• הצטרפו לפורום הפונדק

    שלום וברוכים הבאים לפונדק, האתר המוביל בעברית על משחקי תפקידים, משחקי לוח, מיניאטורות, מדע-בידיוני ועוד.
    אחרי ההרשמה תוכלו לפרסם הודעות, לשלוח ולקבל הודעות פרטיות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה / התחברות

הדרך ל"ויהי חושך". עץ בניית עולם. עדכון 19/1/2021- נוסף מידע על ננסים ובני מחצית

liorgonen3

פונדקאי ותיק
בעוד המשחק הנוחכי שלי בפורם - "בשערי המצודה" מתקרב בצעדי ענק לסיומו. אני ממשיך במנהג שלי של לכתוב עץ הכנה למשחק ולעולם. בעוד העץ הקודם "הדרך לבשערי המצודה" לא עבד בצורה מיטבית, בעיקר בגלל כמות תוכן ארוכה מידי שהייתי צריך להכניס פנימה, הכוונה שלי כאן היא אכן לכסות את כל המידע הנדרש על העולם, למעט דברים שיהיו רלבנטים רק לעץ ההרשמה (יש עוד זמן). ולכן מדובר בעץ פלאפ בלבד.
התוצאה הרצוייה מהפרויקט הוא שבסופו יהיה ניתן להכיר את העולם בצורה ברורה ויעילה מעבר למידע ה"מתוקצר" שיכנס לעץ ההרשמה לכשביוא. בעיקר כדי לוודא שעולם המערכה החדש יקבל כמה שיותר תוכן וכמה שיותר עדכונים כתובים, מה שגיליתי שפשוט מקל על העבודה של השה"מ ושל השחקנים.

כמה שאלות שאולי יעלו/הסברים חיצוניים למי שסקרן (בספוליר מתאמי נוחות) - כנראה יתעדכן לאורך הכתיבה
הסיבה שמדובר בעץ בניית עולם, ולא בעץ עדכון עולם, היא כי עולם המערכה הגריל שלי (גידעון) נשאר בחוץ הפעם, בעוד התוכנית המקורית הייתה שהמשחק הבא (כאמור, ויהי חושך) יסיים את הטרילוגיה עם גידעון, עלו לאורך הזמן כמה בעיות. הראשנה הייתה האופי של העולם החדש, גידעון לא היה בנוי ומוכן לממש את הקונספטים שהיה לי בראש, לא בעבר שלו, לא בעתיד שלו, ובטח לא בהווה שלו. במשך תקופה תכננתי לדבר על ציר זמן אחר באותו עולם אבל זה הרגיש פתרון לא מוצלח וקצת עצלני. האפשרות להשתמש במקום אחר באותו עולם ואפילו לייצר יבשת חדשה עברה לי בראש, אבל פשוט הרגישה מיותרת. אם אני כבר מצייר מפה חדשה מ0 ורוצה לדבר על מקום שאין לו כל קשר למקמות המקוריים בגידעון, אז אין סיבה שיהיה למקומות החדשים קשר ולו הקטן ביותר לעולם הישן.



רקע
סיאן הוא עולם עם עבר לוט בערפל. כל חקר האמת והעבר, בין אם קסום ובין אם לא קסום - יגיעו למסקנה די דומה, ישנם קטעים בעבר אשר הם ידע שנמצא בידי נחלת הכלל, ויש חורים. החורים הם נקודות שהידע עליהם לא נמצא אצל אף אחד, אולי ארבעת הברונים יודעים על זה, למעשה סביר שהארבעה יודעים על זה, אבל אין להם סיבה שאחרים ידעו את זה. הרי שום דבר שקדם להם לא קיים יותר.
לכולם ברור שהעולם נברא, כנראה כמו שכל עולם נברא. כוח כלשהו ממקום אחר הגיע והתחיל לעצב את הכאוס כדי לייצר מישורים, יקמוים, זמן ורצון חופשי. ואז הכוח התפצל כדי לפקח על העולם הנבנה. החיים ניתנו לעולם וביחד עם הרצון החופשי יצרו את ראשני הגזעים, ככל הנראה אבותיהם של כל גזע הקיים בסיאן. אותם ראשני הגזעים סגדו לכוח שנתן להם חיים, והכוח קיבל מודעות והפך לאלים. האלים שלטו בעולם תקופה ארוכה, כל מה שקרה בתוקפה הזו היא חור אחד גדול, כל המידע על התקופה הזה נמצא בחישכה.
שכן האלים אמרו ויהי אור ויצרו להם עולם.
והברונים אמרו "ויהי חושך."

חלוקה לצירי זמן.

ספרי ההיסטוריה די דומים בטענה שלהן לגבי התקופה הזו, במשך תקופה מאוד ארוכה כוח אלוהי שלט בעולם, יצורים של אור, חיים וסדר. הכוח שלהם היה עצום, ובעזרתו הם ניהלו את העולם לפי הכוונות שלהם. כאן עיקר המידע על שלטון האלים מסתיים, אין תשובה ברורה לאיך האלים שלטו, מה הם עשו ומי הם היו. אם היו מקורות מידע שתיארו את החיים בתוקפה ההיא, הם נהרסו מזמן, התרבויות שהכי קרובות לתשובה לגבי אירועים אלה היו הגמדים והאלפים, הראשנים דרך יצירית אומונות ששרדו מסוף התקופה ההיא, והאחרונים דרך זקני הדורות שהיו חיים עוד בתקופה ההיא. לרוע המזל, רוב ארצות הגמדים ננטשו, המכרות התת-קרקעים העתיקים הפכו לביתם של השוכנים מתחת לקרקע, הגמדים גורשו על מעל לפני הקרקע על ידי יצורי מעמקים, וכוחת צללים [מידע נוסף יופיע בחלק שיוקדש לגזעים]. גם המידע האלפי נאבד, זקני העדה נהרגו או נפטרו, וסגנון החיים המודרני של האלפים לא בדיוק מחובר לעבר שלהם [גם עליהם מידע נוסף יופיע בחלק שיוקדש לגזעים]. אם ניתן להגדיר תקופה זו במשפט הוא כנראה יהיה "האלים שלטו בעבר. עד שהם לא".


אם יש אירוע היסטורי שכל תינוק ידע, הוא היום בו הברונים עלו. ארבעה כוחות אדירים שקמו, חלקם מהעבר הרחוק, חלקם מתוך האפלה, חלקם תמיד היו שם. הם כוחות של קסם, מוות וצללים. [מידע מפורט על ה4 יגיע בחלק שמוקדש להם]. בתחילה הם היוו מטרד לכוחות האלים, הגזעים המקוללים מצאו התחברו אליהם, המתים התחברו אליהם, וכחות אפלים התחברו אליהם. מהר מאוד יצורים כמו הדרו המסוכנים או שדי הגהנום מצאו לעצמם בני ברית בדמות אחד הברונוים, הדבר הפך למסוכן בשביל בני התמותה, אם בעבר כנסיות האלים היו יכולות להכריז מלחמה על השדים, במהרה הם מצאו אותם נאלצים להתמודד גם נגד ברון. פירוש הדבר היה מירוץ חימוש בין המאמינים לבין הברונים, האלים תמכו במאמינים שלהם, בלי להבין שבעוד הם נמצאים בשיא כוחם, הברונים רק מתחילים לצבור כוח. מבלי להבין הם הלכו לדקור את הדוב במקל, עד הרגע שהיה מאוחר מידי.

אומרים שכל מה שקיים בעולם היום הוא עשירית ממה שהוא היה עד עליית הברונים, המלחמה שהם הכריזו על האלים הרסה את רוב סיאן, משאירה רק ישבת אחת קיימת, הם הרסו את מרבית המישורים העליונים, השליטו טרור על שכבות השאול הראשנות. בזזו את הפנטיאון וביזו את האלים. כולם נפלו בידי הברונים. אחד אחרי השני נפלו אלי גן העדן וליגינות המלאכים מול הכוח של הברונים, עד אשר לא נשאר עוד כוח אחר בעולם שהיה יכול לנסות להתנגד להם.
הברונים הכריזו על עצמם כשליטים בני האלמוות של העולם, וקראו ליבשת האחרונה שנשארה אינפרניה. באינפרניה התקבצו הגזעים ששרדו את המלחמה הגדולה, ואחד אחרי השני כרעו ברך בפני הברונים.

והברונים חילקו בפנים את היבשת ל4, מקימים להם ברוניות אשר נפרדות אחת מהשנייה בגבולות של קסם, נועלים את הנשמות של אלה אשר נשבעו להם אמונים לנצח בגבולת הברונות, מונעים מהם לעבר ממקום למקום, ולמעשה. גם מונעים מהם להמשיך הלאה. [על הברנויות השונות ינתן מידע בחלק הרלבנטי לברונים עצמם, כמו גם על ההשפעה על עולם הנשמות והמתים]


עברו 2000 שנה מאז שהברונים השתלטו על העולם, והעולם עדיין חי. למרות ההנחה שהם ישרפו את שאריות החיים וישאירו עולם אפל, הברונים יצרו מערכת חיים חדשה. 4 הברוניות שונות אחת מהשנייה בכל צורה ודרך, ו4 הברונים שולטים כל אחד בצורה האופיינית לו. בני התמותה מצליחים לחיות, הם למדו לחיות תחת השלטון של הברונות ובמשך 2000 שנה השתנו עשרות מונים. במשך 2000 שנה הברונים הצליחו לשמור על שלום בינהם, והצליחו להשתיק את היריבות בינהם ולא לפתוח בעימותים גלויים.

ובסופו של דבר החיים של הרבה בני תמותה הם לא נוראיים כל כך, למעשה גזעים רבים הצליחו להשתלב בחברה ולהפסיק להיות ניצודים. גובלינים, קבולדים, דרו ושאר הגעזים מצאו מקום מגורים בעולם לצד בני אנוש גמדים ואלפים. מכשפים ואנשי זאב יכולים לחיות ללא חשש ממתקפות על דרכי חייהם. ואצולת הערפדים הפסיקה לחיות בצללים. נראה שתחת שלטון הצללים, העולם הגיע לעידן חדש. יכול שהברונים עשו משהו שהאלים מעולם לא יכלו לעשות, או לפחות לא התכוונו לעשות. אין יותר מפלצות בעולם הזה. רק אנשים שהם מפלצות.

החלוקה לזמנים נגמרת כאן, אחד הדברים שהבנתי הוא שלתכוב חלוקה לשנים שמתפרסת על איזה 20 אירועים יוצרת מצב של עודף חומר, בגלל זה בחרתי לחלק את העולם ל3 תקופות, ולמעשה ניסתי לדאוג לכמה שפחות היסטוריה, הסיפור צריך להיכתב על ידי הדמוית בהווה, לא על ידי דברים שאני החלטתי בעבר.

מן הסתם אני אוסיף עוד הרבה דברים והשלב הבא יהיה להתמקד ב4 הברונים והברנויות שלהם. למען הסר ספק העולם הזה הוא אפל, אבל לא מרושע. זה לא עולם של אימה בדומה לravenloft, הכוונה העיקרית בעולם הזה הוא לחקור מה קורה כאשר הגבולות בין הטוב לרע מתערערים, יחד עם הגבולות בין בני אדם למפלצות.

מקווה לעדכן את העץ בקרוב.
 
עריכה אחרונה:

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
שאלה אחת מתבקשת היא כיצד בחרת את המינים התבוניים שמתאימים לסיאן. לפחות מבחינת הרעיון הכללי, העולם נשמע כמו עולם שיעבוד רק עם בני אדם וקומץ מינים מפלצתיים או אפילו עם בני אדם ותבניות מפלצתיות שונות. בסופו של יום, מוטו כמו שלך נשמע כמו מוטו שיכול להתאים למערכה גיאו-פוליטית סטנדרטית שבה כוחות שונים נלחמים זה בזה והדמויות צריכות לבחון לאן הן מוכנות ללכות בשם הנאמנות לכח זה או אחר. לפחות מהתיאור שלך, זה נשמע כמו עולם שבנוי גם למתח פנימי בין כוחות בתוך הדמויות שמעיד עד כמה האפלה של הברונים שינתה את העולם עד היסוד... אבל אני סומך עליך שתבוא עם רעיונות מגניבים.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
האמת שנכון לעכשיו אני חושב שכמעט כל גזע עוד נכנס למשחק, בני אדם גמדים ואלפים בוודאות יהיו, יש לי גם קונספט שמסביר למה טיפלינג קיימים. אני מניח שננסים יכולים לבוא בתור הת'מה שהיה להם במהדורה 4 של מפלצות, יכול להיות שבני המחצית של חוף החרב יהפכו לגזע הדומיננטי מבחינת דמי מחצית.
יחד עם זה גם רוב הגזעים המפלציים קיימים יחסית בפשטות, גובלינאדים, קובלדים, אורקים (וחצי אורקים) יחד עם דרו. והאמת שגם יש תוכנית לאפשר לשחק אלמתים. אני עוד עובד על זה.
 

The oldman

The Rainbow Archmage
צוות הפורום
אחד הדברים שמצאתי מועיל תמיד, ואני משתדל לעשות גם בעולמות שלי - איי הסערה או משחקים אחרים שאני ממציא/כותב זה להכין לעצמי את הקונספט של העולם. גם מכשפי החוף עושים את זה לאחרונה, וזה עוזר להבין את העולם ואת הקונספט שלו.
כאן, ההיסטוריה נותנת לי תחושה עמומה מה הכיוון של המערכה ושל העולם, אבל לדעתי אם זה היית כותב כמה בולטים שמסבירים את הקונספט של העולם, זה היה תורם הרבה. למשל, זה נשמע לי כמו עולם אפל, שהאלים מעורבים בחיי היום-יום ואולי מועט בקסם, אבל זה תחושה - לא ברור לי מה הקונספט בדיוק.
דרך-אגב, גם במדריך לשה"ם של 5 הם עושים חלוקה של ז'אנרים וגם בזה אפשר להשתמש כדי לסווג את העולם ואת המשחק, פשוט כרגע זה חסר.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
אתה צודק לחלוטין, הקוסנפט של העולם עקרונית מסודר לי אבל אני צריך להעלות אותו על הכתב (בגלל זה העץ קיים), פשוט חשבתי לעשות את זה מסודר לפי חלקים ולא להגיד "הנה בגדול העולם ועכשיו בואו נפרק אותו". אבל אם אתה חושב שבלוטים יעזרו אז אני לגמרי מסכים.

אז בגדול:
* העולם נועד להיות עולם אפל, סטייל רייבנלופט במידה מסוימת, האלים מתו והכוחות החדשים הם הברונים, בניגוד לאלים הם יושבים במישור החומר יחד עם שאר היצורים. הם סוג של "אלים עלי אדמות", פירוש הדבר מבחינת העולם זה שאין באמת אלים להתפלל אליהם ואין כוחות אור ללכת לבכות להם כשהכל רע, אם יש גיבורים בעולם הם עושים את זה בזכות עצמם ולא כי הם נבחרי אלוהים.
* כל אחד מהברונים הוא כוח אופל מקורי, משמע שהם ככל הנראה הראשנים מסוגם בדמות שלהם. יש שם את המומיה הראשנה, את הבאנשי הראשנה, את הערפד הראשון ואת המכשפה הראשנה.
* כל אחד מהברונים יצר ברונות אחרת, כעיקרון יש ברונות אחת שהיא אימפריה מצרית עתיקה שנשלטת בעיקר על ידי אנשי לטאה/חצאי דרקונים. ברונות שנייה שהיא פטריארכיה צבאית שמזכירה מעט את צ. קוריאה. ברונות שלישית שהיא סוג של אולגירכיה מבוססת שלטון קוסמים (משמע מי ששולט בשטח שלה כ"ממשלה" הם קוסמים) היושבת על איזור ביצות מלא מפלצות, ולבסוף ברונות שמרוכזת על מטרופלין ענקי אשר מזכיר מעט את לונדון הויקטוריאנית.
* לברונים יש איזו מערכת יחסים בינהם, הם בדרך כלל חיים בגישה של "חיי ותן לחיות" והם עשו הרבה בריתות בעבר, אבל ביום יום הם לא מתקשרים אחד עם השני סתם ככה.
* מבחינת גזעים וזה של העולם, עקרונית אני נשאר עם הגזעים הסטנדרטים, ככל הנראה יהיה גם אפשר לשחק אל-מתים בהתאם לכל מיני דברים שאני אסדר. גם אם הייתה אפולקפיסה לפני 2000 שנה רוב הגזעים הספיקו להשתקם מאז. מצד שני זה שינה אותם, אני עוד צריך לסיים לעבור על כל השינויים שאני רוצה שיהיה בגזעים אבל הכוונה היא לקחת גזעים למקומות קצת אחרים מהתכנון המקורי.
* העולם הוא לא בהכרח רע, זה לא שאתה הולך ברחוב ומישהו הורג אותך כי לא באת לו בטוב. אבל זה כן עולם אפל, אלמתים ברחוב זה דבר שבשגרה, הגיוני לגמרי שערפדים יחזיקו משרתים בשביל דם, יש איזורי מחייה של לינקטורופים שאם אתה תלך לשם בירח מלא אז זו אשמתך. אבל שוב. זה לא שהכל בוער 24/7, אנשים מתים ברחובות וכולם מסכנים ורע להם. למעשה בחלק מהברוניות אנשים יכולים לחיות טוב בהתחשב בכמה נסיבות.
 

מרתוס

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
קצת מפתיע לקרוא ש3/4 מתוך הברונים הם יצורים שבעבר היו בני תמותה (ואלי כולם, תלוי למה אתה מתכוון ב"מכשפה"), לפי התיאור הראשוני שנתת חשבתי שלפחות חלקם יהיו משהו מאוד שונה. אולי חלק מהכוח הבראשיתי שבמקום להפוך לאל הפך למשהו קודר יותר, או אולי פולשת שהגיעה מיקום אחר לחלוטין.

אני מניח שהחסימה בין ארבעת הברוניות היא לא מוחלטת, מי/מה כן יכול לעבור בניהן?
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
בגרסה הראשנית של העולם המכשפה הייתה ליץ', אבל הרגשתי שלעולם יש יותר מידי כוחות מוות, אני רוצה עולם שמזכיר קצת את "יקום המפלצות" (המומיה, איש הזאב, הערפד וכו') ולכן רציתי גם כוחות קצת יותר חריגים, לכן המכשפה באה להחליף את הליץ', בעיקר כי גם לא הצלחתי להפוך את הליץ' למעניין בעולם שכבר יש מישהו שויתר על החיים שלו בשביל כוח (הערפד באיזו צורה).

בקשר למקור שלהם, חלק מהקונספט של העולם זה ה"כוח של בני תמותה", בהרבה מהמשחקים שיצא לי לראות יש איזה השפעה חיצונית, בין אם זה אלים, כוחות קדושים או סתם רוח טבע, תמיד יש מישהו שידחוף את הקבוצה קדימה. אני רוצה עולם שבו הגיבורים הם גיבורים בזכות עצמם, גם אם אחד מהם הוא סתם לוחם בלי קסם, הוא יהיה "גיבור" בזכות עצמו ולא כי איזה אל דוחף אותו. זה גם מגיע מהכיוון של הברונים. בעצם אם תחשוב על זה אז כל אחד היה יכול להיות ברון, כל אחד מהם היה בן תמותה בעבר והצליח להגיע בעצמו לכוח שאתגר וניצח את האלים ואת המלאכים שלהם. באופן אירוני אני חושב שזה אחד הדברים הכי מעודדים בעולם, אם ה"אף אחד" ההוא הצליח להפוך לערפד החזק ביותר בעולם ולהביס בעצמו 3 אלים אז אני יכול לקוות שיבוא יום ואני אהיה חזק כמוהו. אם 99% מהמקרים יגמרו רע? כנראה. אבל זה די זהה גם למקרים בעולם שבו יש אלי טוב ואלי רע שלא עושים כלום חוץ מלבחור אלופים רנדומלים בתקווה שהם ילחמו.

בקשר למעבר בין הברוניות, אני עוד מתלבט. במקור תכננתי גבולות "קסומים" שאי אפשר לעבור בלי איזה חפצק/יכולת. שוקל להעתיק את הויסתני וליייצר איזה גזע/תרבות שבמסגרת הבריתות יכולה לעבור בין הגבולות.
אפשרות אחרת היא שאין "חסימה" אמיתית. אלא חסימה כמו בתקופה שלנו, אם תעבור את הגבול המשמר של הברונות יעצור אותך ויכלא אותך וכו'.
 

מרתוס

פונדקאי ותיק
בצבא של ויני
מה עם משהו דמוי פרנקנשטיין/האיש בעל הלב מברזל? אומנם זה מתאים יותר לעולם סטימפאנק אבל בן תמותה שהחליף את האיברים/גוף שלו במשהו אחר יכול לתת לך ברון בן אלמוות ולא אלמת כמו המומיה/באנשי.

לגבי הגבולות-תמיד אהבתי את הרעיון של גבול קסום שניתן לעבור בו רק בכיוון אחד (ואם מנסים ללכת בכיוון הנגדי הולכים לאיבוד וחוזרים למקום ההתחלה), אולי אפשר לעבור דרך הברוניות אבל רק בסדר מסוים.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
העניין הוא שאני אוהב לקחת את הבנאשי, המומיה והערפד ולהגדיר אותם כ"ראשונים", כל רוח רפאים שנוצרה אחריה, נוצרה בדמותה. כל הערפדים נוצרו כי הערפד יצר אותם, וכל המומיות הם תלמידים של הפרעה בן האלמוות (המומיה). אני חושב שהם מפלצות שיש להם עוד קצת תחכום ואפלה מאשר פרנקשטין. כאילו פרנקנשטיין יכול להיות אחלה דב"ש בעולם, אולי אפילו מישהו חזק, אבל לא ברמה של ברון, הרי בסופו של דבר - מישהו אחר יצר אותו.

בקשר לגבולות, שוב אני מתלבט, אני אוהב את הקונספט של קסם שמונע ממך לעבור, אבל אני כן רוצה סוג של תעבורה בין הגבולות, אני עוד מנסה לחשוב על דברים, כרגע אני יותר רוצה לסיים לארגן את ה4 ברונים ואז את ה4 ברוניות לפני שאני מתחיל לדבר על מה שבניהם.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
הברונים
המסע לעוצמה לא חייב להתחיל באלוהות או בקסם שדי. בני תמותה יכולים להשיג דברים שהיצורים העליונים יכולים רק לחלום עליהם.
אלים הם יצורים שהגיעו לשלמות
בני תמותה נועדו לפרוץ את גבולות השלמות.
וזה מה שהברונים עשו, כל אחד מהם היה בן תמותה בעבר הרחוק, וכל אחד מהם שבר את הגבולות של בני התמותה, עד ליום שבוא הוא גבר על אלים. והפך לברון.
ארבעת הברונים יושבים בערי הבירה של הברונות שלהם, נהנים מאוטנטמיה מוחלטת בתוך הגבולות של הברונות, לאף ברון אסור להתערב אקטיבית בנושאים של ברון אחר. למעשה מעטים הם הסוכנים או השליחים שיכולים להיכנס לברונות אחרת ללא הסכמה.
הברונים חיים במאזן אימה הגובל בשלום, הם לא ילחמו אחד בשני, אבל הם לא חברים, הם בני ברית ישנים.
רמת הכוח של הברונים הפכה אותם לקצת יותר מסתם בני תמותה, הם מסוגלים להעניק כוח לאלה אשר נאמנים להם, הם מסוגלים להעתיק כמעט את היכולת של האלים להעניק לסוכנים שלהם כוח.
אם יש דבר אחד שכל בן תמותה יודע, היא שנאמנות לברון היא אינסופית, היא מוחלטת, והיא מתגמלת.
הפרעה בן האלמוות, הגבירה בלבן, המכשפה וברון החטאים הם השליטים של סיאן. הם מי שיקבע את גורלו של העולם, הם הרגו את האלים. והם הכוח האדיר שמחליף אותם.


הפרעה בן האלמוות
ללא ספק הברון העתיק ביותר, אם כי הוא עשה כמה קיצורי דרך כדי להגיע למצב שלו. הפרעה מתוארך לעבר הרחוק, אין עוררין שהוא היה סוג של מונרך בממלכה של אנשי נחש או דרקון, קצת קשה לדעת בדיוק מה ההתפחות עשתה לגזע ממנו הוא הגיע. העניין הוא שבתקופת החיים שלו הפרעה לא היה כוח חזק מידי, כן היה לו צבא חזק, כן היה לו ידע בקסמים עתיקים ולאל ספק הייתה לו השפעה, מספיק השפעה כדי שבמותו הוא יקבל מעמד מיוחד וייחנט באחת הפרמידות של הממלכה שלו.
הוא היה אמור להישכח עם ההיסטוריה אם גופתו לא הייתה מתגלה במסגרת פשיטה של קבוצת הרפתקנים על הקבר שלו, הפשיטה הפעילה את המלכודת שהעירה את השומרים שלו, וגם אותו. יש טענה שההרפתקנים שמצאו אותו עדיין לכודים בפרמידה, המוות נמנע מהם בתור קללה על ההפרעה למנוחת הפרעה. אחרים טעונים שהוא נתן להם פרס על כך שהעירו אותו, והפך אותם למשרתים האישיים שלו. לנצח.

כך או כך הפרעה בן האלמוות היה הראשון לטעון לניצחיות, מהרגע שהוא התעורר הוא פעל להחזיר את העטרה ליושנה, ובעצם התחיל בכיבוש מהיר של הממלכה הישנה שלו, הוא הדיח את השלטון המקומי והקים לתחייה את צבאו כאל מתים בני אלמוות. הוא סיפק את אחד החלקים הגדולים ביותר של הצבא שנלחם בצבא השמיים, והקסם הטמא שלו שימש כמעין תמונת ראי לקסם של האלים, הדבר גרם לכך שמרבית הכוהנים של האויב לא הצליחו להביא תועלת כלשהי במלחמה, והדבר דרש יותר התערבות מצד האלים, שאחירה לבוא.

כיום הפרעה שואף להיות מה שהאלים רצו להיות - מושלם, הברונות שלו - אימפריוס, היא הברונות הגדולה ביותר מבחנית כמות אנשים, והוא משתמש בהם על מנת להפוך את הברונות לעיר אחת עצומה. בני האנוש שחיים בברונות נמצאים לרוב במעמד נמוך יותר מאנשי הנחש ובני הדרקון, שכן הפרעה עצמו טוען שגם בתקופה שלו הם היו גזע נחות. בשל כך הם הרבה פעמים נמצאים במצב של עבדים או סוכני בית, הם מאוד מוגבלים ביכולת המעמדות שלהם, כאשר הדרגה הגבוהה ביותר שהם יכולים להגיע אליה בסולם המעמדות האזחרי היא מהנדסים בכירים, בסולם המדיני היא דרגה צבאית או משרת של אחד מכוהני הדת של הפרעה, אותם העתקים מושחתים של הכוהנים הקודמים של האלים.

בשל רצונו להיות מושלם, הברון פועל ליפות את האימפריוס ככל הניתן, הוא פותח בפרויקטי בנייה אדירים של מבני ענק ופערים טכנולגוים המתאמים לתקופה, אמות מים, פרמידות ופלאים הנדסיים אחרים מאפיינים את הברונות. כאשר הפלא העיקרי הוא "צריך האלוהים" - מגדל אבן עצום אשר בנייתו לא תושלם עד אשר קצהו יצליח לחדור את גבולות פנטיאון האלים הנטוש, ואשר יאפשר לפרעה לבזוז את אוצרות האלים שנשארו שם, ולהכריז על עצמו כמושלם.

עודף כוח האדם האדיר של האימפריוס מאפשר לפרעה להינות מעובדים זולים וכוח צבאי גדוול שנועד לספק שמירה על הסדר, הברונות היא אוטוקרטיה ברת קיום, היא אינה זקוקה לתמיכה מבחוץ על מנת להתקיים, אף על פי שמדובר בעיר עצומה הפרוסה על שטח ענקי שהוא מדבר, הפרעה עדיין מסוגל לספק לאנשים שלו מזון ומים (אלה אשר צריכים), מצד שני, חלק מהיסודות הנדרשים באימרפיה מתחילים להיגמר, שלא לדבר על משאבים נדירים אשר לא נמצאים בשטח האימפריוס, מה שגורם לברונות להידרש בקשרי מסחר עם הברוניות האחרות לצרוך קבלה של המשאבים הנדרשים לאותם פריקטי בנייה אדירים. אם זאת הפרעה גאוותן מכדי לשלם על המסחר, במקום זה הוא מציע כוח עבודה זול בדמות עבדים אנושיים מרחבי האימפריוס שישלחו לבצע פעולות בנייה ברחבי הברוניות האחרות, בתמורה לכך הוא מבקש את אותם משאבים אשר נדרשים לו כדי להמשיך בפרויקטים האישיים שלו, כאשר במקביל הוא מנסה להשיג את הכוח לייצר משאבים ברי קיימה לטווח ארוך בקסם.

הפרעה בחר להיות אל בעולם שבו אין אלים, הדבר גרם לכך שדת שלמה הוקמה בשמו, והאימפריום הוא המקום האחרון שבו ניתן למצוא כוהנים, כולם סוגדים לפרעה בן האלמוות, וכל הכוהנים הגדולים יהיו אנשי נחש או דמי דרקון, הדבר אומר שגם הפרעה מחזיק בכוח החיים, והוא שומר את הכוח לרפא ולהחזיר מהחיים בקנאות, כאשר רק מעטים מתלמידי המכשפה מסוגלים לבצע כוחות נקרוטים דומים. הדבר מאפשר לו לשמר על מאזן האימה בכך שהוא תמיד יכול להרים צבא שלם של אל מתים שיגנו על הברונות שלו במקרה של תוקפנות, והקסם שלו נועד לספק את ההגנה מפני תוקפנות אישית.

אלה אשר חיים באימפריוס ידועים שהם הולכים לשרת את הברון לנצח.
בין אם זה יעשה בחיים.
ובין אם זה יעשה במוות.
 

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
הפרעה נשמע כמו רודן קלאסי עם מפעלי הבנייה הבלתי נגמרים שלו. מהתיאור שלך, הוא פחות או יותר נשמע כמו ליץ'. מעבר לעובדה שהסיבה להתעוררותו הייתה חילול הקבר שלו, אין שום קשר בין מעשיו לבין הקסם המגן שנמצא בליבת הקיום שלו. אני חושב שזה יכול לתת לו מניע להרשות להרפתקנים להתקיים אם הוא זקוק לאיום נצחי
על מנת להתקיים וזה יכול להסביר למה הוא יצא כנגד האלים - ככל שהאיום חזק יותר, כך הקסם שמעניק לו חיים נותן לו כוחות חזקים יותר כדי שיוכל לגבור על איום זה. (למרות שכרגע הבארונים האחרים מספקים לו את האיום הזה.) או לפחות זה מה שאני חושב בנדון.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
בסופו של דבר הפרעה הוא מומיה, והוא קצת יושב על הקונספט של אימהוטפ בקוסנפט של "המומיה", אם אפשר לקרוא לזה ליץ'? לא כזה קריטי, פאלפית הוא לא ליץ', לפחות לא אמור להיות אחד כזה. אני לא רואה שום בעייה בזה שהוא התעורר כי הפריעו לקבר שלו. זה לא שהסוגייה פה היא שצריך לתקן את הסיבה שהעירו אותו כדי שהוא יכול לישון, באותה צורה הוא פשוט יכול היה להתעורר כי קסם כלשהו עשה משהו. זה לא בדיוק האישו.

בכל מקרה מקור הכוח שלו הוא טמא, לא בדיוק ברור מה הוא היה בעבר אבל הכוח שהוא משתמש בו הוא מעין תמונת מראה לאלים, הוא מסוגל גם לתת כוח למי שסוגד לו בדמוה למה שאלים עושים, אבל יכול להיות שזה יוותר דומה לפטורן של וורלוק מאשר לאלוהות0

בקשר לסיבה שהוא יצא נגד האלים, זה פשוט סוגיית הישרדות, הוא התעורר והתחיל להציק לכוחות האור מספיק כדי שכוחות האור ינסו להציק לו בחזרה, רק שפה בקרב האחרון של האור והחושך האור הפסיד. הוא לא צריך איזה "אתגר שיחזיק אותו בחיים", אני לא רואה בזה צורך.
 

tkhag1

פונדקאי ותיק
די מרשים.
אגב כל הברונים "מרושעים" או שחלקם רק אפלים או מחזיקים בקנאות בקוד כבוד/מוסר כל שהוא?

מעבר לכך מה אתה מצפה משחקנים לשחק בעולם הזה? זו שאלה שלעיתים קרובות מכתיבה את הטון של העולם.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
יש ויש, אני אגיע עוד לגבירה בלבן שמנהלת פטריאכיה צבאית עם חוקים נוקשים או לברון החטאים שמנהל עיר ויקטרויניאת גדולה שבשניהם יש גוונים רבים של טוב/רע. כמו שרשמתי קודם זה לא עולם של "דקירות בגב" ולא כולם פה דרו שזוממים אחד נגד השני.

בקשר למה אני מצפה משחקנים, האמת שהדבר הראשון שאני ארצה זה לראות איך אנשים חיים בעולם הזה, יותר מידי פעמים אנשים משחקים מו"ד עם דמוית שחסר להם רכיב ה"חיים", הם כולם גודלו על ידי זאבים והם סיירים או נמכרו בילדות לבית ספר למכשפים כדי להיות אשפים. זה עולם שהגיבורים בו אמורים להגיע גם מלמטה, וחלקם יכולים להיות סתם עובדים פשוטים שהגיעו לגבורה. זה בשום פנים ואופן לא משחק שמצפה משחקנים לשחק בהכרח דמוית רעות פסיכיות עם נטייה לסכין בגב, אני אשמח הרבה יותר לראות אנשים שמראים איך אפשר לחיות בעולם הזה חיים סבירים ונורמלים.
 

הלדין

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
נראה לי שהשאלה החשובה ביותר כדי להתחיל לדמיין איך נראים חיי היום יום בעולם זה היא רמת הטכנולוגיה כלומר איזה סוגי עבודות פתוחים בפני הדמויות (זה נכון גם לגבי עבדים. יש הבדל בין עבד מכרות חולני לבין עבד בית בריא למראה.) עקרונית, איך בדיוק אתה חוקר את המפלצת שבאדם אם אתה רוצה שהשחקנים ישחקו דמויות שפויות במושגינו כלומר על איזה סוג של מפלצת אתה מתכוון? אנשים שנעשו מפלצתיים על ידי חיים בחברה מפלצתית נוטים לפתח מנטליות של שורדים, וכמו שהם ישתפו פעולה כשזה נחוץ, הם גם יבגדו כשזה נחוץ ובדרך כלל הם לא ימהרו לתת אמון במישהו מחוץ למעגל הפנימי שהם לא מכירים שנים על גבי שנים.
 
עריכה אחרונה:

liorgonen3

פונדקאי ותיק
אני מניח שהרבה מהשאלות האלה יקבלו תשובות כשאני אסיים עם הברונים, כאמור באמת יש הבדלי שמיים וארץ בין לחיות תחת אחד ולחיות תחת אחר. אז זה קצת מוקדם מידי להתעסק בזה.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
הגבירה בלבן
מספרים שבעבר הרחוק היא לא הייתה כלום.
היא לא הייתה לוחמת דגולה, היא לא הייתה קוסמת אידרה, היא לא הייתה מלכה ולא קייסרית, היא גם לא הייתה אלה או רסיס של אלה.
היא היייתה אישה פשוטה. לא ברור בדיוק מתי. היא לא מספרת, אולי היא גם לא זוכרת.
אבל דבר אחד בטוח, היא איבדה את הילדים שלה באסון כלשהו, יכול להיות שצבא כובש הרג אותם, יכול להיות שהבית בה חיו נשרף, ויכול להיות שהיא עצמה הייתה הגומרת לזה. העבר לא ברור בהקשר הזה. הדבר היחידי שברור הוא שהיא חוותה אסון קריטי שהטריף עליה את דעתה. הטריף בצורה כל כך חזקה שהיא לא הייתה מסוגלת לחיות יותר, אבל בו בזמן. גם לא יכולה הייתה למות.

מאז היא שוטטה ללא מטרה ביערות הקרים של היבשת שלימים תקרא אינפרניה. הופכת לאחד מסיפורי האימה הגדולים ביותר בסיאן, במשך מאות שנים היו גיבורים מנסים את מזלם ויוצאים לנסות לשרוד ביערות, שהפכו עם הדורות למקום בו חיים הסיוטים, כולם היו יודעים לספר על הרוח הבוכייה של היערות, כיצד קינתה הניצחית מסוגלת להרוג אדם ברגע בודד, כיצד היא מסוגלת לפרק צבאות שלמים בצווחה אדירה. כיצד היא מסוגלת לשבור את הלבבות האדירים ביותר.
הגבירה בלבן הייתה הבאנשי הראשונה.

יש אשר טעו והניחו שהיא כוח טבע כלשהו, שכן היה ברור שבעלי חיים ניצלים מזעמה, אולי היה בהם משהו חזק יותר מהלב האנושי, או שאולי הם לא היו מסוגלים להבין את הפחד שרוח הרפאים יצרה. אלה אשר נדדו ליערות בתקווה שכוח הטבע ישמור עליהם מפני רוח הרפאים, היו הטועים הגדולים ביותר, הגבירה בלבן לא הייתה כוח טבע, היא לא הייתה כוח קדוש, נהפוכו. בעלי המזל שהצליחו לברוח לפני שהקינה שלה הצליחה להשפיע עליהם, שמעו בכי והטלת אשמה על האלים, הם שמעו בכי על אובדן, והם שמעו בכי על מה שהיה ואיננו.

אולי זו הייתה גם הסיבה שהיא הסכימה לשתף פעולה עם האחרים, כאשר הברונים החלו להתאגד, היה זה ברון החטאים שיצא ליערות להציע לגבירה בלבן להתאגד. מספרים שהוא שמע את קינתה מהרגע שהתחילה ועד סופה, הליך שנמשך כשבוע ימים רצוף. עד אשר בסוף הקינה הנצחית הוא הציע לה מה שאיש לא היה יכול להציע לה לפני כן - מזור.

בקרב הגדול הייתה הגבירה בלבן הברונית היחידה שפעלה לבדה. בעוד צבאות האלמתים של הפרעה, צבא החיילים של ברון החטאים וליגיון המכפשות של המכפשה העתיקה פעלו יחד למלחמה בחזית. הייתה זו הגבירה בלבן שהחזיקה בעצמה את קו התקיפה השני, משתמשת בקינה האפלה שלה נגד כוחות מלאכים וגיבורים כאחד, שירתה הייתה תמונת המראי של חצוצרות גן העדן, והבכי שלה היה הצריר שהפר את מנגנית הבריאה. בעוד שברור שאף אחד מהברונים לא היה יכול לנצח את האלים לבדו, מרבית האנשים יודו בלחישה שהגבירה בלבן הייתה אחת הכוחות החזקים ביותר בצד של המוות, כשהיא משתמשת בכל הכוח שלה, בכל הדיכאון שלה, ובכל העצב שלה כנשק נגד האלים. היה זה ברון החטאים שנעץ את הלהב בליבם של האלים, אבל הייתה זו היא שניפצה את חומתיהם.

ואז האלים נפלו, וקינתה של הגבירה בלבן נפסקה. היא לא מצאה את המזור שחיפשה, אבל היא לפחות הצליחה להעניש את מי שראתה כאשם. היא חדלה לשיר, וחזרה להתשייב ביערות הקרים שלה. מקום אשר בנתיים הפך לאחד מנקודות המפלט של בני התמותה של אינפרניה, אלה אשר ברחו מהלחימה והסתתרו בתקווה לשרוד את האפוקלפיסה. כאשר אלה הבינו שהגבירה בלבן חוזרת ליערות, הם השלימו עם גורלם. הם ידעו שהם לא יוכלו לברוח מהשירה, הם ידעו שמרגע שהשירה תגיע אליהם, חייהם יגמרו. וחלקם גם פיללו לזה, הם ראו את מרכבות האש נופלות מהשמיים, הם ראו את השמש משחירה, חלקם גם הצלחו לצפות בגופות המרותשות של האלים, הם הבינו שגורלם אבד. לא היה להם בשביל מה לחיות.

אבל הקינה מעולם לא הגיעה. הגבירה בלבן חדלה מלשיר. היא חלדה מלהרוג את החיים בקולה, היא חיפשה משהו שימלא את הריקנות שהטירוף שלה השאיר, היא כבר לא יכולה הייתה רק לקונן על שנאתה לאלים. היא החליטה שמעתה היא יכולה לנסות מחדש, היא לא תיתן עוד לילידה להיפגע, היא לא תיתן ששערה תיפול מראשם. היא תגן עליהם, בכל מחיר ובכל דרך.
אלה אשר חיו ביערות גילו שגורלם נגזר להיות בניה החדשים של הגבירה בלבן, בתחילה הם חשבו שמדובר בתכסיס, לא הייתה כל סיבה שרוח הרפאים שלפני כן קצרה חיים בשירה בלבד תתחיל לנסות להגן עליהם, מה גם שהבנאשי לא בדיוק הייתה מסוגלת לתת להם בדיוק את מה שהם היו צריכים, היא לא יכלה לתת להם אוכל או מחסה, היא לא יכלה להעניק להם כוח או לרפא אותם, כל מה שהיא עשתה היה לעזור בנקודות קטנות לאנשים, היא מנעה משודדים להכות חסרי ישע, היא הצליה אנשים שנפלו למלכודת או בורות, היא עצרה מפולות או הצילה אנשים שעצים נפלו עליהם. בכל פעם היא הייתה רודה באלו אשר הצילה, מזהירה אותם בכעס הדומה לכעסה של אם על ילידה, כאילו היא מנסה לחנך אותם להסתדר טוב יותר בפעם הבאה.

הדור שחי ביערות למד להסתדדר עם התופעה, הוא לא חשב שהשיגעון של הבאנשי רק מתחיל, הם לא ידעו שהם האחרונים שיחיו כמו שאלה חייו עד כה.

הגבירה בלבן הבינה למה "בניה" נפצעים, היא הבינה שהחינוך שהם עוברים אינו מספיק, היא הבינה שהם לומדים ערכים כמו חמלה או נדיבות במקום הישרדות החזקים ועוצמה. היא ראתה כיצד הם לומדים לייחד את הפרט במקום לחזק את הקולקטיב. היא הבינה שהילדים הקטנים לומדים את התורה הלא נכונה מהגדולים. והיא שמה לזה סוף.
היא החלה לקחת את הילדים, היא לקחה אותם בכוח. אם היה מי מילדיה שהיה סורר באימו, הוא נתן על זה את הדין. הפרטים צריכים ליפול בשביל הקולקטיב. והיא הייתה צריכה שהדור הבא יהיה חזק, גם במחיר הדורות הקודמים.
החזקים ששרדו הפכו לבניה החדשים של הבאנשי, הם הפכו לקהילה חדשה בתוך היערות, הם היו נאמנים, הם היו חזקים, והם היו מאוחדים תחת הבאנשי, הם היו ציידים מוכשרים ולוחמים אדירים, הם שרדו על גבם של החלשים. בתוך תקופה קצרה הם הפכו לכוח, הם היו נעים ביערות בפקודת הגבירה בלבן, ואוספים את הילדים מהישובים ביערות, הדורות הראשנים היו צריכים לעשות זאת בכוח, והם שחטו רבים מהדורות הראשנים, זה היה טיהור מבחינתם. מעשה של חסד.

עם הזמן הם בנו לעצמם בית חדש, הברונות החדשה שקמה קיבלה את השם ת'אטימור, אגדות אומרות שזה היה שמו של אחד מילדיה המקוריים של הגבירה בלבן, אחרות אומרות שזה היה שמה כשעוד הייתה בחיים. היערות הגדולים נכרתו וכפרים ומאחזים הוקמו לאורך היער, יוצרים "איזורי מחייה" מסודרים המחוברים בדרך סלולה הבנוייה לאורך היער, מסתיימת במצודה בה חיים "בניה" של הגבירה בלבן לצד גבירתם. המצודה "טירת-האם" הוא גם המקום אליו מגיעים ילדים בגילאי 4 כחלק מהליך ההכשרה שלהם, במסגרתו הם נפרדים ממשפחתם, מאומנים בדרכיה של הבאנשי, וכאשר הם מתבגרים דיים, נשלחים להקים התיישבות חדשה ביער, כאשר לעיתים אלה מתגלים כחלשים מידי, הם נכלשים בהתיישבות ומתים, אלה אשר כן מצליחים להקים מושבות ידרשו להמשיך את הדרך הסלולה אל עבר הכפר שלהם, דבר אשר ייחבר אותם לשאר "אחיהם" ולצילווזיצה, עד אז הם יצטרכו להסתדר לבדם.

ומעל כולם ניצבים "ילדיה" של הגבירה בלבן, הטוב או הטובה ביותר שנבחרים בכל דור וזוכים לקרוא לבאנשי "אמא", הם ישרתו בתור הזרוע הארוכה של הבאנשי ובתור המנהיג החי של ת'אטימור, כל ילד בת'אטימור חולם להיות אחד מילדיה של הבנאשי, והם ישלמו כל מחיר בשביל להיות הטוב ביותר. בין אם זה לעבוד קשה כדי להיות טוב מאחרים, ובין אם זה לדעת להוריד את המכשלוים בדרך. הרי בסופו של דבר- אם אתה לא חזק מספיק כדי לשרוד, אתה לא חזק מספיק בשביל להיות חלק מהקולקטיב.

במשך מאות שנים פעלה הגבירה בלבן בצורה הזו, יוצרת לה ברונות צבאית פאנטית, אם בעבר הורים היו מסתירים את ילדיהם, היום הם מביאים אותם בעצמם לטירת-האם. אם בעבר הם היו מסתתרים כאשר בניה של הגבירה בלבן היו מגיעים לכפרם, היום הם מקבלים אותם בתשואות. כולם בת'אטימור נאמנים לבאנשי בעיוורן, הם רואים עצמם כקולקטיב חזק ובלתי מנוצח. חייהם קשים, ולעיתים קרובות הם מסוגלים למות באימונים או מרעב. אבל הם רואים בכל הברוניות האחרות כחלשות, הם לא זקוקים לחיים קלים או לתענוגות החיים.
הם משרתים את אימם. והיא מגנה עליהם.

אלה אשר חיים בת'אטימור יודעים שהם הקולקטיב.
כולם הם בניה של הגבירה בלבן.
והיא אימם של כולם.
 

tkhag1

פונדקאי ותיק
נשמע מעניין אבל אני רואה כאן בעיה קטנה, אם עיירה לא מקבלת בחזרה את הילדים שלה היא תגווע בסופו של דבר, לא יהיו אנשים שימשיכו אותה.
 

liorgonen3

פונדקאי ותיק
במסגרתו הם נפרדים ממשפחתם, מאומנים בדרכיה של הבאנשי, וכאשר הם מתבגרים דיים, נשלחים להקים התיישבות חדשה ביער
כמו שרשום, העיירות מתלפחות במושבות חדשות. זה גם הסיבה איך במשך כמה מאות שנים לא הייתה בעייה של פיצוץ אוכלוסין.
בסופו של דבר התפקיד של עיירה בברונות הזו היא להיות מבחן, אם עברת אותו ושרדת אז אתה חלק מהקולקטיב, יכול להוילד ילדים חדשים וכאשר תהיה לא יעיל יותר למות מזקנה/מכל סיבה אחרת. במסגרת הזמן הזה תהיה יעיל ככל שאתה יכול כדי לדאוג למזון/משאבים לברונות.
 

tkhag1

פונדקאי ותיק
אז זה אומר שתוך זמן מה יבנו שוב על עצמות של עיירה חדשה?, אני מניח שזה לא בעיה בהתחשב בכך שהטבע בדרך כלל יכול להשתלט מחדש יחסית מהר בעולם האמיתי וסביר להניח שעוד יותר מהר בעולם קסום.

סליחה מראש על צרור השאלות.

איך הולכת שם הכלכלה? האם כסף/סחר חליפין קיים או שמדובר יותר על משהו בסגנון קומוניזם?
האם רפואה קיימת שם ברמה כל שהיא?
אם אתה חוטף פציעה שמשביתה אותך במשך זמן מה אבל לא קבועה (כמו שבר למשל) האם זה גזר דין מוות או שיטפלו בך?
מה קורה כאשר אחד מהילדים של האמא נהייה חלש מכדי להמשיך לתרום?
 
Top Bottom