מהדורה 5 האודיסאה של אדוני הדרקונים (Odyssey of the Dragonlords)

[Hugh]

אז, עכשיו כשהקמפיין שלי הסתיים (טכנית לפני חודש וקצת), אני יכול לומר שאני ממליץ בפה מלא לכל מי שמריץ/משחק הרפתקאות מוכנות מראש על הקמפיין הזה.
בעיני, הקמפיין הכתוב המוצלח ביותר של מהדורה 5 ואולי בכלל. סיפור המסגרת הוא ברור וכתוב מצוין לאורך כל הדרך, שזה דבר חשוב מאין כמוהו ומאפשר למנחה להוסיף ולהרחיב במקומות שחסר עוד תוכן או להוריד חלקים שלא רלוונטיים ולא מתאימים להלך הרוח של החבורה.
המיתולוגיה היוונית היא מוכרת ונגישה לכולנו ומכך מאוד נוחה למשחק ולהרצה.
הקמפיין הזה גם מראה שהסללה (Railroading) היא לא מילה גסה כמו שהרבה מטיפים אלא כלי שאם הוא מבוצע כמו שצריך הוא עובד נהדר.

התכנים עשויים להיות קשים יחסית לחלק מהקבוצות כי המיתולוגיה היוונית כאמור מלאה בתכנים מהסוג הזה אבל שוב אדגיש שקל מאוד לערוך ולרכך אותם ועדיין לשמור על המסגרת של הסיפור.
כמו כן אציין שהקמפיין שלי שוחק עד סוף הסיפור המקורי והמרכזי עבורו קם קמפיין מימון ההמון (פרק 9 בספר), אולם ביעדי ההרחבה התווספו שלושה פרקים נוספים שלוקחים את הדמויות עד דרגה 20 . בעיני זה היה מורגש שזה משהו שהתווסף והוא גם פחות עניין אותי להרצה.

בקיצור, ממליץ לכולכם.

 

[המפקד האלמוני]

באיזה קמפיין מדובר? אפשר לפרט קצת יותר?

 

[Hugh]

מדובר בקמפיין Odyssey of the Dragonlords של חברת Arcanum Worlds.


מערכת מיתולוגיה יוונית שהפרמיס שלה הוא עולם תחת שבועת שלום / הסכם הפסקת אש בין האלים לטיטאנים - הסכם שנמשך 500 שנה אבל עומד לפוג בקרוב מאוד.
גיבורינו האמיצים נקראים מכוח הגורל (נבואה של האורקל בעצמה) בכדי להציל את העולם ממלחמה וחורבן.
נבחרי הנבואה יוצאים למסע ארוך ומפרך בו הם מגלים עוד על עצמם ועל עברם ופוגשים בדרך שלל יצורים וTropes מוכרים מהמיתולוגיה היוונית. מה הם יבחרו לעשות ? האם הם יתווכו הסכם הפסקת אש חדש או שמא ייקחו צד ויבחרו בדרך תוקפנית יותר. מה הם חושבים בכלל על היותם נבחרי הנבואה ומה זה אומר ברמה הפילוסופית לגבי גורל מול רצון חופשי.

כאמור סיפור המסגרת בנוי באופן מצוין וברור כקונטרסט לנתיבי הרפתקה או מערכות שלא מתלכדות תמיד למשהו קוהרנטי. איכות ההפקה היא Top Notch עם אומנות ועריכה מקצועית. אין ספק גם שהכותבים חקרו ומכירים היטב את המיתולוגיה ושהם יודעים איך לרקוח סיפור מניע לפעולה - בכל זאת מדובר ביוצאי BIOWARE שהיו אחראים על כמה ממשחקי ה- RPG המשובחים ביותר בכל הזמנים.

אני יכול לפרט כאן עוד הרבה מאוד אבל ממליץ להוריד את המדריך לשחקן החינמי של המערכה ולקרוא לפחות את העמודים הראשונים.

 

[Hugh]

כן אוסיף בכל זאת כמה דברים:

• כהרחבה של המתיחות בין האלים לתאומים הטיטאנים סיידון אדון הסערות ואשתו/אחותו (יאפ) לות'ריה גבירת החלומות ישנו רובד של מתיחות בין הגזעים/התושבים המקוריים (Natives) שנוצרו ע"י הטיטאנים לבין המתיישבים החיצוניים שהגיעו מחוץ לגבולות העולם המוכר - יש לציין שהעולם המוכר הוא קטן למדי, בערך יוון+.
  
  המתיחות הזאת היא שהובילה למעשה למאבקים עקוב מדם, כשמול הטיטאנים וה-Natives ניצבו לוחמים רכובים על גבי דרקונים עד שלבסוף גם הם נפלו. אך בנפלם הם הביאו לכאן את חמשת האלים ולאחר מאבק ממושך בו אלת השחר מיתרוס הקריבה את עצמה נחתמה לבסוף שבועת השלום.
  
  
• אחד הדברים היפים הוא שכיוון שעבר זמן רב, הרבה נשכח והאמת התערבה עם המיתוסים. רבים סוגדים לאלים לצד הטיטאנים ללא היכרות אמיתית של ההיסטוריה.
  
  
• כחלק מהאפשרויות העומדות בפני השחקנים ניתן לשחק את הגזעים המקוריים של העולם המוכר - כמו סירנות, נימפות, סאטירים, קנטאורים או יצורים מקוללים כמו המדוזה והמינוטאורים.
  
  
• שבועות ועונשים על הפרתן הן חלק בלתי נפרד מהעולם. שבועת המארח למשל שמונעת ממנו לפעול כנגד מי שחולק עמו ארוחה וכו'.
  
  
• כחלק מתהליך יצירת הדמות, כל שחקן בוחר לעצמו נתיב אגדי שלמעשה מעצב את הסיפור והמסע האישי שלו בתוך הסיפור הכללי. הנתיב משפיע על סוג האתגרים שיעמדו בפני הדמות/החבורה וכמובן על ההיסטוריה והתגליות של הדמות לגבי עצמה.

 

[the Nerubian]

שיחקתי אצל H Hugh וגם כתבתי קצת על המערכה בדיוני מה תשחקו החודש? אוקטובר 21 ומה תשחקו החודש? מרץ 22.

נקודה טובה – חוקי הצדק כמו שבועת המארח והאיסור לשדוד קברים גורמים למצבים מאוד מעניינים שאינם רגילים למשחק מו"ד ממוצע. קרה במערכה אולי 4 או 5 פעמים שהדמויות עומדות בפני קרב בוס וברור לחלוטין לכולם שזה המצב, ועכשיו הנבל מנסה לפתות את הדמויות לאכול כדי שלא יוכלו לתקוף אותו, או שהגיבורים מנסים להטעות אותו להאכיל אותם כדי שלא יוכל לתקוף אותם. הקטע של שוד קברים גם יהיה שונה ממה ששחקני זחילת מבוכים מכירים, כי אוצרות רבים יישארו בבית.

נקודה תוהנית – יש במערכה הזו כמה וכמה טוויסטים טובים מאוד לגלות, הרבה מאוד משימות צד אפשריות, וגם דמויות בלי שחקן מוצלחות מאוד. כדאי לחקור קרסי עלילה כי רובם מובילים למקומות שלא באמת מתקשרים לנבואה.

נקודה ניטרלית – המערכה מאוד מניחה שהחבורה ככלל מתחילה את המשחק בצד של האלים ושהדמויות לא מעוניינות בהכחדת הגזעים הפולשים, כך שהמערכה די דוחפת לשחק בני אדם או יצורים שהיו בני אדם (מדוזות למשל) ולא לשחק יצורים מקומיים שסוגדים בגדול לטיטאנים (קנטאורים וסאטירים, בעיקר).

נקודה רעה – התנגשות העולמות – העולם כולו באופי יווני, התרבות יוונית, לדמויות יש שמות יווניים (גם לאלים). לכן כאשר מופיעות דמויות צד כמו ננס דרואיד, הן נראות ומרגישות לא שייכות. בשורה התחתונה עולם המערכה לא נראה כאילו נכתב עבור חצי אורקים ובני מחצית, אלא *אמור* להיות משוחק כאשר הגזעים הפולשים הם בני אדם בלבד. שאר האפשרויות הרגילות מה-SRD נראות כאילו השאירו אותן במשחק "כי יש את זה בחוקי הבסיס" אבל אני ממליץ החום לקבוצות לא לשחק עם גזעים ונתיבי מקצוע שמרגישים לא יווניים, ולמנחים להחליף גזעים של יצורים כאלו.

נקודה סדרית – המערכה די לינארית (יש כמה קטעים שאפשר להחליט לאן הולכים קודם, אבל בסוף עוברים בכל הנקודות) אבל זה מסדר לחלוטין משום שהשחקנים בשלב יצירת הדמות בוחרים את הייעוד של הדמות,לצד הגזע, הרקע והמקצוע. הייעוד נותן לדמות מניע עיקרי, קובע מה האורקל תגיד על הדמות בנבואה שלה, ונותן גם משימות אישיות מתאימות שפזורות לאורך המשחק, כך שאין תחושה שמושכים את השחקן באף – הוא תמיד דוחף בעצמו את הדמות למקומות שבהם הסיפור האישי שלה יתקדם.

 

[Hugh]

נקודה טובה

העלית נקודה טובה בנקודה הטובה שלך - השבועות/האיסורים מאלצים שחקנים לחשוב ולהתנהג בדרך אחרת מזו שהם רגילים אליה מבלי להרגיש כמו איסור מלאכותי / חוק פרסונלי נגד מנצ'קינים. כולם בעולם כולל האלים והטיטאנים כפופים לחוקים.

נקודה תוהנית

בהחלט יש הרבה מאוד טוויסטים ובאופן כללי יש גם יותר משימות ומקומות לחקור משיש זמן לכך כך - השעון מתקתק מעל סיום שבועת השלום.
מנחים כמובן יכולים למתוח או לקצר את הזמן שנותר - אני למשל הארכתי אותו כדי שיספיקו עוד כמה דברים אבל בסוף גיליתי שזה הרבה יותר מדי זמן.
שחקנים תמיד רוצים לבדוק הכל ומנחים מרגישים החמצה אם יש תוכן ששחקנים לא שיחקו, אבל במבט לאחור השעון המתקתק הזה הוא כלי עזר מצוין בשביל לפקס את השחקנים והמנחה על מה שחשוב ולא להתפזר ולשדר לכולם הי זה בסדר שלא חקרנו את הכול.
כמו כן יותר בקטנה, זה מאפשר למנחים/שחקנים של כמה חבורות (כמוני) replayability וליהנות מחוויה אחרת עם קבוצה אחרת וכיוונים שלא נחקרו קודם.
לגבי דב"שים - יש המון (!) דב"שים במערכה הזאת, ובהתאם לבחירות השחקנים הם יכולים להיות מעורבים יותר או פחות וללוות את הדמויות ליעד ספציפי או לטווח הארוך. זה מאוד בגישת משחקי המחשב של BIOWARE.

נקודה ניטרלית

אני דווקא לא חושב שהמערכה דוחפת לשחק בני אדם, אבל היא כן מניחה שהדמויות לוקחות את צד האלים לפחות בהתחלה. לראיה רק דמות אחת אצלנו בקבוצה הייתה בן אנוש, כל השאר היו גזעים מקומיים. אני כן המלצתי לשחקנים בכל לשון לעשות שימוש באפשרויות השחקן החדשות, כי חבל לא לנצל הזדמנות לשחק משהו ייחודי שלא תשחק במקרה אחר.

ספוילר: ספוילר לשחקנים

אני חושב שבעניין הצידוד באלים מול טיטאנים או המקומיים מול המתיישבים עשיתי עבודה בינונית יחסית - שני הצדדים היו אחראים לזוועות בזמן המלחמה, והיה אפשר להדגיש את זה יותר, אדוני הדרקונים הכחידו כמעט לחלוטין את גזע הקיקלופים וטבחו בלי הבחנה גם בקנטאורים
בנוסף לכך, לאחר 500 שנה של שקט התושבים לא מכירים את זוועות העבר ומבחינתם חיים לצד אלים וטיטאנים זה משהו שעתיד להימשך, הם נושאים תפילה ללות'ריה לפני שהם הולכים לישון או שותים יין, או מתפללים לאלת המוזיקה שתשרה עליהם מוזה. אפשר בהחלט לייצר כמנחה יותר אנטגוניזם לדמויות ולנבואה: מה פתאום הן הולכות לחרחר ריב עכשיו, הן מביאות עלינו צרות

נקודה רעה

אני גם לא מאוד אהבתי שיש גזעים אחרים מלבד בני אדם והגזעים המקומיים. אבל אני מבין שהם רצו לתת לשחקנים יותר מרווח. ובנוסף כאמור העולם המוכר הוא לאו דווקא עולם במובן הרחב כך שזו לא באמת התנגשות עולמות, אלא פשוט מי שהגיע מהאזורים שלא נחקרו.
אישית, אני חושב שאם אתה משחק במערכה של המיתולוגיה היוונית, לך עם זה עד הסוף - לא צריך להביא לשם אורקים או אנשי ארנב.

נקודה סדרית

מסכים, וכמו שציינתי זאת הסללה שבנויה טוב ומעשירה את המשחק ולא שורש כל רוע.

 

[The Necromancer]

העלית נקודה טובה בנקודה הטובה שלך - השבועות/האיסורים מאלצים שחקנים לחשוב ולהתנהג בדרך אחרת מזו שהם רגילים אליה מבלי להרגיש כמו איסור מלאכותי / חוק פרסונלי נגד מנצ'קינים. כולם בעולם כולל האלים והטיטאנים כפופים לחוקים.


בהחלט יש הרבה מאוד טוויסטים ובאופן כללי יש גם יותר משימות ומקומות לחקור משיש זמן לכך כך - השעון מתקתק מעל סיום שבועת השלום.
מנחים כמובן יכולים למתוח או לקצר את הזמן שנותר - אני למשל הארכתי אותו כדי שיספיקו עוד כמה דברים אבל בסוף גיליתי שזה הרבה יותר מדי זמן.
שחקנים תמיד רוצים לבדוק הכל ומנחים מרגישים החמצה אם יש תוכן ששחקנים לא שיחקו, אבל במבט לאחור השעון המתקתק הזה הוא כלי עזר מצוין בשביל לפקס את השחקנים והמנחה על מה שחשוב ולא להתפזר ולשדר לכולם הי זה בסדר שלא חקרנו את הכול.
כמו כן יותר בקטנה, זה מאפשר למנחים/שחקנים של כמה חבורות (כמוני) replayability וליהנות מחוויה אחרת עם קבוצה אחרת וכיוונים שלא נחקרו קודם.
לגבי דב"שים - יש המון (!) דב"שים במערכה הזאת, ובהתאם לבחירות השחקנים הם יכולים להיות מעורבים יותר או פחות וללוות את הדמויות ליעד ספציפי או לטווח הארוך. זה מאוד בגישת משחקי המחשב של BIOWARE.


אני דווקא לא חושב שהמערכה דוחפת לשחק בני אדם, אבל היא כן מניחה שהדמויות לוקחות את צד האלים לפחות בהתחלה. לראיה רק דמות אחת אצלנו בקבוצה הייתה בן אנוש, כל השאר היו גזעים מקומיים. אני כן המלצתי לשחקנים בכל לשון לעשות שימוש באפשרויות השחקן החדשות, כי חבל לא לנצל הזדמנות לשחק משהו ייחודי שלא תשחק במקרה אחר.

ספוילר: ספוילר לשחקנים

אני חושב שבעניין הצידוד באלים מול טיטאנים או המקומיים מול המתיישבים עשיתי עבודה בינונית יחסית - שני הצדדים היו אחראים לזוועות בזמן המלחמה, והיה אפשר להדגיש את זה יותר, אדוני הדרקונים הכחידו כמעט לחלוטין את גזע הקיקלופים וטבחו בלי הבחנה גם בקנטאורים
בנוסף לכך, לאחר 500 שנה של שקט התושבים לא מכירים את זוועות העבר ומבחינתם חיים לצד אלים וטיטאנים זה משהו שעתיד להימשך, הם נושאים תפילה ללות'ריה לפני שהם הולכים לישון או שותים יין, או מתפללים לאלת המוזיקה שתשרה עליהם מוזה. אפשר בהחלט לייצר כמנחה יותר אנטגוניזם לדמויות ולנבואה: מה פתאום הן הולכות לחרחר ריב עכשיו, הן מביאות עלינו צרות

אני גם לא מאוד אהבתי שיש גזעים אחרים מלבד בני אדם והגזעים המקומיים. אבל אני מבין שהם רצו לתת לשחקנים יותר מרווח. ובנוסף כאמור העולם המוכר הוא לאו דווקא עולם במובן הרחב כך שזו לא באמת התנגשות עולמות, אלא פשוט מי שהגיע מהאזורים שלא נחקרו.
אישית, אני חושב שאם אתה משחק במערכה של המיתולוגיה היוונית, לך עם זה עד הסוף - לא צריך להביא לשם אורקים או אנשי ארנב.


מסכים, וכמו שציינתי זאת הסללה שבנויה טוב ומעשירה את המשחק ולא שורש כל רוע.

מאוד אוהב את הרעיון של שעון מתקתק; הוא ממקד את השחקנים וזה תמיד טוב.

בנוגע לגזעים, אפשר להגביל את זה לבני אנוש, סנטאורים, סאטירים ופיגמי (תכלס בני מחצית)