מהדורה 5 הגליל התחתון; עולם מערכה שחבר שלי יצר (ואני הרחבתי בהרבה)

[The Necromancer]

באופן מפתיע, למרות שיש כמה קשרים הומוריסטיים לצפון הארץ, הסיבה האמיתית למה קוראים לעולם "הגליל" היא שהמודל הכי מקובל לצורת העולם הוא מעיין גליל, שתחתיתו נמצאת בתהום (הabyss) וראשו בסלסטיה.

זה הולך להיות שרשור שמסביר על ההיסטוריה והמבנה של העולם, פלוס המקור והתפקיד של כמה מהגזעים שם.

בעבר, העולם היה די דומה לעולם פנטסטי סטנדרטי. האלפים חיו ביערות ובערי ענק, הגמדים חיו בהרים ובגבעות, בני האדם והאורקים חיו בכל מקום שהם רוצים, הזדים חיו בגליל העליון, והסאטירים היו רק שמועה. מרדום, הקוסם הראשון, הטיל את צילו על העולם, וגם אחרי שחוסל, הצליח לחזור כל 30 שנה ולפגוע בחיים שוב ושוב. כדי לטפל בבעיה הזו, וכדי לעזור לגזעים ולממלכות השונות לשתף פעולה, המועצה הגדולה נוצרה, והיא קיימת עד היום, 200 שנה לאחר שמרדום גורש. עד ש5 גיבורים אמיצים הצליחו לכלוא אותו בעולם הפיות, דרך פורטל שהסאטירים מחזיקים בגבעות המרעה שלהם. המהלך (שלא התקבל בצורה טובה בקרב הפיות), הוביל לשקט מתמשך בעולם. ובזמן השקט הזה, העולם התפתח. הגמדים, שכבר יצרו טכנולוגיה שמתאימה לתקופת המאה ה19, נהיו עוד יותר מתבודדים.

כמה נקודות שארחיב עליהן מאוחר יותר;

אין מיתולוגיה מרכזית לעולם. יש ארגונים דתיים כמו השאמאניזם של אלפי היער, רוב הגמדים סוגדים לרוגב אזהור המלך-האב, האלפים האפלים מאמינים באננסי אב העכבישים, ואנשים רבים מאמינים באב שבשמיים, האל המונותאיסטי של מסדר העיניים. אלים נחשבים לאלים כי סוגדים להם (זה למה רוגב, למרות שהוא בסוף רק גמד לוחם עם מועדון מעריצים ענק, נחשב לאל, ולמה האב בשמיים, אל ללא דמות פיזית, עדיין מחזיק בכוח על המישור הפיזי). זה מידע שנשמר בקנאות על ידי הדרג העליון במסדר העיניים. אם הוא ייחשף לעולם, הוא יהרוס את כל הטענות שלהם, שהאלים האחרים הם רק שדים חזקים מהתהום שמסיטים את העולם מדרך הישר.

קסם, וקסם מאגי הוא דבר די חדש. רק ב300 שנה האחרונות אנשים התחילו להשתמש בקסמים כמו שאנחנו מכירים. קסם קדוש, דרואידי וטרובדורי התקיים הרבה לפני כן, חפצים קסומים הם לא ממש מצרך נפוץ. רוב הידע על הקסמים וההיסטוריה של העולם מרוכז על ידי מסדר העיניים (עוד עליהם בהמשך) ועל ידי בית הספר לכשפים בלונז.

בעוד שהם נחשבו מאז ומתמיד לבני ברית ו/או בשר תותחים בשביל הגמדים, אורקים לא בדיוק נראים בעין טובה בקרב גזעים אחרים. ההפך נכון לאלפים; גמדים ממש לא אוהבים אותם, והאינדיבידואליזם שלהם עומד בניגוד מוחלט לערכים הגמדיים. אף אחד לא אוהב זדים וגובלינים, חוץ מבגליל העליון, שם כל אחד נסבל.

הגליל העליון מכיל מפלצות וסכנות רבות, ויש האומרים שהסיבה למה הוא לא נכבש הוא כי אין שם שום דבר ששווה כיבוש, רק כפרים קטנים ומבודדים ושתי ערים קטנות, אבל הוא גם מפלט מדת, מבנים פוליטיים וגזענות. הזדים קבעו את מקום מושבם שם ומהאימפריה העתיקה שלהם נשארו שרידים רבים בשיממון, וכל אחד יכול לקחת אוהל ולנסות לשרוד שם. דגש על לנסות.

גופים מרכזיים בעולם:

המועצה הגדולה. המועצה הגדולה יושבת בלונז, העיר האלפית שהפכה למטרופולין ענק, ומכילה גם את בית הספר הבין-לאומי לכשפים. המועצה עצמה מתאספת רק פעמיים בשנה, או בעיתות משבר כמו חרחורי המלחמה הבלתי פוסקים של רוגב מלך הגמדים. בגלל שלכל ממלכה או גוף מותר להגיש לשם רק נציג אחד, גזעים המחולקים לשבטים רבים כמו האורקים והגובלינים, או חסרי הנהגה מרכזית כמו הזדים לרוב לא ישלחו נציג לשם אלא אם העולם באמת עומד להיחרב. הנציגים של האלפים לא משתנים; אלפי היערות שולחים את השאמאנית הראשית שלהם, האלפים הרמים שולחים את ראש העיר של לונז והמנהיג הדה-פקטו שלהם, וממלכות שונות כמו ואלקיה שולחות את המלך שלהם. המנהיג של הגמדים, האב-המלך, הורג הדרקונים, הדיקטטור רוגב אזהור, הוא הנציג היחידי של הגמדים.

בית-הספר לכשפים. אחד מהמקומות היחידיים שמחזיקים ספרים ישנים וריכוז מאוד גבוה של מטילי לחשים. שמונה האסכולות של הקסם נלמדות פה, ורוב התלמידים מתמקצעים בהן (למרות שגם War Wizard יכול להיות חלק מאסכולת המגננה, למרות שהמומחיות שלו היא הגנה על עצמו). יש שמונה מורים לבית הספר, כמובן, כל אחד מהם מומחה באסכולה שלו.

 

[The Necromancer]

סאטירים.

לפני אלפי שנים, אבות אבותיהם של הסאטירים של הגליל התחתון שתו כל כך הרבה ובטעות הגיעו למימד הזה. זה לפחות מה שהסאטירים מספרים כשהם לא עסוקים בצורה כזו או אחרת של הדוניזם.

הסאטירים של הגליל התחתון הם אנשים ונשים נאים, בעלי פרק גוף תחתון של עז וזנב. מזג הרוח שלהם משתנה במהירות, כמו מזג האוויר הסוער שהם סוגדים לו. הם חיים כשבט מאסיבי בגבעות הדשא, וקוראים לעצמם "בני הברק" בגלל הברקים שהם סוגדים להם.

הסאטירים של הגליל התחתון מאמינים בגרסה יותר מופשטת של האמונות השאמאניות של אלפי היערות, שכניהם. הם סוגדים לרוח ולברק, ולדעתם, סערת ברקים הוא הדבר הכי יפה שבן תמותה יכול לראות. חגיגה גדולה בשבילם היא משתה, אורגיה או שניהם מתחת לסערת גשמים או סופה. הם גרים לרוב בבתי אבן ו/או בוץ, ורובם קובעים מוטיבים של ברק על הבגדים או החפצים שלהם. ההתנהגות הפוחזת שלהם גורמת להם לאבדות רבות, והאמונה שמוות על ידי ברק הוא מוות מקודש לא עוזרת במיוחד להתמודד עם זה.

רוב הסאטירים עוסקים בחקלאות. הם צמחוניים (מבחירה; אכילה של בשר נראית כטאבו בחברה שלהם), ולמרות שאין להם איסור על לבישת עור הרוב לא עושים את זה.

הרפתקנים סאטיריים לרוב עוזבים את השבט בגלל שמשעמם להם, או בגלל שהם מחפשים ללמוד עוד על העולם. אבל מתישהו תמיד הם חוזרים לחיי ההדוניזם.

יש לבניק הברק פורטל למימד הפיות; בעוד שבעבר הם נכנסו אליו כדי לצרף עוד סאטירים לשבט, היום הוא שמור על ידי מסדר העיניים, כי אם הוא יפתח שוב, זה יהיה הסוף של כולם.

 

[The Necromancer]

גמדים.

הגמדים מאז ומתמיד היו מחולקים לשתי קבוצות; גמדי הגבעות חיו על הגבעות והתעסקו גם הם בחקלאות כמו רוב הגזעים. גמדי ההרים חיו במצודות על ההרים, והתעסקו במדע. הם אף פעם לא היו דתיים במיוחד, ולראות גמד כוהן היה מראה מוזר במיוחד. גמדי ההרים הגנו על גמדי הגבעות עם כלי הנשק המתקדמים שלהם, בעיתות צרה, גמדי הגבעות היו נוטשים את הכפרים ובורחים למצודות אחיהם, שכבר פיתחו טכנולוגיה מתקדמת כמו מכוניות, צפלינים, טרקטורים, מכונות תפירה וכלי ירי סטייל המאה ה20 המוקדמת. כל פעם שמרדום וצבאות האל מתים שלו התעוררו, הגמדים היו קו ההגנה הראשון, מכונות המלחמה שלהם עושות שמות במתים המהלכים.

אבל כל זה השתנה אחרי שמרדום גורש. רוגב אזהור, גיבור המלחמה והלוחם האגדי, הפך למלך ולשליט בעיר הבירה של ממלכת טיסרים. הוא שולט בממלכה ביד רמה, מגרש כל מי שמבצע פשע קטן למכרות הפחם והברזל הרבים של טיסרים. אלא אם הוא כמובן, משחד את השוטרים (שלא קשה למצוא או לשחד). גמדי הגבעות עדיין חיים באזורי הספר של הממלכה, ולמרות שאין עליהם פיקוח כל כך הדוק, יש עליהם פיקוח; גמד שלא יבצע את מכסת העבודה השנתית שלו ישלח לכלא.

רוגב עצמו הוא בחור מאוד מעניין; הוא מסוגל לתת כוחות קסומים של כוהנים, מכשפים ופלאדינים (למרות שאינו אל) לסוכנים שלו, והוא הדבר הכי קרוב לליץ' לא-מאגי שקיים. הוא גמד הרים שרירי וחיוור, עם רעמה של שיער שחור מתולתל וארוך (ובאופן מפתיע, זקן קצר). יש לו הרבה מעריצות, ולא במפתיע. העובדה שמעולם לא נישא, העובדה שהוא הסיבה למה הזדים צורפו למועצה הגדולה ועכשיו נראים כאנשים ולא כמפלצות על פי החוק, וקשר הידידות/שנאה שיש לו ולשמחה ריף, גרמו לשמועות על מערכת יחסים שהייתה לו ולטרובדור המפורסם בזמן ששניהם היו באותה חבורת הרפתקנים. שמחה מתחמק מלענות על השמועות הללו, ומלך הגמדים שולח כל אחד להוצאה להורג פומבית על "פגיעה בכבוד המנהיג" על אמירה של דברים כאלו.

הגמדים די חצויים ביחס לרוגב ולמשטר שלו. חלקם אוהבים אותו; הוא בסוף ניצח את האיום הרציני ביותר על העולם, והפך את הגמדים מעם של פחדנים לאיום הרציני הבא על העולם. הוא גרם לכך שלא יהיו גמדים שוכני רחוב או רעבים. אבל יש לא מעט גמדים שרוצים לברוח מהשלטון העריץ שלו. בעוד שחציית הגבולות היא עניין מסוכן בגלל הפטרולים החמושים שמפטרלים בהם (שהמטרה שלהם היא גם למנוע מטכנולוגיה גמדית, כמו כלי ירי, שעוני יד או מכשירי חשמל לצאת מגבולות הממלכה מבלי אישור המלך), בעזרת שוחד או שימוש בדרכים סודיות ומורי דרך, הסיכון הזה מוקטן.

רוב הגמדים מחוץ לטיסרים נמצאים בגליל העליון. חלקם חיים בין הזדים, למרות שיש כמה כפרים גמדיים שהוקמו על ידי פליטים גמדיים בנחלות האורקים ובגליל העליון.

 

[The Necromancer]

אלפים.

האלפים הם הגזע העתיק ביותר, והם חיו בגליל מאז שהעצים העתיקים היו שיחים וההרים היו תלי אבנים. בעבר, האלפים חיו רק ביערות העד שלהם, עד שוויכוח על טיב היקום, שהדרדר למלחמה, פיצל אותם. אלפי היערות נשארו ביערות העד שלהם והפנו עורף לגזעים האחרים, בעוד שאחיהם פנו לחיות בערים כמו בני האדם. האלפים האפלים גורשו אל תת האדמה, שם הם עדיין נמצאים.

אלפי היער מאמינים ב"אמא אדמה" (זה השם שלה), ובילדים שלה, כוחות הטבע השונים. הם כמובן, רואים בטבע כעליון, אבל אין להם שום טאבו נגד שימוש בעורות או אכילת בשר; בטבע, רק החזק שורד, ואתה חייב לעשות הכל כדי להיות חזק. הם לרוב נראים שזופים, ובעלי גווני שיער שחור. האלפים חיים בכפרים וקהילות (כשקהילה היא כמה משפחות ודרואיד) מפוזרים בין היערות. המנהיגה שלהם היא האולטרה-דרואידית הנוכחית, הדרואידים החזקה מכולם (לרוב התואר הזה נקבע על ידי השוואה בין מעשים גדולים מהחיים שכל הדרואידים משלב 18 ומעלה עשו, או קבלה של התואר מהאולטרה-דרואיד הנוכחי. למרות שישנם דרואידים, האלפים רואים בנשים כבעלות פוטנציאל יותר גבוה ל"קשר עם אמא אדמה", וינתבו בנות בעלות תבונה וקשר לטבע לדרואידיזם. (גברים 100% יכולים להיות דרואידים, זה פשוט יראה כנתיב מוזר לגבר, בנוגע להרפתקנים, דרואידים נראים כמגנים על הקהילה בעוד שהסיירים הם הלוחמים והציידים שלה). הדרואידים הם יותר מרק מטילי לחשים; בחברה האלפית, הם גם המנהיגים של הקהילות בהם הם נמצאים. אם תמצא דרואיד או סייר אלפי מחוץ ליערות שלהם, הוא כנראה במסע לגילוי עצמי והתפתחות, או שהוא מחפש אחרי הרפתקאות כדי להוסיף לרזומה שלו.

האלפים הרמים חיים בערים, ומנהלים חיים מאוד דומים לבני האדם. הם חובבים מאוד גדולים של אומנות, מוזיקה, וקסם, והערים שלהם מלאות בדברים כאלו. הם מאוד אוהבים צבעים נועזים וצובעים את בתיהם בצבעים עזים של ירוק, צהוב, כחול וורוד, ולרוב תוכל לזהות אלף רם כאיש רזה וחיוור עם אוזניים מחודדות, שלובש עליו ערבוביה של צבעים ואקססוריז. בזמן ההתקפות של מרדום, חלקם ברחו דרך פורטלים למימד האסטרלי, שם הם הקימו ממלכה בשם אוסטרליה.

האלפים האסטרליים הללו חזרו לגליל בשנים האחרונות; הם גזע חדש ועדיין מתרגל לחיים בערי האלפים. הם נוטים להיות שורדים ולוחמים מעולים, לאחר שהמלחמות בעכבישים האסטרליים ובאמו היוו שיעורים מדממים ללמה הם צריכים תמיד להיות מוכנים לקרב. הם יחסית דומים לאלפים הרמים, למרות שהם לא חולקים את אותה החיבה לצבע, ויהיה נדיר לראות אחד מבלי כלי נשק כלשהו על המותן שלו.

האלפים אפלים קוללו על ידי האלפים האחרים וגורשו לאנדרדארק. הם שונאים את האלפים האחרים על שקיללו אותם, וחוטפים עבדים מכל הגזעים כדי לעבוד במכרות שלהם. הם חיים מפטריות וחיות החיות באגמים התת קרקעיים של האנדרדארק. יש להם דווקא חיבה לגמדים, והגמדים איכשהו בסדר איתם ומחבבים את היכולת שלהם ליצור מבנים מפוארים מתחת לקרקע. הם לא הצטרפו למועצה הגדולה כמחאה על כך שהאלפים האחרים לא שילמו על הפשע שלהם.

 

[The oldman]

היי,
קונספט מגניב - כמה שאלות/הערות
א) מומלץ להשתמש בחום בדברים כמו הדגשה קו תחתי טקסט גדול לכותרות וכך הלאה כדי שיהיה קל לעקוב אחרי הטקסט - כרגע זה נראה כמו קיר טקסט
ב) יותר קל לעקוב כשיש מפה של העולם, אם גיאוגרפיה (גליל) זה שטיק בסיסי שלה. זה לא צריך להיות משהו מפואר, אפילו ב Powerpoint איזה סקיצה מהירה תעזור.
ג) מה מיוחד/שונה בעולם הזה בקונספט לעומת עולמות אחרים?

 

[The Necromancer]

היי,
קונספט מגניב - כמה שאלות/הערות
א) מומלץ להשתמש בחום בדברים כמו הדגשה קו תחתי טקסט גדול לכותרות וכך הלאה כדי שיהיה קל לעקוב אחרי הטקסט - כרגע זה נראה כמו קיר טקסט
ב) יותר קל לעקוב כשיש מפה של העולם, אם גיאוגרפיה (גליל) זה שטיק בסיסי שלה. זה לא צריך להיות משהו מפואר, אפילו ב Powerpoint איזה סקיצה מהירה תעזור.
ג) מה מיוחד/שונה בעולם הזה בקונספט לעומת עולמות אחרים?

אוקיי אני אנסה ליצור מפה.

1: האלים לא פועלים ישירות והקיום שלהם לא ממש עובדה;
2: התנגשות של הרבה תרבויות שונות. בסוף האנשים הם המפלצת הכי גדולה.
3: lore די שונה להרבה גזעים
4: ההרפתקאות שם הן בעיקר "השכינו שלום בין שתי ממלכות", "תילחמו בשבילי בצבא הפרטי של אחי שמנסה לתפוס את השלטון" או "תעזרו לי למצוא פורטל", יצורים כמו דרקונים קיימים אבל כמעט ולא רואים אותם (רובם מסתתרים בתור דמויי אדם)
5: אין דמי-דרקון וקובולדים, גובלינים ממלאים את מקומם בתור התחמנים שעובדים בשביל בוסים גדולים, יש ביניהם ובין הדרקונים הסכם עתיק של הגנה אחד על השני
6: האורקים והגובלינים נלחמים זה בזה. כבר מאות שנים.
7: האורקים די דתיים (ברמה של אמונה עיוורת), מאמינים בצופה (הוא אמור להיות lowkey מבוסס על האל היהודי, אבל השארנו את הflavour מספיק רחב כדי שהוא יתאים גם לאל ידע סטנדרטי ממו"ד אם אתה לא רוצה להכניס תמות של מונותאיזם למו"ד. מאמיני הצופה רואים באלים האחרים כשדים שמטעים את המאמינים שלהם.)

 

[The Necromancer]

הגליל העליון והזדים.​

לפני שנים רבות, בני האדם יישבו חלק עזוב והררי בעולם, כל כך רחוק מהגליל המקורי, שקראו לו "הגליל העליון". זו הייתה טעות, לטענת רוב ההיסטוריונים. הגליל העליון מבודד והררי, ולמרות שהוא מתאים לחקלאות, הוא מלא במפלצות, דרקונים ושאר יצורים שרוצים להפוך אותך לארוחת הצהריים שלהם. אבל הגלילאים (השם המקורי של הזדים. זד בשבילם זו קללה גזענית, ולקרוא למישהו ככה מאוד מעליב אותו.) הפכו את האזור לאימפריה משגשגת. אחרי הפיכתו של מרדום, הקוסם הראשון, לבן אלמוות, ההתקפות החוזרות ונשנות של מרדום הפכו את החיים לבלתי נסבלים. אחרי שהאלים, שלא אהבו את האימפריה הדקדנטית שהגלילאים יצרו, לא הגנו עליהם, הגלילאים פנו לדבר הבא הכי טוב. אדוני הגיהינום. תמורת הבטחה שהם יסגדו לאדוני הגיהינום, הגליל העליון קולל בקללה שדוחה אל-מתים, ואנשי הגליל העליון שונו. כל שבט של גלילאים אומץ עלי ידי אחד מאדוני הגיהינום, וכאשר הסוכנים החיים של מרדום הגיעו לגליל, האגדה אומרת שבני שטן נלחמו לצד בני האדם, שהקסם שהוטל עליהם שינה אותם לנצח.

בעקבות זה, ערי הבירה של האימפריה שינו את השם ל"קריית התשעה" ול"תל אסמודיאוס", ולמרות שהם לא אוהבים את השטנים במיוחד, הם רואים בהם כחייבים להם חוב גדול.

מאז האימפריה התפוררה, מאבקים פנימיים על אדמה ומאבקים חיצוניים נגד הגמדים והאורקים החלישו מאוד את הצבא והמשאבים של הגליל העליון, עד שהגלילאים החליטו לפרק את האימפריה. מעכשיו, זה כל אחד לעצמו. ערי הבירה עדיין קיימות, כערי מדינה, ויש כמה הזויים שהחליטו שהחווה שלהם היא ממלכה, אבל בסוף, הגליל העליון הוא אזור חסר חוק וסדר, והגלילאים מעדיפים אותו כך. מנהיגות מרכזית רק הובילה אותם לעבר אסון, ולמרות ששמחה ריף הוא הנציג שלהם במועצה הגדולה, הוא רק מנהיג רוחני, והוא בעצמו מעדיף לתת להם לעשות מה שהם רוצים, כל עוד הם לא פוגעים אחד בשני.

לעומת זאת, רוב העולם רואה אותם כסוטים. סוטים מדרך הישר, חקלאים עם נטיות בוהמיות שלא יביישו את הסאטירים ושהיה עדיף שמרדום היה הורג אותם מאשר שהם יתחברו עם גורם מושחת כמו השטנים. עד לא ממזמן, אחרי שהטרובדור שמחה ריף הצליח לשכנע את המועצה שהגלילאים הם אנשים כמוהם, שפשוט מוכתמים על ידי היסטוריה אפלה, הם אפילו לא היו נחשבים לבעלי זכויות. עדיין יש להם מוניטין של גנבים ורמאים במקומות רבים.

זדים מחוץ לגליל העליון לרוב יימצאו בערים גדולות, בתור סוחרים, מתורגמנים או אומנים. בעוד שהם לא חובבים של אומנות פלסטית וציור כמו האלפים הרמים, המוזיקאים שלהם בין הטובים בעולם.

חברתית, הם מחולקים לשבטים, שכל שבט מקושר לאחד מאדוני הגיהינום (הזד הרגיל ממגדיר המפלצות, המכונף מוולו ושאר הווריאנטים שלא קשורים לשכבות בגיהינום הם מוטציות או תוצאה של ערבוב בין 2 בני שבטים שונים). הם משתמשים בשפת השטנים לדיבור ביניהם, כי הם מרגישים שהיא מייחדת אותם, והם יכולים לנהל שיחה בלתי מובנת איתה בכל מרום כי מעטים האנשים שינסו ללמוד אותה. האוכל שלהם מאוד חריף, והם מאוד נהנים מאכילה של בשר עם הרבה תבלינים שכנראה יעלפו גזעים אחרים; ביום התשעה (יום חג שמציין את ההצלה שלהם על ידי השטנים), הם מכינים את המרדומה הידועה לשמצה, ערבוב של חומרי גלם כה חריף, שבני מחצית מתו כתוצאה מהאכילה שלו.

לרוב השבטים נשארים בשטחי המרעה והגידול שלהם, אבל מדי פעם יש ביניהם מריבות על עזים שמלחכות יותר מדי את העשב או מוזיקה שיותר מדי צורמת לשכנים, והרבה פעמים המריבות הללו הופכות למלחמות אחים של ממש בגלל הדם החם (תרתי משמע) של אנשי הגליל.

המוות התמידי.

אל מתים לא יכולים להיווצר בתחומי הגליל העליון. הגליל נחשב לתחת השפעה של לחש אנטיפתיה (שמתחיל מגבול המסורטט על ההרים והקרקע בעזרת יתדות צבועים) בשבילם, ואל מת שמסיים את התור שלו בתוך התחום הזה חוטף 2ק8 נזק כוח בכל תור.

כל יצור שמת בגליל העליון לא יכול להיות מוחזר לתחייה על ידי קסמים או להפוך לאל מת, אלא באמצעות לחש משאלה.

 

[The Necromancer]

אורקים בגליל התחתון.

האורקים גרו בגליל מאז ומתמיד. אף אחד לא ממש יודע מאיפה הם באו; התאוריה המובילה היא שהם נוצרו בעולם הפיות, אבל איכשהו עזבו אותו כמו הסאטירים, והאלפים, ובני הדודים שלהם, הגובלינים.

הם חיים בשבטים נודדים סטייל המונגולים, ומתפרנסים ממסחר זעיר, גידול צאן, ופשיטות על כפרים קטנים וחסרי הגנה של גובלינים וגמדים.

יש להם ברית עתיקת יומין עם הגמדים, שבהתחלה הייתה ברית הגנתית נגד הענקים, אבל לאחר ההכחדה שלהם, הפכה לברית כלכלית; האורקים מגדלים בשביל הגמדים חיות משק ופושטים על האויבים שלהם ועל מושבות של גמדים שפרשו מהממלכה, ובתמורה האורקים מקבלים מתכת וכלי נשק מגמדי ההר.

הם סוגדים לכל האלים של הגליל בצורות שונות; אורק יכול להתפלל לאם האדמה כשאשתו יולדת, לאב השמיים כשהוא יוצא לציד ורוצה מזג אוויר נוח, לצופה כשהוא צריך לצאת לקרב ורוצה הגנה ממארבים. בגלל שהם מוכרים כחלק מהמועצה הגדולה ושולחים נציג לשם (הצ'יף שהצליח להביס את שאר הציפ'ים שמתמודדים על התואר בקרב-רב אורקי), הם היו צריכים להיפרד מחיי הפשיטה, ולפשוט רק על גובלינים, גמדים מורדים, ובני אנוש שלא חלק מהמועצה. לא מעט מהם הפכו לשכירי חרב או סוכנים של מסדר העיניים, בחיפוש אחרי קרבות ואקשן.

 

[הלדין]

אורקים פריויטירים (פיראטים ברישיון שתוקפים את אויביו של הפטרון). מעניין...

לגבי הדמיון למונגולים, האם האורקים רגליים או רכובים? קח בחשבון שהמונגולים, אאז"נ, בין היתר שתו את דם הסוסים שלהם שזה די מתאים גם לאורקים. האם אין מקום להתייחס למה האורקים רוכבים אפילו בערך המבואי הזה? ווארגים או שמא משהו רגיל יותר למראה כמו סוסים טורפים?

 

[The Necromancer]

אורקים פריויטירים (פיראטים ברישיון שתוקפים את אויביו של הפטרון). מעניין...

לגבי הדמיון למונגולים, האם האורקים רגליים או רכובים? קח בחשבון שהמונגולים, אאז"נ, בין היתר שתו את דם הסוסים שלהם שזה די מתאים גם לאורקים. האם אין מקום להתייחס למה האורקים רוכבים אפילו בערך המבואי הזה? ווארגים או שמא משהו רגיל יותר למראה כמו סוסים טורפים?

כן שכחתי לגמרי מזה! הם רוכבים על וורגים ואאורוכים. הם קיבלו את הידע איך לביית את החיות הללו מאורקוס בעצמו (שגם, לפי תאוריה די מובילה, עיוות את האורקים והגובלינים וגרם לכך שהם יגורשו ממימד הפיות). הם ערבוב של לוחמה רכובה (סטייל קוזאקים) וצ'יפים ומשמר הכבוד שלהם שמסתער עם כלי נשק מאסיביים ונלחם בכל מה שיותר משוריין מעוברי אורח.

 

[The Necromancer]

קובולדים ודרקונים.

הקובולדים הם יצורים קטנים, לטאיים במראם, שגובהם לא עולה על מטר, והעיניים הערמומיות שלהם מותאמות לשהיה ולחימה במערות ומחילות תת קרקעיות. רובם מאמינים באחד מאלי הדרקונים, תיאמת ובאהאמות.

הקובולדים נוצרו על ידי הדרקונים הכבירים של העבר, בתור משרתים או סוכנים (תלוי כמה הדרקון היה טוב בנטייתו), כאשר התאוריה המובילה היא שהם נוצרו מאבני חן גדולות שנמרחו בדם של הדרקון שיצר אותם, ונתן להם נשמה בעזרת הכוחות העל טבעיים שלו. בעוד שקובולדים של אדון מרושע היו חוטפים אנשים בלילה כדי להאכיל את האדון שלהם, קובולדים שמשרתים אדון טוב היו מחלקים לאנשים נזקקים זהב, מזון, וחפצים קסומים ושימושיים לבקשת הדרקון שלהם. כמובן, לקובולדים יש אישיות משלהם, שלא תמיד תואמת את הדרקון שהם משרתים או שירתו; קובולד טוב יכול לשרת דרקון מרושע ולקוות לנס שיאפשר לו לברוח מאימתו, וקובולד מרושע יכול לעשות מעשים טובים בשם האדון שלו, אבל לקלל כל אדם שהוא חובש או אפילו להרעיל את המזון שהוא מחלק לנזקקים.

מבחינה חברתית, הקובולדים רואים את עצמם לשבט, שהמטרה שלו היא לדאוג לאדון שלהם. לכל קובולד יש תפקיד מוגדר בשבט, אבל תוחלת החיים הקצרה שלהם והנטייה שלהם להרוג את עצמם בצורות משעשעות בצורה מורבידית שלרוב כוללות פיצוצים או קריסה של מבנים, גורמת להם לנסות לאמן כל אחד בשבט ללמוד כמה שיותר, כדי שיוכל להחליף כל קובולד אחר שמצא את מותו.

דרקונים הם מאוד נדירים בגליל; אחרי מסעות הציד הארוכים נגדם על ידי חבורות של הרפתקנים שחיפשו רק זהב ותהילה על הריגת הלטאות הגדולות לפני מאה שנה, הדרקונים העדיפו להמשיך לחיות בצורה של בני אדם בקרבם, או לברוח לפינות נידחות של העולם. אלו שיש בהם עדיין תקווה בהולכים על שתיים ממשיכים לעזור להם בסתר ונזהרים לא לגלות את הטבע הדרקוני שלהם, בעוד שהמרושעים בהם מנהלים ארגוני פשע, סוחטים אנשים, או הופכים לפוליטיקאים ואצילים מושחתים ותאבים לכוח ולבצע. הדרקונים, גם אלו שהחליטו לברוח וגם אלו שהחליטו להסתתר במערות תת קרקעיות, הרים גבוהים ואיים נסתרים, לא ששים במיוחד לפגוש הרפתקנים בעצמם, וגם אם הם לא מרושעים במיוחד, מאוד יוטרדו מהעובדה שאנשים חמושים נכנסים להם למאורה, ויציבו קובולדים אפילו מילין רבים ממנה, רק כדי שישמרו עליה, יציבו מלכודות ומארבים שיגרמו להרפתקנים לנסות להתרחק ממנה, ויודיעו לדרקון שאורחים לא קרואים מנסים להתקרב למאורה שלו.

כמובן, לאחר ציד הדרקונים, הרבה קובולדים הפכו לחסרי אדון, והתחילו לנדוד בעולם, מחפשים איך להפוך את הכישורים שלהם לשימושיים. חלקם הפכו למהנדסים, אם כי הבניינים שהם מעצבים גורמים לחרשי האבן הגמדיים והנומים לחטוף שבץ, אחרים החליטו להפוך לשומרים ומאבטחים, ראיית הלילה שלהם והחיבה למארבים מסייעת להם בעבודות כאלו, חלק די גדול הלך לפשע, שבטים שלמים הופכים למשפחות פשע לא ממש מאורגן, וחלק אחר כמובן הפכו להיות הרפתקנים. בין אם כוהנים ופלאדינים שנשבעו לאחד מאלי הדרקון, כושפים שהקשר שלהם לאדון שיצר אותם נותן להם כוח, או נוכלים וסיירים שמתקיפים באישון לילה.

 

[נבו הן 74[מממ...]]

אני אוהב שסוף סוף מודים שקובולדים הם הרבה פעמים טובים.

 

[The Necromancer]

משני-פנים (Changelings)

"פעם, כשהירח היה צעיר והיו יותר עצים ופחות ערים, היו זוג איכרים שניסו בכל מאודם להביא ילד לעולם. אבל לא משנה מה עשו ולאיזה אל התפללו, הם לא הצליחו לעשות את זה. בין אם הם הכעיסו את אם האדמה, או שהאישה פשוט לא יכלה לגדל את פרי החיים, אף אחד לא ידע. אבל האישה גרה בכפר, כפר שאם היית הולך ממרכז הכפר בדיוק 21 צעדים, ופונה שמאלה, הייתה מגיע לעולם מלהיב ומפחיד, עולם הפיות.

ואם התמזל מזלך ומצאת את מלך או מלכת הפיות, אתה יכול לבקש מהם דבר או שניים. האישה לקחה עליה תיק מלא במזון ושמיכה, נדדה לה בעולם המיוער והצבעוני של הפיות עד שהיא נתקלה במלכת הפיות. והאישה ביקשה ממנה את מה שהיא הכי רצתה בעולם; ילד.

אבל הפיות, בניגוד למה שרוב האנשים חושבים, לא תמיד נחמדות. והמלכה שלהן, בעיקר שעוצרים אותה באמצע ארוחת צהריים, במיוחד לא נחמדה. היא נאנחה, ואז הסכימה להצעה של האישה. אבל בתנאי אחד; האם תצטרך להחזיר את התינוק לאחר שנה. "שום דבר לא בא בחינם", היא אמרה. והאם, עם דמעות של ייאוש בעיניה, הסכימה.

עברה שנה, והתינוק גדל בחיק המשפחה שלו, וסוף סוף הייתה נחת לזוג האיכרים. אבל לפיות, עם כמה שהן עליזות, יש זיכרון מצוין, במיוחד שזה קשור לעסקאות ועלבונות של יצורים אחרים. והמלכה לא שונה מהנתינים שלה. ויום אחד, כשהזוג התעורר לעוד יום עבודה, היא הופיעה בבית של הזוג, עם התינוק שלהם ביד אחת, ועם תינוק זהה ביד שניה. "אחד מהם... הוא הילד שלכם. השני... הוא משנה-פנים. אתם תוכלו לבחור רק אחד. תחשבו טוב. אתם החזקתם את הילד שלכם שנה. מי מהם זה הוא?"

ההורים המודאגים מיששו, הריחו והקשיבו לבכי של כל אחד מהתינוקות. הם היו זהים לחלוטין. ואז האם הסתכלה למלכת הפיות ישירות בפנים, חייכה ואמרה לה, "אנחנו ניקח את שניהם. אני רציתי ילד, ואת מביאה לי שניים. איפה הבעיה פה?" המלכה הייתה מופתעת, ובצדק. פעם ראשונה שבן תמותה הפך את הטריק של פיה על הפיה. מופתעת מהאומץ של האם, המלכה נאנחה ונתנה לאם הטרייה את שני התינוקות, ואמרה לה שהיא מגורשת מעולם הפיות ושהיא מקווה שהיא לעולם לא תראה את הפרצוף שלה יותר.

ברחבי הכפר, השמועות נפוצו בקרב הנשים חסרות הילדים, ועד היום יש שם לא מעט אנשים שמתנהגים קצת מוזר, רואים אורות שאחרים לא רואים, שריח של קינמון או סוכר וניל מופץ מהם כשהם שמחים, ושלפעמים, אם הם רוצים להפחיד או למתוח מישהו, או אם הם רוצים לבצע מעשים מרושעים ולהסתיר את הזהות שלהם, משנים את הפנים שלהם."

כיום, משני הפנים מפוזרים בכל העולם. בעוד שאין הרבה מהם, תוכל למצוא אחד בכל עיר גדולה, במיוחד במקומות עם מוניטין להתנקשויות ומעשי פשע. למצוא אותם, זה כבר בעיה.

היכולות והמראה האמיתי של משני הפנים זהות לאלו של הchangeling מאברון, אם כי הם נחשבים לפיות, ולא לדמויי אנוש.