• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

החייאה מול TPK בשלבים השונים של המערכה

The oldman

The Rainbow Archmage
צוות הפורום
לאחר הסשן שבו שתי דמויות במשחק שאני מריץ מתו בקרב מול הדרקון, הדמויות ביצעו החייאה לשתיהן.
בעקבות הערה של פלדריק כאן: https://www.pundak.co.il/forums/threads/60 זה גרם לי לחשוב מחדש על נושא ההחייאה במבוכים ודרקונים, ספציפית במצב שבו אני נמצא - קרי, בשלבי הסיום של המערכה.
בניגוד לרוב הזמן, שבו אני לא אוהב החייאות כי לדעתי מוות של דמויות זה חלק מהסיפור, כאן זה מרגיש לי שאם דמות מתה, והשחקן יוצר דמות אחרת שמשתתפת במשחק 2.5 סשנים ואז הורגת ביחד עם החבורה את ה BBEG (או מנצחת את המערכה בדרך אחרת), פשוט מוזר.
למעשה, מרגיש שעדיף שברבע האחרון של המערכה, אם כבר דמויות מתות, עדיף TPK מאשר להרוג דמות אחת ואז שהשחקן ייצור דמות חדשה, שלמעשה מנותקת מהעלילה ורק מגיעה לחלק האחרון של המסע.

יצא לכם להתמודד עם מצבים דומים - מצב שבו דמות מתה סשן או שניים לפני הסשן האחרון של הקמפיין? יש דרך טובה אחרת להתמודד חוץ מפשוט לאפשר החייאה וזהו?
 

Sayeg

פונדקאי מהשורה
לפעמים לדמויות שחקן יש דב"שים שקשורים אליהם שהם יכולים לשחק במקום הדמות המתה כסוג של המשך הסטורי-ארכ של הדמות, ואז זה יכול אפילו לחזק את הסיפור. אם הבן של הלוחם שמת יבוא במטרה לנקום באותו דרקון, זה דרך מגניבה לסגור סיפור שפתאום הפך ליותר גדול מהדמות עצמה.

דרך נוספת זה להפוך את החייאת הדמות לדרמה שלמה. במקום לעשות קטע גנרי בו השחקנים לוקחים את הדמות המתה למקדש והאל הרחום מחייה אותה או שימוש משעמם בקסם, אפשר לעשות סשן אקסטרה (במידה ואפשרי מבחינה לוגיסטית) בו שאר השחקנים משאירים לרגע את העלילה הראשית בצד בשביל להחיות את החברים שלהם (אולי אפילו סשן בלי השחקנים שהדמויות שלהם מתו) באמצעות גניבה של איזסה ארטיפקת מאיזה ליץ' או משהו בסגנון. במשחק "God of War" הראשון, קרייטוס, הדמות הראשית, פשוט מת באחד הקרבות. העלילה סולדת פתאום למקום אחר - וקרייטוס צריך להלחם את דרכו החוצה מהגיהנום בשביל לחזור והמשיך להילחם נגד הרע הראשי. בעיניי זה היה ממש מגניב

מה אם מופיע שד ומציע לשחקנים עסקה עם מחיר מאוד כבד תמורת החזרת חבריהם לחיים? מה אם השחקנים מצליחים לכלוא את הנשמה של הדמות שמתה בתוך שריון מהלך (קרה אצלי בקמפיין לסטורי ארכ קטן)? מה אם הירריב של אותו הדרקון (אם יש) יחזיר אותם לחיים באופן זמני עד שיסיימו את המשימה של לחסל את הדרקון, ככה שהם יוכלו למשוך שני סשנים ולמעשה ימותו בפרק הארון?

תשתמש במוות שלהם ככלי סיפורי
 

dragonitzan

פונדקאי ותיק
אני לא אוהב מוות של דמויות. להרוג דמות צריך להיות משהו עמוק, נכון, חזק - ולא בגלל שהוא נפל למתחת לכמות מסוימת של נק"פ. מוות של דמות צריך להגיע מטעות גורלית, השלמה של הדמות או משהו עמוק - והחייאה צריך להיות משהו שמשתמשים בו רק במקרים מועטים.
אבל אני מסכים שאם עושים החייאה, זה לא צריך להיות פשוט "קסם וגמרנו" - עלילה שלמה, פיתוחי דמות (חבר שלכם מת. אתה מתת. זה משמעותי)... וזה במקרה בו מאפשרים את זה בכלל.
 

אביעד

פונדקאי ותיק
מודה, אני פשוט נותן להם למות.
מעולם לא קרה לי בשלב מאוחר של המערכה, אבל אני מניח שבמקרה של מוות של שחקן בודד אפשר לתת לו לעזור לשה"ם לנהל את הקרבות האחרונים, אולי אפילו לקום כנבל משני. שהחבורה תאכל את הדייסה שבישלתי לה.
 

The oldman

The Rainbow Archmage
צוות הפורום
מעניין שהכיוון שלכם שונה, אולי אני התרככתי עם השנים או שמא פשוט כבר אני מרגיש את הסוף של המערכה אז פחות מתחשק לי לעשות התחלה חדשה לדמות.
הרעיון של לתת לשחקן להיות עוזר שהם, מעניין אבל לא רואה איך זה עובד עם השחקנים שלי. לתת להם לשחק דבש זה אופציה טובה. אם עוד מישהו ימות, זה כיוון שיכול לעבוד היטב.
 

dragonian

פונדקאי ותיק
לא יצא לי להגיע למצב הזה, אבל.
צריך גם להיות נאמן לחוקיות של העולם, ולקחת את זה משם.

נגיד, בפאורן תכלס, החיאה, היא עניין של מעמד.
אם יש לך מספיק כסף, או שיש לך חברים חשובים מספיק אתה תוקם לתחיה. כן. זה עולם זר. פנטזיה, בו מוות יכול להפוך אולי לבעיה לוגיסטית.
במוד'מ, היה קטע שקסם ההחיאה מזקין את המטיל ב5 שנים.
לדעתי, באידיאל, במקום להלחם בזה, כדאי לקבל ולהשתמש בזה.

א. גם לרעים יכולה להיות גישה להחיאה.
ב. גופה הופכת למקור לקונפליקט. הדרקון יכול לזמן יצור שיחטוף את הגופה, או שהוא ינסה לבלוע את הגופה.
ג. אולי המוחיה נפגש עם האל שמחיה אותו. האל שופט אותו, ועושה לו "חיים שכאלה".
אם אתה מוכן לאכול בבית חב'ד, זה מנומס שתקשיב להם כמה דקות.
ד. זה אולי מכאני, אבל כמה רמות תשישות יכולות להיות במקום.

וזה שהיחס למוות יהיה שונה משלנו-לא בהכרח נורא.
יש את דרגון בול, למשל, שהקמה לתחיה היא לא בעיה, ובכל זאת, היא יצרה כמה מהרגעים הכי דרמטים בהיסטוריה של המדיה, וכמות האנשים שעושים קמהמה באוויר תוכיח.
גם בז'אנר גיבורי העל, דמויות קמות לתחיה כל הזמן, באמצעים פחות אמינים מקסם כהונה בדרגה
והמוות לא מוזל, בדרגןת גבוהות במו'ד, פשוט מוות "מוגלגי" לא יספיק, ויהיה צורך בחפצקים או לחשים אדירים.

ואם קרה מוות אם תנאים כאלה, זה עשוי להרגיש מספק.

וגם הפתרון של דב'ש שתירש את הדמות יכול לעבוד.
 

tkhag1

פונדקאי ותיק
דרך מעניינת לעשות את זה היא לקבוע שלהחייאה יש סיכוי להשתבש, במשחק בו החייאה ממש לא רצויה הייתי אומר 50 אחוז או 10 אחוז מצתבר עד לגג של 90.
כאשר החייאה משתבשת מגלגלים בטבלה או שהשה"ם בוחר השפעה.
מתוך שליפה מהמותן הנה כמה תוצאות אפשריות: הדמות הופכת לאל-מת, הנשמה הלא נכונה נכנסת לגוף, הגופה מושמדת, הנשמה מושמדת, החלפת נטיה, המטיל והדמות מחליפים גופים, הדמות תחת השפעה תמידית של הלחש הבהוב (אני מקווה שזה הדם הנכון, הלחש ששם אותך חצי מהזמן במישור האסטרלי).
 
Top Bottom