ביום שישי ציינתי יומולדת 40 עם כמה חברות וחברים, מתוכם רק אחת משחקת משחקי תפקידים, אחד שיחק טיפה בנעוריו (ואתם מבינים לפי הגיל שזה היה מזמן) והשאר לא שיחקו מעולם (אבל חברותים שלי. חפרתי להם על הנושא המון). לכבוד ציון הדרך החלטתי שאם כבר אני מפגיש את כל האנשים האלה נשחק משחק.
איזה משחק? יש לי משחק מושלם לעניין. Follow של בן רובינס (היוצר של מיקרוסקופ) ובדיוק משחק שחזרתי לשחק בו לאחרונה בשביל הקלטות של לא קריטי.
המשחק בנוי לספר סיפור שלם של אחווה שמתמודדת עם משימה משותפת, ולוקח רק כמה שעות. המשחק מציע מגוון של משימות, שלכל אחת מהן יש דף הנחיות קטן שמיד מכניס לעניינים: מציע לדמויות תפקידים, מציע את הסיבות שהאתגר קשה לביצוע, ומבנה מתח דרמטי בין הדמויות (בעזרת מכניקה בה כל דמות ראשית של שחקן צריכה לרצות משהו מדמות השחקן שמימינו, בעוד השחקן ההוא צריך לומר מדוע הדמות שלו לא תמלא את הרצון של הדמות הראשונה).
במשחק אין מנחה, המכניקה מאוד פשוטה, אבל גם די נוקשה (אין מצב שבו "לא יודעים מה לעשות").
מה שקרה הוא שהשחקניות והשחקנים החדשים ישר נכנסו למשחק. ברגע שיצרנו את הדמויות הם התחילו לשחק אותן ולנהל שיחה בתור הדמויות, כל דמות תפסה לעצמה תפקיד בדינמיקה, וזה היה ממש כיף. שיחקנו זמן די קצר, אבל זה היה פשוט מקסים.
הדבר העיקרי: השחקניות והשחקנים לא חיכו שיפעילו אותםן. המשחק אמר להם מי הם ומה לעשות אז הם התחילו לשחק. לא הייתה את הדינמיקה, שבתור מנחה תדיר אני מכיר ממש טוב, דינמיקת "מנחה, תבדר אותנו". השחקניות יזמו דברים, וישר יצרו דברים שיערבו את כולם, שיעוררו שיחה, לקחו אחריות על הסיפור ולא חיכו שהוא יקרה.
וזה העלה לי כמה מחשבות נוגות, על האם המודל הבסיסי של משחקי תפקידים, מהסוג שהשתלשל ממו"ד, אבל ממש לא מייחד רק את מו"ד, לא מעכב משחקי תפקידים מלהיות משהו הרבה יותר נפוץ ופופולרי למשחק הרבה יותר יום יומי וזמין, משהו שאפשר לשלוף ולשחק בחברה בלי צורך במחויבות ארוכת טווח, השקעה של שעות בלימוד מכניקה, ופינוי של שעות ארוכות בתחביב כל שבוע.
זהו, אין לי אמירה ממוקדת. אני חושב שצריך עוד משחקים כמו Follow ואני ממליץ עליו ספציפית בחום.
את המשחק Follow אפשר להשיג כאן:
Follow » Lame Mage Productions
אם מעניין אתכם לשמוע את Follow בפעולה, אתם מוזמנות ומוזמנים להקשיב לפרק הראשון של המשחק שלנו בלא קריטי. ההמשכים יעלו בשבועות הקרובים, אבל זה הפרק שאנחנו מסבירים בו את המכניקה.
איזה משחק? יש לי משחק מושלם לעניין. Follow של בן רובינס (היוצר של מיקרוסקופ) ובדיוק משחק שחזרתי לשחק בו לאחרונה בשביל הקלטות של לא קריטי.
המשחק בנוי לספר סיפור שלם של אחווה שמתמודדת עם משימה משותפת, ולוקח רק כמה שעות. המשחק מציע מגוון של משימות, שלכל אחת מהן יש דף הנחיות קטן שמיד מכניס לעניינים: מציע לדמויות תפקידים, מציע את הסיבות שהאתגר קשה לביצוע, ומבנה מתח דרמטי בין הדמויות (בעזרת מכניקה בה כל דמות ראשית של שחקן צריכה לרצות משהו מדמות השחקן שמימינו, בעוד השחקן ההוא צריך לומר מדוע הדמות שלו לא תמלא את הרצון של הדמות הראשונה).
במשחק אין מנחה, המכניקה מאוד פשוטה, אבל גם די נוקשה (אין מצב שבו "לא יודעים מה לעשות").
מה שקרה הוא שהשחקניות והשחקנים החדשים ישר נכנסו למשחק. ברגע שיצרנו את הדמויות הם התחילו לשחק אותן ולנהל שיחה בתור הדמויות, כל דמות תפסה לעצמה תפקיד בדינמיקה, וזה היה ממש כיף. שיחקנו זמן די קצר, אבל זה היה פשוט מקסים.
הדבר העיקרי: השחקניות והשחקנים לא חיכו שיפעילו אותםן. המשחק אמר להם מי הם ומה לעשות אז הם התחילו לשחק. לא הייתה את הדינמיקה, שבתור מנחה תדיר אני מכיר ממש טוב, דינמיקת "מנחה, תבדר אותנו". השחקניות יזמו דברים, וישר יצרו דברים שיערבו את כולם, שיעוררו שיחה, לקחו אחריות על הסיפור ולא חיכו שהוא יקרה.
וזה העלה לי כמה מחשבות נוגות, על האם המודל הבסיסי של משחקי תפקידים, מהסוג שהשתלשל ממו"ד, אבל ממש לא מייחד רק את מו"ד, לא מעכב משחקי תפקידים מלהיות משהו הרבה יותר נפוץ ופופולרי למשחק הרבה יותר יום יומי וזמין, משהו שאפשר לשלוף ולשחק בחברה בלי צורך במחויבות ארוכת טווח, השקעה של שעות בלימוד מכניקה, ופינוי של שעות ארוכות בתחביב כל שבוע.
זהו, אין לי אמירה ממוקדת. אני חושב שצריך עוד משחקים כמו Follow ואני ממליץ עליו ספציפית בחום.
את המשחק Follow אפשר להשיג כאן:
Follow » Lame Mage Productions
אם מעניין אתכם לשמוע את Follow בפעולה, אתם מוזמנות ומוזמנים להקשיב לפרק הראשון של המשחק שלנו בלא קריטי. ההמשכים יעלו בשבועות הקרובים, אבל זה הפרק שאנחנו מסבירים בו את המכניקה.
עריכה אחרונה:
