קצ'טאל מתחיל לענות לנואל, אבל דבריו של סומניוס תופסים את תשומת ליבו.
"בוא נראה... מצודת סאריף, כלא שמז'אר... כן, זה עמוק בשטח האלפי, קרוב לחופי הארגמן" הוא ממלמל לעצמו, סוקר את המסמך ומצליב שמות עם מפה שהוא מוציא מתיקו.
"אתם עולים צפונה, נכון? אז אתם במילא בנתיב שלי, ככה שאלווה אתכם עד לנקודה ואז אמשיך בדרכי" הוא אומר, משיב את המסמך לסומניוס ומחזיר את המפה לתיקו.
בימים הבאים החבורה עושה את דרכה צפונה, לעבר נקודת המפגש, עיירה בשם ג'אלין, אותה ויז'ינר מכיר בשמה המאלטרי סומצ'ין. הם עוברים על פני גדודי צבא שמתקדמים דרומה, לעבר הגבול, נזהרים שלא להיתפס.
הארץ עצמה, שירוקה מצמחייה בעונה הזו של השנה, התמלאה בפועלים, שבונים קווי ביצורים ומוצבים בכל מקום. כל עיירה מוקפת בחומה ובכל מקום מסיירים חיילים מחיל המצב, מחפשים אחר מורדים.
לבסוף, הם מגיעים לג'אלין. העיירה היא אחת מהעיירות הגדולות ביותר במושבות, כמעט במעמד של מושבה בפני עצמה. החומות שמורות על ידי חיילים רבים, אך יש תנועה ערה בכניסה אליה של אנשים, חיות ועגלות שמובילים סחורות אל תוך העיירה ומחוצה לה. שרצ'ין נתן להם את נקודות הציון של נקודת הפגישה - פונדק קטן בתוך העיירה בשם 'השתיין העליז', אך בינם לבין הפונדק מפרידה חומה ולא מעט חיילים.
קצ'טאל נפרד מהם כשהם מגיעים אל היער שצופה על העיירה, כשהוא מאחל להם הצלחה במשימה. המסע לצד דם הדרקון לא עזר להם להבין יותר מי הוא - הדבר היחיד שהוא היה מוכן להגיד הוא שהוא לא מגיע מסיטרה.
לפני שהוא עוזב, קצ'טאל מפקיד בידיו של סומניוס פיסת קלף שעליה רשומות כמה מילים בשפה לא מוכרת.
"אם אי פעם תצטרכו עזרה, תנו את הקלף הזה לדם הדרקון הראשון שאתם פוגשים, והוא יעזור לכם ככל שיוכל. מתנת פרידה אחרונה על המידע והחילוץ" הוא אומר לו, מהנהן אל השאר ועוזב.
