• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

המצוד - עץ משחק (מו"ד 5, 3/3)

גופתו של טרין מוטלת על הרצפה, שותתת דם. הסופה עדיין משתוללת, ושתי הספינות מיטלטלות על המים הגועשים.
"קדימה!", קורא יונו, "תטילו עוגן בכל ספינה, נראה מה הממזר בן ממזר החביא פה בפנים", הוא לוקח מטרין את המגן והחרב, ויורק על גופתו כסימן לביזוי.
לאחר כשעה קלה של חיפושים בניבכי הספינה, אתם מוצאים כמות מכובדת של זהב, וכמה חפצים מעניינים. הסופה נרגעת מעט, אך העננים עוד מכסים את השמיים, מאפירים עליהם.
"ראיתם את אחי?", יונו שואל כבדרך אגב, אחרי שפגש אתכם על הסיפון.
כאילו זומן, פלורו עולה במדרגות אל הסיפון, פניו מודאגות.
"מצאתי כאן כמה מגילות", הוא ממלמל, לא מוריד את עיניו מהן, "הן מפרטות חוזה שהיה לטרין עם...ישות כלשהי, קשה לי להבין מיהי בדיוק.
כך או כך, נראה שהוא לא פעל באופן עצמאי. הוא היה בשליחות של מישהו, אולי אפילו בשליטתו".
"אל תרחם עליו", יונו מתרעם, "רק הממזרים שבממזרים שבגלות הולכים ועושים עסקים עם כוחות גדולים מהם", הוא משתתק לרגע, נהיה מהורהר.
"צריך למצוא את הישות הזאת, ולראות מה היא תיכננה בכלל", הוא אומר, ופלורו מהנהן.
"העבודה שלכם כאן הסתיימה", יונו פונה אליכם לבסוף, "אך אתם עדיין נחוצים לנו. אני לא אחד שאוהב להכריח אנשים לעבוד בשבילו, אבל אני אשמח אם חבורה מוזרה ומוכשרת שכמוכם תלווה אותנו הלאה. יש לי תחושה שכל אנשי מסה עומדים כאן על הכף".

META
דבר ראשון, מזל טוב! אתם עולים שתי דרגות🥳

אתם מוצאים סך של 4000 מטבעות זהב על הספינה, ואת החפצים הבאים:
גלימת כלב שאול (דורש התכווננות): גלימה זו עשויה מבד בצבעים עזים כלהבה. פעם ביום, כפעולה, ניתן לפקוד על הגלימה להפוך אותך לכלב שאול למשך שעה, כאילו הטלת על עצמך לחש Polymorph.
קרן הים: בנשיפה בקרן הזאת, ניתן לזמן 1ק2+4 אבירי ים, הנשמעים רק לפקודת הנושף בקרן. הם נעלמים אחרי שעה, או כשהם יורדים ל-0 נק"פ. ניתן לתקוע בקרן הזאת פעם ב-7 ימים. בקרב, הם פועלים בסדר יוזמה משלהם, והם משתמשים בנתונים של Darktide Knight.
שריון קשקשי דרקון (דורש התכווננות): שריון מחושל מקשקשי דרקון אדום, המקנה ללובשו דרג"ש 15 (דרג"ש בסיס כולל תוסף הקסמה), עמידות לאש ויכולת לנשוף אש פעם ביום כאילו הוטל עליו הלחש Dragon's Breath.
 
"ישות שרוצה לגנוב חפצי כוח מהעולם? זה מעניין." ארים מתחיל לחשוב על האגדות הישנות מהכפר שלו, רוצה להיזכר אם הוא שמע על ישות כזאת אי פעם. ואז הוא נזכר במשהו. "כן, אני אשמח להצטרף."

META
ווהו! שתי רמות! (איזו רמה אנחנו עכשיו, אגב?)
כל אחד מקבל חפץ אחד, אני מניח?

היסטוריה/מאגיה: 9+1= 10 (זה אותו תוסף בכל מקרה)
 
"מאז שהצטרפתי למסע אני מצליח להתחבר לאספקט הסערה יותר ויותר ומתמחה בדרכי הקסם עזר לי עם החנית." סולסס עונה להזמנה בחיוב, אך כשמבטו בוחן את חפצי הקסם והזהב הוא מתעלם מהם באדישות בעודו מתיישב במקומו הרגיל בחרטום הספינה, מנסה להקשיב לרוח שנית.

META:
עודכן
סולסס לא מבין את הערך של הזהב ויש לו התנגדות עזה לחפצ"קים הקשורים לאש.
אין לו התנגדות לנסות להחליף את מה שנשאר בשריון לוחות או חפצ"ק שימושי עבורו.
 
רומלואס נשאר שקט הרבה זמן, יותר מידי זמן. הוא לא ענה ברגע הראשון, למעשה הוא לא ענה בכלל. אם מישהו מסתכל עליו לעומק, הוא רואה שמשהו בו.. מת.
"לא." הוא עונה לבסוף. "אני מצטער אבל זה לא המסע שלי." הוא מוציא אוויר, כאילו ההחלטה הזו הייתה הדבר הכי קשה בחייו. "יצאתי למשימה הזו בשביל לעשות משהו, יצאתי אליה כדי לעשות צדק, לנקום נקמה שהיה לי חובה לעשות, אחי נרצח בגלל האנשים האלה, וכעת הם מתים." הוא מפנה את הגב לאנשים. "צר לי, אבל הקרב שאתם רוצים לצאת אליו, הוא לא הקרב שלי. אני לא גיבור, אני לא לוחם, אני בסך הכל רוצח. אני צייד ראשים שיצא למסע צייד אחד אחרון. עוד מסע אחד לפני שאני חוזר לשממות."

אתם שומעים אותו שוב מוציא אוויר, "אני לא אלעה אתכם בסיפור הארוך שלי, אבל אני חושב שכולנו ידענו שאני אהיה פה עד הרגע שהאנשים האלה ימותו. אני לא הולך להגן על האנשים שדחו אותי, אני לא הולך להגן על האנשים שנתנו לאחי למות."
"אני מצטער" הוא אומר פעם אחת אחרונה, "אבל המסע שלי נגמר."

OUT
מצטער על העיכוב אבל אני והשה"מ היינו צריכים קצת לדסקס. על רגל אחת -רומלאוס לא מתאים להמשיך את הסיפור, אני לא רוצה לחפור פה לעומק אבל רומלאוס הגשים את המטרה שהייתו לו מול הפנים, ומהרגע שהוא השלים את הנקמה שלו, הוא פשוט הפך להיות חסר מטרה. הרקע של רומלואס לא בדיוק מסתדר עם זה שהוא ירצה להיות גיבור ולהציל את העולם או ללכת להילחם בשדים וכוחות אפלים. כמו שבטח שמתם לב מכל מה שהיה עד כה, רומלאוס הוא לא מסוג האנשים שהולכים לעזור לחפים מפשע וחלשים, הייתה לו רק מטרה אחת שהיא נקמה, ועכשיו היא סוג של... "כילתה" אותו... הוא השלים אותה וכעת אני פשוט לא רואה אותו מסוגל להתפתח יותר, הדברים שהוא עבר עד עכשיו לא יוצרים יותר מידי פתחים למצוא מטרות אחרות וגדולות יותר, ובעקבות היחס שהוא קיבל מהרבה אנשים אחרים בעבר - לא באמת מפריע לו שהרבה אנשים אחרים בסכנה.
.לאור הדברים האלה, אני ביקשתי להוציא אותו החוצה, אני שמח שיצא לי לשחק אותו עד עכשיו, אבל אני לא רואה איך הוא מסוגל להמשיך מעבר לכך.
 
יונו מביט בקור מסוים ברומולוס, ואז נאנח, "אני מניח שאין לי דרך להכריח אותך. אבל אנחנו נוריד אותך בפרדאה. משם תיאלץ להסתדר לבד".

לאחר כמה שעות של הפלגה, כשהשמש עולה שוב, אתם עוגנים בשנית לחופי עיר האבן הלבנה. היא כבר לא שוררת בכאוס מוחלט, אבל ההרס שנגרם לעיר ניכר עליה, ועל תושביה.
"קחו לכם זמן חופשי עד הערב. אנחנו נתכנס למועצה יחד עם אצילי העיר, במטרה לגייס כמה שיותר ספינות שיעזרו לנו במסע הזה. יש לי תחושה שרק אנחנו לא נהיה מספיק".

מה אתם עושים עד הערב?
 
סולסס לא ממהר לרדת מהספינה, אך קולות הנמל סביבו מפריעים לו בניסיונו להקשיב לרוח ולכן הוא הולך לעיר ומטפס במעלה ההר/גבעה בתקווה למצוא שם נקודה מספיק טובה. אולם, בעודו עולה במעלה הגבעה הוא רואה את המרפאה בה הוא הוריד את הפצוע ומחליט להיכנס כדי לבדוק אם זקוקים שם לעזרה.
 
רומלאוס לא היה טוב מעולפ בפרידות, והוא לא תכנן לעשות אחת. אתם די בטויחם שבזמן עבר בהפגלה לא באמת יצא לכם לראות אותו שוב.
הוא ירד מהאונייה לפני שאתם הספקתם לצאת.
לאן הוא הלך? אתם כבר לא יודעים. הוא נעלם בעיר, חזר לשממות שלו. חזר למקום בו אין איש מלבדו.
המקום לו הוא קורא בית
 
OUT
לצורך הבהרה, ליאור לא מסיים את המשחק, הוא מחליף דמות. נקודה חשובה שאני רואה עכשיו שלא הובהרה כראוי.

IN
סולסס וארים מבלים את השעות הבאות בסיוע לפצועים ולנזקקים, להקלתם הרבה של חברי בית המרפא, שנראים עייפים ורצוצים.
כשמגיעה השעה לעלות לראש הגבעה למפגש המועצה, השניים יוצאים לרחובות העיר החשוכה. בשלב מסוים, הם עוברים ליד סמטה צידית, שם הם רואים דמות מבורדסת נשענת על הקיר.
"ארים, סולסס!", היא קוראת וניגשת אליהם, "כמה טוב לראות אתכם!", זנון סייד, איש הקשר לשעבר של רומולוס, מוריד את ברדסו וחושף את פניו החדות ושיערו השחור, "הרבה זמן לא התראינו".
 
"קולגה עם חוזה בוער" סולסס אומר באדישות הרגילה שלו ומוסיף כשהלא נראה שהוא מתעניין במיוחד בתשובה "פעם אחרונה ראינו אותך לאחר שהרגנו את מי ששרף את השדות בעיר הקודמת, מה מביא אותך לכאן?"
 
"נכון, נכון, מילאתם את הצד שלכם בעסקה. אין ספק. אבל אני הצעתי לכם עוד הצעה בזמנו. למזלכם, זכרוני לא מטושטש מיין, ואני זוכר אותה היטב: לאפשר לכם את המשך המסע שלכם בשלום. אך אתם סירבתם, ולכן איני יכול להבטיח לכם מעבר בטוח. אלא אם כן אתם מעוניינים לחתום על עסקה חדשה", הוא מחייך.

META
גלגלו תפיסה בבקשה.
 
META
14

IN
"אני מנסה להבין למה בדיוק אתה מתכוון." אומר ארים ומזיז את רגלו קדימה, לתנוחת קרב. "זה איום? כי בדיוק השמדנו ספינה, אני יכול בהחלט להילחם גם בך אם צריך."

META
מכין פעולה, אם הוא תוקף אותנו ארים תוקף אותו.
 
"אל דאגה, עם רומולוס יש לי הרבה עניינים לא פתורים. גם איתו אני אדבר, בסופו של דבר. אבל מאחר והתפצלתם, וגם איתכם חתמתי על העסקה, זה אך טבעי שאדבר גם איתכם", הוא מסתכל על ארים ומרים גבה, "הישג מאוד מרשים. מעניין איך אתם נלחמים על היבשה. אבל אני לא באתי לכאן כדי לאיים. באתי כדי לעשות עסקאות. בדרך כזו או אחרת, אם צריך".
אתם מבחינים מסביבכם - על הגגות, בפינות הבניינים - בארבעה אנשים, לבושים אף הם בגלימות חומות, מזדחלים לאיטם ומביטים בכם בהמתנה.

למרות תנוחת ידיו וסגנון דיבורו הרגועים, משהו בעיניים של זנון מעט חסר סבלנות. נראה שהוא רוצה להגיע לנקודה מסוימת, אך הוא מחזיק את עצמו להתנהל באיפוק.
 
"אני מוכן להקשיב לך" סולסס אומר, "אבל אנחנו בדיוק בדרך למפגש עם המועצה אז אתה יכול לדבר איתנו בדרכנו לשם." לאחר רגע של מחשבה סולסס מוסיף ללא רגש "החברים שלך יוכלו להצטרף אלינו בהליכה אם אתה רוצה."
 
אני מניח שזה היה צפוי, ואני מצר על כך מאוד, אבל אחרי הרבה לבטים, אני סוגר את המשחק סופית.
ראשית, אני רוצה להתנצל שגררתי אתכם ואת ההחלטה הזאת יותר מדי זמן. פתחתי את המשחק לפני יותר משנה וחצי כמעין סימן לדרך חדשה לאחר השחרור מהצבא, מעין סימן לחופש ולעיסוק בתחביב שאני אוהב, ואני מניח שזה הקשה עליי להחליט לסגור אותו.
העומס עליי גדול, ואני מתקשה למצוא זמן להשקיע בכל כך הרבה דברים במקביל. החלטתי בסוף שזה לא יכול להמשיך ככה. זה לא הוגן כלפיכם וכלפיי.
שנית, אני רוצה להודות לכם על המסע שחלקתם איתי למרות הכל. כמו שאמרתי, למשחק הייתה משמעות סמלית עבורי, ומאוד נהניתי ללוות את הדמויות שלכם במסע הקצר-הארוך הזה, מיצירת הדמויות ועד הקרב האחרון. אני מקווה שנהניתם לפחות כמוני.
אחרון דבר, צריך לסגור את הסיפור הזה סופית, לא ככה? בימים הקרובים אני אפנה זמן כדי לדבר איתכם לגבי איך אתם רוצים לסיים את הסיפור של החבורה הנפלאה הזאת, כקבוצה וכיחידים. אני אשמח אם בסוף תפרסמו כאן את האפילוג של כל דמות, כדי שהמשחק כן יקבל סיום ראוי, ולא ייקטע באמצע. נקודת הסיום מבחינתי היא מרגע שסיימתם את הקרב האחרון והגעתם לחוף.

אני מודה לכם מאוד מכל הלב.
 
חזרה
Top