נתון: במהדורה 3.5, כל מנצ'קין שיש לו בחירה היה מעדיף לקיים רק קרב אחד כל יום.
הסיבה היא שבמהדורה הזאת רוב היכולות של הדמות נמדדות בשימושים יומיים, שזה כולל לחשים כמובן. מכך משתמע שאפשר למקסם את היעילות של דמות מסויימת אם היא מנצלת את כל השימושים היומיים שלה בכל היכולות שיש לה באותו קרב, ואז הולכת לנוח לפני הקרב הבא. כך נולד יום ההרפתקנות בן 10 הדקות, על פיו דמויות מכינות את עצמן כמיטב יכולתן לקרב אחד, מנצחות בו בקלות, ואז הולכות מיד לישון כדי לחדש יכולות לקרב הבא.
האם מהדורה 5 הצליחה לשבור את המנהג הבזוי הזה? אני חושב שכן, משתי סיבות עיקריות.
קודם כל, מנגנון המנוחה עבר מהפכה של ממש. באופן נדיר לשיטה הזאת לעומת 3.5, זו מכניקה שדווקא הורחבה ולא צומצמה (אני מודע לכך שזה משהו שנלקח ממהדורה 4, אין צורך להעיר). בנוסף למנוחה הרגילה בסוף היום של 8 שעות שינה שמחדשות את כל יכולות הדמות ומרפאות אותה, התווספה אופציה של מנוחה קצרה בת שעה, שאפשר לנצל בכל שלב במהלך היום על מנת להתרפות (ללא בזבוז לחשים יש לציין) וכדי לחדש חלק מיכולות הדמות. בשביל המנצ'קינים המשוועים למנוחה כדי למלא מחדש את המצברים לקראת הקרב הבא, זה סיבה מאוד טובה לא להסתפק בקרב אחד כל יום, אלא בכמה, שבין כל אחד מהם יש מנוחה קצרה. עדיין לא אידיאלי למנחה שרוצה להעביר את החבורה דרך מספר התקלויות ברצף, אבל לפחות זה כבר לא מגיע לקיצון של לפרוש שקש ולנחור אחרי כל שלושה אורקים שנתקלים בהם אקראית.
עם זאת, המכניקה הזאת לא מועילה לכל המקצועות באופן שווה. יש מקצועות שמתבססים על מנוחות קצרות (כמו לוחם, וורלוק ונזיר) ולכן כנראה יחתרו למקסם את מספר המנוחות הקצרות לכל יום הרפתקנות. ויש מקצועות אחרים (כמו רוב מטילי הלחשים המלאים, ברברי) שהיכולות העיקריות שלהם עדיין מתחדשות אחרי מנוחה ארוכה, והם כנראה עדיין יעדיפו לסיים את היום הזה כמה שיותר מהר כדי להגיע ללילה ולאוהל. התוספת של ריפוי די מועיל בחינם בכל מנוחה קצרה מאזנת קצת את התועלת ביחס למקצועות בעלי היכולות היומיות, כך שגם להם תהיה מוטיבציה לעצור לנוח כל כמה קרבות.
הדרך השנייה שבה מתכנני השיטה טיפלו בבעיה היא נרף דרסטי ביכולת של מטילי לחשים לשמר כמה באפים במקביל. אחת הסיבות שמטיל לחשים ב3.5 היה מעדיף להשקיע את כולו בקרב בודד ביום, היא שהוא היה יכול לנצל חצי מהסלוטים שלו כדי לבבף את החבורה לפני הקרב, ואז את החצי השני כדי להילחם. מהדורה 5 טיפלה בפרצה הזאת על ידי כך שהרחיבה את מנגנון הריכוז במשחק, וכעת רוב לחשי הבאף דורשים מהמטיל להתרכז בהם, ויותר מכך ניתן רק להתרכז בלחש אחד בכל רגע נתון. אז מטיל לחשים שניגש לקרב יכול במקסימום להטיל באף אחד שדורש ריכוז וזהו. יש אומנם עדיין באפים מעטים שאינם דורשים ריכוז (שריון מאגי למשל), אבל הם מיעוט והם גם בכל מקרה לא הבאפים המשמעותיים בקרב. ולא רק שהמטיל יכול להתרכז רק בבאף אחד, יש גם לחשי שליטה והתקפה שדורשים ריכוז, כך שבכללי הוא צריך כל הזמן לעשות בחירה בין האם שווה להמשיך להתרכז בבאף שהטיל מקודם או שעדיף לוותר עליו לטובת באף אחר או לחש קרבי שדרוש יותר כרגע.
על כן, למטיל לחשים אין יותר מוטיבציה לחתור לקרב אחד ביום, כי בכל מקרה אין לו כמעט יכולת להשתמש בכל הסלוטים שלו בקרב אחד. כך השיטה מכריחה אותו גם לעשות בחירות יותר אסטרטגיות וגם למנן את הלחשים שלו לאורך היום במקום לבזבז את כולם בבת אחת ואז לבכות שהוא צריך ללכת לישון.
זה כמובן הטיעון התיאורטי. אשמח לשמוע מאנשים שיצא להם כבר לעשות קמפיינים בשיטה, רצוי עם שחקנים פאוור גיימרים על גבול המנצ'קינים, כדי לדעת אם אכן הבעיה הזאת טופלה או שהיא עדיין קיימת למרות המכניקות האלו, או שינתה צורה לבעיה דומה אך שונה בעקבות המכניקות האלה.
הסיבה היא שבמהדורה הזאת רוב היכולות של הדמות נמדדות בשימושים יומיים, שזה כולל לחשים כמובן. מכך משתמע שאפשר למקסם את היעילות של דמות מסויימת אם היא מנצלת את כל השימושים היומיים שלה בכל היכולות שיש לה באותו קרב, ואז הולכת לנוח לפני הקרב הבא. כך נולד יום ההרפתקנות בן 10 הדקות, על פיו דמויות מכינות את עצמן כמיטב יכולתן לקרב אחד, מנצחות בו בקלות, ואז הולכות מיד לישון כדי לחדש יכולות לקרב הבא.
האם מהדורה 5 הצליחה לשבור את המנהג הבזוי הזה? אני חושב שכן, משתי סיבות עיקריות.
קודם כל, מנגנון המנוחה עבר מהפכה של ממש. באופן נדיר לשיטה הזאת לעומת 3.5, זו מכניקה שדווקא הורחבה ולא צומצמה (אני מודע לכך שזה משהו שנלקח ממהדורה 4, אין צורך להעיר). בנוסף למנוחה הרגילה בסוף היום של 8 שעות שינה שמחדשות את כל יכולות הדמות ומרפאות אותה, התווספה אופציה של מנוחה קצרה בת שעה, שאפשר לנצל בכל שלב במהלך היום על מנת להתרפות (ללא בזבוז לחשים יש לציין) וכדי לחדש חלק מיכולות הדמות. בשביל המנצ'קינים המשוועים למנוחה כדי למלא מחדש את המצברים לקראת הקרב הבא, זה סיבה מאוד טובה לא להסתפק בקרב אחד כל יום, אלא בכמה, שבין כל אחד מהם יש מנוחה קצרה. עדיין לא אידיאלי למנחה שרוצה להעביר את החבורה דרך מספר התקלויות ברצף, אבל לפחות זה כבר לא מגיע לקיצון של לפרוש שקש ולנחור אחרי כל שלושה אורקים שנתקלים בהם אקראית.
עם זאת, המכניקה הזאת לא מועילה לכל המקצועות באופן שווה. יש מקצועות שמתבססים על מנוחות קצרות (כמו לוחם, וורלוק ונזיר) ולכן כנראה יחתרו למקסם את מספר המנוחות הקצרות לכל יום הרפתקנות. ויש מקצועות אחרים (כמו רוב מטילי הלחשים המלאים, ברברי) שהיכולות העיקריות שלהם עדיין מתחדשות אחרי מנוחה ארוכה, והם כנראה עדיין יעדיפו לסיים את היום הזה כמה שיותר מהר כדי להגיע ללילה ולאוהל. התוספת של ריפוי די מועיל בחינם בכל מנוחה קצרה מאזנת קצת את התועלת ביחס למקצועות בעלי היכולות היומיות, כך שגם להם תהיה מוטיבציה לעצור לנוח כל כמה קרבות.
הדרך השנייה שבה מתכנני השיטה טיפלו בבעיה היא נרף דרסטי ביכולת של מטילי לחשים לשמר כמה באפים במקביל. אחת הסיבות שמטיל לחשים ב3.5 היה מעדיף להשקיע את כולו בקרב בודד ביום, היא שהוא היה יכול לנצל חצי מהסלוטים שלו כדי לבבף את החבורה לפני הקרב, ואז את החצי השני כדי להילחם. מהדורה 5 טיפלה בפרצה הזאת על ידי כך שהרחיבה את מנגנון הריכוז במשחק, וכעת רוב לחשי הבאף דורשים מהמטיל להתרכז בהם, ויותר מכך ניתן רק להתרכז בלחש אחד בכל רגע נתון. אז מטיל לחשים שניגש לקרב יכול במקסימום להטיל באף אחד שדורש ריכוז וזהו. יש אומנם עדיין באפים מעטים שאינם דורשים ריכוז (שריון מאגי למשל), אבל הם מיעוט והם גם בכל מקרה לא הבאפים המשמעותיים בקרב. ולא רק שהמטיל יכול להתרכז רק בבאף אחד, יש גם לחשי שליטה והתקפה שדורשים ריכוז, כך שבכללי הוא צריך כל הזמן לעשות בחירה בין האם שווה להמשיך להתרכז בבאף שהטיל מקודם או שעדיף לוותר עליו לטובת באף אחר או לחש קרבי שדרוש יותר כרגע.
על כן, למטיל לחשים אין יותר מוטיבציה לחתור לקרב אחד ביום, כי בכל מקרה אין לו כמעט יכולת להשתמש בכל הסלוטים שלו בקרב אחד. כך השיטה מכריחה אותו גם לעשות בחירות יותר אסטרטגיות וגם למנן את הלחשים שלו לאורך היום במקום לבזבז את כולם בבת אחת ואז לבכות שהוא צריך ללכת לישון.
זה כמובן הטיעון התיאורטי. אשמח לשמוע מאנשים שיצא להם כבר לעשות קמפיינים בשיטה, רצוי עם שחקנים פאוור גיימרים על גבול המנצ'קינים, כדי לדעת אם אכן הבעיה הזאת טופלה או שהיא עדיין קיימת למרות המכניקות האלו, או שינתה צורה לבעיה דומה אך שונה בעקבות המכניקות האלה.
