• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ויגור זאב עם כבש- עץ משחק [מלסטרה 3/3]

זו נשמעת כמו עסקה די מעניינת לירין חוקקת בזיכרונה את פרצופי הסוחרים והזקן ומבטיחה לעצמה לחפש מאוחר יותר את הסוחרים ולדבר איתם
לאחר מבט חטוף היא רואה שטלאור ולי'ניל מדברים בינהם, אז היא פונה לרל'אוס "אני הולכת להסתובב בכפרון פה ולראות אם אני אוכל לגלות משהו מעניין, בא לך להצטרף?"
 
"תודיעי לי אם מצאת," הוא עונה. "אני צריך להשתעמם פה לפני שאצא לחפש עניין במקום אחר. מה גם, שהמאורעות האחרונים נתנו לי השקפה חדשה," הוא אומר ומנסה שלא לצחוק. "יתכן שאני מתחזק." רל'אוס מתקדם לעבר קבוצת העופרים.

הסוכן גורר כיסא אל בני הפאר'ליל, מתקרב עד כמה שמבטיהם העוינים מאפשרים.
"מתנצל על ההתפרצות," הוא אומר בטון לא מתנצל בעליל. יש לו תחושה שחברותיות מזויפת לא תעבוד על החבר'ה האלו. "אני פשוט מופתע לראות בחורים כמוכם כאן. הנחתי שאין כלום במקום הזה מלבד היער הצפוף, הדרכים המוזנחות והסוחרים שעיקשים מספיק כדי לחצות אותן. אני מנסה להגיד, שזו הפתעה נעימה למצוא כאן אחים מאמינים."
 
עריכה אחרונה:
לירין לא מוצאת שום דבר שאפילו דומה לשוק במקבץ האוהלים והבקתות, המקום פשוט קטן מדי, אבל היא מבחינה בנגר שעומד בפתח של בית קטן ומחליטה לנסות את מזלה.
"אדוני! סלח לי לרגע אבל אני אשמח אם תעזור לי במשהו קטן."
כמובן, אין בעיה. לשרותך הגבירה...?"
"לירין."
אחד מהם שנראה כמו המנהיג של החבורה הקטנה פונה אל רל'אוס. "אין לנו מה לחפש עם אנשים שמסתובבים עם מכשפות אנמייריות." השאר מוסיפים קריאות בוז.
למרות הנימה הקשה יש לרל'אוס תחושה שהאדוק לא מבטל אותו לחלוטין אלא מאתגר אותו ובאמת מצפה להסבר.
OUT
כמה רל'אוס נראה כמו פארליל?
שניכם מתישבים ליד אחד השולחנות, לא רחוק מחבורת החיילים ולי'ניל מזמינה ספלים של בירת סערה עבור שניכם. אתם מפטפטים על הא ודא עד שלי'ניל שואלת אותך בסקרנות, "תגיד, מה אתם באמת עושים פה? אתה והחברים שלך מוכשרים בהרבה מרוב שכירי החרב שאני מכירה ודי ברור שאל'טוראג הזה הוא לא סתם סוחר פשוט."
 
"נהדר, אם כך," הוא עונה בהתרסה לעלבון. "לא זוכר את הפעם האחרונה שפגשתי כוהנת יהלומים. כמעט אף אחד לא מסתובב עם המכשפות הארורות האלו, נותרו מעט מאוד מהן." רל'אוס גורר את כסאו קצת יותר קדימה. "בעזרת האבא, שמן עוד ימחה לחלוטין, ותישאר רק אגדה מפחידה שיספרו מסביב למדורה."

הוא גבוה מהפאר'ליל הממוצע, עם גוון עור מעט בהיר, אך מתולתל ופחות רזה מרוב האנ'מירים. כנראה שמים לב שהוא לא פאר'ליל 'טהור'.
 
"הו, לא" היא צוחקת."אני פשוט מלווה כרגע אל קל'יאל ואו'רוס עד שהזדמנות טובה יותר תצוץ.
האם יתכן שאתם הזדמנות כזאת?"
"מי יתן והאבא ימחה את זכרן" יורק המטיף על רצפת הפונדק וזוכה למבט עצבני מבעל הפונדק. "מה מביא אותך לאיזורים אלו?"
META
גלגל בבקשה שכנוע כנגד 3ק10.
לירין מבחינה בכמה עדויות להתקפה כשהיא מסתובבת באזור, אבנים וראשי חניתות מפוזרים בתעלה אך נראה שהם הסתדרו טוב למדי ואין סימנים לקרב בתוך האיזור של הפונדק.

"שמי הוא רוקל" מציג את עצמו הנגר. "הפסלון הזה שלך מעניין למדי, נראה כמו משהו של האבנונים, לא? זאת אמורה להיות איזו חיה אני חושב, אולי כבש?"
 
"צרות," הוא עונה. "צרות קטנות ודוחות בצורה המכוערת של אבנונים. שמעתי שהם התחילו להיות תוקפניים, ומהווים איום לאזור, יותר מהרגיל. למעשה, חוויתי על בשרי מפגש עם היצורים האלה, ממש בדרך לכאן," הוא עוצר לכמה רגעים, מנער את התמונה ממחשבתו. "יש להם קבלת פנים... קטלנית, נקרא לזה. אתם מקומיים?"

ד"ה לשכנוע: 17/16 תלוי איזה מין שכנוע.
גלגול בדיקה (3ק10): 20, כישלון.
 
"פהה, אנחנו לא צריכים כאן כאלו כמוך" אומר המטיף בבוז. "רואים שיותר ויותר אנשים מבינים את האמת וחושבים שהם יכולים לבוא אלינו כאילו שהם נותרו נאמנים מאז ומתמיד ולא נכנעו למכשפות הארורות. תחזור אלינו אחרי שתלמד קצת על פאר אגול הגדול."
טלאור מבחין באל'טוראג, שצופה במחזה מהדלפק נראה שהוא רוצה להתערב במעשה.
"לפני שבועיים בערך חבורה של אבנונים ניסתה לחצות את התעלה ולתקוף אותנו. החברה שם הסתדרו מולם בלי בעיות" הוא מחווה על אוהלי החיילים. "נראה שהאבנונים היו מצויידים אפילו גרוע מהמצב הרגיל של היצורים המלוכלכים האלו.
החיילים שלנו הם חבורה מוצלחת ואני רואה שאת חיילת בעצמך, את יכולה למצוא כאן עבודה לא רעה בכלל אם תשאלי אותי, בטח שיותר טובה משמירה על שיירות..."
"אבל מה בעצם אתם עושים? האם זה קשור לאבנונים שתקפו אותנו?" היא מביטה בך במעט חשדנות.
 
טלאור מחייך "בואי רק נגיד שאנחנו מנסים לדאוג שהבקעה תהיה מקום בטוח יותר..." טלאור לוקח לגימה ארוכה מהבירה שלו "מה שכן אני יכול לומר לך שזה בהחלט מספק יותר מהגנה על סוחרים"
 
עריכה אחרונה:
"וממי אלמד על אבינו הדגול, אם לא מבניו?" רל'אוס עונה בהפצרה. "אל תמנעו מעופרים לחזור לדרך האמת. אילו רק אבי יכל לראות אותי עכשיו..." הוא היה מתפחלץ מצחוק. "שמי רל'אוס. נכון, אמי איננה בת פאר'ליל. אך הדם הזה לא משנה את העובדה, אני רל'אוס בן אמראנד," הוא מקפיד על ההגייה הפאר'לילית של השם, "ואני ראוי ללמוד על אמונת אבותיי, בדיוק כמוכם."
 
"לא, לא שראיתי. אבל הייתי מסוגר בתוך הפונדק באותו הזמן אז אני לא באמת יודע, מוטב שתשאלי את השומרים אם יש לך שאלות על ההתקפה."
בעוד אתם מפטפטים אישה בהירת שיער יוצאת מכיוון המטבחים וניגשת אל השולחן שלכם. היא נראת ממוצא פארלילי אך גבוהה יחסית לאחת כזאת ואתה מניח שזו דאלה, אשתו של בעל הפונדק וביתו של אחד מראשי המשפחות החשובות בעמק טולו.
"האם אתה הוא טלאור רוליין?" היא שואלת ברשמיות.
אתה מאשר שזה אתה.
"הגיעה אלינו מכתב המיועד אליך לא מזמן, אדוני." ברור שהיא מניחה שאתה אציל כלשהו למרות שמראך כרגע לא מרמז על כך, כניראה משהו שקשור לטיב המכתב.
"טוב נראה שהעסקים החשובים שלך ושל החברים שלך קוראים לך" לי'ניל מגלגלת את עייניה וקורצת אליך. "אני לא רוצה להפריע למשימה החשובה שלכם."
נראה שהמטיף מתרשם מהלהט שלך.
"אולי בכל זאת יש לך עוד סיכוי..." הוא נשמע מהורהר אך קם ומביא כיסא נוסף עבורך. "אתה מוזמן להצטרף אלינו."
אתה מבחין באל'טוראג המסמן לך בדיסקרטיות לבוא וכעבור דקה או שתיים יוצא כאילו אל השירותים שמחוץ לבניין. לפני שאתה חוזר אל השולחן הוא ניגש אליך ולוחש, "אני רואה שהצלחת להתידד איתם, מצויין. נסה למצוא לנו מורה דרך עבור הכניסה אל היער."
 
רל'אוס חוזר לשולחן, קנקן שיכר בידו. הוא מתעקש למלא מחדש את ספלי הקבוצה לפני שיתיישב. הסוכן מחכה שזמן מה יחלוף, מצטרף לבדיחות והצרות שהם חולקים, נותן לאלכוהול לעשות את שלו. תוך כדי, הוא מנסה ללמוד על הפוליטיקה המקומית, ואם קיים מעגל עופרים באזור.
"טוב, מה כבר אפשר לצפות מסוחרים," רל'אוס עונה למישהו שהתלונן על זרים. "הרבה כסף, מעט דרך ארץ. זו הבעיה עם הרבה עירוניים, שתדעו לכם, יש לנו מה ללמוד מכם. ולא רק במישור הרוחני," הוא מעיר כבדרך אגב, מושך את תשומת הלב. "ניווט בשטח, לדוגמה. מיומנות שחשבתי חסרת תועלת עבורי, טעיתי לחלוטין. הדרכים ביערות הסבוכים האלו, הן שונות מאוד מרחובות האבן אליהם התרגלתי. רק האבא יודע איך נצליח לנוע בהן בהמשך המסע."
 
חזרה
Top