• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

הכה את הפונדקאי 4 - yellow acid

yellow_acid

פונדקאי ותיק
הפעם באופן חד פעמי זה מפורסם במוצא"ש ולא בראשון, כי מחר ערב חג ויש עומס וכו'. כן כן קיבלתי אישור, לא צריך לקפוץ עלי.

נתחיל:
שלום לכולם, אני ילוו אסיד, אבא במשרה מלאה ושחקן מ"ת במשרה חלקית, חוץ מזה אני גם חזרתי בתשובה לפני בערך 10 שנים והיום אני אברך כולל. את זה לא צפיתם, הא?

- במה אני משחק היום?
יש לי היום 4 משחקים פעילים.

בראש ובראשונה יש את המשחק עם הקבוצה האגדית שלי, שכוללת אותי את פלאפי ועוד שחקן שני, שאחרי כמה שנים טובות בקמפיין מד"ב בשיטת D20 התחלנו קמפיין חדש של מו"ד 3.5, רק סיפרי הבסיס ואין אופיטימיזציה של בילדים. משחקים בטלפון וכשצריך מפה טקטית מעלים רול 20 ומקווים שהאינטרנט יעבוד.

שני, זה משחק של משחקי הכס שמתנהל במייל, ממוצע של תגובה בשבוע. רק אני והשה"ם. המשחק אכזרי לפעמים ברמות היסטריות, ומכשולים נערמים עלי מימין ומשמאל. אני גם כמעט אף פעם לא מצליח להשיג הצלחה "מושלמת". אני חושב שזה הקמפיין שאימץ לי הכי הרבה תאים אפורים במוח בלחשוב על פיתרונות.

שלישי זה משחק פורום 3.5 אדמות המלחמה, שם אני משחק בן מחצית חייכן עם כישורים חברתיים לא רעים ולחשים שעוזרים בזה.

הרביעי הוא משחק הפורום שאני מנחה "הדרקון בעל אלף הפרצופים". הסיפור שלו מעניין: למעשה אני המון זמן רוצה להיות שה"ם אבל אין לי מושג אם אני באמת אהנה מזה או איך לכתוב הרתפקאה מעניינת, ואז נזכרתי בפורמט הפתוח שאני משתמש בו שראיתי במשחק פורום שדעך די מהר "אלים מרובי פנים" והחלטתי שזה יכול להיות טבילת אש נחמדה מכמה סיבות.
הפורמט הוא כזה שיש דמות אחת וכל השחקנים יכולים להציע מה היא מרגישה וכיצד היא רוצה לפעול, או להצביע עבור מישהו אחר, וכשמשהו נבחר אני אומר מה הדמות עושה.
העובדה שיש רק דמות אחת מאפשרת לי לנהל את המשחק ביותר קלות, והעובדה שכולם מחליטים עליה נותן לי לנהל משחק מרובה משתתפים בלי הטירחה שבדבר.
אני גם מנסה לנתב את המשחק בצורה כזאת שהשליטה על האופי של הדרקון תיהיה חלק מהותי בו, ככה שכל הודעה אמורה לשנות ולהיות כיפית בפני עצמה, אני מנהל רשימה של המחשבות שעלו\נבחרו, ככה שגם הצעות של שחקנים שלא נבחרו משוקללות שם ומשפיעות על האופי של הדרקון, ככה שאף אחד לא ירגיש שאם ההצעה שלו לא התקבלה הוא הגיב לחינם.
בנתיים אני מאד נהנה, וזה גורם לי לשקול בעתיד להנחות משהו יותר רציני.
זה גם משחק פתוח, כלומר אין צורך בהרשמה ואפשר פשוט לקפוץ, להציע או להצביע. כולם מוזמנים.

- איזה משחקים אני הכי אוהב?

המשחקים שאני הכי אוהב, הם ללא ספק המשחקים שפלאפי מנחה.
אחרי שנים שאני שחקן שלו\משחק לצידו, אני יודע לומר שאנחנו באותו ראש לגבי איך משחק אמור להראות ומה הוא אמור לספק. תמיד כדוגמא אני אוהב לספר איך פעם אחת הוא הריץ לי ולעוד 3 שחקנים שלא הכירו אותו מיני קמפיין של 4 סשנים, ובסוף כשעשו סיכום וכל אחד אמר מה הוא אהב ולא אהב, אני ידעתי בדיוק למה הוא עשה כל דבר ודבר ממה שהשחקנים האחרים התלוננו עליו, למה זה כן היה טוב, ומה הוא רצה להשיג בזה.
בין אם זה משחק מד"ב בשיטת D20, פנטזית מו"ד 3.5 קלאסית או בני נוער שמגלים שיש להם כוחות על בשיטת גורל מואץ, אם הוא משה"ם, אני יודע שאני הולך להנות.

- סיפור משעשע / מיוחד על הפורום או התחביב.

היו לי המון חוויות מצחיקות שקשורות לתחביב, אבל זה לא משהו שיצחיק אתכם אם תקראו עליו, לכן אני אבחר לספר משהו מיוחד.
אז כמו שאמרתי בהקדמה, אני חרדי, וזה אומר שגם אישתי כזאת, וככזאת לא היה מושג מהתחביב הזה שלי כשהתחתנו, ובכלל לא היה לה מושג מה זה משחקי תפקידים.
החברה החרדית מאד מקובעת, ולכן מאד חששתי לספר לה על זה. אתם צריכים להבין שהתארסנו אחרי 5 פגישות, וגם בתקופת הארוסין נפגשנו אולי עוד 8 פעמים. זה אומר שיודעים קצת מאד אחד על השני, רק שכיף להיות ביחד, שיש התאמה חיצונית, ושיש מטרות משותפות לחיים.
עכשיו תדמיינו לכם מה היה קורה אם חודש אחרי החתונה היתי בא אליה ביציאה "שמעי אני אוהב בזמני הפנוי משחקים שבהם משחקים גיבור שאחד מכישוריו הבולטים הוא לחתוך מפלצות לשתים".
אז את התחביב נאלצתי להכניס לבוידם, וחיכיתי מספר חודשים, שיותר נכיר אחד את השני ושהקשר ביננו יתחזק, ואז לקחתי נשימה עמוקה ובשיחה מלב אל לב סיפרתי לה על התחביב בצורה מאד עדינה. לקח זמן אבל בסוף היא הבינה שזה כמו לקרוא ספר, רק שמחליטים מה הדמות הראשית עושה, ושאם אני נהנה מזה, היא בעד.
כמובן שעד היום אני לא משחק כשהיא שומעת, כי בכל זאת לא נעים לי שהיא תשמע אותי אומר דברים בסיגנון "אני מרביץ לקובולד השמאלי", אז או שאנחנו מתאמים את הסשנים שלי בזמנים שהיא מחוץ לבית, או שהיא שומעת מוזיקה. היא כן רואה שאני נהנה אז היא מדרבנת אותי לקבוע סשנים, ומתעצבנת יחד איתי כשהם מתבטלים.
בהקשר הזה, חבר קבוצה שהוא דתי לאומי שאשתו היתה אמורה לקבל את החתביב שלו בהבנה יתרה התחיל לעשות לנו בעיות בקביעת הסשנים מאז שהתחתן, כי אשתו התנגדה. חשבתי שאני חכם אז יעצתי לו לכתוב לה מכתב בו הוא יספר כמה שהוא מעריך אותה וכו' ושיסביר לה כמה חשוב לו לשחק איתנו בתקווה שזה ירכך אותה. כמובן שהיא מאד התלהבה והתרגשה מהמכתב, וזה באמת גרם להם לשבת ולדבר ברצינות על התחביב. התוצאה היתה שהם החליטו שהוא יותר לא ישחק איתנו.
אני חושב שהכישלון האפי הזה מוציא אותי גם ידי חובת סיפור משעשע. XD

- חוויה מגניבה מהחיים האמיתיים.
אני חושב ששתי החוויות הכי מגניבות שעברתי היו חוויות שהיו מעורבים בהם עוד אלפי אנשים חוץ ממני.
החוויה הראשונה מלפני שחזרתי בתשובה היתה במסיבה ענקית בת"א.
בגיל העשרה מאד אהבתי ראפ ורגאיי במיוחד בעיברית (היום רק רגאיי) וככזה התחלתי לשמוע את סאבלימינל כמה חודשים לפני שהוא פרץ למיינסטרים, כשהוא פרץ עוד יותר שמחתי כי עכשיו החברים שלי שכששמעו אצלי בבית את השירים שלו הניפו את היד בביטול, פתאום התלהבו מהם כששמעו אותם ברדיו, מה שרק תרם לזה שהערצתי אותו.
מפה לשם, היה מופע איחוד של שבק ס' בהאנגר בת"א וסאבלימינל היה אחד מהמחממים. זאת היתה ההופעה הראשונה שהלכתי אליה, ובאופן משעשע להחריד למרות שהכרתי את רוב הזמרים שחיממו, את השירים של שבק בקושי הכרתי, אבל מכל מקום זאת היתה חוויה אדירה, מאות ואולי אלפי אנשים בהופעה עם המוזיקה הכי טובה שיש. שני הזיכרונות שהכי חרוטים לי משם זה כשסאבלימינל עלה להופיע עם הלהיט שלו דאז "הפינאלי" וממש התרגשתי, ושלפני ששבק עלו על הבמה כל הקהל פשוט שאג "שין! בית! קוף! סמך!" עשרות פעמים.
הסיפור השני:
היתה תקופה ארוכה שבכל פעם שהיתה הפגנה של חרדים בטלוויזיה שבה הם שרפו פחים וקיבלו מכות מיסמניקים סבתא שלי היתה מתקשרת אלי בהיסטריה לוודא שאני לא שם, וכל פעם היתי מרגיע אותו שהזרם שאני שייך אליו (שהוא רוב רובו של הציבור החרדי) עושה הפגנות רק עם אישור מהמשטרה. הפגנה כזאת היתה בתקופה שלפיד ישב בממשלה והעביר חוקים בקשר לגיוס. בלי הגזמה יצאו אז מאות אלפי חרדים להפגנה\עצרת בירושלים. אני חושב שאחד הדברים המרגשים שעברתי בחיים זה לצעוק יחד עם עוד אלפי אנשים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ואת הקדושה של חזרת השץ של מנחה במעמד האדיר הזה. שלא לדבר שזה היה פשוט יפייפה לראות את הרחובות צבועים שחור.
אני יודע שאמורים לספר רק חוויה אחת אבל בחרתי לכתוב את שתיהם כי אני חושב שזה יפה לראות איך חוויה דומה מתקיימת בשני עולמות.

שאלת הבונוס של נקסטרול:
- מה לדעתך ההבדל ביחס לתחביב בחברה החרדית מול החברה החילונית?

זאת שאלה מעניינת, כשחייתי בחברה החילונית, לא היתי מנופף בתחביב הזה שלי אם לא היתי בטוח שמי שמולי הוא חנון לפחות כמוני, היום אני לא מזכיר את זה בכלל. בחברה החרדית התחביב פשוט לא קיים. אין לנו סרטים ולא טלוויזיה, והספרות הנועזת ביותר שלנו היא סיפורי גבורה בנושא השואה או מבצעים של המוסד. אין לנו חוגים של מו"ד בבית הספר, ותרבות הפנאי שלנו מנוצלת בצורה שונה לחלוטין.
אם חרדי טיפוסי ישמע אותך מדבר על רובי לייזר או דרקונים נושפי אש, הוא בהחלט ירים גבה, בעיקר כי הוא לא יבין על מה אתה מדבר, וגם אם תסביר לו זה יראה לו מדומיין ומעניין בערך כמו שרובנו נתפוס את הדקיות שבין האלים במיטולוגיה הסינית.
גם משחקים שבהם בשורה התחתונה חלק מהאתגרים הוא לחסל את האויבים שלך ומכאניקה שבנויה סביב נזק והרס הוא לא משהו שיתקבל אי פעם בצורה חיובית.
אני כן חושב שאם תדגיש את זה שהקונספט העיקרי של המשחק הוא לספר סיפור בו אתה מחליט מה עושה הגיבור אז אף אחד לא יסתכל עליך מוזר, ולדעתי רובם אפילו יחשבו שזה מגניב בניגוד לחברה החילונית שהיו לי חברים שכשניסיתי להסביר להם שככה זה עובד הם פשוט הסתכלו עלי כאילו אני עוד יותר אהבל ממה שהם חשבו לפני שהם שמעו את ההסבר.
אבל כשזה יגיע לפרקטיקה, אני לא רואה אדם חרדי מהשורה נהנה מסשן של מ"ת פעם בשבוע, או בכלל.

שאלה לקהל:
למה כדאי לי לבחור בכם להיות היורשים שלי? מי שיענה את התשובה שאני הכי אהנה ממנה, יזכה להיות הפונדקאי המוכה החמישי!
 

פלאפי

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
קודם כל טוב לדעת שיש לך עוד 3 משחקים פעילים. אזכור את זה לפעם הבאה שתגיד שלא היה לך זמן לעדכן את הדף דמות בין הסשנים! (סתם, אתה תמיד מעדכן)
גם מצחיק לדעת שאנחנו משחקים איזה אלף שנה ואני עדיין לא יודע עליך דברים כמו זה שאתה אוהב רגאיי. ודווקא רגאיי? נו שוין.
 

מירטוקן

פונדקאי ותיק
אז אם כבר ציינת שתי חוויות, אחת שמתקשרת לחיים לפני החזרה בתשובה, והשנייה לחיים שאחרי, אני אשאל על שתי חוויות נוספות כאלה:
-איך הגעת לשחק מבוכים ודרקונים מלכתחילה?
-איזה אירוע/מקרה/חוויה גרמו לך לחזור בתשובה?
 

yellow_acid

פונדקאי ותיק
שחמט מאד מקובל, לי ספציפית אין מכרים באזור לשחק איתם לא שח ולא טאק כי אני חדש באזור שלי ולא טרחתי לפתח קשרים עם אנשים לרמה של בילוי משותף מחוץ למסגרות בהם אנו נמצאים יחד גם ככה. זה לא חסר לי, אני איש משפחה :)
טאק אני משחק עם אישתי. זה בכלל לא קורה הרבה ואת הסט הכנתי כשהייתי חולה ושיעמם לי, זה היה יותר לשם התעסוקה מאשר תיכנון לשחק בפועל.

איך הגעתי למו"ד? בגדול, כמו כל הילדים הקטנים גם אנחנו שיחקנו בכל מיני משחקים דימיוניים שבהם אנחנו מגלמים גיבורי על שנלחמים במפלצות, אבל אצלנו משום מה היה שה"ם שניהל הכל, לאט לאט המשחק איבד את הקטע הפיזי של לזרוק אגרופים באוויר ואת המפלצות החלפה עלילה עם ווילאנים וככה במשך כמה שנים שיחקנו בחופשיטה בלי לדעת שיש כזה דבר. עד שיום אחד נפתח חוג של מו"ד בבית ספר, וחברים שלי הסבירו לי מה זה: "זה מה שאנחנו עושים, אבל עם חוקים!" כמובן שנרשמתי, אומנם עזבתי מאד מהר, אבל זה גילה לנו שהעולם הזה קיים, חבר אחד הביא עותק מתפרק של מו"ד מהדורה 2 (או איך שלא קראו לזה) והינו קוראים בשקיקה בהפסקות ומריצים אחד לשני קמפיינים, למרות שמשחק הדגל תמיד נשאר החופשיטה שהתחלנו איתה.

- לא היה ארוע שגרם לי לחזור בתשובה, אלא רצף של תהליכים, אני אשתדל לתמצת:
מאמין תמיד היתי, מה זה מאמין? כמו כל החברים החילונים המאמינים שלכם, שמאמינים שיש השם שברא את העולם ונתן תורה, אבל התורה הזאת מסתכמת בלא לאכול חלב 6 שעות אחרי בשר (וכמובן שאסור חזיר!).
אז הצעד הראשון שעשיתי היה לשמור שבת, אז לא ידעתי מה גרם לי לזה אבל היום במבט לאחור אני יודע. אבא שלי תמיד היה עצמאי, ותמיד סירב לקבל הצעות עבודה שדורשות ממנו לעבוד בשבת. חוץ מזה וקידוש מידי פעם בזה הסתכמה השבת שלנו, אבל מגיל קטן זה חילחל בי שבשבת לא עובדים. והנה הגיע היום ודמי הכיס כבר לא הספיקו לבילויים שלנו כבני נוער והיינו צריכים לצאת לעבוד, ואז עלה הפולמוס המוכר בין החברים אם לעבוד בשבת או לא, אני כמובן התנגדי נחרצות בעיקבות מה שראיתי בבית, אבל לא ידעתי להסביר למה. אני חושב שאחרי תקופה ארוכה של וויכוחים זה חילחל בי ובשלב מסוים החלטתי לשמור שבת. מה זה היה לשמור שבת אז בשבילי? מכירים את החילונים שלא נוסעים בשבת? את אלא שהולכים לבית הכנסת? אז אפילו על זה לא הקפדתי ושמירת השבת שלי הסתכמה בלנוח כמה שיותר. מחשב כן, נסיעות כן, אפילו אש! לסדר את החדר לא.
לא כל כך שמירת שבת, אבל בסטטוס שלי הגדרתי את עצמי כשומר שבת ומה שחסר לי היה הידיעות, מה זה שבת ואיך שומרים אותה, נכון, יש רבנים שאומרים כל מיני הלכות, אבל מי הסמיך אותם? אולי הם סתם מקשקשים? מבחינתי בשבת נחים וזהו.
הצעד השני היה שיעורי תורה. הכרתי חבר דרך איזה משחק דפדפן עם קהילה פורחת, והוא היה אומר לי כל מיני דברי תורה, והאמת, נהנתי. זה היה מעניין. הוא היה אומר דברים פשוטים מאד בלי הלכות בכלל אבל סיפורים יפים שנהנתי לשמוע ממנו, אז רציתי ללכת גם לשיעור תורה באזור שלי. אבל לא ידעתי איפה יש.
אז קרה לי צרוף מיקרים\השגחה\מזל שאני חושב שהוא מספיק מעניין בשביל לספר אותו - חבר אחר (מאותו משחק דפדפן) אמר לי שמאד כדאי לי ללכת לסליחות, כי זה כיף וכולם הולכים, אמרתי סבבה נלך. מתי סליחות? חצות.
חצות לפי היהדות זאת שעה שמשתנה בהתאם לאורך היום והלילה, ככה שלפעמים זה ב1 וחצי ולפעמים לפני 12. חצות שאני הכרתי זה ב12. אז ב12 הלכתי לבתי כנסת לחפש סליחות. בפועל באותו היום חצות היה בערך ב1 ככה שמאד הקדמתי.
הלכתי לאזור עם בתי כנסת, וכמובן כולם היו סגורים, חוץ מעזרת נשים אחת שבקע ממנה אור, ולא היתי בטוח אם להכנס או לא כי זה אפילו לא היה כניסה נורמלית של בית כנסת והיה נראה לי שאולי זה איזה מעבר לביניין מגורים, אחרי כמה שניות של לבטים, אמרתי לעצמי יאללה מה יש להפסיד, ניכנס. נכנסתי וראיתי שם כמה חברה עם כיפה אוכלים פיצה. הם הסבירו לי שזה בית כנסת עם שיעורי תורה לנערים, ושהם יקחו אותי בכיף לסליחות שמתחילות עוד חצי שעה בבית כנסת אחר. כמובן שהתחלתי להגיע לאותם שיעורי תורה.
אז מה כל כך מיוחד בסיפור הזה? בסך הכל החלטתי באופן אקראי ללכת לסליחות לא ידעתי מתי חצות והחלטתי להכנס למקום מואר...
שזה קרה במוצאי שבת, ומוצאי שבת זה היום היחיד בשבוע שהם נמצאים בשעה הזאת שם בשביל לקבל את פני, ושבמשך שנים השיעור הזה התקיים במקום אחר רחוק יותר שלעולם לא היתי מגיע אליו, ובמשך כמה חודשים לפני אותו מוצאי שבת ניסו להעביר אותם מהמקום הקודם שלהם והם ניהלו מאבק ממושך להשאר באותו מקום. לשמחתי בדיוק חודש לפני שאני הגעתי הם הפסידו במאבק, ונאלצו לעבור לעזרת נשים בה מצאתי אותם.
כל כך הרבה דברים קטנים, שאם אחד מהם היה טיפה שונה, היתי היום במקום אחר לגמרי :)
אז אחרי שהגעתי לשיעורי תורה, הדרך לחזרה מלאה בתשובה היה מאד מהיר, כי כמו שאמרתי כבר האמנתי שיש בורא ורציתי לשמור שבת, רק לא הבנתי למה אני אמור לשמוע לרבנים.
אז השיעורים שאני היתי בהם, לא היו שיעורים של מחזירים בתשובה שמפחידים אותך מגהנום או מוכיחים לך כל מיני דברים עם גימטריאות, אלו פשוט היו שיעורים מאד מעניינים על פרשת השבוע, וקצת הלכות בחלק הראשון, ואז גמרא בחלק השני.
כאן לא המקום להסביר מה זה בדיוק תלמוד (גמרא) אבל אני כן יכול לסכם בשתי משפטים שיעשו את העבודה:
א) זה ספר מלפני מעל אלף שנים שמסביר אם הלכה היא גזרת חז"ל או דין מהתורה, אם זה גזרת חז"ל למה הם גזרו ואם זה דין מהתורה מאיזה פסוק בדיוק זה נלמד.
ב) זה מאד ביקורתי. כמעט ולא קורה שיש דעה בלי ששואלים עליה שאלות, ואו שמתרצים את השאלות האלו או שדוחים את הדעה הזאת. ברגע שהבנתי שכל היהדות בנויה ככה, ואף אחד לא יכול להמציא הלכות בלי הביקורת הנוקבת הזאת וראיתי בעיני איך היא עובדת ומנסה כמה שיותר להשאר נאמנה למקור הבנתי שכל הלכה שאומר אחד מרבני זמננו עוברת גם תחת שבט הביקורת הזאת, ואף אחד לא יכול להמציא מה שבא לו. יש כללים, והם מאד ברורים אפילו. אז התחלתי לקיים.
 

the Nerubian

פונדקאי ותיק
צוות הפורום
yellow_acid אמר/ה:
אני חושב שהכישלון האפי הזה מוציא אותי גם ידי חובת סיפור משעשע. XD
זה בהחלט סיפור משעשע. בקטע אירוני כזה, ודווקא בגלל שהוא מפתיע. ממה שאני מכיר בציבור הדתי-לאומי, כל סצנת משחקי הלוח חזקה ו"מעודכנת" יותר מבציבור החילוני המיינסטרימי. "קטאן" זו מילה שרוב הדתיים הלאומיים שנתקלתי בהם מכירים כפעילות של כל המשפחה בשבת בצהריים (וגם מקור לבדיחות פוליטיות בסגנון "המתנחלים של קטאן") והיה לי הרושם שדרך עולם משחקי הלוח, הם חשופים יותר גם לעולם משחקי התפקידים השולחניים שקשור אליו. אני מכיר גם זוג נשוי שבו דווקא האשה היא שגררה את בעלה אל תוך הסצנה (אחרי שהתחילה עם משחקי התפקידים ב...חוג של מבוכים ודרקונים).
האם פעילויות כאלו של משחקי לוח קיימות בחברה החרדית? (לפחות בזרם אליו אתה משתייך?)


שאלה נוספת -
רוב משחקי התפקידים שלך הם מו"ד 3.5. אני מנחש שזו שמהדורה 3 היא השיטה שאיתה התחלת לשחק במקור בחוג. מעניין אותי לדעת אילו עוד שיטות משחק או מהדורות של מו"ד יצא לך לנסות ומה דעתך עליהן (לדוגמה - מתאימה למשחק חד פעמי או משחק של 2-3 מפגשים; רעיון טוב אבל ביצוע לא מוצלח וכן הלאה).
 

yellow_acid

פונדקאי ותיק
הסיבה לא היתה סלידה מהתחביב, אלא משהו בקשר לזמן לימודים ומחויבויות בבית. לא דחפתי את האף יותר מידי.

מבחינת משחקי לוח כחוויה משפחתית אני לא יודע. לי לא יצא להתקל בכזה, אבל כן ראיתי פה ושם חדרי ילדים עם משחקי קופסא בעלי שמות מעניינים כמו "הגן על בית המיקדש". אם זה נשאר בגדר של משחק ילדים או חוויה לכל המשפחה קשה לי לדעת. יהיו לא מעט משפחות ששם זה יהיה טאבו, ולא מעט משפחות שזה יהיה מקובל לעשות ערב משפחתי של מונופול.
המשחקים הסטנדרטיים כמו קטאן בחיים לא יוכלו להכנס מהסיבה הפשוטה שגראפיקה שלא מותאמת במיוחד לציבור החרדי היא בדרך כלל מאד בעייתית עבורנו. זכורה לי לרעה הפעם פתחתי כאן בפורום עץ ושאלתי אם יש משחק קופסא בסיגנון קטאן בלי תמונות בשביל להציע לחברים מהישיבה לשחק בימי החופש שלנו, אבל אנשים בחרו לספר לי כמה אני חשוך פרימיטיבי ומסכן ונראה לי שאפילו האשימו אותי בשובניזם במקום לענות לעיניין. (אבל זה היה בתקופה אחרת, שכל שבוע היו נפתחים כאן עצים בסיגנון "למה כולנו חייבים להאמין באבולוציה כי זה מדע!!".רציני אני זוכר כותרת בסיגנון. הגבתי שם תגובות מעצבנות בכוונה בשביל שהעץ ינעל.)
200 נק"ן פורום למי שמוצא את אחד מהעצים שדיברתי עליהם(המשחק קופסא או המדע). עוד מאה בונוס אם הוא מוצא את שניהם. XD

בחוג דווקא התחלתי לשחק בגירסה אחרת, אני לא יודע איך קראו לה אבל אני כן זוכר שלכהן היה אסור נשק חד והיו חוקים שמדברים על זה שבדרגה 9 אתה מקבל מבצר ואדמות, וחוקים לקרבות המוניים ומאד התלהבנו מהרעיון. היה לנו עותק מתפרק של המהדורה הזאת מאחד האחים הגדולים של אחד מאיתנו והוא עבר ידיים בחרדת קודש והיינו שוקדים עליו בהפסקות, אבל זה לא תפס. את החוג עזבתי מהר ורוב המשחקים שלנו היה בשיטה החופשית שתמיד שיחקנו עוד לפני ששמענו על מו"ד.
למרות שכן היו לנו קמפיינים ביננו לבין עצמנו בשיטה הזאת, כשמו"ד 3 יצא בעיברית עברנו אליה מיד. מה שהכריע את הכף היה ללא ספק התל"ד 0. זה היה אחד הדברים המבלבלים, וגם הקטע הזה שחלק מהגילגולים היה צריך גבוה, וחלק נמוך. זה היה ממש מבלבל ומעצבן, אתה מגלגל קוביה יוצא לך 20 ואתה לא יודע אם לצחוק או לבכות.
ואז פיתאום יצאה מהדורה שתמיד צריך גבוה, יש פשוט מספר מטרה ותוספים והופס, אתה יודע אם פגעת או לא. אני זוכר את ההתלהבות שהיתה לנו בעיניים כשדיברנו על זה. אז נכון, לא מובנה בחוקים שאתה מקבל מבצר ואם אתה רוצה לנהל את הצבא שלך אתה לא יודע איך, אבל אם זה חסך לנו לספור עם האצבעות איזה תוצאה צריך בשביל לפגוע במישהו, זה היה שווה את זה.

מאז נישארתי עם מו"ד 3.5. גם שיצא מו"ד 4 וגם 5 לא טרחתי ללמוד אותה. מבחינתי זה כמו כל שיטה אחרת שיוצאת בעולם פנטזיה שאני לא טורח ללמוד, אז מה אם קוראים לזה מו"ד?
אחרי תקופה כן היתה לי חוויה מאד קצרה עם מו"ד 4 כשנכנסתי למשחק מוות עגום של רוי, אבל כמו שסיכמתי איתו מראש החתונה שלי הגיע ויחד איתה הפרישה שלי מהמשחק ככה שזה באמת לא מספיק בשביל לחוות דעה.

עוד שיטות שהן לא מו"ד -
גורל מואץ - מאד נהנהתי מהפשטות שלה, ומהקטע של הטוקנים, אבל מאד מאד צרם לי שהקוביות שאתה מגלגל הן לפי איך אתה עושה את הפעולה ולא לפי מה אתה עושה. אם אני יודע להתגנב, זה באמת משנה אם הפעם אני עושה את זה בערמומיות זהירות או חוכמה?
הקמפיין הקצר ששחיקתי איתה היה כייפי למרות הכל, אבל לא היתי רוצה לשחק בכזאת שיטה משהו רציני.

שיר של אש וקרח - אפשר לומר שאני בערך זה שהביא את השיטה הזאת לפורום. אני הקמתי את הקבוצה עם דארקמו 10 שבתורו הקים קבוצה עם רוי וככה מלא פונדקאים משחקים בה.
זאת שיטה עם מכאניקה איומה, אפשר בקלות להגיע לתוצאות אפיות, אתה עושה כל כך הרבה נזק שהקרבות מוכרעים לפי מי שתוקף ראשון, ובכלל שיש כל כך הרבה ק6 התוצאה כמעט תמיד זהה. אין את הריגוש של קוביה אחת או 2.
גם השיטה של ניהול הבית מזעזעת ולא משקפת כמו שצריך איך שזה אמור לפעול בעיני.
בקיצור, לא אחד גדול.

ק20 מודרן -
היא מבוססת על מו"ד 3 שזה תמיד טוב בעיני, ולמרות זאת בקמפיין הארוך שניהלנו נאלצו להכניס המון חוקי בית בשביל לשמור אותה נורמלית.
הרעיון שבמקום למדוד הכל בכסף אתה מודד בנקודות לא עושה את העבודה. עדיף להתעסק עם מספרים ומחירים מאשר הקפיצות המוזרות האלו בעושר.
גם היכולות של המיקצועות שם מוגבלים ומשעממים מידי לטעמי. כמעט בכל מיקצוע אתה פשוט בוחר כישרונות בונוס כל דרגה שניה או שלישית. זה נראה שהם לא השקיעו בהם יותר מידי מחשבה. גם העובדה שבערך כל מיקצוע חוץ מאיזה 2 הוא עם תה"ב בינוני או נמוך, גורם לזה שאם אתה רוצה דמות אפקטיבית אתה יכול לעשות מולטיקלאס רק אחרי שלקחת 4 דרגות במיקצוע וגם ככה התה"ב שלך לא אמור לעלות בדרגה החמישית. והמיקצועות שם כל כך מוגבלים שאתה פשוט חייב טונות של מולטיקלאסים אם אתה לא רוצה דמות שעושה רק דבר אחד, וגם אותו לא משהו.
היא יכולה להיות שיטה מעולה לדעתי אם יתוקנו שני הדברים שאמרתי.

מרוצללים מהדורה 2 -
למרות שלא שיחקתי בו מעולם בצורה רצינית, אני חייב להכניס אותו לכאן פשוט כי הוא נראה מגניב, גם העולם וגם השיטה וזה חלום ישן שלי לשחק בקמפיין מרוצללים כמו שצריך. אולי הוא עוד יתגשם מתישהו.

בסופו של יום, רוב החוויה שלי כילד ביסודי היתה בחופשיטה, ומאז ועד היום היא בעיקר במו"ד 3.5 (או שיטות שמבוססות עליה). אני לא חושב שזה ישתנה בקרוב, אני לא נוהג לתקן משהו שעובד.
 

פלאפי

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
yellow_acid אמר/ה:
[post]653233[/post] עוד שיטות שהן לא מו"ד -
גורל מואץ - מאד נהנהתי מהפשטות שלה, ומהקטע של הטוקנים, אבל מאד מאד צרם לי שהקוביות שאתה מגלגל הן לפי איך אתה עושה את הפעולה ולא לפי מה אתה עושה. אם אני יודע להתגנב, זה באמת משנה אם הפעם אני עושה את זה בערמומיות זהירות או חוכמה?
הקמפיין הקצר ששחיקתי איתה היה כייפי למרות הכל, אבל לא היתי רוצה לשחק בכזאת שיטה משהו רציני.
אני רוצה להעיר שאני לא ערב שמה ששיחקנו היה שיטת גורל פר סה. לי בעצמי יש ניסיון מאוד דל בשיטה הזאת, ואם אני זוכר נכון עשיתי גם קצת האקינג לשיטה כדי לשרת את מטרותיי. ובתכלס, לא מספיק התלהבתי ממנה כדי לחזור אליה אי פעם.

וגם קשה להגיד שהק20 ששיחקנו היה דומה למה שהיוצרים שלה תכננו, לפחות בשלבים המתקדמים של הקמפיין. באיזשהו שלב אני חושב שכמות הטקסט שתפסו חוקי הבית היה פחות או יותר שווה לכמות הטקסט המכני של החוקים שבאמת השתמשנו בהם מהספרים (ואני לא צוחק, יש לי על המחשב איזה 100 עמודים של חוקי בית).
yellow_acid אמר/ה:
[post]653233[/post] מרוצללים מהדורה 2 -
למרות שלא שיחקתי בו מעולם בצורה רצינית, אני חייב להכניס אותו לכאן פשוט כי הוא נראה מגניב, גם העולם וגם השיטה וזה חלום ישן שלי לשחק בקמפיין מרוצללים כמו שצריך. אולי הוא עוד יתגשם מתישהו.
דיברנו על זה פעם? כי היה לי פעם ספר של מרוצללים מהדורה 2 שאף פעם לא יצא לי לשחק בו קמפיין של ממש. אני חושב שנפטרתי מהספר הזה לפני שנים, אבל בזמנו הוא אכן נראה לי די מגניב, וגם אני רציתי לעשות איתו משהו.
היום יש מהדורות מתקדמות יותר של מרוצללים (אני לא עוקב), אולי שווה לחטוף אחת ולנסות אותה.
 

העוג הברברי

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
yellow_acid אמר/ה:
שיר של אש וקרח - אפשר לומר שאני בערך זה שהביא את השיטה הזאת לפורום. אני הקמתי את הקבוצה עם דארקמו 10 שבתורו הקים קבוצה עם רוי וככה מלא פונדקאים משחקים בה.
זאת שיטה עם מכאניקה איומה, אפשר בקלות להגיע לתוצאות אפיות, אתה עושה כל כך הרבה נזק שהקרבות מוכרעים לפי מי שתוקף ראשון, ובכלל שיש כל כך הרבה ק6 התוצאה כמעט תמיד זהה. אין את הריגוש של קוביה אחת או 2.
גם השיטה של ניהול הבית מזעזעת ולא משקפת כמו שצריך איך שזה אמור לפעול בעיני.
בקיצור, לא אחד גדול.
מעניין אותי, איך לדעתך השיטה של ניהול הבית הייתה צריכה להיות?
 

yellow_acid

פונדקאי ותיק
פלאפי -
לדעתי חלק ניכר מהחוקים שלנו נועד להתמודד בדיוק עם שני הבעיות שהדיברתי עליהם: שיטת הכסף והקושי בהתמודדות עם האפשרויות המוגבלות שהמיקצועות נותנים. וזה גרר חוקים נוספים בשביל לשמור על האיזון עד שנכנסו לסוג של מערבולות.
והאמת שלא דיברנו על מרוצללים,אני אשמח אם תרים את הכפפה. ברור שאין לי העדפה מסוימת למהדורה 2, זה פשוט מה שהיה לי בזמנו. אני מאמין שהעיקר זהה.

עוג-
היא היתה צריכה להיות סטטית, עם גילגול שקובע אם מאזן המזומנים שלילי או חיובי לחודש הזה כי זה באמת הדבר היחיד שאמור להשתנות בצורה תדירה, בניגוד לאדמות הגנה וכו'. כל השאר צריך להשתנות רק ע"י שינויים תוך משחקיים שלא קשורים למכאניקה.
במידה ומשחקים על קנה מידה באמת ארוך שחודשים עוברים בין סשנים יש מקום לגילגול שיבחן שינוי משמעותי בגודל הצבא או האדמות.

נ.ב.
אם מישהו שואל למה אני ער עכשיו, זה כי אם הבת שלי מחליטה להעיר אותי ב3 לפנות בוקר, אין מצב שאני לא קופץ על ההזדמנות לראות את העימות בארה"ב בלייב.
 

Dodo

פונדקאי ותיק
yellow_acid אמר/ה:
[post]653233[/post] 200 נק"ן פורום למי שמוצא את אחד מהעצים שדיברתי עליהם(המשחק קופסא או המדע). עוד מאה בונוס אם הוא מוצא את שניהם. XD
מצאתי את ההוא על המדע:
http://www.pundak.co.il/forums/viewtopic.php?f=8&t=31230
ויש עוד אחד שנגרר לנושאים דומים
http://www.pundak.co.il/forums/viewtopic.php?f=8&t=30971&start=30
לזה התכוונת?
 

yellow_acid

פונדקאי ותיק
העלת לי חיוך עכשיו.
אני זוכר עוד כמה כאלו שהטרלתי בשביל שינעלו, כמו שאתה רואה הראשון שהבאת ננעל די מהר, כנראה זה היה אחרי תקופה של דיונים מעצבנים כאלו.
 
Top Bottom