• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

סיפור [הארי פוטר, פאנפיק] בלטריקס מגדלת הארי לאדון האופל הבא

את הרעיון לקחתי ממאמר בפורום (מלפני 20 שנה שנתקלתי בו ממש במקרה) וכתבתי כבר כמות דו ספרתית של פרקים, אני אעלה כאן את הפרק הראשון ובקובץ דרייב את כל הפרקים ברצף (זה קצת ארוך. כל פרק הוא עמוד בוורד בממוצע).
עד עכשיו העליתי לדרייב את 13 הפרקים שכבר נכתבו, אני בכתיבה של פרקים נוספים.
פרק ראשון
בלטריקס במכתש גודריק


היה זה בשעת לילה מאוחרת. בלטריקס עדיין ישבה ערה בכורסה שבבית בעלה, וחשבה על עתידה. לפתע, היא חשה צריבה חזקה ביותר בידה השמאלית. צריבה כזו חש כל מי שהאות האפל היה מקועקע בזרועו. היא עמדה להתעתק אל אדון האופל, אלא שאז הבינה דבר נורא: הצריבה הזו לא הייתה הצריבה הרגילה. היא הייתה צריבה של ניתוק, ולא צריבה של קשר. היא הבינה את האמת המרה: אדון האופל נהרג. היא ביררה במהירות את הסיבות באמצעות הילאי שהיה תחת קללת אימפריוס שלה, והשיגה את המידע על כך שאדון האופל ניסה להרוג את הזוג פוטר ממסדר עוף החול, והצליח בכך, ולאחר מכן נהרג כשניסה לעשות אותו הדבר לבנם בן השנה.
בלטריקס קראה לבעלה ממיטתו. הוא הגיע בתוך מחצית הדקה, לא מודע עדיין למה שקרה לאדונו. "כן, גבירתי?" בהיותה אוכלת מוות חזקה ממנו, שלא רחשה לו חיבה למרות תוארו, היא התעקשה שיפנה אליה בכינוי כבוד.
"יש לי משהו לומר לך: אבדה קדברה. היא מעולם לא החטיאה בקללה זו, למרות שעמוק בתוכה קינן חשש שמא גם היא, כמו אדונה, לא תצליח להרוג בקללה זו הלילה. לאחר מכן היא שרפה את אחוזת לסטריינג', לא לפני שיצאה ממנה. זה היה הדבר הראשון שהיא עשתה באותו הלילה.

לאחר מכן, בלטריקס התעתקה אל מכתש גודריק, המקום בו עדיין נמצאת גופתו של אדונה, ושל האנשים האחרונים שהוא הרג. גם הארי היה שם. היא לקחה אותו, עטוף בשמיכה, והתעתקה משם רגע לפני שהגיע דמבלדור לאסוף את הארי. זה היה הדבר השני שהיא עשתה באותו הלילה.

היא הגיע אל יעד ההתעתקות שלה יחד עם הארי, והלכה בצעד בוטח לכיוון מספר 12 ברחוב. זו אחוזת משפחתה, ואף אחד, ובוודאי לא סיריוס הטיפש, לא יגזול ממנה את רכושה. היא נכנסה אל הבית, והניחה את הארי באחד החדרים בקומה השנייה. ביצעה סיבוב בדירה, גילתה את גמדון הבית של בית בלק - קריצ'ר - וקיבלה ממנו דיווח מלא על המתרחש בבית. היא ביקשה ממנו יפה להכין לה ולהארי ארוחת לילה, והוא מייד נפנה לעשות זאת ברצון. זה היה הדבר השלישי שהיא עשתה באותו הלילה.

לאחר מכן, בזמן שקריצ'ר הכין את הארוחה ואחרי שהארי נרדם, היא כתבה מכתב לאדם שהיא חשבה שיעזור לה יותר מכולם. במכתב היה רק מילה אחת בנוסף לציור: האות האפל היה מצויר בגדול על כל המכתב, בעוד למטה בקטן, מצד שמאל, היה כתוב מילה אחת "בלטריקס". היא שלחה את המכתב באמצעות ינשוף שקריצ'ר השיג לה אל האדם המיועד. זה היה הדבר הרביעי שהיא עשתה באותו הלילה.

שעה אחת בלבד לאחר מכן, הגיעה אליה מכתב. היא פתחה אותו בהתרגשות מאופקת. היה מצויר על כולו את האות האפל, ומלבד זה לא היה במכתב דבר. בלטריקס לא התאכזבה, וזרקה את המכתב אל האח לאחר מלמול לחש מסוים. המכתב התלקח במהירות, וראש נראה באח. מעל הראש התנוסס האות האפל. הראש אמר מילה אחת בלבד. "בדרך". לאחר מכן הוא נעלם. בלטריקס חייכה וחיכתה להגעתו.

סוף הפרק הראשון.

מחכה לתגובתכם! ניתן להגיב בדרייב, במערכת התגובות שם, או כאן, על כל הפרקים שעלו. את הפרקים מעבר לפרק 13 אני אעלה גם לכאן וגם לדרייב, אם יהיה ביקוש.
 
עריכה אחרונה:
הפרק כתוב טוב אבל תהליך ההתמודדות הרגשי של בלטריקס עם מותו של וולדמורט איננו מתואר כלל. במצב כזה, רודולפוס עשוי להועיל לה, ואאז"נ, זכור לי שגם הוא וגם אחיו הבריון היו אוכלי מוות ושותפים להערצתה את וולדמורט. אני גם זוכר במעומעם שסיריוס בלק היה בתצפית על מכתש גודריק כך שכל ניסיון חטיפה מהסוג הזה, אלא אם כן היה מחושב היטב, היה מסתיים בנשיכה הגונה בתחת (אחרי שהוא איחר מלהציל את חברו הטוב ביותר.) ובכל מקרה, זה מרגיש כמו טיוטה של פרק ופחות כמו פרק.
 
עריכה אחרונה:
הפרק כתוב טוב אבל תהליך ההתמודדות הרגשי של בלטריקס עם מותו של וולדמורט איננו מתואר כלל. במצב כזה, רודולפוס עשוי להועיל לה, ואאז"נ, זכור לי שגם הוא וגם אחיו הבריון היו אוכלי מוות ושותפים להערצתה את וולדמורט. אני גם זוכר במעומעם שסיריוס בלק היה בתצפית על מכתש גודריק כך שכל ניסיון חטיפה מהסוג הזה, אלא אם כן היה מחושב היטב, היה מסתיים בנשיכה הגונה בתחת (אחרי שהוא איחר מלהציל את חברו הטוב ביותר.) ובכל מקרה, זה מרגיש כמו טיוטה של פרק ופחות כמו פרק.
קודם כל, אני לא כל כך איש של תיאורי רגש וזאת הסיבה שלא מתואר כיצד היא מתמודדת עם מותו של וולדמורט (רמז: היא מתמודדת עם זה באמצעות הדחקה. אני שוקל להכניס את זה להמשך).
היא הורגת את רודולפוס בגלל שהיא שונאת אותו אישית, וולדמורט אילץ אותה להינשא לו וזה ממש ממש עצבן אותה.
רודולפוס הוא אכן אוכל מוות, אם כי אני לא זוכר כלום על אחיו הבריון.
סיריוס בלק היה עסוק באותו הזמן במרדף אחרי פיטר פטיגרו, מרדף שהסתיים בדיוק כמו שהוא מסתיים בקאנון. כך נוצר חלון זמן שבו לא הייתה השגחה על הארי.
כמובן שזו טיוטה, כל הספר הזה הוא לפני עריכה. כאשר אני אגיע לסוף (תכננתי כבר הרבה קדימה, אבל לא עד הסוף) אני אעשה עריכה אחורה.
מה אתה אומר על שאר הפרקים שנמצאים בקובץ?
תודה על התגובה!
 
בלטריקס בקאנון גם לפני הכניסה לאזקבאן היא אדם מוחצן, וחשוב מזה, כריזמטי. האמונה העמוקה שלה בדרכיהם של אוכלי המוות היא המקור העיקרי לכריזמה שלה. הכתיבה שלך לא מעבירה אף אחד מהדברים הללו. היא פשוט נעה כמו רובוט מנקודה לנקודה. בהנחה וחברת הקוסמים דומה לחברה האנגלית המסורתית, זהו אדם שגם מאמין בקדושת הנישואין. לי תמיד היה הרושם שנישואיה לרודולפוס לסטרנג' הוסדרו על ידי שתי המשפחות שלהם. היא עשויה להיות מרירה כשהיא תקועה עם אפס כשיש לה את וולדמורט לעומתו אבל היא בחיים לא תתגרש או תהרוג אותו.

כשיש לך קללת אימפריוס, בשביל אתה זקוק לבריתות בדרך המכובדת יותר?
 
בלטריקס בקאנון גם לפני הכניסה לאזקבאן היא אדם מוחצן, וחשוב מזה, כריזמטי. האמונה העמוקה שלה בדרכיהם של אוכלי המוות היא המקור העיקרי לכריזמה שלה. הכתיבה שלך לא מעבירה אף אחד מהדברים הללו. היא פשוט נעה כמו רובוט מנקודה לנקודה.
שוב, אין פה אף אחד שאליו היא תוכל לבטא את הדברים האלו.
ד"א, איפה ראית את זה?
לי תמיד היה הרושם שנישואיה לרודולפוס לסטרנג' הוסדרו על ידי שתי המשפחות שלהם.
לי תמיד היה הרושם שוולדמורט כפה עליה את הנישואים האלו כדי שהיא תבין את המקום שלה ביחס אליו.
כשיש לך קללת אימפריוס, בשביל אתה זקוק לבריתות בדרך המכובדת יותר?
את השאלה הזו לא הבנתי בדיוק.
אם התכוונת בשביל מה היא צריכה ברית עם סנייפ כשהיא יכולה להטיל עליו אימפריוס, אז התשובה נמצאת בספר הרביעי - אימפריוס היא קללה שאפשר להתנגד אליה. אוכלי המוות התאמנו בהתנגדות, וזהו מעין ענף של הלטת הכרה.
 
עוד סיבה להשאיר את רודולפוס בחיים כמישהו שיתמוך בה רגשית אחרי האסון הנורא... בכל מקרה, זה הרושם שנותר בי מהפלאשבק למשפט שלה בספר הרביעי שיש לה כריזמה שנובעת מהאמונה העמוקה שלה בדרכיהם של אוכלי המוות. זה נשמע מעט מוזר שוולדמורט, חסיד טוהר הדם, יתקע את בלטריקס בלק בנישואים לאדם לא ראוי על פניו. יותר הגיוני שזה הסדר בין שתי המשפחות שלהם. אני התכוונתי שוולדמורט יכול להשתמש בקללת אימפריוס במקום שבו אנשים יותר שפויים היו משתמשים בבריתות נישואין.

לגבי סנייפ, אני חושב שתוכנית הגיבוי של בלטריקס הייתה לענות אותו עד שיסכים למה שאחותה ביקשה ממנו. ואם זה היה תלוי בה, נרקיסה לא הייתה פונה אליו.
 
עוד סיבה להשאיר את רודולפוס בחיים כמישהו שיתמוך בה רגשית אחרי האסון הנורא...
שוב, אני רואה את הנישואים שלה אליו בתור כפייה של וולדמורט, ברגע שוולדמורט מת אין שום סיבה להמשיך בהם והיא רוצחת את בעלה.
אין לה שום קשר רגשי אליו מלבד שנאה.
בכל מקרה, זה הרושם שנותר בי מהפלאשבק למשפט שלה בספר הרביעי שיש לה כריזמה שנובעת מהאמונה העמוקה שלה בדרכיהם של אוכלי המוות.
אני לא קיבלתי את הרושם הזה.
זה נשמע מעט מוזר שוולדמורט, חסיד טוהר הדם, יתקע את בלטריקס בלק בנישואים לאדם לא ראוי על פניו. יותר הגיוני שזה הסדר בין שתי המשפחות שלהם
ממש לא. טוהר הדם, עד כמה שוולדמורט מאמין בו או לא, לא מונע נישואים בין שני טהורי דם, ו-וולדמורט בבירור לא רצה שהיא תינשא לו.
אני התכוונתי שוולדמורט יכול להשתמש בקללת אימפריוס במקום שבו אנשים יותר שפויים היו משתמשים בבריתות נישואין.
התשובה שעניתי עונה גם על זה.
לגבי סנייפ, אני חושב שתוכנית הגיבוי של בלטריקס הייתה לענות אותו עד שיסכים למה שאחותה ביקשה ממנו. ואם זה היה תלוי בה, נרקיסה לא הייתה פונה אליו.
למען האמת כשכתבתי על סנייפ התכוונתי לפאנפיק ולא לקאנון...
כמובן שבקאנון אם זה היה תלוי בה נרקיסה לא הייתה פונה אליו. לדעתי תוכנית הגיבוי הייתה אחרת - לחשוף את הפגישה בפני אדון האופל, וכך להוכיח שסנייפ אינו ראוי לאמון.
 
קח בחשבון שכל מה שמבדיל את בלטריקס בקאנון משאר אוכלי המוות היא שהיא סוגדת לאדמה שוולדמורט הולך עליה וכשהיא מתה, וולדמורט מתאבל עליה בדרכו. אם מה שמניע אותה איננו אהבתה לוולדמורט, אז מה בדיוק הסיבה לכך שהיא חוטפת את הארי? התגובה הרציונלית למותו של וולדמורט היא לנסות לקחת את מקומו כאדון האופל. דאליבא רולינג, בלטריקס הייתה ההרמיוני של דורה כלומר מצטיינת הכיתה של בית סלית'רין ומכאן שיכלה בקלות להיות גבירת האופל אם לא הייתה מבטלת את עצמה מול וולדמורט.
כמובן שבקאנון אם זה היה תלוי בה נרקיסה לא הייתה פונה אליו. לדעתי תוכנית הגיבוי הייתה אחרת - לחשוף את הפגישה בפני אדון האופל, וכך להוכיח שסנייפ אינו ראוי לאמון.
ואיך בלטריקס תסביר את השתלשלות האירועים מבלי לסכן את אחותה? סירובו של סנייפ לעזור לנרקיסה הוא בסדר גמור מנקודת מבטו של וולדמורט. לעומת זאת, ניסיונה של נרקיסה לחתור תחת רצונו עשוי להסתיים ברע עבורה.
 
קח בחשבון שכל מה שמבדיל את בלטריקס בקאנון משאר אוכלי המוות היא שהיא סוגדת לאדמה שוולדמורט הולך עליה
זו הגדרה קצת מרחיקת לכת.
כשהיא מתה, וולדמורט מתאבל עליה בדרכו.
לא זכור לי דבר כזה.
אם מה שמניע אותה איננו אהבתה לוולדמורט, אז מה בדיוק הסיבה לכך שהיא חוטפת את הארי? התגובה הרציונלית למותו של וולדמורט היא לנסות לקחת את מקומו כאדון האופל. דאליבא רולינג, בלטריקס הייתה ההרמיוני של דורה כלומר מצטיינת הכיתה של בית סלית'רין ומכאן שיכלה בקלות להיות גבירת האופל אם לא הייתה מבטלת את עצמה מול וולדמורט.
אלא שיש משהו אחד שלא לקחת בחשבון. למה היא ביטלה את עצמה לוולדמורט?
התשובה שלי, מלבד אהבתה לוולדמורט (שלדעתי אינה סיבה מספקת) היא שבלטריקס (ממש כמו הרמיוני) לא בדיוק רוצה להנהיג. היא רוצה להיות מספר 2.
זו הסיבה שהיא לא הופכת את עצמה לגבירת אופל, אלא מנסה להקים אדון אופל אחר - שהשליטה היחסית שלה בו היא גדולה.
מלבד זאת, במישור המעשי - לא היה לה יותר מדי סיכוי להנהיג את אוכלי המוות אחרי נפילת וולדמורט. הסיבה? היא חזקה, אבל לא מספיק. היא לא תצליח להשתלט על אוכלי מוות כמו לוציוס מאלפוי ודומיו.
ואיך בלטריקס תסביר את השתלשלות האירועים מבלי לסכן את אחותה? סירובו של סנייפ לעזור לנרקיסה הוא בסדר גמור מנקודת מבטו של וולדמורט. לעומת זאת, ניסיונה של נרקיסה לחתור תחת רצונו עשוי להסתיים ברע עבורה.
סירובו של סנייפ לעזור יפורש אצל וולדמורט כחוסר רצון להרוג את דמלבדור, ומכאן קצרה הדרך לרציחת סנייפ.
היא יכולה להסביר דבר פשוט - היא רצתה (כמובן למען ביצוע משימתו של אדון האופל) לתת לדראקו תוכנית גיבוי ועזרה במשימה.
 
זו הגדרה קצת מרחיקת לכת.
הדיון הזה מתחיל להזכיר לי את הדיון אתך על הרגישות לברזל של בני הפיה בסדרת "כלי התמותה". זוהי הפרשנות שלך לבלטריקס שקצת לוקחת ממנה את מה שעושה אותה לדמות מעניינת ולא עמדת הקאנון שלפיה היא מרגישה אהבה כלפי וולדמורט. בכל מקרה, אם לחזור לפרק עצמו, זו לא טיוטה. זה נראה כמו מתווה עלילה מאד ראשוני בלי פיתוח של דמויות או תהליך מסודר שמוביל מנקודה א' לנקודה ב'.
 
עריכה אחרונה:
בכל מקרה, אם לחזור לפרק עצמו, זו לא טיוטה. זה נראה כמו מתווה עלילה מאד ראשוני בלי פיתוח של דמויות או תהליך מסודר שמוביל מנקודה א' לנקודה ב'.
מאיזה בחינה?
בודאי שזה מתווה עלילה, הוא פשוט עדיין לא מוסבר. הפרק הזה הוא סוג של טיזר להמשך הספר, ונועד לגרום לך לקרוא אותו.
התהליך כאן לא מסודר כי בלטריקס עצמה לא בדיוק מסודרת, ולא כל הדברים שהיא עושה הם חלק מהתהליך (הקטע שבו היא רוצחת את בעלה זה לא קשור לתהליך, ולמעשה
אתה לא שמת לב שלא כתוב שבעלה מת. כתוב שהיא הטילה עליו את הקללה ההורגת, ושהיא חששה שהיא לא תצליח. לא כתוב מה קרה לו... אני שוקל לערב אותו בהמשך, בגלל שהוא (אולי) לא מת.
).
 
פרק 14

משימה ראשונה

לחשים המופיעים בפרק זה
אובליאטה
- משנה את הזיכרון של הקורבן. יכול למחוק זכרונות הקשורים לאדם או חפץ מסוים, או בטווח זמן קצר.
~~~~~~~~~~
חצי שעה לאחר מכן, סלון אחוזת מאלפוי
במרכז הסלון, בו עמד הוראס ושמר, הופיע קבוצת יצורים גדולה; כ 30 קנטאורים, יחד עם בת אנוש באמצע. "לא לתקוף, זה אני" נשמע קולו של אדון האופל, הוא יצא מבין הקנטאורים. לאחר שהקנטאורים התפזרו בסלון קצת יותר התברר להוראס שבת האנוש היא בלטריקס, ואת אדון האופל הוא לא ראה בגלל הגובה. הוראס קד, ואדון האופל אמר "קרא לכאן את נרקיסה. קנטאורים, מתנצל על היעדר מקומות ישיבה מתאימים". קול נפץ נשמע, הוראס נעלם, וכעבור רגע הגיע חזרה עם נרקיסה. "קראת לי, אדון?" שאלה נרקיסה. "כן. כמה חדרי שינה יש בבית הזה? ניתן להתאים אותם לשימוש יצורים בעלי ארבע רגליים באופן מהיר?" שאל אדון האופל. "יש לי 4 קומות של חדרי שינה, בכל קומה 10 חדרים. בנוסף יש לי את הקומה שלי, שיש בה עוד שלוש חדרים, חדר אוכל, את הסלון הזה ועוד שלוש סלונים קטנים יותר. המיטות מכושפות להתאים ליצור השוכב עליהן" ענתה נרקיסה. "הלורד המכשף ביין, אתה ואנשיך תקבלו שלוש קומות למגוריכם, אתם יכולים להתאים את חדרי השינה שלכם כרצונכם. אתם תקבלו חדר אוכל משלכם אם תרצו בכך וגם סלון. האימונים יחלו מחר, אתה רשאי לפזר את אנשיך בין החדרים כרצונך. נרקיסה, הראי להם את החדרים" אמר אדון האופל, הדברים האחרונים נאמרו בטון מצווה. "מייד, אדון" אמרה נרקיסה. אדון האופל הלך אל בלטריקס, לחש כמה מילים באוזנה, ואז פקד על הוראס "המשך בשמירה". הוראס הנהן, ואז אמר "הבאתי לכאן מגויס חדש, הוא מחכה באחד מחדרי האורחים". אדון האופל ענה "מצוין. בלטריקס, תלווי אותי?" בלטריקס הנהנה והתחילה ללכת אחרי אדונה, מלווה אותו כצל.
אדון האופל הגיע אל חדר האורחים, והחווה בשרביטו על הדלת. הדלת נפתחה בצליל רחש, חושפת מאחורי חדר אורחים רגיל למראה, עם מכתבה שעליה קערות פירות, ולידה עומד אוגוסטוס רוקווד, בשרביט שלוף. אדון האופל הושיט את ידו, ואמר "אני אדון האופל. ואתה?" רוקווד הרים גבה בתמיהה, אבל הושיט את ידו חזרה ואמר "אוגוסטוס רוקווד. שמעתי שאתה עסוק כרגע בגיוס". השניים לחצו ידיים, ובלטריקס אמרה "בלטריקס בלק. הליידי לבית בלק האצילי ועתיק היומין" קולה חסר רגש, פניה חסרות הבעה. רוקווד הנהן לעברה, ואדון האופל אמר "האם תהיה מוכן להרוג למעני אינני צריך לשאול אותך, בהתחשב במעלליך לפני חמש שנים. השאלה היא האם תהיה מוכן להימנע מהרג למעני, ולשבור מוסכמות?" עיניו של אדון האופל ננעצו ברוקווד במבט חודר, ורוקווד ענה "אני לא חושב שזה יהיה קשה במיוחד. אני מוכן". "המשימה הראשונה שלך תהיה לחטוף את אמיליה בונז, ראש המחלקה לאכיפת חוקי הקסם במשרד הקסמים, ולהביא אותה לכאן. חיה. הריגה שלה תיחשב ככישלון במשימה. אין להשאיר גופות אחריך. צא לדרך!" פקד אדון האופל. רוקווד התעתק משם בקול נפץ.
רוקווד, משרד הקסמים
"לחטוף את אמיליה בונז. בהתחשב בעובדה שאני אהיה הרבה יותר יעיל אם לא יגלו שזה אני, כדאי להשיג שיקוי פולימיצי. הוא לא חוקי, ולכן אני אצטרך רוקח שנאמן לאדון האופל. אשלח הודעה בקסם אל פרופסור סלגהורן" חשב לעצמו רוקווד, יושב במשרדו. הוא שלח הודעה בקסם אל פרופסור סלגהורן, שענה מיידית "אשאל את האדון". לאחר כחצי שעה, סלגהורן הופיע במשרדו של רוקווד ובידו בקבוק. "זה שיקוי פולימיצי גולמי, עליך לשים חלק מגופו של האדם שאליו אתה הופך כדי שהוא יהיה יעיל. עלי להזהיר אותך שזה מגעיל ביותר. בהצלחה!" הוראס הניח את הבקבוק על השולחן, ונעלם בקול נפץ.
מספר רגעים לאחר מכן
הילאי לא מוכר נחת בפתח המשרד. "ההגנות החדשות מדווחות על שיקוי פולימיצי בחדר הזה. עלי להחרים כל שיקוי כזה. האם אתה מחזיק בשיקוי?" שאל ההילאי.
רוקווד חשב לרגע, ואז ענה "אני מחזיק בחיקוי ייחודי של השיקוי הזה, מכיוון שבמעקבי אחרי פושעים אני צריך לעיתים להתיידד איתם, בלי לתת להם חומר לא חוקי אמיתי. ייתכן שהחיקוי רמיה גם את ההגנות של המשרד".
ההילאי קימט את מצחו, ואז אמר "אני אלך לבדוק את מידת החוקיות של העניין, ברשותך" ועזב את המשרד.
רוקווד נשם לרווחה, ואז הטיל לחש הנגזה על שיקוי הפולימיצי. לאחר מכן, הוא התחיל לחשוב על תוכנית חטיפה.
בוקר, 11 בינואר 1986 (הבוקר שאחרי הלילה רב האירועים המתואר עד כה)
רוקווד הגיע למשרד כמו בכל יום, ואז הלך לכיוון משרדו של שר הקסמים. הוא הגיע לשם במהירות, ונתקל בהילאי לא מוכר ששמר על הדלת בשרביט שלוף. רוקווד הסתכל ימינה ושמאלה, מסדרון ריק. "אימפיריו!" לחש רוקווד, שרביטו מופנה אל ההילאי. "פרוטגו!" אמר ההילאי, בו בזמן שרוקווד לחש "סטינגבוי מקסימה!" הלחש השני פגע במגן של ההילאי והפיל אותו, גורם להילאי ליפול מחוסר הכרה. רוקווד דחף את ההילאי הצידה ואז הטיל עליו לחש הנגזה. אזעקה החלה להדהד בבניין. רוקווד הטיל על עצמו הנגזה במהירות, דחף את הדלת ונכנס אל משרד השר. הוא ראה את השר עומד בשרביט שלוף כנגד הדלת, שצעק מייד כשהדלת נפתחה "סטינגבוי!" רוקווד התחמק מהקללה, והתחיל ללכת לאורך הקירות, נראה כמו הקיר. השר נראה מבולבל, ואז התחיל להגיד את הלחש "פיניטה אינקטאטם!" לכל הכיוונים. רוקווד התחמק מכל הלחשים, והגיע אל מאחורי השר. הוא תלש קווצת שער אחת של השר, גורם לשר להסתובב מייד ולצעוק "סטינגבוי!" רוקווד לחש "פרוטגו!" מיידית, ולאחר מכן "אובליאטה" שרביטו מכוון אל השר, השר אמר לו "רוקווד? מה אתה עושה כאן? יש אזעקה!" רוקווד ענה במהירות "אדוני השר, הגעתי לכאן כדי להזהיר אותך שראיתי גובלין באחד המעברים, ככל הנראה האזעקה היא בגללו" השר רץ מהמשרד בשרביט שלוף, ורוקווד רץ אחריו. לאחר רגע, רוקווד לחש פעם נוספת "אובליאטה" כששרביטו מופנה לעבר השר. השר המשיך לרוץ, לא מבחין כלל בשינוי בזכרונו. "אובליאטה! ריליס!" לחש רוקווד, כששרביטו מופנה אל ההילאי. ההילאי קם בכבדות, נטל את שרביטו, בעוד רוקווד כבר הפנה לו את גבו והתחיל לרוץ לכיוון המעליות. לאחר רגע, רוקווד התעתק אל ביתו בקול נפץ. "מה מעשיך בביתי, רוקווד?" שאל קול.

ההמשך יבוא.

~~~~~~~~~~~~~~~~

מה דעתכם על הפרק?
אשמח לשמוע תגובות, הערות והארות!
 
א) למה שלוש עשרה הפרקים הראשונים נמצאים בדרייב אבל פרק ארבע עשרה מתפרסם כאן?
ב) אם כבר בדרייב אתה יכול להגדיל את הכתב? ונראה לי שכדי גם לשנות את הפונט.
מכאן להערות על התוכן:
1) אתה מבין שזה מוזר שההילאים כבר יודעים מה קרה לוולדמורט, מה שאומר שהם כבר סקרו את המקום, ובכל זאת אף אחד לא חשב להוציא את הארי משם?
2) למה לצעוק את המקום שאליו אתה הולך כשאפשר ללחוש?
3) רשת הפלו של הוגוורטס נפתחה במיוחד כדי לאפשר לתלמידים להגיע באמצעותה בצורה בטוחה בד"כ היא לא פתוחה, מה גם שמאוד מטופש לברוח להוגוורטס כמקום מסתור.
4) הקרב של סנייפ עם ההילאים מגוחך, קודם כל אקספליארמוס היא קללה שלא מתשמשים בה בקרב בד"כ, שלא לדבר על זה שהם נפגעים מאוד מהר.
5) גם הקרב נגד דמבלדור מצחיק, טרקו לו את הדלת בפנים... נו באמת.
6) בלק נכנס לאזקאבאן רק אחרי שהארי נרצח.
7)הארי בן חמש ובקושי התאמן איך הוא מטיל הגנות?
8)איך הארי יודע שדמבלדור מת?
9) מקגונגל מטילה פרוטגו נגד אבדה קדברה?! לא ניתן לעצור את הקללה ההורגת.
10)לזרוק שרביט למסלול הקללה דורש די הרבה דיוק זה לא כל כך חכם.
11) הדמויות הטובות מתות מהר מדי והקרבות קצרים מדי, לא אמין שדמויות שהחזיקו מעמד בקרבות רבים נגד אוכלי המוות מחוסלות בקלות כזאת ובמהירות כזאת.
הקרבות בסדרה המקורית לוקחים הרבה יותר זמן ולא נגמרים לאחר שלושה לחשים.
12) אני מתנצל אבל משחק האחים הזה ממש מגוחך, צריך לזרוק את האבקה ולהכנס בלי שיפגעו בך עם לחש ואז יש את הזמן שזה לוקח עד שאתה מתחיל את המעבר כרגע הדמויות כבר כמה פרקים משחקות תופסת 'אחים'.
13) סביר להניח שגם אחוזת מאלפוי מוגנת מהתעתקות, בלטריקס לא יכולה פשוט להתעתק לשם וכך גם סלגהורן. וגם אמורים להיות בה עוד אנשים חוץ מלוציוס מה שיקשה על סנייפ לערוך שם חיפוש.
15) הארי בן חמש, בלטריקס היא יותר אמא שלו מאשר פקודה שלו, היא מאוד לא עומדת להתרפס בפניו והוא בהחלט לא מסוגל לחשוב אפילו על לתת לה פקודות... שלא לדבר על לתקוף קוסמת מנוסה כמו נרקיסה.
16) למה סיריוס מחליט לנסות להתגייס אל אוכלי המוות? ולמה הוא עושה את זה בצורה שבה אם הם יחליטו לא לקבל אותו הם יחסלו אותו בשתי שניות
אני יכול להמשיך עם זה עוד,
תערוך את הסיפור ותראה שהוא לא סותר את המקור בצורה גסה כל כך הרבה פעמים.
 
עריכה אחרונה:
למה שלוש עשרה הפרקים הראשונים נמצאים בדרייב אבל פרק ארבע עשרה מתפרסם כאן?
במקור כתבתי את זה לאתר אחר, וכתבתי 13 פרקים ואז ראיתי שאפשר לפרסם סיפורים גם פה, והיה נראה לי קצת מוגזם לשים 13 הודעות אחת אחרי השנייה של פרקים, אז קישרתי לדרייב.
נ.ב. גם פרק 14 נמצא בדרייב, אם אינני טועה.
אם כבר בדרייב אתה יכול להגדיל את הכתב? ונראה לי שכדי גם לשנות את הפונט.
בהחלט יכול, אני אגדיל ב2.
לאיזה פונט?
 
אני בעד דוד אבל יש גם לא מעט פונטים אחרים טובים יותר, במקרה הכי גרוע תשתמש באריאל.
לא הבנתי כלום. אני לא מבין יותר מדי בפונטים, איך בדיוק אני משנה את זה, ולאיזה פונט לדעתך לשנות (עם שמותה המובנים לאנשים פשוטים)?
זה העתק הדבק מהאתר המקורי, וזה הפונט שם.
 
שיניתי בשבילך כהצעה אם אתה לא מרוצה יש עוד כמה פונטים מוצלחים.
הפונט נראה טוב, אבל למה הקווים הורודים?
דרך אגב, אצלי בשיתוף כתוב שאתם יכולים רק להגיב ואני רק יכול לערוך, איך ערכת?

עריכה: עכשיו ראיתי שזה רק הצעה והקווים הורודים זה כדי לסמן שזו הצעה שלך, אישרתי את ההצעה.
תודה רבה!

מעבר לפרטים הטכניים, מה דעתך על הסיפור?
 
עריכה אחרונה:
כמו שהלדין אמר לפניו, מה שאתה כותב הוא פשוט לא סיפור פרוזה, אלא השתלשלות אירועים בסיסית, סיכום שיכול להיות מאוד שימושי כשאתה כותב סיפור- אבל בהחלט לא קרוב ללהיות הסיפור בעצמו.

הרבה סופרים משתמשים בסיכום שכזה (או סינופסיס, אם נשתמש במושג הספרותי), כותבים אותו בהתחלה ואז חוזרים ומרחיבים כל פרק לכדי סיפור אמיתי, מכניסים תיאורים סביבתיים, מחשבות, דיאלוגים, וכו'.
 
חזרה
Top