החבורה עולה במדרגות בעקבות הבריון וסומניוס, עוקבים אחריהם לתוך חדר ללא חלונות, מלא בחביות ובקבוקים.
לפתע, כשהדלת נסגרת מאחוריהם, סומניוס חוטף בעיטה ברגלו ונזרק על הרצפה.
"לא לזוז. תישאר למטה או שהחיוך שלך יגיע עד לאוזניים האלפיות האלו" אומר הבריון, חרבו השלופה נמצאת סנטימטרים בודדים מהפנים של סומניוס.
כמה רגעים עוברים, והדלת נפתחת.
"ידעתי שזאת הייתה סיסמה ברורה מדי. ברור שכל מרגל אלף ילמד מאלטרית בסיסית. כל בדלן מטומטם אומר אותה שלוש פעמים ביום" אומר הברמן, שנכנס אל החדר.
"אין לי הרבה זמן פה, אמרתי להם שעליתי להביא עוד ברנדי. נצטרך עכשיו להזיז את הכל, שהאלים ישמרו אותנו. חרא! האלפים בטח כבר בדרך" הוא אומר בכעס, כמעט בועט בעצבים בסומניוס.
"אתם שליחי המועצה, נכון?" הוא פונה אל השאר "לפחות העברתם את הסיסמה כמו שצריך, ויש לכם מלטריאני. למרות שכבר אי אפשר לדעת, עם כל הבוגדים שמסתובבים היום" הוא אומר, מעביר יד בזקנו.
"הם הגיעו איתו, יארן. אין לי מושג למה. ויש איתם גם תיש" אומר הבריון, מחווה בראשו על קארים.
"אף אחד משבט מורדרמאן לא ייתן לזרים ומתחזים לשאת את האורקה שלהם, תהיה בטוח. והעבודה נראית אמיתית - כשאתה מבלה מספיק זמן איתם אתה מזהה את ההבדלים. קשה לזייף את הסימנים האלו" אומר יארן כשהוא מצביע על סימני האורקה שעוטה קארים.
"ומצד שני, האלפים יותר חכמים מאשר לשלוח זד לבוש כמו דוברייני לכאן. זה סיפור מופרך מדי" הוא מסכם, ניגש אל הבקבוקים ונוטל כמה מהם.
"תוציא ממנו מה שאפשר ואז תיפטר ממנו. אני בינתיים אשבור את הראש איך להעביר הכל" הוא מפטיר בזמן שהוא מתכוון לצאת.