האוויר של מחנה הכורים היה מלא סכנה, רשומות חדשות בקמפיין "היה שלום, הו אב דגול"

[Envinyatar]

האוויר של מחנה הכורים היה מלא בסכנה.
ובריח של פרי בשל ודוחה; ופשטידות בשר; ואפילו קצת רומנטיקה.
בתפריט: סיפור על עכביש ענק ויורק רעל; פלירט קטן ובלתי מזיק של גאב שמתפתח היטב מדי; שובו של לוכד עבדים מוכר ובלתי חביב, שבקיא יתר על המידה בענייניה המשפחתיים של טיליאן; פייטנית חדשה עם שירים שלא בטוח שלורד אראמל ואנשיו יחבבו (ומה לוכד העבדים החלקלק רוצה ממנה?!), חלום חדש ומטריד של גארל על האישה האדומה; חותכי גרונות אכזריים משוטטים בלילה. ואת הצחנה הבשלה-מתקתקה של פרי הבאאבראג (מאיפה אלו הגיעו לבקעת קיירן, לכל הרוחות?!) כבר הזכרנו?

במילים אחרות: רשומות הרפתקאה של פרק חדש בקמפיין "היה שלום, הו אב דגול" עלו לאתר של מלסטרה.

לינק לרשומות ההרפתקאה החדשות: https://members.pundak.co.il/world/keldaria3/campaigns/farewell_great_father/m1_chap3.html

לינק לאינדקס של הקמפיין: https://members.pundak.co.il/world/keldaria3/campaigns/farewell_great_father/m1_index.html

לאינדקס של מלסטרה: עולם המערכה מלסטרה

 

[הלדין]

פרק טוב אם כי מעט מפותל. בחירה מעניינת לא להתחיל עם החבורה אלא עם המעסיק העתידי שלהם.

אורת'ו הוא בהחלט מחווה מוצלחת למטורלל ההוא מהפשיטה על הקפיטול.

קורז'אראט נשמע כמו טיפוס מעניין למרות שנראה לי שהעיסוק שלו מוצג יותר מדי מנקודת מבט מודרנית כלומר מלס'ירלי בזה לו משום שהוא סוחר עבדים ולא מכל סיבה אחרת. אם תמשיך איתו, אולי להעיר שהעבדים שהוא נהג לסחור בהם לא היו מהסוגים היוקרתיים - עבדים בעלי השכלה שניתן להטיל עליהם חובות מסובכות - אלא עבדים שאי אפשר לתת בידיהם אלא עבודות בזויות שאנשים חופשיים לא יעסקו בהם אפילו באלף שנה. וכמובן מאליו, אני מקווה שנגלה בהמשך מי הזמין ממנו את טיליאן...

המעט על ת'אריל העליונה היה מעניין אף על פי שמעניין שנתת להם את הסמל של טקסס.

הסצנה עם אנשי הקשת השחורה מעט הזכירה מבחינת האווירה את הנאזגול. ניתן להרגיש את האלימות שהם קורנים מגופם.

 

[Envinyatar]

תודה על התגובה.

לגבי המחווה למטורלל ההוא - אכן.

לגבי לוכד העבדים - לאו דווקא נקודת מבט מודרנית, אלא אולי להיפך.
מל'סירלי הגיעה מחברה שהעבדות (בעיקר של שבויי מלחמה מארץ יריבה ולעיתים צאצאים שהעמידו בשבי - כאשר אותם יריבים נהגו באנשי ת'אריל באותה דרך, אם לא גרוע יותר), היתה בה פרקטיקה מקובלת. היא בזה ללוכד העבדים לא משום שהיא מזדעזעת מעצם הרעיון של עבדות, אלא משום שהוא סדיסט שנהנה להתעלל בעבדים הרבה מעבר למה שהיה דרוש, ולא פחות מכך - מאחר והוא מתעסק בחטיפת אנשים שבהחלט אסור לחטוף לעבדות (טיליאן כדוגמא מוחצת), והכל כאשר הוא מתלקק ומשחד אנשי משמר (כאשר מל'סירלי היא הרבה יותר אאוטסיידרית, לפחות כרגע).

ולגבי מי הזמין את החטיפה של טיליאן ולאיזו מטרה... אולי הדמויות יצליחו בעתיד לעלות על זה.
ויתכן שזה סימפטי עוד פחות מעניינים רגילים של לכידה וסחר עבדים, עד כמה שזה קשה.

 

[הלדין]

האם קוף ההרים המאולף שלו הוא גאבוטו? כתבת בזמנו שהגאבוטו הרבה פחות מרשימים במציאות.

 

[Envinyatar]

קוף ההרים המאולף הוא פשוט... קוף מאולף.
הגאבוטו לפי התאוריות המונפצות אמורים להיות קופים שטניים הולכים על שתיים, שמפתים אנשים לקיים איתם יחסים כדי לטמא אותם.
כך שאם גאבוטו הם קופי הרים רגילים, המשמעות היא שהם לא קיימים.
(ואם כבר משהו פשוט יותר, אולי הכוונה לאנשי קוף או סוג של יצורים דמויי-אדם קדמון - גם כן בלי שום זכר אמיתי לדם שטני או מיסטיקה מתוחכמת).

 

[הלדין]

בקריאה שניה של העדכון, שמתי לב שמלס'ירלי מעשנת משהו שנראה כמו אבני חן כתושות. בזמנו הזכרת שמחשבתו של מטיל קסמים צריכה להיות נקייה מהפרעות כדי שיוכל להטיל את קסמיו. עליי לשער שהסיבה לעישון המקטרת - פרט להענקת הילה של מגניבות - היא שיחתה קודם עם קורז'אראט ולהרגיע מעט מרגשותיה או סתם להנאתה אם אני טועה ברצף האירועים.

האם במלסטרה הכללים שונים?

לגבי הגאבוטו, האפשרות הפשוטה ביותר שעלתה בדעתי היא שמדובר בקופי אדם. גם במציאות אנשים לא משכילים התבלבלו בין קופי אדם לבין בני אדם כפי שמעיד השם ההולנדי "אורנג אוטן" 'איש היער'. האפשרות שהצעת מעניינת יותר ורומזת שהעוגים קרובים למקום בו התפתחה האנושות לראשונה במלסטרה שהרי בני אדם קדמונים ואנשי קוף הם לא בדיוק מחזה נפוץ במלסטרה.

 

[Envinyatar]

לא ברור מה היא מעשנת, אבל לפחות זה לא מצחין כמו הטבק הרגיל...
לגבי המניעים - אולי אכן רצון להרגע, להיזכר קצת בבית שלא קיים יותר.
מעדיף לא להכנס למטפיזיקה של טבק, אלא להשאר ברמה של הדמויות והסיפור.

אכן, אחת האופציות שהמקור המציאותי שעליו פיתחו עידן שלם מאוחר יותר את אגדות הגאבוטו, זה סוג של קופי אדם או גזע שדומה לאנשים קדמונים.