למסגרת החיים שלהם, גמדים נשארים בחולקה הרגילה של גמדי גבעות והרים
ננסים ובני מחצית - דמויי אנוש קטנים אשר נמצאים כמעט בכל מקום, הן בני המחצית והן הננסים נשארים בחלוקה הרגילה שלהם
לטאישים - גזע מעט ברברי שגר בביצות סרגנדיה בלבד, מדובר בגזע יחסית רוחני ביחס לגזעים האחרים. הלטאשים נראים כמו החלאה בין אדם ללטאה
בני דרקון וקובלדים - שני גזעים "חדשים" בעולם אשר נוצרו עקב ניסויים בדם דרקונים, דמי הדרקון הם הגזע הבולט של האימפריוס והם זוכים לזכויות יתר רק מעצם לידתם ככאלה, הקובלדים הם גזע בזוי שנידון היה במקור להיכחד, אבל הצליח לשרוד וכעת שורץ בכל מקום
הדרו - גזע עתיק של נוודים ממתחת לקרקע, הם מהווים תמונת ראי של האלפים ובזכות הצטרפותם לצד הברונים במלחמה, זכו ביכולת לעבור בין הברוניות ללא השפעה מהגבולות
אורקים וחצי אורקים - גזע שבעברו היה פושט על חופי מושבות במטרה לבזוז אותן ולהשיג רווח, היום הפך להיות גזע שהוא בעיקר פועל או משתמש בכוח הפיזי הרב שלו
זדים ואססמארים - תיקנות אשר נולדים עם נשמה של שד/מלאך בהתאמה, בעבר האאסמרים היו ברכה והזדים קללה, היום התקפידים התחלפו מעט

יש עוד כמה גזעים בעולם אבל הם פחות גזעי שחקן, גובלנים/דראוגרים/וכל מיני יצורים כן נמצאים עקרונית בעולם אבל לא ייעדתי אותם לדמוית שחקן. אם למישהו מאד קריטי לשחק אחד, שידבר איתי ונראה

כמו כן, קסם עובד מעט אחרת בעולם, אומנם קסם מאגי נשאר די דומה לבסיס שלו, הפלאפ שלו מעט שונה ואני מאוד ממליץ לקרוא אותו כדי להבין איך קסם עובד. קסם הקודש עובד בצורה שונה ומי שירצה לשחק מטיל לחשי קודש יצטרך לקרוא את התיאור שלו כדי להבין את זה.

אני חושב שעד פה חפרתי מספיק על הפלאפ, בעיקר כי אני מצפה ממכם לקרוא את הפלאפ של העולם בכל הקישורים ששלחתי (למען הסר ספק, הקישורים מפנים אתכם לעץ בניית עולם, אם קראתם את העץ במלואו אין טעם ללכת לקרוא את הקישורים בשנית אלא אם כן אתם רוצים לקרוא את אותו דבר שוב) אז אני חושב שהגיע הזמן לדבר על המשחק עצמו.
 
עריכה אחרונה:

liorgonen3

פונדקאי ותיק
אז בואו נדבר על המשחק עצמו:
מה אני מצפה מעצמי
המטרה שלי היא שתהנו מהמשחק הזה כמו שאני רוצה להינות ממנו, לכן אני כמו תמיד מתחייב להגיב בקצב גבוהה ולקחת בחשבון את הסיפורים שלכם ולתת לכל דמות את הזרוקר שמגיע לה. דווקא בגלל שאני רוצה לוודא שכל דמות תקבל זרקור, אני בוחר לקחת רק 4 שחקנים ולא רוצה להתפזר.
כמו כן אני מצפה לקחת ברצינות את המשחק וכל הדברים שאני חושב שכל שה"מ צריך לעשות, משמע לכתוב תגובות מושקעות, לקחת ברצינות ביקורת ולנסות להתאים את המשחק לקבוצה ככל הניתן.

מה אני מצפה מהשחקנים שלי
דבר ראשון אני מצפה להשקעה במשחק, אני כבר סגרתי משחק כי הרגשתי שאני צריך לרדוף אחרי אנשים להגיב במשחק ואני לא עושה את זה עוד פעם, (עוד ניגע בחלק הזה עוד רגע) אני לא מבקש מאף אחד להתחייב ל120 תגובות ביום, אבל אני כן מצפה ששחקן יגיב בשותף (ברור שיש תקופות של מבחנים/צבא/חיים/וכו' שמצדיקות להוריד את הרגל מהגז) לפחות פעם ביומיים. (ואם יהיה קרב או אירוע שבמסגרתו מחכים לשחקן הספצפי אז לנסות גם להגיב לפני). הדבר השני שאני מצפה מהשחקנים שלי זה לעזור לי לגרום למשחק לזרום, אני רוצה שלשחקן יהיה אינטרס לקדם את המשחק ולא להרגיש שיש לי מישהו שלא מגיב חודשיים כי "זה לא מעניין את הדמות שלי" או "אין לי משהו להגיד בכלל כבר חודש", במקרה כזה אני מצפה משחקן כזה לפנות אלי על מנת להבטיח שיהיה לדמות שלו מה לעשות, או אם זה מקרה שבו אין שום דבר שגורם לו להיקשר למשחק, לעשות את ההחלטה הבוגרת ולפנות את המקום שלו מראש, במקום שזה יקרה חצי שנה מאוחר יותר כשהמשחק גוסס.

לסיכום, לדעתי משחק זה מערכת יחסים משותפת בין שה"מ לשחקנים, לכן חשוב לי שיהיה למשחק אמצעי תקשרות מסודר (קובצת וואטסאפ ככל הנראה, אבל גם דיסקורד יכול לעבוד) שיוודא שהמשחק לא נתקע. משחק טוב הוא משחק שבו שני הצדדים משקיעים ברמה גבוהה, ואף אחד לא בונה רק על צד אחד לעשות את זה.
אני כן אציין שבגלל שאני לא רוצה לחזור ללרדוף אחרי שחקנים, שחקן שפשוט יתחיל להיעלם או משהו בסגנון (שוב, ללא סיבה מצודקת) פשוט יצא מהמשחק. אני מאמין שכמעט לכל בעייה יש פיתרון, אבל אם לשחקן כלשהו לא מתאים המצב של המשחק או לא יכול להתחייב להשקיע בו, זה לא הוגן כלפי השחקנים האחרים וכלפי השה"מ שהמשחק יקרוס בגלל אותו שחקן.


לפני שאני מגיע לחלק של הקרנאץ', הסבר מהיר על מקצועות כי זה יהיה רלבנטי
נתחיל מהסוף, לוחמים, ברברים, נוכלים, דרואידים וסורסררים - אין משהו מיוחד עם המקצועות אלה, הפלאפ שלהם זהה לפלאפ בכל עולם מערכה סטנדרנטי.
אשפים - אשפים בסיאן מגיעים מאחת מ2 האקדמיות לקסם, הראשנה היא האקדמיה המלכותית בשנבריה, השנייה היא אקדמיית שולמאנס בסרגנדיה. אם אשף לא מגיע משם, הוא זקוק לרקע טוב שמסביר למה הוא לא למד בדרך הרגילה וכיצד הוא למד וכו', בעוד שזה אפשרי, זה יהיה מאוד נדיר.
כוהנים- כוהנים בסיאן מתחקלים ל3, יש כוהנים של הפרעה בן האלמוות שמקבלים ממנו כוחות כאילו היה אל לכל דבר. יש כוהנים של המלאך רזיאל שמקבלים ממנו כוחות כאילו היה אל, ולבסוף יש כוהנים שמקבלים כוחות מעתקים קדושים שהם מצאו ומאפשרים להם כוח (מפורט בצורה ארוכה בחלק של קסם קדוש בעץ בנייה, יש קישור למעלה).
בארדים לרוב מגיעים מהאקדמיה המלכותית בשנבירה, אבל הם קיימים בכל מקום ולכאורה בארד גם יכול לעבור הכשרה מסתם בארד נודד.
בעוד וורלקים הם די סטנטדרטים, רזיאל ו4 הברונים הם לגמרי פטרונים אפשרים לדמות, יש עוד כוחות בעולם, אבל לקחת בחשבון שהברונים מספקים גם בריתות וורלוק.
ארטיפסרים- ארטיפסרים קיימים בעולם והם כולם לומדים באקמדיה המלכותית של שנבריה, כמו אשפים אין כמעט ארטיספר פראי שעבר הכשרה בבית או משהו בסגנון, אבל הנייר זה אפשרי.
נזירים - אין בעולם יותר מנזרים שבהם נוטשים תינקות יתומים ושולחים אותם להיות מתנקשי נינג'ה בעתיד, רוב הנזירים עובדים היום במתכונת של מורה וחניך.

ועכשיו בואו נלך לחלק המשמעם של קראנץ' וכו'
אז מהדורה 5 (כן כן הייתי צריך לעשות משחק של 4 אחרי 3.5 וPF, לא נורא יסלחו לי), הקבוצה מתחילה בדרגה 1, כל חומר רשמי של וויזארד מאושר כל עוד הוא עומד בפלאפ של העולם. (לא לבוא ולבקש ממני לשחק עכשיו mark of שקר כלשהו מאברון או גנסאי סערה) אין תוכן צד ג' או תוצרת בית. UA בפנים בכפוף לאישור.
אנחנו משחקים עם חוגי המורשת/גזעים של טאשה, משמע שאתם יכולים לחלק את התוספי תכונות של הגזע שלכם איך שאתם רוצים (בכפוף לאיך שתוספי הגזע שלכם עובדים.) ויכולים להחליף הכשרות בהכשרות אחרות בהתאם לחוקים של זה. אני מציב פה תנאי שדורש מכם לספק הסבר למדוע אתם "שונים מהנומרה" אם אתם הולכים לשחק אלף יערות מתבודד עם בלי תוספים לזרזיות ועם תוספים לכריזמה, אני אשמח לדעת איך הגעתם לזה, אני לא הולך להגיד "זה לא סיבה" אלא שאני מבקש את זה כדי שיהיה לייחוד של הדמות שלכם מהבחינה הזו גם מקום ברקע שלה. מעבר לזה חלוקת תכונות לפי המערך הרגיל (15,14,13,12,10,8 או ה27 נקודות שמחלקים ברגיל, איך שבא לכם) עזבו אתכם מלגלגל תכונות, גם ככה אף אחד לא מרוצה בסוף.

מבחנית מה האופי של המשחק, יש לי בראש כמה וריאציות של איך אני רוצה שזה יתנהל בדיוק ומה העלילה אבל אני רוצה לראות איזה דמוית יכנסו בסוף, מן הסתם עם יהיה 4 שחקנים עם כריזמה גבוהה או משהו בסגנון אני כנראה אתאים את המשחק לקצת יותר דיבורים ורולפלי... בכללי תניחו שכל דבר שהדמות שלכם יכולה לעשות כנראה יביא תועלת, ואין דמות שעדיף לשחק על פני דמות אחרת.

אוקי בואו נדבר על הרקע, 3 דברים שאתם רוצים שיופיעו ברקע שלכם, הראשון הוא מן הסתם העבר של הדמות שלכם, השני הוא כיצד היא הגיעה למקצוע שהיא משחקת (אתם משחקים אשף? אני רוצה לדעת לאיזה אקדמיה היא הלכה וכיצד היא התקבלה לשם. אתם משחקים כוהן? איפה מצאתם את העתק הקודש שנותן לכם עוצמה או כיצד התחברתם לרזאיל?, אתם משחקים וורלוק? ספרו לי על הפטרון שלכם ואיך הוא יצר איתכם קשר.) המקצוע של הדמות שלכם הוא אחד הדברים הכי דומיננטים בה, והוא צירך לתפוס מקום מכובד ברקע.
לבסוף, אני רוצה לדעת מה הופך את הדמוית שלכם לחיות, מהדורה 5 עושה שימוש במערכת ה"רקעים" של הדמות, בעוד אתם יכולים מבחינתי להמציא רקע מאפס, אני כן רוצה שהרקע המכאני ילקח בחשבון. אני רוצה לדעת מה הדמות שלכם עושה בחיים מעבר למקצוע הדמות שלה, ולרמת מה המקצוע הפלאפי של הדמות. מעבר לדברים הבנאלים, אני רוצה לדעת מה הדמות שלכם אוהבת, מה היא שונאת, בשביל מה היא תלחם? האם היא תקריב את עצמה בשביל מישהו? אם כן למי? אם לא אז למה? מה הדבר הכי חשוב לה?
כמו כן, אני רוצה שתסבירו למה אתם מגיעים לנשף הזה, אל תסבירו למה הזמינו אותכם (אתם יכולים להסביר למה אתם חושבים שהזמינו אתכם)

ההמלצה שלי - תיקחו את הזמן, תקראו את עץ בניית העולם, תחשבו על קונספט ואתם מוזמנים להתחיל לעשות איתי דיון בעץ הזה על הקונספט של הדמות, בשלב הזה וכדי שאני אוכל "לקבל" שחקן אני רוצה רקע של הדמות ומה המקצוע שהיא עתידה לשחק. אתם לא צריכים להכין ד"ד כרגע.
אני רושם דדלין טנטטיבי של ה20/2, משמע קצת יותר משבועיים מהיום, אני חושב שזה מספיק זמן לעובד על דמות, ואם אני אראה שאני עדיין בדיונים עם מישהו אני כנראה אדחה את הדדלין.

לבסוף, כמה חוקי בית/חוקים אופצינאלים שאני כן/לא מכניס
  • יש הבדל טכנולגי בין הברוניות, כאשר שנבריה היא המתקמדת ביותר. שנבירה עברה מהפכה תעשיתית מלאה והיא החליפה מזמן את הלפידים במנרורות גז ואת הסוסים ברכבות. בעוד צבא שנבריה שומר באופן הדוק כלי נשק חמים כבדים וחדישים, כמעט כל אחד בשנבריה יודע להשתמש בנשק חם. אם אתם משחקים דמות שמגיעה משנבריה או מסיבה כלשהי בילתה פרק זמן ארוך מספיק שם, היא שולטת בנשק חם כמו שזה מופיע במדריך לשה"ם, אנחנו מדברים על כלי נשק מתוקפת הרנסנס (אז אקדחים ומוסקטים)
  • הקבוצה מוגבלת למנוחה קצרה אחת ביום, תיקחו בחשבון שאם תיקחו מנוחה ארוכה באיזור עם פוטנציאל לסיכון, יהיה חשש ל"מפלצת משוטטת" בגלל שזה משחק פורם ואני לא רוצה שכל פעם שהקבוצה עוצרת לישון במקום מסוכן המשחק יעצר לשבועיים בשביל קרב רנדומלי ולא חשוב. אם יעלה שבמהלך מנוחה ארוכה הקבוצה מותקפת (בדרך כלל יקרה כי הקבוצה החליטה להקים מאהל באמצע מבוך ולקוות שהשרת לא בא לכוון מחדש את המלכודות לקבוצה הבא) אז היא תחדש רק חצי מהמשאבים שהיא מחדשת בזמן מנוחה ארוכה (דרך לבטא את זה שהקבוצה משתמשת במשאבים שהיא הייתה אמורה לחדש בזמן אותו קרב)
  • אין איגוף, כן איגוף בחמש הוא חוק אפוצניאלי שפחות או יותר אומר שהקבוצה תמיד תוקפת ביתרון, אז לא.
  • כשרונות - המשחק עם כשרונות
  • linage- או איך שלא קוראים לאפשרות לשחק "גזע מיוחד" בספר של טאשה - אפשרי לגמרי. דורש הסבר מלא ברקע. לכל מי שלא מחזיק בספר של טאשה, linage היא אופציה לשחק "משהו מיוחד" שבמסגרתו אתם מקבלים +2 לתכונה אחת, כישרון אחד לבחירתכם. ואת היכולת לבחור בין ראיית חופש לשליטה במימונת/כלי כלשהו. (אתם קובעים האם הגזע בינוני או קטן). למרות שהאפשרות קיימת, אתם יכולים גם לשחק את הוריאנט של בן האנוש. אני שוב מדגיש שאם אתם משחקים linage זה דרוש הסבר מתאים ברקע, אם אתם האנטי-קרייסט ובגלל זה אתם בני אנוש הרבה עם הרבה יותר כריזמה, אני אשמח לדעת את זה.
  • כבר מראש אומר ש3 ה"גזעים" החדשים מהUA האחרון (הדמפיר, דם המכשפות והנולד מחדש) נמצאים בפנים. מוזמנים לשחק אותם.

טוב, אני בטוח שכחכתי כמה דברים שאתם תזכירו לי ואני אחפור עליהם, אז תשימו לב כשאתם נכנסים לעץ הזה לוודא שאין הערה בתחילת ההודעה הזו (אני ארשום את זה מודגש אבל כל שיוני או מידע חשוב שיש לי להוסיף אני אכניס להודעה הזו בעץ). בהצלחה לכולם, ואני מחכה לקרוא את הרקעים שלכם.

וכמובן, תזכרו שסיאן הוא המקום בו האלים הם בני תמותה, ובני התמותה מתעלים לאלוהות.
 
עריכה אחרונה:

tkhag1

פונדקאי ותיק
חבל רציתי להריץ אנימוס.

יש לי כרגע שתי רעיונות כללים לדמות, אחד של אשף משולאמנאס שמשמש כשוליה של אחת מהשוליות של השליות (השוליות של 12 כושפי מזג האוויר).
אבא שלו הוא דרו מהסוחרים הנדודים שראש השיירה שלו הכריח אותו לבחור בין אהובתו לבין השיירה. הוא בחר בשיירה.

השני הוא של לוחם/ברברי שמעריץ את חטא הזעם, כנראה בן לאחד מאנשי השממות.
אני חושב עליו כבעל ביטחון ודימוי עצמי מאוד נמוך, כנראה בגלל אביו שמאשים אותו בכך שהרס את חייו (לאביו היה סיכוי להפוך לאחד מהמפקחים בטבעת השביעית הודות לקשרי נישואים לביתו של אחד מהמפקחים הנוכחיים אבל אחרי לילה שיקור של טעויות אמו של הדמות הולידה אותו ובנשמותיה האחרונות הוכיחה את האב על כך שהוא בנו והרסה את האירוסים, האב בשביל למנוע מעצמו מבוכה נוספת לקח אותו לביתו)
אשמח לקבל יותר מידע על חטא הזעם ועל סיגנון הלחימה שלו בשביל לראות איזה מקצוע ותת מקצוע יתקרבו ככול האפשר לסגנון הלחימה של זעם.
הדמות תנסה להשתמש בהזמנה לנשף בשביל להיתקבל לשומרי העיר/הצבא תחת פיקודו של זעם.

אני גם שוקל להריץ כוהן אור אבל כרגע הרקע עבורו לא ממש מפותח.

אשמח אם תודיע לי במידה ואחד מהרעיונות לא מתאים
(שוליות של מכשפי מזג האוויר לא לוקחים שוליות/לא מלמדים אנשים אחרים. או שזעם לא דמות ציבורית מספיק בשביל ליצור הערצה שכזו ממישהו)

מה הולכת להיות העמדה כלפי pvp? עם האנשים של רזיאל זה נראה כמו אופציה מאוד סבירה.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
לפי סדר הדברים
* שוליה של שוליה- אין מצב כזה, שוליה של מכשף מזג אוויר לא באמת יקח לעצמו שוליה משלו, בעיקר כי חלקם לא בדרגה גבוהה מידי.

*חטא הזעם - כמו שציינתי בעץ הראשי יש קצת מיסתוריות סביב החטאים, כך שסגנון הלחימה של חטא הזעם הוא לא דבר שמישהו בדיוק יודע לדבר עליו, אתה יותר מיכול להניח שהוא משתמש בעוצמה וקסם יחד.
בקשר להצטרף למשמר העיר, אין סיבה שדמות לא תוכל להיות חלק ממשמר העיר בתור הרקע שלה, זה לא שהלחומים של משמר העיר הם כולם דרגה 20, יש לא מעט חברה בתחתית שהם חפשי"ם. אם הכוונה שלך להיות ישירות תחת הפיקוד של זעם זה עניין אחר וזו כן יכולה להיות סיבה ללכת לנשף ולנסות להחתנף אליו. אבל תיקח בחשבון שזה קצת כמו שטוראי ילך לאירוע של רה"מ במטרה לבקש מהרמטכ"ל שינוי שיבוץ... זה אפשרי אבל זה אמור להיות משהו שלא מתאים לדמות מחושבת מידי.

אני לא רואה PVP מתרחש כרגע, אם בשלב מסוים המשחק יגיע לנקודה בה הקבוצה מחליטה שיש צורך להרוג אחד את השני.... נשרוף את הגשר כשנגיע אליו
 

yds

פונדקאי ותיק
נראה מגניב ומושקע ביותר!
ביתו של הארכימג.

אנשים ששמעו על טמיסקרה (TE-MI-SKE-RA) מספרים עליה שהיא נערה בעלת אופי חזק, כראוי לביתו של אחד האנשים החזקים בשנבריה.
אנשים שפגשו אותה באחד הנשפים או המפגשים האקדמיים של אביה יתארו אותה כנערה דעתנית שלא נותנת לעובדה שהיא הצעירה מבין שש להבהיל אותה, והמשך מבטיח למורשת הקסם המפוארת של האקדמיות השנבריות.
אחיה ואחיותיה הגדולים יאמרו שהיא מטרד עוקצני, ומקווים בסתר ובגלוי שאביהם המכובד יחליט לשבץ אותה במחלקת יחסי הציבור של האקדמיות ולהשאיר אותה שם. לפרפר חברתי כמוה אין מקום במעבדות הקסם וההנדסה המתקדמות בסיאון.
איש לא יודע מה אביה יאמר עליה- אחד החסרונות של להיות הבת הצעירה משש של אחד משמונת האנשים החזקים בשנבריה הוא שאין הרבה זמן לשיחות מלב-אל-לב עם אבא.


וטמיסקרה? אם תשאל את טמיסקרה מה היא אומרת על עצמה, כנראה שתקבל איזושהי תשובה שנונה ומלאת חן שתסיט את הנושא כמו שרק בת אצולה יודעת לתת. אם תבדוק מה היא חושבת על עצמה, לעומת זאת, תקבל תשובות מפתיעות.
"שרלטנית" היא מילה שתככב בראש, כמו גם ''רמאית עלובה'', ו''כשלון קולוסאלי''.
על פני השטח, אין לכך סיבה. נכון, היא עדיין לא הגיעה למלוא הפוטנציאל המאגי של בני המשפחה המבוגרים שלה - אבל יש כאלו שפורחים מאוחר. אליאניס היום עומד בראש מחלקת הפיתוח של חטא הזעם - וכשהוא היה בגילה, הוא בקושי יכל להטיל לחשונים!
וחוץ מזה, בכל מדד אחר,.טמיסקרה היא לא בדיוק ילדה שצריך להתבייש בה. זמרת כשרונית ונערת החברה הגבוהה, שעולם הנשפים, הסעודות, והאופנה המעוצבת מתאים לה כמו כפפה ליד.
הראיה הכי טובה לכך? אף אחד לא היה מופתע מכך שבגיל תשע עשרה, היא קיבלה הזמנה לנשף החמש-עשרה של ברון החטאים. בתור בת צעירה של איש כה חשוב, היא ככל הנראה אחת הרווקות המבוקשות ביותר בקרב הדור שלה של אצילי הסינטדל.



אלא, שכמו כל אדם אחר בקרב האצולה, לטמיסקרה יש סוד. הסוד שלה עלול לעלות לה בחייה.
בבוקר יום ההולדת השמונה עשרה שלה, טמיסקרה הטילה את הלחש הראשון שלה. כולם שמחו. כולם בירכו אותה על ההצלחה שלה, איחלו לה שתלך בצעדי המשפחה המפוארת שלה. ואיש לא חשד בכך שלילה לפני כן היא שכבה, מדממת וגוססת, בתוך מעגל זימון, מתחננת לרחמים, לתשומת הלב, לסיוע של...משהו. היא לא ידעה אפילו מה.
הדבר היחיד שטמיסקרה ידעה הוא שהיא חייבת קסם. לטובת שפיותה, ולטובת הסיכוי שלה לחיות בעולם שלא מצפה ממנה לכלום, ובמקביל מצפה ממנה להכל. חברה שבה לא משנה מה היא תעשה, אחי ואחיותיה עשו את זה לפניה וטוב ממנה - ועל כן, היא נכפית ללכת בצעדיהם. היא ידעה שאין לה את הקסם, ושאם כולם יגלו את זה, היא תינעל לנצח במקום שבו היא עכשיו. צעצוע יפה שיכול לשיר, שמלה יקרה שתסתובב בנשפים, בלי יכולת להשפיע או לשנות, אי פעם. היא תחיה בצל המשפחה שלה, ותמות בצל הזה.



בסינטדל אין חטאים, אבל גם בגיהנום צריך חוקים. חוקים שעליהם טמיסקרה עברה, מספר פעמים ברצף, בצורה שהעונש עליה הוא מוות.
ואולי טמיסקרה לא הייתה מאגית, אבל להיות הבת של ארכימג הסינטדל פתח את הדלת לספריות הסודיות של האקדמיה. היא עשתה את המחקר, חיפשה בקדחתנות אחרי כוח שיוכל לתת לה את מה שהיא מחפשת. כוח שיוכל לתת לה את הקסם - ואחד כה מרוחק ועוצמתי, עד שברון החטאים בכבודו ובעצמו לא יוכל לדעת. היא לא חיפשה את כוחה של הגבירה בלבן, או של אדון האימפריום, או אפילו גבירת המכשפות. הברון וחטאיו יזהו בקלות את הקסם של בעלי בריתם. לא, היא הייתה צריכה משהו...מעבר.

ואת המשהו הזה היא מצאה. בחודשים לפני יום ההולדת שלה, הגיל המאוחר ביותר שבו קסם אי פעם התגלה במשפחתה, הגיל שאחריו היה נחרץ גורלה - האם היא תהיה קוסמת, או תיהפך לקישוט מצועצע על עץ המשפחה שלה - היא עבדה בשקדנות.
אט אט, היא תרגמה את הספר העתיק שמצאה בספריות - ספר שנכתב בשפה שמתה זמן רב לפני מלחמת הברונים. הספר תיאר בפרטים כלליים את התהליך המורכב והארוך של השגת הקסם. המרכיבים שהייתה צריכה לאסוף, השיקויים שהייתה צריכה לשתות, ההשבעות שהייתה צריכה לזמר.

היא עשתה הכל בחשאי, מתחת לאפם של מגים שלא העזו להיישיר מבט לעיניה, או שלא טרחו להוריד אליה את עיניהם. כל כמה רגעים, החשש היה עולה בה - מספיק רגע אחד שאבא שלה יביט בה בריכוז, והוא ידע הכל.
והחלק הציני שבה היה עונה - ''מתי הייתה הפעם האחרונה שהוא התרכז בך?"

כמתנת יום הולדת מוקדמת לעצמה, היא סיימה לתרגם את השלב הסופי של הטקס - מעגל הזימון. לאורך הספר, נרמז שהשלב האחרון של הטקס ידרוש הקרבה כלשהי, הוכחה של נאמנות המחפש לקסם שאותו הוא שואף לקבל.
להשיג חתול או עז לקורבן הסופי לא יהיה קשה מדי, ולא קרוב לראש רשימת החומרה ברשימת הפשעים הזעירים שהיא ביצעה בשביל להגיע עד כאן.
היא דאגה לכך שאביה, אחיה, ואחיותיה, לא יהיו בבית באותו הלילה. היא שריינה לעצמה את אחד הבונקרים החסינים שהאקדמיה השתמשה בהם לניסויים מורכבים - עד כמה שלמאות הקוסמים בחוץ היה אכפת, היא הייתה יכולה לזמן את האלים מחדש בתוך החדר הזה, ואיש לא היה חש בדבר.



היא הגיעה לחדר עם השקיעה, מוכנה עם כל הציוד שהייתה צריכה. היא ציירה את המעגל, הדליקה את הנרות, וישבה לתרגם את החלק האחרון של הטקס. ואז היא גילתה שהייתה לה טעות אחת מרכזית בהבנת הספר.
בכדי לקבל אל תוכו את הקסם, על מטיל הטקס להקריב משהו - את עצמו. השלב האחרון של הטקס היה ללכת ולהישכב בתוך מעגל הזימון, להעביר סכין דרך בית החזה שלה, ולשלוף החוצה את ליבה הפועם.

אותו הלילה עבר עליה בלבטים מחרידים. עשרות פעמים היא עמדה להפיל את הנרות ולנטוש את החדר. עשרות פעמים היא קראה מחדש את הדף האחרון, מנסה להבין אם טעתה. עשרות פעמים היא נשכבה במעגל, הסכין בידה.
לבסוף, היא הגיעה להחלטה - עדיף לה למות הלילה, מאשר להתעורר לבוקר שאין בו עתיד.
ולפני שהאומץ שהרגע נסך בה נעלם, הלהב שיסף אותה, והדבר האחרון שראתה לפני שהחליקה אל הזיות המוות היה ליבה החלקלק מדם בין אצבעותיה העדינות והארוכות.

טמיסקרה גססה. בגסיסתה, היא התפללה להכל ולא כלום. היא התפללה שיבואו להציל אותה, ושיותירו אותה למות לבדה. שהברון יתן לה כוח, או שהאלים עצמם יחזרו ויעזרו לה לקום נגדו. היא רצתה שאביה יהיה שם, וגם חששה מרגע הגעתו יותר מכל. אבל הרצון שלה היה רק רצון, ואם אין לך קסם - מה הרצון שלך יכול לעשות?
ואז, טמיסקרה התעוררה. כתמי הדם שעל היד, הצוואר, ובית החזה שלה, כאילו שקעו לתוך עורה והפכו לחלק בלתי נפרד ממנו. הלב שלה הצטמק והתפורר מבין אצבעותיה, כשהיא התיישבה בתוך המעגל, וכשהביטה אל המקום שבו חתכה את עצמה, היא ראתה צלקת של אור עמום, פועמת כמו הלב שנלקח ממנה.

וסוף סוף, היא אחזה בקסם.

כל הראיות לאותו הלילה סולקו במהרה, ולאחר הבוקר שבו היא חשפה את יכולותיה, הצרות של טמיסקרה לא תמו - רק התחלפו. החיים הפכו למרדף בלתי פוסק של שקרים והסוואה, שילוב של חייה הישנים עם לימוד עצמאי של קסם, תוך מבטים בלתי פוסקים מאחוריה כתפיה, לראות אם מתנקש של הזעם בא להפיל אותה על החוק שהפרה.
הישות המסתורית שנתנה לה את הכוח, תהא אשר תהא, לא מיהרה לחשוף את עצמה. מסתפקת בתחושות עמומות והבזקי זכרון לא ברורים מדי פעם, לטמיסקרה לא היה מושג מה הישות הזו - וזה היה בסדר גמור מבחינתה, כל עוד אביה המרוחק והברון העוצמתי לא ידעו גם הם.

נראה היה שהתרמית עבדה - הקסם שקיבלה היה מספיק דומה לזה של אילו שהקיפו אותה כדי שאיש לא יגיד דבר. היא השתמשה בטקטיקות הסחה בשביל להסב את תשומת הלב אל הצד החברתי שלה, נמנעת ממבטם הבוחן מדי של קוסמים רבים שחיו סביבה באקדמיה, מסתובבת בעיקר עם ידידותיה וידידיה הקרובים בשביל שאיש לא יוכל לבחון מקרוב מדי את הקסמים שעשתה.
החתול שאותו תכננה להקריב באותו לילה כנראה ספג חלק מהכוחות המאגיים שניתזו לכל עבר באותו טקס מיסטי, ונראה היה שהוא קיבל אף רסיס מתודעתו של אותו יצור קדום . למזלה של טמיסקרה, הוא לא נטר לה טינה על מה שתכננה עבורו, והפך במהרה לאיש – ובכן, לחתול הסוד שלה. היו לה ידידות רבות, עוזרות, יריבות ובעלות ברית, שכל אחת שמעה גרסה מעט שונה של אותו שקר – אבל אף אחת מהן לא יכלה לדעת את האמת. אבל החתול היה שם, וראה הכל – וחשוב מכך, הוא לא יכל לדבר.

למרות הלחצים, השקרים, והמתחים, הימים הפכו לשבועות וחודשים. היא המשיכה להתאמן באופן רשמי עם מורה פרטי, באופן נסתר עם החתול שלה, ובמקביל לנהל את חיי החברה של בת אצולה מהמעמד הגבוה.
ואז הגיע המכתב. מכתב שהזמין אותה לאחד המאורעות המסוכנים שהלכה אליהם עד כה. לא הייתה לה אפשרות אמיתית לסרב להזמנה, והיא ידעה שזו תהיה הליכה דרך שדה קוצים רעילים. החברה הגבוהה של הסינטדל והעולם כללה כמה וכמה קוסמים עוצמתיים, שיוכלו לחשוף אותה אם היא תעשה צעד אחד לא נכון.

לא הייתה לה ברירה. היא תלך לנשף, והיא תעשה כל מה שביכולתה כדי לצאת ממנו בחיים. היא קיבלה על עצמה את הקסם כדי להיות חופשיה מהפחד, אבל הנשף הזה? הנשף שבו היא תצטרך לחייך ולשיר ולשמוח כל הלילה? זה עתיד להיות הלילה המפחיד ביותר בחייה.

הכיוון הוא וורלוקית, אני ממש לא בטוח איזה פטרון. כנראה fathomless, GOO, או ג'יני - אבל אני פשוט מחפש משהו שהוא undefined מספיק בשביל לא להיכנס תחת אף קטגוריה של קסם "מוכר", ועדיין להיחשב ככזה אם לא בוחנים אותו לעומק. אין לי מושג לאן אני לוקח אותה מכאנית בדרגות גבוהות יותר, וכרגע זה פחות קריטי לי - אני אתן לה להתפתח בהתאם לעלילה.
כנראה מבחינת גזע אני אלך על Vuman עם magic initiate לאשף בשביל לשחק על הכיוון של "מעמידה פנים שהיא אשפית"

אם אתה מאשר אני אתחיל לעבוד על תיאור, ואתחיל לבנות רשימה של מעט יריבים ובעלי ברית, אנשים קרובים אליה, אולי מישהו שגילה מעט מהאמת עליה, הגיע למסקנות הלא נכונות, אבל מה שהוא חושב שהוא יודע עליה מספיק מסוכן בשביל שהוא יוכל לסחוט אותה איכשהו.
 

tkhag1

פונדקאי ותיק
האשף כנראה ילמד מהאקדמיה כרגיל (במקור זה היה הרקע של האנימוס בו הוא שימש כסוג של נער שליחויות לשוליה וקיבל ממנו טיפה בסיס שעליו הוא בנה את הקסם שלו, לא אמורה להיות בעיה לחתוך את זה).

בנוגע ללוחם אני חושב עליו כדמות לא חכמה במיוחד והכיוון שחשבתי עליו הוא יותר על נסיון למצוא חן בעיני זעם בשביל להרשים אותו, פחות לבקש ישירות (איו לו את הביטחון העצמי). הוא כבר עבר את המבחן לקבלה למשמר/צבא והוא פשוט מקווה שהוא יצליח למשוך את צומת הלב של זעם (למרות שאין לו מוסג איך)

אשמח לשמוע על הציוד הסדנדרטי של הצבא/משמר בשביל להתאים את הדמות שלי עליהם.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
רקע סולידי וסבבה, תניח שהדמות שלך תצטרך מעט תבונה גבוהה כדי לשטות באנשים שהיא מסוגלת לבצע קסם.

עקרונית קצת קווץ' לי שתהיה בת של אחד החטאים, זה יכול לעבוד אבל אני אבקש ממך להראות מה "מיוחד" בך, ותיקח בחשבון שהמעכרת יחסים של הדמות שלך אם אבא שלה היא מרוחקת במקרה הטוב, כאילו תניח פחות או יותר שאתה רואה אותו פעם בשנה מרחוק או משהו. Vhuman זה אופציה אבל הוא לא מרגיש מספיק "מיוחד"

בקשר לפטרונים לוורלוק, אני חושב שGOO יכול להיות מעניין, אבל תיקח בחשבון שאתה לא בדיוק יודע מה הפטרון שלך או מה הקטע שלו בכלל. כאילו אני מתכוון לבכלל. יש גם אפשריות אחרות אם אתה מחפש קצת יותר ידע על הפטרון שלך. החלטה שלך


אני רואה את השוליות בתור סטודנים שהם עוזרי הוראה של ה"מרצים", הם אומנם קצת יותר רצינים מהאחרים אבל הם עדיין סטודנטים באותו זמן, שוליה זה משהו כבד מידי לשוליה, אולי חונך יכול לעבוד אם אתה רוצה להציג שזה השנה הראשנה שלך בתור "סטודנט" בשולמאנס

בקשר לציוד סטדרנטי, תניח שזה קצת פתוח לכל שומר, סביר להניח שכל שומר יצטרך להסתובב עם נשק חם עליו ועם נשק לטווח קרוב, אם אתה רואה את עצמך בתור שוטר אז כנראה אלה תהיה יותר בכיוון (נשק קהה שפחות הורג ויותר מנטרל) אם אתה מסתכל על עצמך בתור חייל זה כנראה יהיה משהו בסגנון רובה מוסקט עם ביוטנה (חרב קצרה) מותכנת עליו בתור ציוד תקיני, אם אתה רוצה "להוסיף" על זה אז זה אפשרי אבל זה אומר שלמדת להשתמש בנשק הזה מחוץ לצבא. כרגע הצבא הרי מבוסס בעיקר על נשק חם (תחשוב על הצבא של שנבירה בתור red coats. הנשק ה"רציני" שמור לחיילי עלית ולא זמין לחיילים פשוטים.

טכנית אתה גם יכול לנסות ללכת על כיוון של פרש (ולהיות דרגון) ולהשתמש באקדח וחרב פרשים במקום ברובה מוסקט ארוך, החלטה שלך.


שוב, אתה יותר מיכול להיות מאמון בכל נשק ולהשתמש בכל נשק, אבל ב"טירונות" ילמדו חיילים להשתמש ברובים ואקדחים אז זה פשוט אומר שתצטרך להסביר איפה למדת להילחם עם נשק אחר (כנראה תעבור אימונים קרב פנים אל פנים במשמר אבל אם עכשיו אתה משתמש בגרזן אדיר או משהו בסגנון זה יהיה נשק שקצת פחות הגיוני שלימדו אותך להשתמש בו)
 

yds

פונדקאי ותיק
תבונה גבוהה יחסית, והכשרה במאגיה, זה בתכנון.
אין לי בעיה עם לקחת לינאייג' ספציפי, או גזע קסום כלשהו שנשמע לך מתאים. אולי איזשהו מסומן דרקון יעבוד עם ריפלאף? מה הגזע המקורי של חטא התאווה?
מערכת יחסים מרוחקת זה מצוין, זה אומר שיש לה הרבה יותר סיכוי להסוות את הסוד שלה.

עד כמה חטא התאווה, וחטאים בכללי, משקפים את המשמעות ה...מקורית של השם שלהם? כלומר, האם חטא התאווה הוא באמת כזה שהיה עם הרבה נשים ובטח יש לו הרבה ילדים וכו'? או שזה יותר מטאפורי ומותאם לתפקיד שלהם בפועל?
 

tkhag1

פונדקאי ותיק
שמתי לב ששכחת להוסיף את הפלאדינים, מה שמזכיר לי, אתה מאשר את שבועת מלך הפיניקס שכתבת? אישית אני לא אשתמש בה בגלל שאני לא מעוניין לשחק דמות תחת רזיאל והאידילים של השבועה לא מתאימים למשהו אחר אבל אם זה יוצא דופן ראוי לציין את זה בעץ ההרשמה

עקרונית אני רוצה שהלוחם ינסה להתקרב כמה שיותר לזעם, השאלה היא בתור מה הוא יותר בולט בקרב העם, בתור מפקד המשמר או בתור מפקד הצבא.

אגב יש אופציה שהדמות ראתה ברמה זו או אחרת את זעם מחסל את את אנשי המרד? זו עשויה להיות הנקודה בה הוא התחיל להעריץ את זעם (השאלה היא גם כמה מזה הוא ראה, יתכן שהוא רק שמע את הצרחות וראה את זעם חוזר אחרי הקטל)
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
מטאפורי לגמרי. השמות שלהם נועוד לשקף את שבעת החטאים, חטא הזעם לא באמת כועס כל הזמן (טוב הוא כן אבל לא בגלל שהוא חטא הזעם)

בקשר לגזע, סומך עליך שתעשה משהו מיוחד, ואני פחות בקטע של סימיני דרקון

לא ציינתי את שבועת מלך הפניקס בכוונה, לא קיבלתי עליה מספיק פידבקים כדי לאזן אותה ולכן היא בחוץ יחד עם כל צד ג'

ספק שהייתי במלחמה נגד הזאבים, זה אומר שאתה יחסית מבוגר וגם אז היית אחד מחיילי העלית, מי שראה מה היה שם זה אותם אנשים שמתשמים בנשק חם מתקדם יותר ממה שהמשמר ו/או המשטרה משתשמים בהם. אם הייתם מתחילים בדרגה 6 הייתי שוקל את זה, אבל ברמה שלכם זה לא אפשרי
 

tkhag1

פונדקאי ותיק
חשבתי יותר לכיוון שהוא השקיף מאוד מרחוק על הטבח בתור ילד עקב כך שזה קרה יחסית קרוב לשטח של ביתו (הם אנשי שממה אחרי הכל ולא מן הנמנע שהם גרו באיזור ואף היו בסביבה)

נסגרתי על הדמות הזו, אני הולך לבנות אותה כלוחם מאסטר קרב ממוקד בנשק חם.

אגב החלטתי להחזיר את האמא לחיים, אמהות מתות זה קלישה שנלעסה עד תום והדינמיקה עם המשפחה שלו תהיה יותר מעניינת בצורה הזו.
אני אקח את רקע החייל אך מכיוון שהוא התגייס ממש לאחרונה אבקש לערוך את השינויים הבאים ברקע:
לחליף את מיומנות האיום בהישרדות, הוא לא בילה מספיק זמן בצבא בשביל לקבל הכשרה מהסוג הזה ואת הקישורים האחרים שלו (הישרדות ואתלטיקה) הוא קיבל מהבית (עוד על זה ברקע).
אגב יש משמעות אמיתית למיומנות בכלי משחק או שזה משהו שמתעלמים ממנו לחלוטין? אם יש מה המשחקים הנפוצים בברונות?


האם הכישרון gunner מאושר?
נערך

אגב יפריע לך אם נקראה רקעים של שחקנים אחרים? (אם הם מאשרים כמובן)
 
עריכה אחרונה:

nautti

פונדקאי ותיק
אני שוקל להירשם, וחשוב לי לבנות דמות מושקעת, אבל לפני שאני עושה את זה, תהיתי אם אתה מוכן לאשר לי את הקונספט של הדמות. אני רוצה לבנות פלאדין אסימאר שיצא למסע צלב אישי כדי להבין איך לייצר נשמות חדשות. תהיה עם זה איזשהי בעיה?
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
אלישע וכל מי שחפצה נפשו לקרוא רקעים של אחרים - תהנו, כל עוד מישהו לא מתנגד.ת שיקראו את הרקע שלו/שלה.

לגופו של עניין
המלחמה לא הייתה באיזור שהיה קרוב לשטח מיושב, כל הרעיון היה שהזאבים הסתתרו איפה שהם קיוו שלא ימצאו אותם, להילחם באיזור שבו מישהו מאחד הכפרים יכול לבוא ולשים לב הוא קצת חוטא למטרה הזו.

מתעלמים משליטה בכלי נשק כל עוד אמורה להיות לך שליטה בכלי נשק. כאילו אם אתה משחק לוחם תניח שאתה שולט גם בנשק חם בלי בעייה.

הכישרון מאושר

על הנייר הרקע נראה סבבה, אני אקרא אותו עוד כמה פעמים לעומק וארשום לך משהו. אבל בכללי הוא נראה תקין

זה נשמע משהו סביר שיכול לקרות, אבל תיקח בחשבון שזה סוג של משימה מאוד מאוד מסובכת לבחור שהוא בסכנה להיות מוצא להורג על המוצא שלו. תיקח את זה בחשבון ברקע ובדמות, ומן הסתם אני מניח שאתה הולך להרחיב יותר על למה הוא הגיע למטרה הזו בחיים ואיך.
 

yds

פונדקאי ותיק
החלטתי שאבנה את טמיסקרה כבת אנוש וריאנט נוכלת, שתלך לכיוון ארקיין טריקסטר ברגע שתעלה לדרגה הזו - כרגע הקסם שלה מוגבל לmagic initiate.
בקרוב אוסיף עוד פרטים על המשפחה ואנשי קשר וכו'
 

האיש הצעיר

פונדקאי ותיק
תגובה להודעה פרטית ששלחת לי:
אם אינני טועה, בעץ ההרשמה כתבת במפורש כך: כמעט כל אחד בשנבריה יודע להשתמש בנשק חם. אם אתם משחקים דמות שמגיעה משנבריה או מסיבה כלשהי בילתה פרק זמן ארוך מספיק שם, היא שולטת בנשק חם כמו שזה מופיע במדריך לשה"ם, אנחנו מדברים על כלי נשק מתוקפת הרנסנס (אז אקדחים ומוסקטים). אם אני שולט בזה אבל אין לי את זה, מה זה עוזר לי????? אם התכוונת שיש רק אקדחים חלשים במיוחד, סבבה לגמרי, עדיין אמור להיות חזק משמעותית מקשת ארוכה.
נ.ב. אם תגלה לי איך אפשר להוסיף אקסל לתגובה אני אשלח לך מחולל אקדחים לגרסה 1 של 4 סוגי אקדחים שכתבתי.
לגבי הרקע: לא אמרתי שהרגתי אותו לבד אני השתתפתי במשימה. לא הבנתי מה אתה מתכוון ביותר פירוט.
לגבי ספר החוקים: הקובץ הראשוני מכיל את רוב החוקים הרלבנטיים, ברקע למשל אתה יכול להגיד לי מה המשמעות המכנית.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
אנחנו אכן מדברים על ככלי נשק מתקופת הרנסנס, שכמו שרשמתי בהודעה הפרטית, גורמים לנזק של ק10 וק12 בהתאמה. (ושים לב שיש להם את חוקי הטעניה, משמע אומר שאלא אם כן אתה עם יכולת כלשהי שאומרת שאתה יכול להתעלם מזה, אתה יכול לתקוף עם הנשק הזה רק פעם בסיבוב ללא קשר למס' הפעמים שאתה יכול לתקוף בפועל. (אציין שקשת ארוכה גורמת לק10 נזק)

נ.ב. אם תגלה לי איך אפשר להוסיף אקסל לתגובה אני אשלח לך מחולל אקדחים לגרסה 1 של 4 סוגי אקדחים שכתבתי.
אתה יכול פשוט להוסיף קבצים דרך כפתור הוספת הקבצים, אבל אין טעם שתשלח את זה, אני מצטער אבל כמו שרשמתי, אני לא הולך לאשר תוכן תוצרת בית או צד ג' אז זה לא משנה.

בנוגע לרקע, אוקי ממה שכתבת הבנתי שהוא היה שם לבד, אם הייתה משימה והוא צד עם אנשים אחרים זה סבבה. אבל אני כן אצפה לרקע קצת יותר מפורט ממה ששלחת.
 

האיש הצעיר

פונדקאי ותיק
לליאור:
לגבי אקדחים ורובים: לא הבנתי למה שאני אשתמש באקדח ולא בקשת ארוכה אם אין הרבה יותר נזק???? וחוץ מזה, גם כלי נשק מתקופת הרנסנס היו חזקים משמעותית מקשתות, וההוכחה הטובה ביותר היא שלא המשיכו להשתמש בקשתות אלא עברו לאקדחים. לגבי הקובץ שלי - פשוט רציתי לעזור לך ליצור מתאמים לאקדחים, אם אתה לא רוצה אז לא (ד"א אי אפשר לצרף אקסל בהוספת קבצים, רק פי די אף). לגבי רקע לדמות, מה יש לפרט יותר? לא הבנתי בכלל. אבל אם האקדחים חזקים כמו קשתות אז אני רוצה לשחק דמות אחרת, אני רוצה דמות חזקה פיזית.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
אקדחים וכו'- שמע, זה החוקים של השיטה, מצטער אם אתה לא מבסוט מזה אבל אלה החוקים, ואני משתמש בהם. אם אתה מרגיש שנשק חם אמור לעשות יותר נזק אתה מוזמן במשחקים שאתה מריץ לאפשר את זה, במשחק הזה אני בחרתי להשתמש בחוקים הקיימים של השיטה, שבין היתר נועודו לייצר מצב שבו אין נשק פסיכי שעושה פי 5 נשק מכל נשק אחר.

בקשר לרקע, מה שאתה הגשת לי עד כה זה קונספט של הדמות, אתה אפילו לא בדיוק מביא שם לדמות שלך, אני רוצה לדעת יותר על הדמות שלך כדי שאני אוכל לראות מה יש לעבוד איתו. אני רוצה סיפור מלא על הדמות שלך שמספר מי היא ומה היא (כמו שרשמתי בהודעה למעלה בתחילת העץ).
 

yds

פונדקאי ותיק
האם צריך שהדמויות שלנו יוזמנו באופן אישי לנשף? או שמספיק שתהיה להן סיבה להיות שם? כלומר, אם משחקים משרת/שומר ראש/וכו' של מישהו שהוזמן, זה עובד?
 
Top