"הלכתי עם המטיפים, כן?" נואל אומר, מתכוון למיסיונרים שהגיעו לאיי פרקומה בזמנו. הוא לא חושב שהם חזרו מאז- לא הייתה להם סיבה. הוא עובר לשפת אמו, עבר זמן רב מאז שדיבר בה, והוא אולי מעט חלוד, אבל הוא בהחלט לא שכח אותה.
"אני כאן כדי לוודא שהאלפים לא יתחילו פלישה נוספת. מכה מונעת, אפשר להגיד. השבטים שלנו לא לוחמים, לא באנשים אחרים. אנחנו ציידים, וטורפי נבלות. האלפים יביסו אותנו אם הם באמת ינסו, אז צריך לוודא שהם לא יחשבו על זה, שמשהו אחר יעסיק אותם."