אני חושב שהפלאדין הקלאסי בכוונת מכוון לא משחק לפי הכללים של הנבלים - הוא ״מעליהם״, או יותר נכון ״התעלה״ מעליהם.
אישית אני עדיין מעדיף דמויות עגולות יותר עם יותר עומק, למשל: הפלאדין תופס עצמו כטוב מוחלט שמעדיף להביא את הרשעים למשפט צדק כדי לשקמם או לגאול אותם, אבל עולם הערכים שלו אינו אבסולוטי;
עונש יכול להיות לדוגמה גם ענישה פיסית שעליה מחליט הפלאדין ברגע זה כי עכשיו אי אפשר לצעוד עם הנבל חזרה לעיר. או שאולי גובלינים, אורקים וחבריהם הם כולם יצורי רוע חסרי תקנה ואותם לא ניתן לגאול. או אפילו יותר טוב - תושבי ממלכת אורקוט הרחוקה הם כולם בגדר כופרים המאמינים באלי שקר והעונש על כך הוא רק המרה או מוות.
כל זאת בלי קשר לכך שבאופן כללי פלאדין הוא גם לא טיפש - עולם המו״ד מלא בנבלים שאינם ניתנים לגאולה מעצם טבעם, כגון אל מתים ושדים, ומערכות שמתמקדות בכך הן קלאסיות לדמויות כאלה (ואפילו לזה אפשר לעשות טוויסטים - פלאדין שמבצע טקס טיהור על שרידי אל מתים שהביס כדי לשחרר את נשמתם וכד׳).
אישית אני עדיין מעדיף דמויות עגולות יותר עם יותר עומק, למשל: הפלאדין תופס עצמו כטוב מוחלט שמעדיף להביא את הרשעים למשפט צדק כדי לשקמם או לגאול אותם, אבל עולם הערכים שלו אינו אבסולוטי;
עונש יכול להיות לדוגמה גם ענישה פיסית שעליה מחליט הפלאדין ברגע זה כי עכשיו אי אפשר לצעוד עם הנבל חזרה לעיר. או שאולי גובלינים, אורקים וחבריהם הם כולם יצורי רוע חסרי תקנה ואותם לא ניתן לגאול. או אפילו יותר טוב - תושבי ממלכת אורקוט הרחוקה הם כולם בגדר כופרים המאמינים באלי שקר והעונש על כך הוא רק המרה או מוות.
כל זאת בלי קשר לכך שבאופן כללי פלאדין הוא גם לא טיפש - עולם המו״ד מלא בנבלים שאינם ניתנים לגאולה מעצם טבעם, כגון אל מתים ושדים, ומערכות שמתמקדות בכך הן קלאסיות לדמויות כאלה (ואפילו לזה אפשר לעשות טוויסטים - פלאדין שמבצע טקס טיהור על שרידי אל מתים שהביס כדי לשחרר את נשמתם וכד׳).
