Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
Note: This feature may not be available in some browsers.
ברוכים הבאים לפורום הפונדק
הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!
נראה שמוחו של יונו עובד שעות נוספות.
"טוב", הוא אומר לבסוף, "זה משהו שצריך לחשוב עליו עדיין. לא בטוח עד כמה אני מוכן לסמוך על המידע הזה. אתה ואני נדבר בקרוב. בינתיים תארגנו את מה שאתם צריכים לארגן, יוצאים בקרוב".
לאנה משתתקת לרגע, לא בטוחה שהיא רוצה לענות על זה. לבסוף היא מחליטה לספר לו - הדברים הללו שייכים לעבר בכל מקרה.
"היא הראתה לי אנשים. דמויות שהכרתי פעם. אחת שאהבתי, ואחד ששנאתי. הם דיברו אלי, סיפרו לי חזיונות שאני לא יכולה להבין. והיה גם שיר, שהכרתי ממקום, מזמן כלשהו... אני מניחה שזה נשמע מאוד מעורפל, אך לצערי אני בעצמי לא מצליחה להבין מה התמונות הללו אמורות להביע. בגלל זה באתי לכאן." לאנה בוהה ברצפה כשהיא מסיימת לדבר.
רומולוס לא מתקשה למצוא את לאנה. היא מסתובבת בין החנויות בשוק, והוא מבחין שהיא מחזיקה בידה שק בד לבן.
השוק בקימיטס מורכב מרחובות צרים מרוצפים בסלעים לא אחידים אך שטוחים. מעל החנויות עוברות קשתות הנמכות בידי עמודים. חמורים נעים בעצלתיים באמצע הרחוב, פרסותיהם מתופפות על השבילים. ילדים רצים ומשחקים תופסת, ובעלי חנויות ודוכנים צועקים את מרכולתם.
הוא חוכך את ידו בזקנו, חושב ארוכות.
"האורקל יכולה להיות מתעתעת. לפעמים היא מראה לנו את העתיד, לפעמים את העבר, לפעמים את ההווה. פעמים היא בכלל משקפת את הנפש שלנו מולנו. אם האנשים שדיברת עליהם הופיעו ואמרו לך דברים, ייתכן שהיא ניסתה לשקף לך את איך העבר שלך איתם משפיע עלייך. יכול להיות שהיא מספרת לך איך הם משפיעים או ישפיעו עלייך בעתיד. על מה היה השיר?"
"זה היה שיר ערש." לאנה בולעת רוק. "אני חושבת שאמא שלי שרה לי אותו פעם. אבל אולי זה רק הדמיון שלי."
רומאלוס ולאנה
"אני חושבת שאכלתי מספיק בצלים לכל החיים אצל אחותו של כיגן." לאנה אומרת בחיוך קטן, נזהרת לא להתקל בילדים כשהיא מתקרבת לרומאלוס. "לא, אלה רק בגדים חדשים." היא מחווה בידה על המעיל שלה שנחרך בקרב נגד הגולגלות. "קניתי גם לך משהו" היא מוציאה מהשק גלימה חדשה, בצבע ירוק כהה, ונותנת לרומאלוס. "אז מה, שלחו אותך להביא אותי?"
רומלאוס נראה מעט מופתע מהמחווה, לא נראה שהוא קיבל הרבה מתנות בעבר, הוא אוחז בגלימה ומודה ללאנה, "תודה, נראה לי שאחת הגולגות ששרפו אותי שרפו גם את הגלימה שלי כמה פעמים." הוא מנסה לחייך, "פחות שלחו אותי להביא אותך, יש לנו עוד קצת זמן עד שעוזבים." הוא אומר, "אבל אני רוצה לוודא שהכל בסדר. האורקל ההיא... נראה שכל החוויה לא הייתה קלה."
לאנה מחייכת חיוך עצוב. "אפשר לומר. מרגיש שבזמן האחרון העבר שלי רודף אותי, מסרב לאפשר לי לפתוח דף חדש. הדברים שהאורקל ההיא הראתה לי, גרמו לי קצת לאבד את העשתונות. אבל אני מניחה שאין לי זכות להתבכיין - מעכשיו אני אהיה יותר מפוקסת. אבל היי, חבר, אני מעריכה מאוד את הדאגה." לאנה טופחת בחיבה על שכמו של רומאלוס. "ואני כבר חשבתי שכל ציידי הראשים משתייכים לטיפוס הזאב הבודד והמסתורי בברדס שחור."
"לא לא, הברדס שלי בצבע ירוק כהה." עונה רומלאוס מנסה קצת להצחיק, "לכל אחד יש משהו בעבר שרודף אותו, אצל חלקנו זה אנשים עם סכינים ואצל אחרים זה מעשים שהם עשו, החוכמה היא לא להתמודד עם הדברים האלה לבד. חייתי מספיק זמן לבדי כדי לדעת שהלהקה מצליחה איפה שהזאב הבודד נכשל."
"במשך שנים לא סיפרתי לאף אחד את הסיפור שלי. חשבתי שעדיף לשכוח, להמשיך הלאה. עכשיו אני רואה שאי אפשר באמת לברוח מהעבר. אולי כדאי שאוציא את זה מהבטן." לאנה מהנהנת בשקט. "אם תהיה לך סבלנות אלי באחד מן הימים, אולי אספר לך מה יושב על הלב שלי בשנים האחרונות. אולי.. אולי זה באמת יעזור איכשהו."
"האורקל מראה לך שיש לך עבר לא פתור", הוא אומר בפשטות, "אבל את זה את כנראה כבר יודעת. אבל מעבר לכך, היא מנסה להגיד לך שאת יכולה עדיין לפתור את העבר הזה. זה עדיין לא מאוחר מדי. אל תתני למסר שלה להטריד את מנוחתך. קחי את זה בתור מסר של תקווה, שיש עוד סיכוי לתקן את העוול שנעשה, שמציק לך עד היום. אבל האורקל רק מראה את היעד. הדרך בה תלכי היא שלך", הוא מחייך, ומחווה בידו על ההיכל, "טירי משגיח עלינו, ונותן לנו הזדמנות לתקן את הכל, לאחות את הסדקים ולבנות על האדמות הקשות ביותר. אנא, שאי תפילה במקדש שלו, ואולי הוא יעזור לך ללכת בדרך הזאת".
ליבה של לאנה פועם בחוזקה כשהכוהן מדבר. בהתחלה היא הייתה בטוחה שהאורקל מדברת שטויות, אך אם היא אכן קולה של האלים, מי יודע... האם באמת יש לה תקווה?
היא לא בטוחה שהיא רוצה להתפלל. היא לא בטוחה שיש לה מה לומר. בכל זאת, היא כורעת על ברך אחת, עוצמת עיניה. והמילים מגיעות אליה, מגיעות מליבה, היא ממלמלת תפילה לטירי. היא מתחרטת בפני האל שניסתה לשכוח את העבר שלה, את פיין וג'אנוש, ומתפללת שיאפשר לה להיות חזקה, ושאם אכן יש לה תקווה לתקן את מה שקרה, שיהיה לה האומץ להתמודד עם מה שמחכה לה. היא לא יודעת אם היא עושה את זה נכון - האלים מעולם לא היוו חלק משמעותי מחייה, וג'אנוש לא לימד אותם הרבה אודות האלים או איך להתפלל אליהם, הוא היה הישות העליונה היחידה מבחינת תלמידיו. כך או כך היא ממשיכה במשך דקה למלמל בעיניים עצומות, תוהה אם מישהו שם למעלה אכן מקשיבה לתפילתה.
לאנה ורומאלוס
"אני עוד לא מרגישה מוכנה לגמרי. בפעם אחרת, חבר. ושוב - תודה על עזרתך." לאנה מחייכת חיוך עצוב. "בוא נחזור לספינה."
בתחילה, לאנה לא בטוחה שהיא מרגישה כלום. היא פשוט חושבת מחשבות והזמן מסביב עובר בשקט.
אך לאחר דקה, שתיים, שלוש, היא חושבת שהיא מרגישה משהו. מעין חום שיוצא מהמזבח ומקרין לה תחושת ביטחון. ביטחון שהיא יכולה לאחות את השברים שנוצרו בה כבר מזמן.
META
לאנה מקבלת לרשימת הלחשונים שלה את הלחשון Mending.
זאת כנראה הייתה טעות בניסוח שלי, אבל הכוונה שלי הייתה שלאנה שמעה את שיר הערש מפיין, שבתורה שמעה אותו מאמא שלה. מתנצל על חוסר ההבנה.
הלילה יורד והשעות עוברות. אתם מצליחים לנוח מספיק, לפני שקולו של יונו מעיר אתכם וקורא לכם לעלות לסיפון.
"מצוין, טוב לראות אתכם כאן שוב!", קורא יונו לבסוף, כשכולכם מתכנסים בספינה.
"אני מקווה שנחתם מספיק, כי אנחנו מרימים שוב מפרש, לכיוון פרדאה. אני מקווה שנוכל לתפוס אותם לפני, אבל העיכוב שלנו כאן מקטין את הסיכוי שזה יקרה. שמרו על עיניים פקוחות. קדימה, בואו נצא!", הוא קורא, ואתם מוציאים את הספינה מהנמל בזהירות. המשימה יחסית קשה בחושך הזה, אך למזלכם מי הנמל רגועים. ובתחילה הלורליי שטה לאיטה בין אורות המזח על המים החשוכים, הצוקים והמנופים מתרחקים מכם. לבסוף אתם יוצאים מגבולות הנמל, והים מכה בכם בקור עז. המפרשים נמתחים באחת, והרוחות הודפות בהם ללא רחמים, שולחים את הלורליי קדימה בזינוק חייתי כמעט. הרוחות המנשבות חודרות גם את בגדי הצמר העבים ביותר, שיונו כבר הספיק להתעטף בהם. למרות החושך שמים לב בבירור לעננים שמכסים בעדינות את השמיים. אפילו כשהשמש יוצאת השמיים סגריריים, ומדי פעם ישנו טפטוף קל.
אבל המצוד נמשך, והלורליי ממשיכה לחתוך את הגלים, מפליגה קדימה.
כמה שעות לאחר מכן, יונו קורא לרומולוס אל מגורי הקפטן בספינה. רומולוס מוצא אותו יושב בחדר מואר באור עמום, עם שולחן עץ פשוט ומיטה עם מצעי פרווה. יונו בדיוק מוזג לעצמו יין, ומחווה לרומולוס לשבת, שואל אותו בשפת גוף אם ירצה גם יין.
"אני אגש ישר לעניין - הבחור שמסר לך את המידע, מה הוא ביקש בתמורה? מה יש לו להרוויח מזה?"
META
לחלק הזה של המסע המכאניקה תהיה מעט שונה. אתם עומדים לבדיקות גלגולים לשבוע הקרוב (תוך משחקית).
ישנם שני סוגים של בדיקות - בדיקות לפי תפקיד, ובדיקות תצפית (כולכם לוקחים חלק במשמרות הזקיף), שהן בדיקות חוכמה (תפיסה) שגרתיות.
התפקידים מחולקים לארבע, כל אחד:
- דייג: כדי לשמר את האספקה שלכם, עליכם לדוג דגים ושאר יצורי ים. בדיקת חוכמה (הישרדות).
- העלאת מורל: חשוב לשמור על המורל של העובדים על הספינה, בטח בתנאי מזג אוויר כאלה. בדיקת כריזמה (שכנוע).
- ניווט: גם הקפטן צריך עזרה בשמירה על הנתיב ובהכוונה והתמצאות בים. בדיקת תבונה (טבע) או (כלי ניווט).
- תחזוקה שוטפת: תפעול כללי של הספינה ותחזוקה של המפרשים, החבלים והחלקים שנחשקים דרך קבע. בדיקת כוח.
כל אחד מכם בוחר תפקיד שהוא לוקח לעצמו, ומגלגל אותו פעם אחת לשבוע הקרוב. ככל שהגלגול יהיה גבוה יותר, כך התוצאות יהיו טובות יותר. בנוסף, כל אחד מגלגל פעם אחת בדיקת תצפית - חוכמה (תפיסה).
כשלאנה עולה לספינה, אתם שמים לב שהיא החליפה את המעיל שלה, שנשרף בקרב נגד הגולגלות, בבגדים חדשים. היא לבושה כעת בחולצת ימאים לבנה מפשתן, מכנסי עור ומגפיים חדשים, אך את הבנדנה הכחולה על ראשה היא שמרה. "אני יודעת שלא רציתם להתחלק בכסף," היא אומרת לסוללס וארים, "אבל בכל זאת קניתי לכם משהו - זה יותר מדי זהב רק בשבילי." לארים, היא מביאה חגורת עור יפה עם אבזם כסוף, המתאימה למידות שלו. "אני בטוחה שתמצא שם מקום לתחוב את החליל שלך, בחור קטן." היא אומרת. ולסוללס, היא מביאה כובע קש עגול ומניחה על ראשו. "כדי להגן על הראש הגבוה שלך מהשמש, בחור גדול."
במהלך הימים הבאים היא מבלה הרבה עם יונו, עוזרת לו לנווט לפי המפות. היא נראית יחסית שקטה יותר, כאילו הצליחה למצוא משהו שהרגיע אותה מהסערה שעברה אצל האורקל. חלקכם אולי שמים לב שכאשר היא מוצאת סדקים בחביות או בקרשים של הלורליי, היא מעבירה יד עליהם, ממלמלת משהו, ובהבזק של אור כחלחל הסדקים מתאחים. זה לחש שלא נראה קשור לקסם היסודני ההרסני שלאנה משתמשת בו בדרך כלל.
"כל המסע הקטן שלנו לארץ הבצל היה תשלום בשביל המידע הזה." עונה רומלואס, "כמובן שהוא גם ביקש את הראש של המנהיג שלהם, סירב להסביר למה או מה יצא לו מזה, זה היה התנאי שלו כדי לא לספר לאחרים על היעד שלנו." הוא מסביר
רומלאוס חוזר לשקט שלו במהלך השייט, הוא נהנה לשהות בקן הציפורים או לחפש לעצמו פינה שקטה, מידי פעם הוא מנגן במפוחית את אותה מנגינה שהוא תמיד מנגן, לפעמים אינוש נמצא לידו, לפעמים לא.
כשהוא מבין שמלאי המזון מתחיל להיגמר, הוא עוסק בדיג, עצם העובדה שהוא מסוגל כעת לנשום מתחת למיים ולנוע במהירות מאפשרים לו לעבוד מהר, אבל כנראה שמהר מידי, רומלאוס צד אנשים, לא חיות או דגים, קשה לחכות לדג בכניסה לביתו בשעת לילה, שלא לדבר על לבקש ממישהו פרטים עליו כדי לזהות באיזה בר הוא מסתובב.
ארים מסתובב בספינה, לפעמים שורק, לפעמים מנגן, ומעביר את הזמן עם בדיחות שחלקן אפילו מצחיקות. חגורת העור שנאלה קנתה לו חגורה בגאווה על מותניו, ואכן, חליל עץ מגולף תלוי עליה.
סולסס לא נראה אדיש למדי למחווה של ג'ינקס כשהוא עונה "תודה" בקול ללא רגש.
בזמנו בספינה, סולסס מרבה להשתמש בכוחו וביכולתו להפוך את הוראתיו למובנים עבור קופו של הצייד כדי לסייע בתפעול היומיומי של הספינה, מקפל את המפרשים ופורסם לפי ההוראות אותן הוא מקבל מג'ינקס ומגיבור העיר סליני. הוא מפגין את ניסיונו הקודם בשייט כשהוא עובד בשקט ובמהירות. בזמן שאינו נדרש לעזור בתחזוק הספינה סולסס מבלה בקדמת הספינה במקום בו הרוח נושבת בעוצמה ומנסה להאזין וללמוד משהו. מעשה שהןא מבצע גם כשהוא בעמדת התצפית, לעתים הקשבתו לרוח מסיחה את דעתו מהתצפית, אך בדרך כלל הוא מודע מספיק כדי להעיף מבט כל כמה דקות ולפעמים השינוי בקול ובעוצמת הרוח מגלה לו דברים.
meta:
אתלטיקה (עם יתרון): 17|7 + 6 =23
הבחנה: 10+4= 14
OUT:
אם את אחד הימים סולסס מסיים רעב הוא יכין למחרת (אחרי המנוחה הארוכה הראשונה) את הלחש Create Food and Water.
יונו מביט ברומולוס בבלבול מסוים, "לא ידעתי שבכלל עזבתם את העיר...זה חדש לי. ספר לי על זה בהזדמנות. לגבי האיש, אני לא אוהב שעושים איתי עסקים על בסיס איומים, אבל זה כבר לא תלוי בי, אני מניח. עשית מה שחשבת שהיה הכי נכון. איך אמרת שקוראים לבחור?"
הימים הראשונים רגועים ועוברים בנעימות, למרות שהמים כעת מעט יותר סוערים מאשר בתחילת המסע.
לאנה עוזרת ליונו לזהות נקודות ציון בולטות במפות, כמו איים מרוחקים או שרטונים - חומים כהים, מתנשאים במרירות לשמיים האפורים.
רומולוס לא מצליח לאסוף הרבה דגים, וחוזר בכל יום עם שלל מועט. למרבה המזל, האספקה המחודשת מקימיטס עדיין מחזיקה.
ארים מצליח להרים את מצב הרוח הכללי על הספינה - במיוחד את זה של יונו, שמתלהב מהמנגינות הלא מוכרות והחן שבה ארים מבצע אותן.
בזכות העבודה וההכוונה של סולסס, הלורליי מפליגה ביציבות ומהירות. הרוח המבדרת את שערכם ובגדיכם, רחש הגלים והקצף הניתז על דפנות הסיפון מעוררים בכם תחושת חיות וחופש.
ביום הרביעי, במהלך משמרת זקיף של סולסס, הוא מבחין באופק בספינה השטה לכיוון הלורליי. אין לה דגלים, מפרשים או חבלים, אלא חמש שורות משוטים מכל צד, החותרים במרץ ומקדמים את הספינה לכיוונכם במהירות.
ביום הרביעי, סולסס, הנמצא בעמדת התצפית מרים את ידו אל האופק וצועק "ספינת משוטים מתקרבת!" לאחר צעקתו הוא נשאר בעמדה ממתין להוראתו של הקפטן, שם עין על הספינה וממשיך לסרוק את האופק למקרה שספינות אחרות מתקרבות.
