אז נשפכו על הנושא הזה הרבה ביטים באינטרנטים (וגם כמה דיונים כאן בפורום) - המדיניות המוצהרת במו"ד5 היא פרוגרסיביות ומגוון - לפחות חצי מהדמויות המאויירות בספרים יהיו של נשים, האיורים יכללו גם דמויות ממגוון צבעי עור ועיצובים אתניים וההרפתקאות והמוצרים הרשמיים יכללו גם דמויות להט"ביות.
אישית, אני די סבבה עם זה. אמנם התחלתי לשחק מו"ד מתישהו ב1991 אבל ממש לא מרגיש לי ש"אצילו אאומויים ואסמולנים ארסו את אילדות שילי ולכחו את המיסחק שילי". לא שהעיצובים הגרפיים של שנות השמונים שהציגו ברברים ארוכי שיער עם חזה מגולח היו מאוד סטרייטיים.
אבל ממה שיוצא לי לקרוא, נראה שהרבה מהביטויים של הפרוגרסיביות הם סתם לסמן וי. קניתי לא מזמן למשל את "רוחות סאלטמארש" ובפרק הרקע מזכירים שם בדרך אגב שאחד הכוחות הצבאיים של העיירה מונהג על ידי זוג נשוי של שני גברים. זהו, שורה אחת, סימנו וי על הפורגרעס, עשינו את שלנו.
נכון, מצד אחד זה מציג מצב של נוכחות נורמלית של להטבי"ם, שאפשר להציג את זה כבדרך אגב כאילו זה סטנדרטי לגמרי, אבל מצד שני -מצבם המשפחתי של דב"שים יותר מרכזיים ויותר חשובים לא ממש מוזכר (לכאורה כמעט כולם רווקים גלמודים) - כאילו הזוג הנשוי היחיד בין הדב"שים בעיירה הזאת הוא שני גייז.
אבל ענייני מגדר ומיניות בצד. ניקח לדוגמא את ההחלטה להציג גם מה שנקרא people of color. ספר השחקן כולל כל כמה עמודים מישהו שחור או בלבוש מזרח-תיכוני או אפילו אסיאתי. אבל המגוון האתני, אם לא פיספסתי משהו בשאר הספרים, די עוצר בבני אדם. האלפים נשארים אירופה הקלאסית (והאלפים האפלים איבדו את הצבע השחור שאפיין אותם במהדורות הישנות), הגמדים בשטאנץ ויקינגי וכו'. התרבויות, בגדול, גם הן אירופה הקלאסית - כושי עם בגדים של מסיבת טבע או לא, אתה מתאים לחצרו של הנרי החמישי כמו כל אחד אחר כאן.
מו"ד לדורותיה, תמיד הייתה משחק מאוד אמריקאי. זה לא באג, זה פיצ'ר. אז נראה שגם בכל הקשור לייצוג להט"ב ומגוון אתני ומגדרי, היא לא מאוד מתרחקת מהמיינסטרים שתראה בטלויזיה האמריקאית.
אישית, אני די סבבה עם זה. אמנם התחלתי לשחק מו"ד מתישהו ב1991 אבל ממש לא מרגיש לי ש"אצילו אאומויים ואסמולנים ארסו את אילדות שילי ולכחו את המיסחק שילי". לא שהעיצובים הגרפיים של שנות השמונים שהציגו ברברים ארוכי שיער עם חזה מגולח היו מאוד סטרייטיים.
אבל ממה שיוצא לי לקרוא, נראה שהרבה מהביטויים של הפרוגרסיביות הם סתם לסמן וי. קניתי לא מזמן למשל את "רוחות סאלטמארש" ובפרק הרקע מזכירים שם בדרך אגב שאחד הכוחות הצבאיים של העיירה מונהג על ידי זוג נשוי של שני גברים. זהו, שורה אחת, סימנו וי על הפורגרעס, עשינו את שלנו.
נכון, מצד אחד זה מציג מצב של נוכחות נורמלית של להטבי"ם, שאפשר להציג את זה כבדרך אגב כאילו זה סטנדרטי לגמרי, אבל מצד שני -מצבם המשפחתי של דב"שים יותר מרכזיים ויותר חשובים לא ממש מוזכר (לכאורה כמעט כולם רווקים גלמודים) - כאילו הזוג הנשוי היחיד בין הדב"שים בעיירה הזאת הוא שני גייז.
אבל ענייני מגדר ומיניות בצד. ניקח לדוגמא את ההחלטה להציג גם מה שנקרא people of color. ספר השחקן כולל כל כמה עמודים מישהו שחור או בלבוש מזרח-תיכוני או אפילו אסיאתי. אבל המגוון האתני, אם לא פיספסתי משהו בשאר הספרים, די עוצר בבני אדם. האלפים נשארים אירופה הקלאסית (והאלפים האפלים איבדו את הצבע השחור שאפיין אותם במהדורות הישנות), הגמדים בשטאנץ ויקינגי וכו'. התרבויות, בגדול, גם הן אירופה הקלאסית - כושי עם בגדים של מסיבת טבע או לא, אתה מתאים לחצרו של הנרי החמישי כמו כל אחד אחר כאן.
מו"ד לדורותיה, תמיד הייתה משחק מאוד אמריקאי. זה לא באג, זה פיצ'ר. אז נראה שגם בכל הקשור לייצוג להט"ב ומגוון אתני ומגדרי, היא לא מאוד מתרחקת מהמיינסטרים שתראה בטלויזיה האמריקאית.
